Sarit Perkol's Internet columns פרקוליתון
כתבו לי
יפי הקולמוס, חתיכי הבלוג

האינטרנט בכלל, והבלוגים בפרט, מאפשרים להכיר את היופי הפנימי של הפרטנר הפוטנציאלי - וגם מהווים שדה ציד פורה. לקראת עשור לאיגוד האינטרנט הישראלי, סקירה - וגם עשרת הדיברות לפלירטוטים בבלוגים

מאת שרית פרקול

מעריב 30.1.2005

הדפסים מקוריים על חולצות, סינורים ותיקים

"כמה סקס עשיתי בזכות התוכנה הזאת... טוב, נו, יהיה מה לספר לנכדים".
הדברים האלה נכתבו אמנם לגבי תוכנת המסרים המיידיים "אודיגו", שהרדאר שלה ממחיש בצורה גראפית מאוד את פונקציות החיפוש, עד לרמה של העדפות מיניות מאוד ספציפיות. אבל הם בהחלט יפים גם לתוכנות אחרות, לאתרי היכרויות, ובכלל - לאינטרנט. אם ההורים שלנו יכלו לספר לנכדים על הפגישה הרומנטית שלהם בצבא, במחנה ליד הכנרת, ואנחנו נספר לנכדים על הפגישה שלנו בפאב אפוף-עשן, כבר עשר שנים משמש האינטרנט מקום מפגש לכל דבר, בין אם זה לסטוץ של לילה, בין אם זה לאהבה ונישואים.



יש המשתמשים לשם כך באתרי ההיכרויות הרשמיים, המאפשרים למלא כרטיס עם העדפות מפורטות ולקבל הודעות ממועמדים מתאימים. יש המעדיפים את ההיכרויות שלהם באופן מיידי יותר, ולכן נרשמת צפיפות מיוחדת באודיגו לקראת סוף השבוע ובחגים, כשאנשים מחפשים לעצמם סידור דחוף. ויש גם כאלה שלא בוער להם כלום. הם מתיישבים באיזה פורום וירטואלי, מפתחים לעצמם דמות מרשימה, אסרטיבית ושנונה, נהנים ממעמד של מלכי הכיתה - ועם קצת מזל, פרטנרים פוטנציאליים נופלים לידיהם כמו פרי בשל. שכן "באינטרנט הזאתי", לפחות עד שלא יעברו לשימוש גורף במולטימדיה באתרי הקהילות ובתוכנות המסרים המיידיים, יפי הבלורית והתואר הם, במקרים רבים, דווקא קירחים, שלא לומר גם רזים, חיוורים וממושקפים. כוחם אינו כוח השרירים, אלא כוח המוח. הנשק שלהם, כלי הפיתוי שלהם, שבעזרתו ייגברו על יריביהם בכל דוקרב וירטואלי, הוא הלשון. ובמידה מסוימת, האמור לעיל חל גם על נשים, שכבר לא צריכות להיות הכי יפות בגן כדי ליהנות מהכי הרבה מחזרים; די שיידעו לכתוב הכי יפה.




במאה ה-14 כתב המשורר פרנצ'סקו פטררקה שירים לוהטים לאשה בשם לאורה, אותה ראה רק פעם אחת, בכנסיה, וככל הנראה מעולם לא דיבר אותה. דבר זה יצר תקדים, וכל גבירה בחצר רנסנסית כבר ציפתה שיהללו אותה ממרחק. אידיאל זה של אהבה טהורה ועזת מבע - לעולם משתוקקת ולעולם לא מסופקת - התקיים באיזון עדין ואולי בלתי אפשרי. אבל במאה ה-21 המרחקים קצרים יותר, העכבות מעטות יותר, והמכתבים הטהורים יכולים להפוך לסייבר-סקס לוהט, או למפגשים פיזיים, עם סיפוק ממשי.


פיק-אפ בר איכותי במיוחד

הבלוגים, יומני הרשת שצצו באלפיהם, מסתמנים כזירה חדשה להיכרויות, פיק-אפ בר איכותי במיוחד, לאנשים עם הרבה סבלנות. לארי, למשל (בלוגר שמעדיף להישאר בעילום-כינוי, כמו רוב הבלוגרים שיצוטטו כאן בהמשך), כותב בבלוג שלו רשימות בעלות נופך רומנטי וארוטי. הוא עצמו התפלא לגלות עד כמה המילים שלו משפיעות. הוא מקבל לא מעט מכתבים מנשים שמנסות את מזלן. מה יש במילים שלו, שגורם לנשים להתאהב?
"לא יודע במה הן מתאהבות, אבל הן לא מכירות אותי לבד מהמילים שלי. אני מניח שהן מציירות לעצמן דמות מסוימת, כפי שהיא עולה מהמילים, ומתאהבות בדמות הזו. אני מאוד עדין ברשימות שלי, מאוד מנומס וכמעט שלא מתעצבן. אני מניח שהתנהגות כזו מרשימה נשים שנמאס להן מהדימוי הגברי הקשוח. אני מתגלה בבלוג כגבר חמוד. זו אולי מילת הקסם. בינתיים, אף אחת לא ביקשה תמונה. מגבר חמוד לא מבקשים תמונה. אבל, כן מבקשים להיפגש. כמעט כולן מבקשות להיפגש. יש שמציעות להתכתב לפני כן, ויש שמציעות להתחיל בפגישה ואז נראה".
- האם הפגישה הפיזית, או תמונה שהיא שלחה, יכולות לגרום לך להפסיק להתלהב גם מהכתיבה בבלוג?
"כתיבה עומדת בפני עצמה. אם אני מתלהב מכתיבה של מישהי, שום דבר אחר לא יכול להזיז אותי מהתרשמותי. אבל, נדמה לי שאת רוצה לשאול שאלה אחרת - האם תמונה יכולה לגרום לי להפסיק לאהוב בלוגרית, שלפני כן התאהבתי בה על פי הכתיבה בלבד. אז בהחלט כן. אהבה בנויה ממגוון של התרשמויות. כמו שאת לא מצפה ממני להתאהב באשה רק על פי יופייה, כך אין לצפות ממני להתאהב באשה רק על פי כתיבתה. אהבה כזו הוא חד-ממדית".

אורגזמות חזקות יותר בסייבר-סקס

פרופסור אהרן בן-זאב, פילוסוף ונשיא אוניברסיטת חיפה, אומר שהדמיון מחזק רגשות בכל מקרה, גם בחיים שמחוץ לרשת. "למה אנחנו מתרגשים כל כך מאמנות? כי הדמיון מוליך אותנו לאירועים יותר חזקים. בתיאטרון, בקולנוע, יש השעייה זמנית של חוסר האמון. כך גם באינטרנט". בן-זאב, מחבר הספר "אהבה ברשת - האינטרנט המרחב הרומנטי החדש", ירצה על אהבה ברשת בכנס העשור לאינטרנט הישראלי, שיתקיים בתל-אביב ב-9 וב-10 בפברואר. לדבריו, "אנשים מדווחים שהאורגזמות שלהם בסייבר-סקס הרבה יותר חזקות".
בן-זאב מסביר, כי הסיבה המרכזית לרגשות הכל כך חזקים שיש באינטרנט ולמהירות הרבה כל כך שהם מתעוררים היא, שהדמיון ברשת הוא לא סתם דמיון, אלא דמיון אקטיבי, או אינטראקטיבי. "אנחנו לא רק, כמו באמנות, צופים פסיביים בהתרחשות על הבמה או בסרט, אלא אנחנו חלק מההתרחשות. מפעילים זה את זה. אין דמיון אינטראקטיבי בשום מקום אחר, מלבד אולי מין טלפוני, אבל שם זה יותר מוגבל, הקול מגביל". אפילו הווידאו שנוסף לתוכנות הצ'אטים יכול דווקא להגביר את כוח הדמיון, אם בוחרים להציג רק איברים מסוימים (לאו דווקא את הפרצוף).
- מה גורם להצלחה הגדולה של הגברים שכותבים יפה?
"באינטרנט יש התקרבות של שני הצדדים. מצד אחד, הגברים חייבים לדבר. הם משתלטים על צורת התקשורת הרגשית, האופיינית יותר לנשים. אתה לא יכול לדבר רק על מזג האוויר ועל צבע הכורסה. אתה מדבר על עצמך. האינטימיות נוצרת כתוצאה משיחות. האינטרנט גורר את הגברים לצורת תקשורת שיותר אופיינית לתקשורת רגשית, שנחשבת אופיינית יותר לנשים. מצד שני, יש במדיום הזה, בזכות האנונימיות, גם יותר נועזות, שאופיינית לגברים. מין ללא רגש. ואז הנשים מתקרבות יותר לצורת ההתנהגות הגברית. נשים מציעות הצעות מפורשות, בלי הקדמות".
בכלל, האינטרנט מחזק בצורה משמעותית את הגברים מהזן החדש, הזן הרגשי יותר. זו מגמה גם מחוץ לאינטרנט. "היום לצנחנים מותר לבכות", מציין בן-זאב. גם הפוליטיקאים, ודוגמה מובהקת לכך היא ביל קלינטון, מגלים סימני רגשות, הם למדו שהבעת הרגשות מציגה אותם כאדם כן. עצם זה שיש לכך יתרון פוליטי מבטא מגמה בעולם לשים דגש על הבעות רגשיות". האינטרנט מחזק את זה בצורה בלתי רגילה, כי היחסים מאוד מילוליים. יושבים שעות מול המחשב ומדברים (מתכתבים), והנושאים הרגשיים עולים. באינטרנט יש הרבה מאוד מניפולציה. יש אתרים שמלמדים איך להתכתב בצורה רומנטית ביעילות. מציעים לצטט שירים, ופתאום כולם באינטרנט נהיו פייטנים גדולים, בזכות גוגל ואופציית "העתק והדבק".
הבלוגים הם ביטוי נוסף לפתיחות הזאת. אם בחברה המודרנית מחשיבים מאוד שני ערכים די מנוגדים - פתיחות ופרטיות - הבלוג בעצם פותר את הבעיה הזאת. אפשר להיות גם מאוד פתוח, מצד אחד, וגם בלתי מזוהה, מצד שני. זה יוצר קירבה מלאכותית, שבסופו של דבר יכולה להיעשות אמיתית, אם מתוקף שיחות ממושכות, או מפני שהיא מובילה בסופו של דבר למפגש מחוץ למחשב.

דוגמניות לא כותבות בלוגים

הדפסים בלעדיים על חולצות, תיקים וספלים

"דוגמניות לא כותבות בלוגים", אמר אחד הבלוגרים המנוסים, וזה כנראה גם נכון. דון, 40 ומשהו, שרק באחרונה גילה את הבלוגים ואת היתרונות הגלומים בהם, אומר שהמדיום הזה בפירוש נותן יתרון לנשים חכמות ושנונות, "וחשוב לשמור על היתרון הזה. כלומר, אם אינך כליל השלמות, לא כדאי לשלוח תמונה עד שהדג נתפס היטב בחכה".
- ותמונה של אשה מכוערת לא תגרום לדג שכבר נתפס לברוח?
"אם הוא אכן נתפס, כלומר התאהב - אז לא. אבל למען הביטחון הגמור, עדיף לא לשלוח תמונה, אלא לשחזר את המצב של תקופות עברו: התכתבות לוהטת, ופגישה רק פנים אל פנים".
רונדה, בת 20 ומשהו, הגיעה לבלוגיאדה לפני קצת יותר מחצי שנה, בעקבות בחור שיצאה איתו. "עברתי עם הבלוג את כל התהפוכות שעברתי בתקופה האחרונה. יש לי משם ממש חברים טובים, שיצאו איתי אל המציאות שמעבר לבלוג. כולל רומן נפלא שנמשך חודשיים", היא מספרת. לדבריה, הוא הצטייד בכינוי פרובוקטיבי וכתב יפה על סקס. היא התחילה לעקוץ אותו, משכה לו בצמה הווירטואלית. אחר כך הם עברו למדיום דיסקרטי יותר, אימייל, ואחר כך כבר נפגשו. "הוא במקרה נראה טוב. אני לא יודעת מה היה קורה אילו הוא לא נראה טוב", היא מודה.

ארטמיס, בת 30 ומשהו, מנהלת בלוג "בליינד-דייטס" בו היא מספרת על זירת החיזורים האינטרנטית בכלל, ועל חוויותיה בתחום הזה. בין השאר היא סיפרה בבלוג שלה גם על "בלוגר אלמוני", שעד סוף הפגישה הפיזית הראשונה שלהם, היא לא ידעה את שמו. לדבריה, הבלוג שלה "מאוד מאוד משך קוראים, היו המון תגובות, בעיקר של בחורים שרוצים להכיר".
"אני תופסת את המקום הזה כמיקרו-קוסמוס" היא אומרת. "הכל מכל וכל. התגובות, בגדול, כמו בעולם האמיתי: היו מקטרגים, היו סניגורים. בעיקר, זה משך וסיקרן. רצו להיפגש ולהכיר אותי. היו כאלה שאמרו לי, 'אני מת שתכתבי עלי. מת להיפגש איתך ולראות מה את כותבת עלי'. (בסוף לא כתבתי עליו. הוא לא היה ראוי)."
- יכול להיות שהגבר בימינו צריך להביא בחשבון שיכתבו עליו אחר כך בבלוג? את חושבת שכבר התבססה נורמה בקרב פנויים פנויות לברר מראש אם יש בלוג?
"יכול להיות שבגילים צעירים יותר זה כך, או בחוגים אחרים".
-את היית רוצה לקרוא בבלוג של מישהו שאיתו את יוצאת?
"זה בהחלט יעניין אותי".
-לדעתך אפשר להתייחס לבלוגיאדה בתור זירה להיכרויות?
"עקרונית זה אפשרי. אבל אני צריכה שישתקף בבלוג טיפוס שמעניין אותי, כולל עברית רהוטה באופן מושלם, מבריק, בעל נפש עשירה. גם בתמונה הוא צריך להיות כמו שאני אוהבת. הבלוג מבחינתי הוא כלי עזר סינוני. זה לא יקנה לו יתרון גדול. לי מספיק משפט אחד. מבחינתי, בלוג שלם ומשפט אחד זה כמעט היינו הך".

יש בלוגרים שהם "זיינים סדרתיים" - מתפארים בזיונים שלהם שהשיגו באמצעות הבלוג. כותבים בצורה מינית מכוונת, כדי שהקוראות יפלו ברשתם. אולי גם מציגים פני אדיש, ובעיקר - תגובות מאוד שנונות. ויש גם כאלה, מאותם יפי קולמוס, שכבר הספיקו למאוס בשיטת ההיכרות החדשה הזאת ולהתגעגע לשיטות של "העולם הישן".

געגועים לשיטה הישנה

הצועני, בן 30, בלוגר ותיק המבקש להישאר בעילום בלוג, שם לב היטב לאטרקטיביות של הכתיבה האישית, הפתוחה. "נשים נמשכות לזה. וזה מוזר, אני לא בטוח שאני מבין את זה לחלוטין". הוא מגלה, עם זאת, שהתגובות - הטקסטים הגלויים - אינן הדרך לחיזורים אמיתיים. הבנות שהכיר באמצעות הבלוג שלו כמעט אף פעם לא הגיבו אצלו. "מה שנראה על פני השטח הוא רק קצה הקרחון", הוא אומר. הפלירטוטים האמיתיים מתרחשים אחר כך, בדואר האלקטרוני. "התחלתי להתמכר להיכרות עם בנות דרך הבלוג. הפסקתי להתחיל עם בנות בחוץ. זה ממש לא טוב. יש הבדל, מבחינת האגו. חוץ מזה, כשמכירים דרך הבלוג, כמו שהיא לא יודעת איך אני נראה, אני לא יודע איך היא נראית. פתאום גיליתי, שאני רק עם בחורות שפנו אלי. יש כיף בלהתחיל עם בחורה בדרך הרגילה. זה היה חסר לי".

~~~ עשרת הדיברות לפלירטים בבלוגיאדה ~~~

1. אנוכי, יריב חבוט (מייסד ישראלוג - ש.פ.), אשר הוצאתיך מארץ הצ'אטים והפורומים, מבית עבדים. תוך עשר דקות, תוכל להקים לעצמך בלוג לתפארת, נחלה משל עצמך, מלכודת דבש.

2. לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני הבלוג. לא ספרים, לא עיתונים, לא טלוויזיה. הקפד להימצא לעיתים קרובות בבלוגך, כדי לקדם את פני המגיבים בתגובות שנונות, אפשר גם עלבונות ליריבים.

3. עשה לך פסל ותמונה. בלוגר שמקשט את בלוגו בתמונות אסתטיות וקולעות יכול לקבל נקודות זכות רבות, בקרב קוראים וקוראות גם יחד.

4. לא תישא את שמך לשווא. המצא לעצמך כינוי אטרקטיבי, ודבוק בו כל עוד רוחך בך. השתדל לא להתבלבל כשאתה מחליף כינוי ומנסה לפלרטט עם אותה בלוגרית בדמות אחרת.

5. שמור את יום השבת לקדשו. בשבת ובחג, שלא לדבר על יום כיפור, עדכן את הבלוג שלך ותיהנה מהרבה קוראים. הסתובב לך בין הבלוגים, ומצא שם הרבה פנויים ופנויות.

6. כבד את השפה העברית. לכתיבה רהוטה יש חשיבות רבה, ושגיאות כתיב עלולות לעלות להוציא את כל החשק למועמדים ומועמדות על רמה.

7. לא תרצח. אם הקמת בלוג, עליך לטפח אותו ולהתמיד בו, לא לסגור אותו. לוקח זמן עד שמצליחים למשוך תשומת לב.

8. לא תנאף. טוב, הדיבר המסוים הזה לא תקף בבלוגיאדה, כמו גם בשאר חלקי האינטרנט והעולם החופשי.

9. לא תענה ברעך עד שקר. כלומר, אפשר לשקר קצת בקשר לגיל והמראה, כמקובל באינטרנט, אבל אם ברצונך להכיר אנשים ליחסים ממשיים, עדיף להישאר בטווח המציאותי.

10. לא תחמוד בלוג רעך ולא תחמוד פוסט רעך. אל תסתפק בהיותך מגיב, לבעל בלוג, רצוי בעל בלוג מצליח, יש הרבה יותר סיכויים למצוא חן. זה בערך ההבדל בין הומלס לבין בעל וילה.


איך לעשות סייבר סקס www.perkol.itgo.com/cyber.htm

סיראנו דה ברז'ראק הדיגיטלי www.perkol.itgo.com/cyrano.htm

אהבה וחיזור ברשת www.perkol.itgo.com/love.htm

ארכיון סקירות בלוגים www.perkol.itgo.com/olam.htm

כתובת ישירה לדף זה: www.perkol.itgo.com/blog-pickup.htm