דוגמן פרטי במחשב שלך

מלתחות וירטואליות והדמייה בתלת-ממד בחנויות מקוונות

מאת שרית פרקול

מעריב, 2.5.2004



החיסרון של קניית בגדים באינטרנט הוא שאי אפשר למדוד.
היתרון של קניית בגדים באינטרנט הוא שאי אפשר למדוד.
שני המשפטים האלה, שלכאורה מנוגדים, מתקיימים לגמרי בשלום זה לצד זה. יש לומר כבר עכשיו: קניית בגדים באינטרנט לא נועדה לאנשים שהבילוי הגדול ביותר שלהם הוא שופינג. אלה שיכולים לבלות את חייהם במעבר מחנות אחת לשנייה, בין מדידה אחת לשנייה. אלה שמוכרחים למשש את המרקם של הבד, אלה שאוהבים לדפדף בין הקולבים.
קניית בגדים באינטרנט נועדה למי ששונא לכתת את רגליו לחנויות, מי שמתעב את הקטע של הסתגרות בחדר הלבשה מיוזע ועמידה ברגליים יחפות על רצפה שרגליים זרות הותירו בה את משקעיהן, מי שמתחלחל מהמחשבה על דמותו בתחתונים במראה זרה, כשכל המפריד בינו לבין הזבנים והלקוחות האחרים הוא וילון, או דלת רעועה.
קניית בגדים באינטרנט נועדה גם לחסוך זמן, מונעת את הצורך בחיפוש מקום חנייה, ומאפשרת לעשות שופינג בחו"ל בלי לעבור בנתב"ג. מצד שני, אפילו שונאי-המלתחות הגדולים ביותר בכל זאת אוהבים בדרך כלל לראות איך הבגד יושב עליהם, לפני שיוציאו עליו את מיטב כספם. כאן נכנסים לתמונה הדוגמנים הווירטואלים, שיכולים לעזור לביישנים ולעסוקים לרענן את המלתחה. הדוגמנים הווירטואלים - הדמיות ממוחשבות, תלת-ממדיות, של גוף - חוסכים לנו את הצורך למדוד במו-גופנו, ומצד שני מאפשרים לנו לדעת כיצד ייראה עלינו הבגד.
עבור הסוחרים, הטכנולוגיה משפרת את הרווחיות, על ידי הגדלת ההכנסות וקיצוץ בהוצאות. לקוחות המשתמשים בדוגמנים הווירטואליים קונים יותר פריטים, בסכומים יותר גבוהים, ושיעור ההחזרות נמוך יותר, מה שמקצץ מאוד בהוצאות המשלוח והטיפול. לפי נתונים שהתפרסמו באחרונה על ידי רשת לנדס אנד האמריקנית, חברת קטלוגים והזמנות מקוונות המשתמשת בטכנולוגיה של "הדוגמנים הווירטואליים", ללקוח שנעזר בשירותי הדמות הדיגיטלית יש סיכוי גבוה בהרבה לבצע קנייה בפועל.
איך זה עובד? בטכנולוגיה של חברת מיי וירצ'ואל מודל, איתה עובדת רשת לנדס אנד,
בוחרים ייצוג דיגיטלי על פי מבנה גוף, גובה, משקל, צבע עור, צורת השיער וצבעו וצורת הפנים. לאחר יצירת הדמות הווירטואלית, בין אם זה באתר הדוגמנית הווירטואלית
(www.mvm.com) בין אם זה באתר של לנדס אנד (www.landsend.com) , אפשר לצאת איתה למסע קניות. בהינף עכבר מודדים מכנסיים, שמלה או בגד ים. יותר מ-1,000 פריטי לבוש הועברו לתלת-ממד, כדי להתאים לדוגמנים הווירטואלים.

להימנע מפיתוי יעל בר-זוהר

גם אם זה מאוד מפתה לבנות לנו נציגים דיגיטליים בדמות יעל בר-זוהר או דודי בלסר, וכל בגד יושב עליהם מצויין, לגמרי עדיף להזין את המידות האמיתיות. אמנם במקרים רבים הדוגמנית הווירטואלית תיראה פחות אטרקטיבית, אבל היא תמלא את ייעודה הרבה יותר טוב. רצוי לקבל חוות דעת נוספת (בדרך כלל אנחנו לא נראים בעיני עצמנו כמו שהסביבה רואה אותנו), גם היא אם פחות מחמיאה.
אפשר לשמור את הדוגמן/ית האישי/ת, לקניות נוספות, או לביקור בחנויות אחרות (לא הרבה, בינתיים), המשתמשות בטכנולוגיה הזאת.
הגרסה החדשה של מיי וירצ'ואל מודל היא שדרוג לעומת הגרסה המקורית, שהוצגה כבר לפני כשבע שנים. גולשים בחיבור מהיר יכולים לראות כמעט בזמן אמת את הבגדים השונים עוטפים את חמוקי הדמות הווירטואלית שלהם, ויש גם אפשרות להוסיף מידות ממש מדויקות (באינצ'ים) של היקפי החזה, המותניים והירכיים.
לדברי סם טיילור, סגן נשיא לענייני סחר אלקטרוני ברשת לנדס אנד, הסבירות שלקוח המשתמש בתוכנת מיי וירצ'ואל מודל אכן יבצע רכישה גדולה ב-34% לעומת לקוח שאינו משתמש בה.
שתי טכנולוגיות בסיסיות - My Virtual Model Dressing Room ו-My Virtual Model Fit, מאפשרות ללקוחות "למדוד" בגדים בחנויות מקוונות. בשנת 2002 הוצג מוצר שלישי, My Virtual Model Imail, כלי שיווק המשלב את חדר ההלבשה האלקטרוני עם הדואר האלקטרוני.
חברת מיי וירצ'ואל מודל הוקמה על ידי לואיז גואי וז'אן-פרנסואה סאן-ארנו כאחת מחברות המולטימדיה המובילות בקנדה, PTM. הגרסה הראשונה הושקה ב-1997, וב-2000 הפך "מיי וירצ'ואל מודל" לשם החברה, הפועלת במונטריאול, קנדה. נוסף על רשת לנדס אנד - שלמרבה השמחה גם מבצעת משלוחים לישראל, ודמי המשלוח בדרך הים סבירים מאוד - טכנולוגיית MVM משמשת את הלקוחות של נוטרי/סיסטם, WeddingChannel.com, Guess, מקסים אונליין, PlusSize.com, ליין בריאנט (מידות גדולות), אמריקן איגל והחנות הווירטואלית של MSN.

חדר הלבשה וירטואלי

Click & Dress, טכנולוגיה אחרת של הדמיית גוף, היא במקור פיתוח ישראלי. אימג'ינריקס, חברה מלייק אוסווגו, אורגון, שנוסדה ב-1999 על ידי יונתן וייס ויעקב בן מאיר (www.imaginarix.com). הטכנולוגיה היא "חדר הלבשה וירטואלי" של Hi Pic, סטארט-אפ ישראלי שהקים אודי רום. הבסיס שלה היה טכנולוגיית עיבוד תמונה שפותחה עבור צה"ל, המאפשרת להפריד בין תמונה לבין הרקע המקורי שלה, במטרה לסמן מטרות ברורות יותר. קליק אנד דרס מאפשרת ליצור את הדוגמן הווירטואלי על בסיס תמונה של הקונה ומידות גוף בסיסיות. בזמן הצילום צריך ללבוש בגד גוף, לעמוד מול המצלמה ברגליים פשוקות ובזרועות פשוקות. הקונה שולח את התמונה לחנות, כקובץ דיגיטלי או כתמונה רגילה, אותה סורקים לבסיס הנתונים ומייצרים ממנה דמות תלת-ממדית שנראית כמו גוף הקונה. אצל הנשים, היקף הירכיים קובע. אצל הגברים - היקף המותניים. הדמות הווירטואלית נשמרת באזור מוגן בסיסמה באתר. וכך, אם רוצים לקנות סוודר, למשל, הולכים לאזור באתר בו מוצגים סוודרים ולוחצים על אחד שמוצא חן. הבגד "מולבש" על גבי הדמות הווירטואלית, ואפשר לראות איך נראים בו. אפשר לקנות את הבגד אונליין, או לרשום את מספר הפריט ולבקש אותו בחנות פיזית.
חדר ההלבשה הווירטואלי של אימג'ינריקס משמש ככל הידוע רק חנות מקוונת אחת, אוטו (www.otto.de). מדובר בתאגיד גרמני ענקי, בהיקף של מיליארדי דולרים, חברת הקטלוגים והקניות המקוונות הגדולה ביותר באירופה, שהיא גם החברה-האם של חברות אמריקניות כמו אדי באואר, שפיגל וניו-פורט ניוז. באתר אוטו יש כ-600 פריטי לבוש, במידות שונות, שניתן למדוד וירטואלית באזור חדר ההלבשה הווירטואלי, "Anprobe".
כריסטין לואבר, מנהלת היחידה לאסטרטגיות של חנויות מקוונות בקבוצת ינקי, ציינה שהצורך לעשות מעשה אקטיבי כמו להצטלם ולשלוח תמונה הוא חיסרון. "בכל פעם שאתה מבקש מהלוח לעשות משהו, אתה מסתכן לאבד אותו", אמרה לעיתון ביזנס ג'ורנל, היוצא לאור בפורטלנד, אבל היא הוסיפה, כי המגמה של ריבוי המצלמות הדיגיטליות והסורקים הביתיים מאפשרת להתגבר מעט על המכשול הזה. היא הוסיפה שטכנולוגיות המדידה הווירטואלית הן "ההתפתחות הנחוצה" לקידום הסחר האלקטרוני בתחום ההלבשה.
קצת היסטוריה: חברת Boo הבריטית, שהיתה סמל לפריחת המסחר האלקטרוני בשלהי שנות ה-90 ומאז פשטה את הרגל אחרי שהצליחה לשרוף לפחות 120 מיליון דולר שגייסה, הציעה בשעתה זבנית וירטואלית, "מיס בו", עם אפשרות לראות את המוצרים בתלת-ממד. מיס בו כנראה הקדימה את זמנה; הכתובת Boo.com שייכת עכשיו לקניון אופנה מקוון, Fashionmall.com, והיא אחת משלוש ה"קומות" בו. מהזבנית הווירטואלית נותרה תמונה שטוחה.

התופרת הווירטואלית

חברת בראוזוור התל אביבית (www.browzwear.com), בהנהלת יניר פרבר, לקחה את רעיון הדוגמנית הווירטואלית רחוק יותר. "התחלנו בקטע של חדר הלבשה וירטואלי בתחילת שנת 2000", מספר פרבר. "יצאנו עם C-Me, מוצר שנחשב מאוד מתקדם. עשינו פיילוט והיה מאוד מוצלח, אבל הגענו למסקנה שהשוק העולמי מאוד קטן (בארץ הוא לא קיים בכלל)".
בבראוזוור הגיעו למסקנה, שהיכולת הטכנולוגית לעשות הדמייה של גוף ושל בגד בצורה מדויקת ופשוטה יחסית אכן רלוונטית למי שקונה - אבל הרבה יותר חשובה לתהליך התכנון והעיצוב של בגדים. "שוק הבגדים מאוד יציב, ויש לנו יכולת מוכחת לחסוך זמן וכסף. לקצץ את זמן פיתוח המוצר ב-25 עד 30%. בבגדים, בגלל שזה יחסית משהו מסובך, לא היתה עד כה אפשרות כזאת, בניגוד למוצרים אחרים. לקחנו את היכולת שהיתה לנו ויישמנו אותה. ב-2001 הקפאנו את C-Me והתחלנו לפתח את V-Stitcher. כלי התוכנה הזה, ששווק בינתיים כבר לעשרות לקוחות ב-15 מדינות, בהן חברות כמו אדידס, בנטון ונייקי בחו"ל, וחברת דלתא בישראל, מאפשר למעצבים ולתדמנים לעבוד באופן וירטואלי על עיצוב הבגד.
לדברי פרבר, יש בעולם כ-200,000 יצרני בגדים ומעצבי בגדים. מתוכם, בין 40 ל-50 אלף נעזרים בתוכנות מחשב בתהליך העבודה. קיימות בשוק תוכנות של חברה אמריקנית (גרבר), צרפתית (לקטרה), ספרדית (אינווסטרוניקה), והתוכנה של בראוזוור תואמת אותן ויכולה להשתלב בהן. בינתיים, יש להם הסכמי הפצה עם החברה האמריקנית ועם החברה הספרדית.
פרבר אומר שהחברה מתכוונת להחיות בקרוב מאוד את יישום הדוגמן הווירטואלי שלה, סימי, "בעקבות דרישות השוק. הקטע של קניית בגדים ברשת נתן צמיחה יפה בשנתיים האחרונות", הוא מסביר את שליפתו של סימי מהמקפיא. סימי משתלב בפרויקט של האיחוד האירופי (יש לבראוזוור פרויקטים בארבע מדינות - יוון, איטליה, פורטוגל וספרד), ובניגוד להיצע הקיים של הדוגמנים הווירטואליים מתוצרת מיי וירצ'ואל מודל ואימג'ינריקס, סימי יכול להיות גם ילד, ואפילו תינוק.
"קשה מאוד למדוד בגדים לילדים, ובמקרה של תינוקות זה ממש סיוט. יש בעיה עם הדוגמנים האמיתיים, וכאן נכנס לתמונה הדוגמן הווירטואלי", אומר פרבר.
בניגוד למיי וירצ'ואל מודל ולטכנולוגיה של קליק אנד דרס, סימי הוא יישום שאפשר יהיה להוריד מהאתר חינם (פרבר משווה אותו לתוכנת המסרים המיידיים אייסיקיו), והוא מאפשר למשתמש להכניס את המידות המדויקות, ליצור את הגוף של עצמו ולשמור את זה אצלו במחשב - בניגוד לשרת של החנות או של החברה. זה מאפשר פרטיות מירבית, שכן המחשבה על כך שקיים איפשהו ברשת מאגר עם מידות הגוף המדויקות שלך, שעלול להיחשף, יכולה להיראות לאנשים מסוימים נוראית יותר מהמחשבה על חשיפת מספר כרטיס האשראי שלהם.
לאחר שהאדם בונה את הדמות של עצמו בעזרת התוכנה, הוא נכנס לאתר ויכול שהאפליקציה תמליץ לו על בגד שיתאים לו, או לבחור בגדים בגדלים שונים. אפשר לראות את הדמות מכל כיוון ומכל זווית, כולל פוזות שונות, כמו ישיבה על כסא, הנחת רגל קדימה וכדומה, בסך הכל בין 10 ל-12 פוזות שונות (הרבה יותר ממה שמוצע בטכנולוגיות האחרות). אפשרות נוספת תהיה לשגר לחברה בניו-יורק את הדמות שלי עם הבגד שבחרתי, כדי שתחווה דעה איך אני נראית בו - או לבקש ממנה שתקנה לי כזה בחנות פיזית.
תוכנת הV-Stitcher- מאפשרת לבעל האתר או החנות המקוונת לייצר את ההדמיות הממוחשבות של הבגדים בעצמו, ואילו המדידה על יישום הדוגמן הווירטואלי מקטינה דרמטית את היקף ההחזרות. "בבגדים ההחזרות הן מכה אכזרית, המספרים מגיעים ל-30 עד 40%", מציין פרבר.
בינתיים אין לבראוזוור, שעם תומכיה נמנה היזם יוסי ורדי, הרבה לקוחות בישראל. השוק קטן מדי, ומחיר רישיון לתוכנת V-Stitcher הוא בין 10,000 ל-20,000 דולר. בפברואר הסתיים השלב הראשון בשילוב V-Stitcher בחברת דלתא גליל. הפרויקט התחיל עם ישום פיילוט של חטיבת ההלבשה התחתונה, המטפלת בלקוחות אמריקניים של דלתא, כמו קלווין קליין, ויקטוריה'ס סיקרט, ג'יי סי פני ו-וולמארט.
-ומה עם הדוגמנית הווירטואלית? לא יכולים להיות ל-C-Me לקוחות בארץ?
"אולי. תשאלי את גבי רוטר מקסטרו", אומר פרבר.

~ ~ ~ בגדי ים בלי למדוד ~ ~ ~

אחרי שמנסים את הדוגמניות הווירטואליות, קצת מפחיד לקנות בגד ים באינטרנט בלי למדוד. אבל זה מה שמציע בינתיים אתר פילפל, המאגד את חנויות המפעל של גוטקס, פלפל וגדעון אוברזון. החנויות מציעות ביניהן כ-5,000 בגדי ים של החברות המובילות, כולל דגמי קיץ 2004.
האתר מאפשר לצפות בבגדים מתוך הקטלוגים ולבצע רכישות מקוונות. מי שיודעת את המידה המדויקת שלה, יכולה לחסוך לעצמה טירחה.
www.pilpel-shop.co.il
גם חזיות זו בעיה לקנות באינטרנט בלי למדוד, אלא אם כן מחפשים דגם מסוים, והמידה המדויקת ידועה. באתר חנות הלבנים של אדית יש מנגנון ייחודי למדידת היקף החזה, בשאיפה להגיע למידה המדויקת.
www.edith.co.il

אתרי השוואת מחירים: www.perkol.itgo.com/shopping.htm

אתרי קניות הכי טובים: www.perkol.itgo.com/bestshop.htm

כתובת ישירה של דף זה: www. perkol.itgo.com/vmodel.htm