קניון בסלון
10 החנויות הכי טובות ברשת הישראלית @ עושים שוק: מנועי השוואת מחירים ברשת
מאת שרית פרקול
מעריב, 4.4.2004
יש אנשים שלא יכולים בלי למשש את העגבניה, להריח את הפרחים, לדפדף בספר, לצבוט את הלחם. הואיל ואני איני נמנית עימם, ולמעשה אני מוצאת שיש מוצרים, כמו ספרים, מוזיקה וציוד משרדי, שממש פשע לא לקנות באינטרנט - הסכמתי לקחת על עצמי את המשימה: מרתון של קניות, בלי לצאת מהבית. המטרה לא היתה להוכיח שזה אפשרי, כי את זאת כבר הוכחנו בעבר, אלא להביא את החנויות המקוונות המומלצות בעשר קטיגוריות שימושיות: ספרים, מזון, ציוד משרדי, מחשבים וציוד היקפי, פרחים, פיתוח תמונות, כרטיסי קולנוע, מוזיקה, משחקי מחשב וחיות מחמד. לבחירת החנויות שנבדקו נעזרתי באתר השוואת המחירים זאפ ובאתר האינדקס נטקס (ראו למטה).
חנויות ספרים
בדקתי את מחיריהם של חמישה רבי-מכר ("המושבע האחרון", "המערה", "סרט לבן, כיפה אדומה", "ספר האשליות" ו"צופן דה וינצ'י"), בחמש חנויות ספרים מקוונות: מיתוס, בקבוק, בוקנט, iBooks (סטימצקי) ודיבוק. מבחינת נוחות השימוש, השירות והאבטחה, לא נמצא הבדל דרמטי בין החנויות. ההבדלים התמצו במחירים ובזריזות המשלוח. סטימצקי הציעה את המחירים הזולים ביותר לשלושה מהכותרים, ובקבוק הציעה את המחירים הזולים ביותר לשני הכותרים האחרים. המחירים במיתוס היו היקרים ביותר, לפחות לגבי חמשת הספרים שנבחרו. כאן אציין שרכשתי ספר אחד בלבד בכל חנות - מה שגרם לכך שנאלצתי לשלם דמי משלוח מלאים (כל החנויות מציעות משלוח חינם מעבר לסכום קנייה מסוים, כך שכדאי לאחד קניות). המחירים של סטימצקי היו נמוכים יותר, למרות שדמי המשלוח לספר אחד, 9.90 שקלים, יקרים יותר מדמי משלוח של ספר יחיד בבקבוק, 7 שקלים. במחיר, אם כן, סטימצקי מובילה כרגע (באופן כללי, המחירים בחנות באינטרנט נמוכים ב-20% מהמחירים בסניפים הפיזיים של הרשת).
לגבי זריזות המשלוח, החנות הזריזה ביותר, לפחות מבחינתי, כתושבת המרכז, היא בוקנט. קניתי את חמשת הספרים בחנויות השונות באותו ערב. הספר הגיע אלי מבוקנט עם שליח (מחיר השליח בבוקנט זהה למחיר משלוח בדואר, וברכישה של 88 שקל ומעלה המשלוח עם שליח באזור המרכז הוא חינם) תוך שלושה ימי עסקים. כעבור יומיים נוספים הגיע הספר מדיבוק. הספר מסטימצקי הגיע שלישי, בדואר, ואחרונים הגיעו יחד בדואר הספרים ממיתוס ומבקבוק, כעבור שבוע מיום הרכישה.
סיכום: הכי כדאי סטימצקי. מחירים זולים, אתר נוח, ובגלל ריבוי הסניפים, גם נושא ההחלפות/החזרות פשוט יותר.
הערה: לממהרים אולי עדיף בוקנט.
שימו לב: החנויות עורכות מבצעים על ספרים, ולפעמים אפשר למצוא גם בחנות אחרת ספר מסוים במחיר זול יותר. שווה בכל זאת להשוות לגופו של ספר.
הואיל ומחשב מורכב מהרבה רכיבים משתנים, החלטתי לרכוש פריט זהה - סורק שולחני, Astra 3600 של Umax - בחמש חנויות מחשבים שונות, אליהן הגעתי דרך זאפ. סטארקום, שרק באחרונה השיקה מחדש את האתר שלה, הציעה את המחיר המשתלם ביותר, 272 שקל (233 שקל לסורק ו-39 שקל דמי משלוח). את המחיר השני הכי טוב השגתי במכירה קבוצתית של נטאקשן, שהציעה סורק דרך חברת PC2GO ב-279 שקל כולל משלוח. D&R מכרה לי את אותו סורק ב-295 שקל, מתוכם 45 דמי משלוח, ובמרדנית עלה הסורק 300 שקל, מתוכם 50 שקל למשלוח. היקר ביותר היה הסורק שנמכר בחברת למיר מחשבים, 326 שקל, מתוכם 39 שקל למשלוח.
סטארקום התגלה ככוכב אמיתי, למרות שבהיתקלות הראשונה דווקא מספר כרטיס האשראי שלי לא נקלט טוב, ובעל החנות התקשר אלי לבקש אותו שוב. התגובות של סטארקום לאימייל היו זריזות ביותר, והסורק הזול ביותר גם הגיע לידי ראשון, כעבור ארבעה ימי עבודה בלבד. האחרים טפטפו להם בעצלתיים. מורטת עצבים היתה ההמתנה לסורק שקניתי דרך נטאקשן. התקשורת עם הספק PC2GO לא היתה במיטבה, וכשהצלחתי איכשהו לתפוס אותם, הדגישו שההתחייבות היתה לספק את הסורק תוך 14 ימי עבודה (מה שנכון). הסורק שלהם הגיע אחרון, כ-11 יום.
סיכום: הכי כדאי סטארקום. המחיר הזול ביותר והשירות המהיר והאדיב ביותר.
הערה: בעלי עצבים חזקים יכולים לנסות גם את נטאקשן.
כדי לבדוק חנויות לממכר ציוד משרדי, בחרתי לרכוש את אותה מחסנית דיו צבעוני למדפסת Z13 של לקסמרק בחמש חנויות מקוונות. הדיל הכי טוב בזמן שערכתי את הקניה היה בחנות DMO, שהציעה את המחסנית שלי ב-159 שקל בלבד, ובמסגרת מבצע מיוחד לחודש מרץ גם ויתרה על דמי המשלוח, בסך 20 שקל. הבעיה היא, שנדרשו כחמישה ימי עבודה (היה שבת באמצע) כדי להעביר אלי את המחסנית - זמן די ממושך, כשהמדפסת צמאה לדיו. אופיס דיפו היו זריזים יותר, והביאו לי את הדיו תוך שלושה ימי עבודה, אבל מחיר המחסנית הוצג אצלם כ-210.59 שקל, ולאחר הוספת דמי משלוח ומע"מ בשלב התשלום בקופה, יצא לי לשלם לאופיס דיפו סכום שערורייתי של 228.14 שקל טבין ותקילין. באתר של משרדיה המחסנית עלתה 191.15 שקל, כולל משלוח, שניתן חינם על קניה ב-140 שקל, והמוצר הגיע בזמן סביר. אחרון חביב, שבוע לאחר הקנייה, הגיע מתנשף השליח של באג, שם עלתה המחסנית 223 שקל כולל משלוח (הם דווקא התקשרו להציע לי לאסוף את הדיו מהסניף הסמוך ולחסוך דמי משלוח בסך 39 שקל. אבל אילו רציתי ללכת לאסוף את הדיו שלי שם בחוץ, הייתי קונה בחנות מלכתחילה). החנות החמישית שנבדקה, Ink-inn, מכרה לי את המחסנית ב-184 שקל כולל משלוח בדואר רשום, והמחסנית הגיעה לביתי תוך ארבעה ימי עבודה.
סיכום: הכי כדאי DMO. המחיר הזול ביותר, ועם כל קנייה מקבלים גם אחריות על המדפסת ל-24 חודש, גם אם לא קניתם שם מדפסת.
הערה: למי שמצויד במחסנית דיו ריקה כדאי ב-Ink-inn, שם נותנים זיכוי מראש בעת הקנייה של בין 12 ל-15 שקל על המחסנית הריקה.
שימו לב: המחירים באתרים של אופיס דיפו ובבאג לא שיקפו את המחיר הסופי של מחסנית הדיו, שהתברר רק לאחר התשלום.
את נושא פיתוח התמונות הדיגיטליות באמצעות האינטרנט בדקתי בפורים, חג הצילומים, בו הוצעו מבצעים מיוחדים. למשל, אתר פיק מבית חבר'ה הציע פיתוח של תמונה צבעונית בגודל 15X10 תמורת 69 אגורות בלבד, ואילו באתר פיקטור, הגובה 1.20 אג' לתמונה בגודל זה, הדפיסו לי כל תמונה בשני עותקים, מה שנחמד למי שזקוק לסט כפול של תמונות. ארבעה מחמשת האתרים שבדקתי, בהם גם קליק סנטר ואולפני אסף (U-A), הציעו ממשק נוח להעלאת קבצי התמונה מהמחשב לאתר. האתר החמישי, זום 4 יו, היחיד שמצאתי בו אפשרות להזמין תמונות פספורט, עובד רק דרך הדואר האלקטרוני, ומשום-מה לא ביצע בכלל את ההזמנה שלי.
בהתחשב בעובדה שהמחיר הרגיל של פיק הוא 95 אג' לתמונה, קליק סנטר ואולפני אסף מציעים את המחיר הטוב ביותר - 75 אג'. דמי המשלוח בקליק 10 שקל ובאולפני אסף 5 שקל. בזמן כתיבת שורות אלה, שבעה ימי עבודה לאחר ההזמנה, טרם קיבלתי את התמונות מאתר פיק - אולי ככה זה, כשכל החבר'ה מזמינים פיתוח בבת אחת. מבחינת הפיתוח, התמונות של קליק סנטר ושל אולפני אסף היו ברמה דומה.
סיכום: הכי כדאי אולפני אסף (U-A). אתר טוב, ממשק נוח, פיתוח טוב, מחיר טוב ומשלוח זריז.
הזמנת חמישה זרי פרחים היתה התענוג הגדול ביותר. התכוונתי להזמין תריסר ורדים אדומים ארוכים בכל חנות, אבל החנויות מציעות קטלוגים שונים באתרים שלהן, ובאף אחד מהם אין אפשרות לסמן שרוצים לקנות דווקא תריסר ורדים. בשביל להזמין מספר מסוים של ורדים, אין ברירה אלא להתקשר, בשעות העבודה, למספרי הטלפון המופיעים באתרים. אבל לא בשביל זה יש אינטרנט. לכן, הזמנתי זרים וסידורים שונים של ורדים, בטווח מחירים בין 100 ל-150 שקל. כל המשלוחים הגיעו בזמן, כל הפרחים הגיעו רעננים ויפים, וכל המוכרים היו אדיבים בטלפון. המוכרת בחנות זר 4 יו אפילו התקשרה לוודא שאני אכן מתכוונת לכתוב חג שמח (בעת ההזמנה לא היה שום חג נראה לעין).
מבחינה אסתטית ואינטרנטית, האתרים של פרחי חן, של שושי ושל זר 4 יו יפים ונוחים לשימוש. האתר של בשמת הרגיז אותי, כי דף הבית באנגלית, וצריך קצת מאמץ ותושיה כדי להגיע לאתר העברי. ההזמנה מהאתר של בשמת גם יצאה היקרה ביותר, 135 שקל לתריסר ורדים אדומים ארוכים, בתוספת "דמי טיפול" של 15 שקל (בעוד שנטען כי המשלוחים חינם). האתר של פרחי ברזיל קצת נחשל מבחינה טכנולוגית, ואין בו כל גינונים נחמדים שיש באחרים, כמו לוח שנה ותזכורות על אירועים, או מקום לרשום הערה למשלוח. לעומת זאת, המוכר היה אדיב מאוד בטלפון כשאמרתי שהתקציב שלי הוא 130 שקל. הוא גרע כמה ורדים מהזר כדי לכסות גם את דמי המשלוח ושלח זר ורדים לתפארת.
סיכום: היה קצת קשה לבחור, אבל הכי כדאי פרחי חן. מחירים טובים, אתר יפה, מספר הפרחים שהגיע בפועל היה גדול מזה שהובטח, המשלוח בתל-אביב חינם, וגם התקשרו לשאול אם אני רוצה את הפרחים "במיידי, בשעתיים הקרובות" או במועד אחר. חבל רק שלא צירפו הוראות טיפול בסידור שהגיע.
יש שלושה סופרמרקטים מקוונים בסיסיים, של כל אחת משלוש הרשתות הגדולות. בלו-סנטר של הריבוע הכחול, נט-סל של סופרסל וסופרנט של ג'מבו/קלאבמרקט. נתחיל מהאתר שלא אחזור לקנות בו - סופרנט. המחירים יקרים יותר, האתר מסורבל ואיטי, הממשק פרימיטיבי ודמי המשלוח גבוהים, 25 שקל לעומת 15 שקל בשני האחרים (בקנייה של 150 שקל ומעלה).
בין בלו-סנטר לבין נט-סל קשה לי לבחור. שני האתרים מאוד ידידותיים, עם אופציות נוחות של "קטלוג" מוצרים שהלקוח מזמין לעתים קרובות (בבלו-סנטר הקטלוג נוצר אוטומטית). לא מצאתי הבדל דרמטי במחירים, השירות מצוין בשניהם, המוצרים מגיעים ארוזים כמו שצריך, עם קרח יבש ועם הפרדה של חומרי הניקוי ממוצרי האוכל. יש "מוצרי קופה" אטרקטיביים, אותם ניתן להזמין לפני שלב התשלום, וגם מקבלים צ'ופרים קטנים במתנה. נט-סל אורז את המוצרים היבשים בשקיות גדולות של נייר חום, כמו באמריקה, בעוד שבבלו-סנטר מקבלים הרבה ארגזים.
סיכום: הכי כדאי נט-סל, אבל גם בלו-סנטר ראוי. בקנייה בנט-סל קיבלתי פנקס עם שוברי קנייה בסך 200 שקל, לרכישות חוזרות בחנות.
למעשה יש כרגע רק שתי אפשרויות, הואיל והפעילות של אתר "כרטיסים" הוקפאה. בשני האתרים אין בהכרח כרטיסים מקוונים לכל סרט שרוצים. בטיקטנט יש חלון "הזמנה ישירה", שנותן את רשימת בתי הקולנוע בארץ ואת רשימת הסרטים. אחר כך אפשר לבחור יום, שעה ומספר כרטיסים. בהתחלה האתר התעקש איתי, "מצטערים, המערכת עמוסה, בוא שוב בעוד מספר רגעים", והיו גם כמה הודעות שגיאה, אבל בסוף הצלחתי לרכוש כרטיס ל"אבודים בטוקיו", תמורת 36.30 שקל (יש עמלה של 3.3 שקלים). בחנות הכרטיסים של וואלה שופס ("עכבר כרטיסים") אין חלון חיפוש. שמות הסרטים מוצגים במסך הפתיחה. לא מצאתי כרטיס לסרט שהכי רציתי, אז הסתפקתי בשני בתור, "קולד מאונטיין" בהצגה יומית, תמורת 33 שקל. בשני האתרים, יש אפשרות בחירת המושבים באולם. הכרטיסים מחכים בעמדה האוטומטית, או בקופות, ויש להצטייד בכרטיס האשראי בו בוצעה ההזמנה.
הכי כדאי: וואלה שופס. קצת יותר ידידותי, ולא נתקלתי בו בתקלות טכניות.
בדקתי אתרים, בלי לבצע קנייה בפועל, של דוליטל, חיש-חי ופטשופ. האתר של דוליטל נראה נהדר והמבצעים טובים, אלא שבזמן הבדיקה הוא בדיוק נמצא במעבר בין בעלים, וכמעט שום דבר ממה שהיה באתר לא היה רלוונטי. במקום שיהיה כתוב "סגור לרגל העברת בעלים", לא היה באתר כל סימן לכך שהוא בעצם מצג שווא. יהיה צורך לבדוק אותם שוב בעתיד. האתר של פטשופ די מקרטע, מבחינת המראה ונוחיות השימוש, מה שמשאיר את חיש-חי בתור האתר המועדף כרגע.
סיכום: הכי כדאי חיש-חי.
בדקתי אתרים, בלי לבצע קנייה בפועל, של NMC, מוזיקה-נטו ומיתוס. השוויתי מחירים של האלבום הכפול החדש של שלום חנוך ומשה לוי "יציאה" ושל "סיימון וגרפינקל החיוני". הכי זולה יצאה החנות של NMC - 68 שקל לאלבום העברי ו-97 שקל ללועזי, עם דמי משלוח 10 שקלים בדואר רשום. במוזיקה-נטו המחירים יותר גבוהים, אלא אם כן עושים מנוי (40 שקל בשנה), ואז המחירים כמעט אותו דבר כמו ב-NMC. המשלוח בדואר רשום 10 שקלים. במיתוס המחירים גבוהים יותר.
סיכום: הכי כדאי מוזיקה-נטו, לחובבי מוזיקה רציניים שעושים מנוי, כי האתר יותר מגוון ומעניין.
הערה: במיתוס יש היצע גדול של אוספי ג'ז ומוזיקה קלאסית במחירים אטרקטיביים.
בדקתי אתרים, בלי לבצע קנייה בפועל, של אולגיימס, פריק ומושי. באולגיימס קניתי בעבר והייתי מרוצה, את חנות פריק הפיזית אני מכירה, ואילו מושי היתה הפתעה מבחינתי. חיפשתי את המשחק פיינל פנטזי 10-2 לפלייסטיישן 2, ומחירו במושי היה נמוך יותר משמעותית, 319 שקל למשחק, 30 שקל למשלוח עם שליח, בסך הכל 349 שקל, לעומת 361 באולגיימס ו-388 בפריק. המחירים על "הנסיך הפרסי" החדש לפי.סי נעו דרמטית בין 199 שקל במושי ל-229 שקל בפריק, לפני משלוח.
הכי כדאי: מושי.
בסך הכל, מרתון הקניות המקוונות עבר כמעט חלק. כאן המקום לציין, שאת הקניות ערכתי לא בשמי העיתונאי, ושההתכתבות נעשתה דרך כתובת דואר אלקטרוני שאינה מזהה אותי, כך שהייתי כאחד הקונים. למה חשוב לציין את זה? מפני שלפעמים יש בהחלט בעיות עם בעל חנות מקוונת שמוכר מוצרים שבעצם אין לו, עם מובילים שאינם מוכנים להציב את מייבש הכביסה מעל מכונת הכביסה למרות ששילמתם 250 שקל בעד ההובלה, עם צורב המסרב לצרוב (הכל דוגמאות מהחיים שלי). ועד שלא אמרתי שאני עיתונאית, כלום לא זז. אז לא לפחד לקנות ברשת, יש דברים שממש מצווה לקנות בדרך הזאת. אבל צריך לקרוא את תקנות האתר, לעמוד על הזכויות (מצורפת מסגרת לגבי החוק בישראל), ואם זה לא עוזר - להתלונן
באתר החדש של המועצה לצרכנות:www.consumers.org.il
~ ~ ~ כך בדקנו ~ ~ ~
השלב הראשון היה לבחור אילו מבין עשרות החנויות ישתתפו בבדיקה. לצורך כך, נעזרתי בשני אתרים/שירותים: זאפ, שהוא המנוע המועדף עלי להשוואת מחירי מוצרים, ונטקס, המספק אשכולות של אתרים רלוונטיים לכל תחום. יש קטיגוריות המאוכלסות חנויות רבות, ויש כאלה שהמבחר בהן קטן עד קטן מאוד. מתוך ההיצע, בחרתי שלושה עד חמישה אתרי קניות שונים, חרשתי אותם וביצעתי ברובם קניות בפועל, כדי לבדוק, מלבד המחיר הטוב ביותר, גם פרמטרים כמו מהירות ודייקנות המשלוח, צורת האריזה, טריות המוצרים, איכות ההדפסה ותגובת המוכרים לפניות לאחר שבוצעה הרכישה.
הפרמטרים על פיהם נבחן אתר הקניות היו: מחיר, דמי משלוח*, נוחות השימוש**, אבטחה, שירות***, מהירות, פינוקים והטבות.
*במקרים רבים דמי המשלוח משמעותיים למדי, וחלק מהחנויות מאפשרות איסוף עצמאי של המוצרים מסניף סמוך.
**ניווט קל, תמונות ברורות של המוצר, ציון מדויק של המחיר (כולל מע"מ), אסתטיקה כללית.
***תגובה זריזה לאימייל ו/או לטלפון.
~ ~ ~ מילון מונחים לקניות באינטרנט ~ ~ ~
מנוע/אתר השוואת מחירים - אתר בו מחפשים לפי קטיגוריית מוצרים, או מזינים שם של פריט כלשהו (למשל, סורק) ומקבלים את המחיר הנדרש עבורו בחנויות מקוונות שונות ברחבי הרשת. צורת בדיקה זו מאפשרת לראות היכן הכי כדאי לקנות את המוצר, וניתן להיכנס משם ישירות אל החנות המציעה, או אל דף המוצר עצמו.
באתר של דפי זהב (www.d.co.il) יש גם מנוע השוואת מחירים, אבל המנוע הכי טוב הוא זאפ (www.zap.co.il). זאפ הוא נקודת מוצא מומלצת לכל מסע קניות וירטואלי.
הערה: יש אנשים שמשתמשים במנוע השוואת מחירים כדי לקבל מושג כללי על מחירים - ולבצע את הקנייה עצמה בחנות לא-אינטרנטית. יש גם שנכנסים לאתר מתוך מחשב נייד או סלולרי, כשהם נמצאים בחנות פיזית, לדוגמה חנות מוצרי חשמל או אלקטרוניקה, ומתמקחים עם המוכר על מחיר המוצר, על סמך המחירים (הזולים יותר) המוצגים בחנויות האינטרנט.
נטקס - אתר שימושי ביותר, (www.netex.co.il) המאפשר להקליד בתיבה מילה מתחום מסויים, כמו "מוזיקה", "בעלי חיים" או "פיתוח תמונות", ולקבל קישורים לאתרים הרלוונטיים בתחום זה, מישראל ומהעולם. אפשר גם להתקין (חינם ובקלות) את תוכנת נטקס, אותה מורידים מהאתר, ואז לחפש ישירות מתוך חלון הכתובת בדפדפן האינטרנט.
מכירה רגילה - המחיר קבוע מראש, הקנייה מתבצעת מיד.
מכירה "פיצוץ", או "קבוצתית" - מוצר מוצע במחיר נמוך יותר, בתנאי שכמות מסוימת
של גולשים יתחייבו לקנות אותו עד המועד שנקבע. לא צריך לשלם מראש, אבל אם התחייבתם (יש להכניס את מספר כרטיס האשראי), תצטרכו לרכוש את המוצר כשתיסגר המכירה.
הערה: לפעמים הקונה מקבל הודעה על זכייה עוד לפני שנסגרה המכירה, כך שאין בעצם הרבה משמעות לכך שצריך להגיע למספר קונים מסוים כדי שהמכירה תתבצע בפועל. בנוסף, גם אם "מפחידים" אתכם שהמכירה תכף תיסגר, ואתם עלולים לכאורה להחמיץ את הזדמנות חייכם - במקרים רבים תראו שמכירה חדשה של אותו מוצר, באותם תנאים בדיוק, נפתחה למחרת היום.
מכירה פומבית - יש מחיר מינימום, והגולשים מציעים הצעות לרכישת המוצר. אין לדעת מה יהיה המחיר הסופי.
אתרי הקניות הגדולים (אולסייל, פי-אלף, וואלה שופס, נטאקשן, סקאל) מציעים את שלושת סוגי המכירות האלה, ואפשר לרכוש שם כמעט כל דבר, לרבות מכונות כביסה ומייבשים, מקררים, חדרי שינה, חופשות בבתי מלון, ובאחרונה גם מכוניות יד שנייה ודירות.
~ ~ ~ מה אומר החוק ~ ~ ~
על-פי תיקון לחוק סימון המחירים, יש חובה לפרסם את "המחיר הסופי, בשקלים". היות שהחוק אינו מקנה מעמד שונה לאתרי הקניות באינטרנט, עליהם לפרסם את המחיר הסופי, כולל מע"מ, דמי משלוח, שירות, דמי טיפול ושאר התוספות שהצרכן יחויב בהן.
לפי חוק הגנת הצרכן במסחר אלקטרוני, הצרכן רשאי לבטל עסקה במוצר בתוך 14 יום מיום קבלת המוצר. בעסקת שירות אפשר לבטל בתוך 14 יום מביצוע העסקה, ובלבד שהביטול נמסר יומיים לפחות לפני המועד בו צריך השירות להינתן.
על הביטול להיעשות במסמך בכתב לעוסק (רצוי בדואר רשום) לצורך זה, הודעה בפקס או בדואר אלקטרוני נחשבת הודעה בכתב.
במקרה של ביטול עקב פגם או אי התאמה בין המוצר והשירות לפרטים כפי שהופיעו באינטרנט, יחזיר העוסק לצרכן את כספו בתוך 14 יום מיום קבלת הודעת הביטול והצרכן יעמיד את המוצר לרשות העוסק במקום שבו נמסר לו המוצר.
במקרה שהביטול אינו מסיבות אלה, רשאי העוסק לקבל דמי ביטול בסך 5% מערך העסקה או 100 שקל, לפי הנמוך מביניהם.
יתרת הכסף תוחזר לקונה בתוך 14 יום, ועל הקונה להחזיר את המוצר למקום עסקו של העוסק.
באחרונה אמר הממונה על הגנת הצרכן במשרד התעשייה והמסחר, עו"ד יצחק קמחי, כי דרך הצגת המחירים באתרי המכירות באינטרנט מנוגדת להוראות חוק הגנת הצרכן. לדבריו, עיקר הבעיה היא באי הצגת המחיר הכולל של המוצרים: לצרכן מוצג מחיר זול לכאורה של המוצר, בעוד שעל מנת לקבלו, עליו להוסיף דמי הובלה ומשלוח בסכומים ניכרים.
אגב, ברשימת "אתרים שאושרו על ידי מכון התקנים", המופיעה במדור הסחר האלקטרוני באתר הרשמי של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, מופיע רק אתר קניות אחד בעל תו תקן - אולסייל www.olsale.co.il.
יש אנשים שכבר אינם מעלים בדעתם לכתת רגליים לחנות פיזית כדי לקנות ספר, דיסק או מכונת כביסה, ויש כאלה שהמחשבה על קניית מוצר בלי שמיששו אותו, או על השארת מספר כרטיס האשראי שלהם לחסדי "האינטרנט הזה", מעוררת בהם חלחלה. לפי כל הסימנים, הקבוצה הראשונה הולכת וגדלה במהירות, ויחד איתה גואה שוב גל של התעניינות בשירותי השוואת מחירים באינטרנט.
המצב הכלכלי הירוד, אימוץ הפס הרחב וחידוש ההתעניינות הכללית במנועי החיפוש באינטרנט נתנו דחיפה לחברות המתמחות בעזרה באיתור מוצרים ברשת במחירים הזולים ביותר. באתרים ייעודיים בארץ ובעולם ניתן להקליד בתיבת חיפוש את שם המוצר, להשוות מחירים ומיפרטים, לקרוא ביקורות של צרכנים אחרים ולקנות ישירות מהאינטרנט.
מבחינת הצרכן הגולש לקניות, החיפוש יכול לעשות את ההבדל בין קנייה מוצלחת לבין נפילה. מבחינת הסוחרים, יותר ויותר משתמשים בתוצאות החיפוש כדי להפנות מסרים מפולחים ישירות לקונים.
בתקופת החגים וההתעוררות בקניות באופן כללי, חלה גם התחממות של תחום השוואת המחירים באינטרנט. בארץ פועל כבר כמה שנים טובות בשקט ובביטחה מנוע השוואת המחירים החלוצי של Start, המהווה עכשיו חלק מאתר פתיחה כללי בשיתוף עם MSN - msn.start.co.il. אתר השוואת המחירים הייעודי זאפ (www.zap.co.il), הפועל מאז אוגוסט 2000 ומציע מחירי מוצרים מ-400 חנויות מקוונות, התחיל בחודש שעבר להציע שירות חינם חדש, המאפשר מעקב אחר מחירי מוצרים וקבלת התראה בדואר אלקטרוני על ירידת המחיר.
לפי הנתונים שנמסרו מזאפ, האתר, בבעלות חברת ההחזקות של קיבוץ רמת הכובש, משרת כ-220,000 גולשים ייחודיים בחודש, עם כ-18,000 כניסות ביום. דרך האתר מתבצעות רכישות בהיקף של כ-15 מיליון שקל בחודש, עם מגוון של 500 קטגוריות מוצרים ויותר מ-300,000 פריטים הניתנים לרכישה.
בלי להתרוצץ בין אתרים
המתחרה העיקרי של זאפ הוא השירות של דפי זהב (www.d.co.il/products.html), שהכריזה רשמית בספטמבר על השקת זירה חדשה להשוואת מחירים, בה הושקעו, לדברי החברה, יותר ממיליון שקל. זירת השוואות המחירים של דפי זהב כוללת מאות חנויות עם כ-260,000 מוצרים. הפריטים מעודכנים מידי יום, בעיקר פריטים המופיעים במכרזים ובמכירות פומביות. "באתר דפי זהב יש כשלושה מיליון גולשים מדי חודש, והם יכולים כעת לבצע את כל תהליך הקנייה או חלקים נרחבים מתוכו באתר דפי זהב מבלי לנדוד לאתרים אחרים על מנת להשוות מחירים", אומר סמנכ"ל השיווק של דפי זהב, ארז בהט. המחירים המופיעים בהשוואת מחירים באתר מתעדכנים מדי יום בהתאם לעדכונים המועברים מהחנויות. מחירים המוצגים בדולרים מעודכנים בהתאם לשער החדש, בתוספת מע"מ. בהט מוסיף, שהעובדה שדפי זהב אינה גובה תשלום מהספקים המציגים את מוצריהם "מבטיחה אוביקטיביות, בשונה מהמקובל באתרי השוואת מחירים אחרים".
"לא נכנסים לתחום הזה לשם שמיים. כולם לוקחים כסף", מגיב על כך מנכ"ל זאפ, ליאור פרומר. "לדפי זהב יש מספיק אוויר לנשימה כדי להכניס היום את הסוחרים בחינם. כנראה הם יכולים לספוג. צריך למדוד את התועלת שמקבל המשתמש. אנחנו לא מוכרים מיקום, והגולש יכול לסדר בעצמו את התוצאות לפי המחיר הזול ביותר, או לפי פרמטרים אחרים". בשירות של זאפ המשותף עם גונקסט, אפשר, תוך כדי עמידה על המקח בחנות פיזית, להתחבר דרך הפלאפון לאתר ולהשוות מחירים, כדי לראות שאכן מקבלים את המחיר הטוב ביותר. זאפ גם פיתחו יישום המאפשר קבלת דירוג של גולשים אחרים, שכבר רכשו והתנסו במוצרים. פרומר, למה לדעתך התחום הזה תופס תאוצה?
"כי עכשיו יש מודל עסקי מסחרי אמיתי. זה כבר לא בנוי על חזון ערטילאי. הפתרונות הם טכנולוגיים (בעבר פעל גם אתר השוואת מחירים ייעודי, Check.co.il, שהעסיק אנשים שבדקו מחירים ופרסמו אותם, מודל עתיר עבודה, שלא הצליח - ש.פ.), ולא מבוססים על כוח אדם. בכלל, הסחר האלקטרוני הוא נושא שהולך וצומח בכל העולם, כולל ישראל, למרות המצב הכלכלי".
לפי סקר שערכה באחרונה חברת מחקרי האינטרנט נילסן/נטרייטינגס, שיעור הגולשים המשתמשים בכלי השוואת המחירים גדל מ-9 אחוזים בשנת 2002 ל-15 אחוז בשנת 2003. "השוק גדל מאוד בשנה האחרונה", אומר רוב לד'רן, מנהל ואנליסט בכיר בנילסן/נטרייטינגס. לד'רן, המצוטט בכתבה נרחבת בנושא זה שהתפרסמה באחרונה ב-CNET, מוסיף שבשנה שעברה לבדה זינק מספר המבקרים באתרי השוואת המחירים ביותר מ-100 אחוז. לצורך ההשוואה, מספר המבקרים באתרי האינטרנט המובילים, Google ו-eBay, גדל רק בכ-40 אחוז.
יאהו השיק באחרונה שירות השוואת מחירים מחודש (products.yahoo.com), ודילטיים (DealTime), אחת החברות הגדולות בתחום, ערכה אף היא שיפוצים מאסיביים והרחבת שירותים והודיעה באחרונה על השקה מחודשת, בעקבות המיזוג המוצלח עם חברת איפיניונס (Epinions), בשם הנחשק Shopping.com.
ההתאוששות הזאת באה אחרי תקופה קשה לאתרי השוואת המחירים, שכמו אתרים רבים אחרים, סבלו מהתפוצצות חברות הבועה. מנועי חיפוש מחירים כמו שופינג.קום של אלטה ויסטה נחשבו בעבר הבטחה גדולה, אבל חלקם נכשלו, ואלה ששרדו - נמכרו (אלטה ויסטה מכרה את שופינג.קום לדילטיים ב-2001, כדי לשפר את מצב המזומנים שלה ולהתמקד מחדש בחיפוש כללי).
מי שמבקש עכשיו להיכנס לאתר דילטיים מופנה אוטומטית אל שופינג.קום. דילטיים, אתר הקניות החמישי בגודלו בעולם, הוסיף במסגרת השידרוג עוד כמיליון מוצרים, מהם יותר מ-370,000 סוגים של מוצרי הלבשה שונים. האתר כולל עתה גם יותר מ-1.5 מיליון ביקורות צרכנים ומחירים של יותר מחמישה מיליון מוצרים ביותר מ-3,000 חנויות. דן ציפורין, מנכ"ל שופינג.קום, מסר שתחום הקניות באינטרנט באמצעות השוואת מחירים התמקד עד כה במוצרים אלקטרוניים בעיקר בשל הקלות בה ניתן להשוות בין המוצרים. לדבריו, כעת ישנה מגמה של התרחבות לתחומים נוספים, כגון ריהוט והלבשה. החברה כנראה מקווה להתחרות עם שלושת מרכזי הקניות המקוונים הגדולים: איביי, אמזון ויאהו קניות. לפי נילסן/נטרייטינגס, איביי משך בחודש שעבר 42 מיליון מבקרים, אמזון משך 26 מיליון, יאהו שופינג משך 15 מיליון ודילטיים משך 12 מיליון מבקרים.
הפתיחה המחודשת של שופינג.קום, ומתיחת פנים לאתר הקניות של יאהו, הם שני סימנים לתחיית הקנייה ההשוואתית ברשת. "אנחנו נמצאים במוקד של שתי מגמות גדולות", אמר ל"וושינגטון פוסט" נירב טוליה, המנהל התפעולי של שופינג.קום המחודש. "אחת היא נדידה לקראת שיווק ישיר, או פרסום מבוסס על ביצועים. האחרת היא צמיחה מתמשכת בהיקף הסחר האלקטרוני".
לדברי טוליה, דילטיים ואיפיניונס היו רווחיות בשנה שעברה, על בסיס הכנסה משותפת של כמעט 38 מיליון דולר. השנה, לפי התחזית של שופינג.קום, ההכנסות יוכפלו - מגמה המשתקפת במספר אתרי השוואת מחירים אחרים, בהם פרייס גראבר (www.pricegrabber.com) ונקסטאג (www.nextag.com). "אני מאמין שהשוק גדל, כיוון שיותר אנשים מבינים איך אנחנו יכולים לחסוך להם זמן וכסף", אומר קמראן פורזאנג'י, נשיא אתר פרייס גראבר הרווחי.
מנועי השוואת מחירים אחרים התרעננו ושיפרו את שירותיהם, והם מציעים מידע רב יותר על המוצרים. במקביל, הסחר האלקטרוני הפך יציב יותר, והלקוחות התחילו להרגיש נוח יותר עם קניית מוצרים ברשת, מה שמניע אותם לחפש "מציאות". זה הועיל לחברות כמו ביזרייט (www.bizrate.com) פרייס גראבר ונקסטאג, העומדות בראש עשרת הגדולים של מנועי השוואת המחירים, לצד מיי סיימון ( www.mysimon.com) שנקנה על ידי רשת CNET.
"עם ההתחזקות המחודשת של מנועי החיפוש, הרבה חברות מבינות שאולי יוכלו לקבל חשיפה טובה יותר ממנוע חיפוש ספציפי לקניות, לעומת מנוע כללי יותר", אומר לד'רן. כתוצאה מכך, מנועי החיפוש הגדולים, כמו גוגל ויאהו, ביקשו להצטרף לאקשן. גוגל התחיל בדצמבר 2000 בנסיונות עם פרוגל (www.froogle.com), שירות המאפשר לחפש לפי קטיגוריית קניות, או על ידי הקלדת תיאור המוצר בחלון החיפוש. באחרונה נוספו לפרוגל תכונות כמו הצגת התוצאות לפי מחיר, תמונות של הפריטים וניווט קל יותר. איילין רודריגז, דוברת מטעם גוגל, אומרת: "משתמשי פרוגל מקבלים קודם כל את התוצאות הכי רלוונטיות וחשובות - כמו במנוע החיפוש של גוגל. כשגוגל 'זוחל' ברחבי הרשת, הוא מזהה את הדפים שמוכרים מוצרים וכולל אותם בפרוגל".
לפי CNET, אנליסטים פיננסיים אומרים, שהשנה ייתכן גידול בשיווק דרך מנועי החיפוש, הנאמד היום בשני מיליארד דולר, אם מנועי החיפוש יצליחו להניב תוצאות מסחריות ממוקדות יותר למשתמש המבקש לערוך קניות ברשת.
וושינגטון פוסט מדווח, כי יאהו ושופינג.קום חתמו על הסכמים לקבל עמלות מהסוחרים אליהם הם שולחים את הקונים. שופינג.קום, למשל, מקבל עמלות של בין חמישה סנט לחמישה דולר בכל פעם שהוא מביא את הקונה אל דלתותיו הווירטואליות של הסוחר. יאהו מציעה עכשיו לסוחרים אפשרות לשלם כדי להיכלל באינדקס הקניות שלה. אם כי התשלום אינו משפיע על הסדר בו מופיעים הפריטים בתוצאות החיפוש של יאהו, הם מאפשרים לסוחרים לכלול ברישומים שלהם פרטים נוספים. תמורת תשלום נוסף יכולים הסוחרים לרכוש מיקום בולט יותר ביאהו, קישורים המסומנים בצורה ברורה כקישורים של נותני חסות. שופינג.קום מגדירה את הסוחרים המשלמים "משאבים נוספים", והם מוצגים בתחתית הדף (אתר שופסטר הישראלי - www.shopster.co.il - המתמחה במכירות קבוצתיות, מופיע בקטיגוריה הזאת).
לפי נילסן/נטרייטינגס, פרייס גראבר רשמה את הגידול המהיר ביותר בקרב אתרי השוואת המחירים - 127 אחוז מיולי 2002 ליוני 2003. פרייס גראבר, חברה בבעלות פרטית, הממומנת על ידי משקיעים, היא חברה רווחית, עם הכנסה של 28 מיליון דולר בשנה, לדברי מנהליה. ההכנסות מגיעות מהפניות אל מכירות של כ-500 מותגים, בהיקף של מיליארד דולר בחודש. מפרסמי המותגים משלמים בממוצע 25 עד 75 סנט להקלקה, לפי הקטיגוריה של המוצר (מצלמות דיגיטליות, למשל, יכולות לשלם יותר מדולר להקלקה). פרייס גראבר ומתחרותיה מרחיבות במהירות את קטיגוריות השוואת המוצרים, כדי למשוך קונים חדשים. נוסף על מחשבים ואלקטרוניקה, מוצרי היסוד באתרי השוואות המחירים, רוצים האתרים האלה לפנות גם אל הציבור שקונה מכשירי חשמל ותכשיטים.
למרות הגידול בתחום, שירותי השוואת המחירים טרם הפכו יישום מרכזי בקרב משתמשי האינטרנט. דני סאליבן, מומחה בתחום החיפוש באינטרנט, אמר בראיון ל-CNET שיאהו, גוגל והאחרים צריכים להביא לכלל שלמות את החפשנים ולהוסיף התאמה אישית, כדי שהמשתמשים יוכלו לקבל תוצאות של מוצרים בלי לבקר במנועי השוואת המחירים הייעודיים. לדבריו, על מנועי החיפוש הכלליים ללמוד להקיש בעצמם את כוונת המשתמש ולהנפיק לו מיד תוצאות של מוצרים. "הדבר שבאמת יזניק את הענף הוא אם יצליחו לשלב את זה לרוחב הרשת, אם מנועי החיפוש יעזו לתת תוצאות חיפוש של מוצרים במקום תוצאות כלליות", אומר סאליבן, "אבל במקרה של טעות - הם עלולים להפסיד משתמשים".
~ ~ ~ מחפש המציאות הראשון ~ ~ ~
בקיץ 1995 התפרסמה בשבועון "אינפורמיישן וויק" כתבה שכותרתה "סוכנים חכמים מוסיפים ניצוץ לסחר האלקטרוני". דווח בה על מנוע השוואת המחירים הראשון, בארגן פיינדר (Bargain Finder) - מחפש המציאות - מערכת נסיונית שפיתחה חברת הייעוץ אנדרסן. המערכת נועדה לשימושו הבלעדי של הצרכן, והיא סרקה מאגרי נתונים של שמונה חנויות מוזיקה מקוונות, כדי למצוא זמינות של תקליטורים ומחיריהם. התוצאות כללו קישורים לחנות המקוונת, כך שאפשר היה להזמין את התקליטור המבוקש. ד"ר ברוס קרולביץ' (האתר שלו: www.geocities.com/ResearchTriangle/9430), שפיתח את רובוט הקניות הראשון במרכז לטכנולוגיה ולמחקר אסטרטגי של אנדרסן, אמר עם השקת החידוש: "היעד העיקרי שלנו הוא להתנסות בהשפעה של סוכנים על שוק הסחורות. סוכנים כמו בארגן פיינדר יהיו חלק גדול מהעתיד של האינטרנט".
שירות השוואת המחירים "מיי סיימון", שנוסד ב-1998 והוכתר בשנה שעברה על ידי המגזין פורבס כשירות המוביל בקנייה השוואתית, מבוסס על טכנולוגיה שנקראת "סוכן וירטואלי לומד" - (Virtual Learning Agent). הטכנולוגיה הזאת, VLA בקיצור, פותחה על ידי יאוגירל יון, לשעבר הטכנולוג הראשי של מיי סיימון. צוות מומחי קניות אנושיים מאמן את הסוכנים הווירטואליים ללקט מידע מכל חנות מקוונת. טכנולוגיית הסוכן הווירטואלי הלומד מאפשרת לסרוק אלפי אתרי אינטרנט ולשלוף במהירות מידע מדויק, גם מחנויות חדשות, ולהציג את המידע בפורמט נוח לקריאה ולמיון.
היקף הסחר המקוון בישראל הולך וגדל, למרות המצב הכלכלי, וב-2003 הוא צפוי להסתכם בכ-1.4 מיליארד שקל, בהשוואה למיליארד שקל ב-2002 - לפי סקר של חברת המחקרים TASC שהתפרסם במאי השנה. ארבע המשתתפות העיקריות בשוק, החולשות יחד על 62 אחוז מהמכירות, בעיקר מוצרי חשמל ומחשבים, הן אולסייל, וואלה שופס (שהתקדמה בדירוג מהמקום הרביעי, נמסר בשבוע שעבר לעסקים-אונליין), P1000 ונטאקשן. שאר המסחר המקוון נחלק בין אתרי נישה המציעים למכירה ספרים, נסיעות, מזון, כרטיסים, פרחים וכדומה.
לדברי אורי נדלר, מנכ"ל וואלה! שופס, שנת 2003 היא שנה בה ניתן לזהות בבירור מגמה של "התבגרות השוק" ומעבר מרכז הכובד ממכירה באמצעות מכירות פומביות למכירה במכירות קבוצתיות, שהן למעשה ניצול כוח הקניה של גולשי האינטרנט להשגת מחיר טוב במיוחד.
מאולסייל נמסר, כי צופים ל-2003 מחזור מכירות בסדר גודל של 220 מיליון שקל, לעומת 175 מיליון בשנה שעברה וכ-140 מיליון בשנת 2001. נטוויז'ן מעריכה כי השנה היקף המכירות באתר הסחר נטאקשן יהיה כ- 240 מיליון שקל, לעומת 180 מיליון שקל בשנת 2002.
מוואלה שופס נמסר, כי מחזור המכירות ל-2003 אמור להיות יותר מ-200 מיליון שקל, לעומת 110 מיליון שקל בשנת 2002.
מ-P1000 נמסר שהם אינם מעבירים נתונים על מחזורי מכירות, אך הם צופים גידול של 70 אחוז בשנה הבאה.
~ ~ ~ טובעים במספרים ~ ~ ~
קניות אונליין פופולריות בקרב יותר מ-80 אחוז ממשתמשי האינטרנט.
לפי התחזיות, המכירות באינטרנט יגיעו השנה ל-95.7 מיליארד דולר.
מכירות פרסום באתרי קניות יגיעו השנה ל-2.1 מיליארד דולר.
אתר שופינג.קום. עוזר לאנשים לקנות מצלמה דיגיטלית כל דקה. פריט לבוש כל שתי דקות. שעון יד כל שש דקות. נגן די.וי.די. כל 11 דקות. מצלמת וידאו כל 15 דקות. מזגן כל 17 דקות. צג מחשב כל 18 דקות. טלוויזיה עם מסך שטוח כל 30 דקות. אפשר להשוות בשופינג.קום בין 81 מערכות שש-בש מ-20 חנויות שונות. 81 אוהלים מ-19 חנויות שונות. 1,258 קעריות מרק מ-29 חנויות שונות. -מתוך אתר Shopping.com