עושים שוק
שירותי השוואת מחירים

מאת שרית פרקול

מעריב, 19.10.2003



יש אנשים שכבר אינם מעלים בדעתם לכתת רגליים לחנות פיזית כדי לקנות ספר, דיסק או מכונת כביסה, ויש כאלה שהמחשבה על קניית מוצר בלי שמיששו אותו, או על השארת מספר כרטיס האשראי שלהם לחסדי "האינטרנט הזה", מעוררת בהם חלחלה. לפי כל הסימנים, הקבוצה הראשונה הולכת וגדלה במהירות, ויחד איתה גואה שוב גל של התעניינות בשירותי השוואת מחירים באינטרנט.
המצב הכלכלי הירוד, אימוץ הפס הרחב וחידוש ההתעניינות הכללית במנועי החיפוש באינטרנט נתנו דחיפה לחברות המתמחות בעזרה באיתור מוצרים ברשת במחירים הזולים ביותר. באתרים ייעודיים בארץ ובעולם ניתן להקליד בתיבת חיפוש את שם המוצר, להשוות מחירים ומיפרטים, לקרוא ביקורות של צרכנים אחרים ולקנות ישירות מהאינטרנט.

מבחינת הצרכן הגולש לקניות, החיפוש יכול לעשות את ההבדל בין קנייה מוצלחת לבין נפילה. מבחינת הסוחרים, יותר ויותר משתמשים בתוצאות החיפוש כדי להפנות מסרים מפולחים ישירות לקונים.
בתקופת החגים וההתעוררות בקניות באופן כללי, חלה גם התחממות של תחום השוואת המחירים באינטרנט. בארץ פועל כבר כמה שנים טובות בשקט ובביטחה מנוע השוואת המחירים החלוצי של Start, המהווה עכשיו חלק מאתר פתיחה כללי בשיתוף עם MSN - msn.start.co.il. אתר השוואת המחירים הייעודי זאפ (www.zap.co.il), הפועל מאז אוגוסט 2000 ומציע מחירי מוצרים מ-400 חנויות מקוונות, התחיל בחודש שעבר להציע שירות חינם חדש, המאפשר מעקב אחר מחירי מוצרים וקבלת התראה בדואר אלקטרוני על ירידת המחיר.
לפי הנתונים שנמסרו מזאפ, האתר, בבעלות חברת ההחזקות של קיבוץ רמת הכובש, משרת כ-220,000 גולשים ייחודיים בחודש, עם כ-18,000 כניסות ביום. דרך האתר מתבצעות רכישות בהיקף של כ-15 מיליון שקל בחודש, עם מגוון של 500 קטגוריות מוצרים ויותר מ-300,000 פריטים הניתנים לרכישה.

בלי להתרוצץ בין אתרים

המתחרה העיקרי של זאפ הוא השירות של דפי זהב (www.d.co.il/products.html), שהכריזה רשמית בספטמבר על השקת זירה חדשה להשוואת מחירים, בה הושקעו, לדברי החברה, יותר ממיליון שקל. זירת השוואות המחירים של דפי זהב כוללת מאות חנויות עם כ-260,000 מוצרים. הפריטים מעודכנים מידי יום, בעיקר פריטים המופיעים במכרזים ובמכירות פומביות. "באתר דפי זהב יש כשלושה מיליון גולשים מדי חודש, והם יכולים כעת לבצע את כל תהליך הקנייה או חלקים נרחבים מתוכו באתר דפי זהב מבלי לנדוד לאתרים אחרים על מנת להשוות מחירים", אומר סמנכ"ל השיווק של דפי זהב, ארז בהט. המחירים המופיעים בהשוואת מחירים באתר מתעדכנים מדי יום בהתאם לעדכונים המועברים מהחנויות. מחירים המוצגים בדולרים מעודכנים בהתאם לשער החדש, בתוספת מע"מ. בהט מוסיף, שהעובדה שדפי זהב אינה גובה תשלום מהספקים המציגים את מוצריהם "מבטיחה אוביקטיביות, בשונה מהמקובל באתרי השוואת מחירים אחרים".
"לא נכנסים לתחום הזה לשם שמיים. כולם לוקחים כסף", מגיב על כך מנכ"ל זאפ, ליאור פרומר. "לדפי זהב יש מספיק אוויר לנשימה כדי להכניס היום את הסוחרים בחינם. כנראה הם יכולים לספוג. צריך למדוד את התועלת שמקבל המשתמש. אנחנו לא מוכרים מיקום, והגולש יכול לסדר בעצמו את התוצאות לפי המחיר הזול ביותר, או לפי פרמטרים אחרים". בשירות של זאפ המשותף עם גונקסט, אפשר, תוך כדי עמידה על המקח בחנות פיזית, להתחבר דרך הפלאפון לאתר ולהשוות מחירים, כדי לראות שאכן מקבלים את המחיר הטוב ביותר. זאפ גם פיתחו יישום המאפשר קבלת דירוג של גולשים אחרים, שכבר רכשו והתנסו במוצרים.
פרומר, למה לדעתך התחום הזה תופס תאוצה?
"כי עכשיו יש מודל עסקי מסחרי אמיתי. זה כבר לא בנוי על חזון ערטילאי. הפתרונות הם טכנולוגיים (בעבר פעל גם אתר השוואת מחירים ייעודי, Check.co.il, שהעסיק אנשים שבדקו מחירים ופרסמו אותם, מודל עתיר עבודה, שלא הצליח - ש.פ.), ולא מבוססים על כוח אדם. בכלל, הסחר האלקטרוני הוא נושא שהולך וצומח בכל העולם, כולל ישראל, למרות המצב הכלכלי".
לפי סקר שערכה באחרונה חברת מחקרי האינטרנט נילסן/נטרייטינגס, שיעור הגולשים המשתמשים בכלי השוואת המחירים גדל מ-9 אחוזים בשנת 2002 ל-15 אחוז בשנת 2003. "השוק גדל מאוד בשנה האחרונה", אומר רוב לד'רן, מנהל ואנליסט בכיר בנילסן/נטרייטינגס. לד'רן, המצוטט בכתבה נרחבת בנושא זה שהתפרסמה באחרונה ב-CNET, מוסיף שבשנה שעברה לבדה זינק מספר המבקרים באתרי השוואת המחירים ביותר מ-100 אחוז. לצורך ההשוואה, מספר המבקרים באתרי האינטרנט המובילים, Google ו-eBay, גדל רק בכ-40 אחוז.
יאהו השיק באחרונה שירות השוואת מחירים מחודש (products.yahoo.com), ודילטיים
(DealTime), אחת החברות הגדולות בתחום, ערכה אף היא שיפוצים מאסיביים והרחבת שירותים והודיעה באחרונה על השקה מחודשת, בעקבות המיזוג המוצלח עם חברת איפיניונס
(Epinions), בשם הנחשק Shopping.com.
ההתאוששות הזאת באה אחרי תקופה קשה לאתרי השוואת המחירים, שכמו אתרים רבים אחרים, סבלו מהתפוצצות חברות הבועה. מנועי חיפוש מחירים כמו שופינג.קום של אלטה ויסטה נחשבו בעבר הבטחה גדולה, אבל חלקם נכשלו, ואלה ששרדו - נמכרו (אלטה ויסטה מכרה את שופינג.קום לדילטיים ב-2001, כדי לשפר את מצב המזומנים שלה ולהתמקד מחדש בחיפוש כללי).
מי שמבקש עכשיו להיכנס לאתר דילטיים מופנה אוטומטית אל שופינג.קום. דילטיים, אתר הקניות החמישי בגודלו בעולם, הוסיף במסגרת השידרוג עוד כמיליון מוצרים, מהם יותר מ-370,000 סוגים של מוצרי הלבשה שונים. האתר כולל עתה גם יותר מ-1.5 מיליון ביקורות צרכנים ומחירים של יותר מחמישה מיליון מוצרים ביותר מ-3,000 חנויות.
דן ציפורין, מנכ"ל שופינג.קום, מסר שתחום הקניות באינטרנט באמצעות השוואת מחירים התמקד עד כה במוצרים אלקטרוניים בעיקר בשל הקלות בה ניתן להשוות בין המוצרים. לדבריו, כעת ישנה מגמה של התרחבות לתחומים נוספים, כגון ריהוט והלבשה. החברה כנראה מקווה להתחרות עם שלושת מרכזי הקניות המקוונים הגדולים: איביי, אמזון ויאהו קניות. לפי נילסן/נטרייטינגס, איביי משך בחודש שעבר 42 מיליון מבקרים, אמזון משך 26 מיליון, יאהו שופינג משך 15 מיליון ודילטיים משך 12 מיליון מבקרים.
הפתיחה המחודשת של שופינג.קום, ומתיחת פנים לאתר הקניות של יאהו, הם שני סימנים לתחיית הקנייה ההשוואתית ברשת. "אנחנו נמצאים במוקד של שתי מגמות גדולות", אמר ל"וושינגטון פוסט" נירב טוליה, המנהל התפעולי של שופינג.קום המחודש. "אחת היא נדידה לקראת שיווק ישיר, או פרסום מבוסס על ביצועים. האחרת היא צמיחה מתמשכת בהיקף הסחר האלקטרוני".
לדברי טוליה, דילטיים ואיפיניונס היו רווחיות בשנה שעברה, על בסיס הכנסה משותפת של כמעט 38 מיליון דולר. השנה, לפי התחזית של שופינג.קום, ההכנסות יוכפלו - מגמה המשתקפת במספר אתרי השוואת מחירים אחרים, בהם פרייס גראבר (www.pricegrabber.com) ונקסטאג
(www.nextag.com). "אני מאמין שהשוק גדל, כיוון שיותר אנשים מבינים איך אנחנו יכולים לחסוך להם זמן וכסף", אומר קמראן פורזאנג'י, נשיא אתר פרייס גראבר הרווחי.
מנועי השוואת מחירים אחרים התרעננו ושיפרו את שירותיהם, והם מציעים מידע רב יותר על המוצרים. במקביל, הסחר האלקטרוני הפך יציב יותר, והלקוחות התחילו להרגיש נוח יותר עם קניית מוצרים ברשת, מה שמניע אותם לחפש "מציאות". זה הועיל לחברות כמו ביזרייט
(www.bizrate.com) פרייס גראבר ונקסטאג, העומדות בראש עשרת הגדולים של מנועי השוואת המחירים, לצד מיי סיימון ( www.mysimon.com) שנקנה על ידי רשת CNET.
"עם ההתחזקות המחודשת של מנועי החיפוש, הרבה חברות מבינות שאולי יוכלו לקבל חשיפה טובה יותר ממנוע חיפוש ספציפי לקניות, לעומת מנוע כללי יותר", אומר לד'רן. כתוצאה מכך, מנועי החיפוש הגדולים, כמו גוגל ויאהו, ביקשו להצטרף לאקשן. גוגל התחיל בדצמבר 2000 בנסיונות עם פרוגל (www.froogle.com), שירות המאפשר לחפש לפי קטיגוריית קניות, או על ידי הקלדת תיאור המוצר בחלון החיפוש. באחרונה נוספו לפרוגל תכונות כמו הצגת התוצאות לפי מחיר, תמונות של הפריטים וניווט קל יותר. איילין רודריגז, דוברת מטעם גוגל, אומרת: "משתמשי פרוגל מקבלים קודם כל את התוצאות הכי רלוונטיות וחשובות - כמו במנוע החיפוש של גוגל. כשגוגל 'זוחל' ברחבי הרשת, הוא מזהה את הדפים שמוכרים מוצרים וכולל אותם בפרוגל".
לפי CNET, אנליסטים פיננסיים אומרים, שהשנה ייתכן גידול בשיווק דרך מנועי החיפוש, הנאמד היום בשני מיליארד דולר, אם מנועי החיפוש יצליחו להניב תוצאות מסחריות ממוקדות יותר למשתמש המבקש לערוך קניות ברשת.
וושינגטון פוסט מדווח, כי יאהו ושופינג.קום חתמו על הסכמים לקבל עמלות מהסוחרים אליהם הם שולחים את הקונים. שופינג.קום, למשל, מקבל עמלות של בין חמישה סנט לחמישה דולר בכל פעם שהוא מביא את הקונה אל דלתותיו הווירטואליות של הסוחר. יאהו מציעה עכשיו לסוחרים אפשרות לשלם כדי להיכלל באינדקס הקניות שלה. אם כי התשלום אינו משפיע על הסדר בו מופיעים הפריטים בתוצאות החיפוש של יאהו, הם מאפשרים לסוחרים לכלול ברישומים שלהם פרטים נוספים. תמורת תשלום נוסף יכולים הסוחרים לרכוש מיקום בולט יותר ביאהו, קישורים המסומנים בצורה ברורה כקישורים של נותני חסות. שופינג.קום מגדירה את הסוחרים המשלמים "משאבים נוספים", והם מוצגים בתחתית הדף (אתר שופסטר הישראלי - www.shopster.co.il - המתמחה במכירות קבוצתיות, מופיע בקטיגוריה הזאת).
לפי נילסן/נטרייטינגס, פרייס גראבר רשמה את הגידול המהיר ביותר בקרב אתרי השוואת המחירים - 127 אחוז מיולי 2002 ליוני 2003. פרייס גראבר, חברה בבעלות פרטית, הממומנת על ידי משקיעים, היא חברה רווחית, עם הכנסה של 28 מיליון דולר בשנה, לדברי מנהליה. ההכנסות מגיעות מהפניות אל מכירות של כ-500 מותגים, בהיקף של מיליארד דולר בחודש. מפרסמי המותגים משלמים בממוצע 25 עד 75 סנט להקלקה, לפי הקטיגוריה של המוצר (מצלמות דיגיטליות, למשל, יכולות לשלם יותר מדולר להקלקה). פרייס גראבר ומתחרותיה מרחיבות במהירות את קטיגוריות השוואת המוצרים, כדי למשוך קונים חדשים. נוסף על מחשבים ואלקטרוניקה, מוצרי היסוד באתרי השוואות המחירים, רוצים האתרים האלה לפנות גם אל הציבור שקונה מכשירי חשמל ותכשיטים.
למרות הגידול בתחום, שירותי השוואת המחירים טרם הפכו יישום מרכזי בקרב משתמשי האינטרנט. דני סאליבן, מומחה בתחום החיפוש באינטרנט, אמר בראיון ל-CNET שיאהו, גוגל והאחרים צריכים להביא לכלל שלמות את החפשנים ולהוסיף התאמה אישית, כדי שהמשתמשים יוכלו לקבל תוצאות של מוצרים בלי לבקר במנועי השוואת המחירים הייעודיים. לדבריו, על מנועי החיפוש הכלליים ללמוד להקיש בעצמם את כוונת המשתמש ולהנפיק לו מיד תוצאות של מוצרים. "הדבר שבאמת יזניק את הענף הוא אם יצליחו לשלב את זה לרוחב הרשת, אם מנועי החיפוש יעזו לתת תוצאות חיפוש של מוצרים במקום תוצאות כלליות", אומר סאליבן, "אבל במקרה של טעות - הם עלולים להפסיד משתמשים".

~ ~ ~ מחפש המציאות הראשון ~ ~ ~

בקיץ 1995 התפרסמה בשבועון "אינפורמיישן וויק" כתבה שכותרתה "סוכנים חכמים מוסיפים ניצוץ לסחר האלקטרוני". דווח בה על מנוע השוואת המחירים הראשון, בארגן פיינדר (Bargain Finder) - מחפש המציאות - מערכת נסיונית שפיתחה חברת הייעוץ אנדרסן. המערכת נועדה לשימושו הבלעדי של הצרכן, והיא סרקה מאגרי נתונים של שמונה חנויות מוזיקה מקוונות, כדי למצוא זמינות של תקליטורים ומחיריהם. התוצאות כללו קישורים לחנות המקוונת, כך שאפשר היה להזמין את התקליטור המבוקש.
ד"ר ברוס קרולביץ' (האתר שלו: www.geocities.com/ResearchTriangle/9430), שפיתח את רובוט הקניות הראשון במרכז לטכנולוגיה ולמחקר אסטרטגי של אנדרסן, אמר עם השקת החידוש: "היעד העיקרי שלנו הוא להתנסות בהשפעה של סוכנים על שוק הסחורות. סוכנים כמו בארגן פיינדר יהיו חלק גדול מהעתיד של האינטרנט".
שירות השוואת המחירים "מיי סיימון", שנוסד ב-1998 והוכתר בשנה שעברה על ידי המגזין פורבס כשירות המוביל בקנייה השוואתית, מבוסס על טכנולוגיה שנקראת "סוכן וירטואלי לומד" - (Virtual Learning Agent). הטכנולוגיה הזאת, VLA בקיצור, פותחה על ידי יאוגירל יון, לשעבר הטכנולוג הראשי של מיי סיימון. צוות מומחי קניות אנושיים מאמן את הסוכנים הווירטואליים ללקט מידע מכל חנות מקוונת. טכנולוגיית הסוכן הווירטואלי הלומד מאפשרת לסרוק אלפי אתרי אינטרנט ולשלוף במהירות מידע מדויק, גם מחנויות חדשות, ולהציג את המידע בפורמט נוח לקריאה ולמיון.

רובוטים של קניות: www.botspot.com/search/s-shop.htm

~ ~ ~ "מגמה ברורה של התבגרות השוק" ~ ~ ~

היקף הסחר המקוון בישראל הולך וגדל, למרות המצב הכלכלי, וב-2003 הוא צפוי להסתכם בכ-1.4 מיליארד שקל, בהשוואה למיליארד שקל ב-2002 - לפי סקר של חברת המחקרים TASC שהתפרסם במאי השנה. ארבע המשתתפות העיקריות בשוק, החולשות יחד על 62 אחוז מהמכירות, בעיקר מוצרי חשמל ומחשבים, הן אולסייל, וואלה שופס (שהתקדמה בדירוג מהמקום הרביעי, נמסר בשבוע שעבר לעסקים-אונליין), P1000 ונטאקשן. שאר המסחר המקוון נחלק בין אתרי נישה המציעים למכירה ספרים, נסיעות, מזון, כרטיסים, פרחים וכדומה.
לדברי אורי נדלר, מנכ"ל וואלה! שופס, שנת 2003 היא שנה בה ניתן לזהות בבירור מגמה של "התבגרות השוק" ומעבר מרכז הכובד ממכירה באמצעות מכירות פומביות למכירה במכירות קבוצתיות, שהן למעשה ניצול כוח הקניה של גולשי האינטרנט להשגת מחיר טוב במיוחד.

מאולסייל נמסר, כי צופים ל-2003 מחזור מכירות בסדר גודל של 220 מיליון שקל, לעומת 175 מיליון בשנה שעברה וכ-140 מיליון בשנת 2001.
נטוויז'ן מעריכה כי השנה היקף המכירות באתר הסחר נטאקשן יהיה כ- 240 מיליון שקל, לעומת 180 מיליון שקל בשנת 2002.
מוואלה שופס נמסר, כי מחזור המכירות ל-2003 אמור להיות יותר מ-200 מיליון שקל, לעומת 110 מיליון שקל בשנת 2002.
מ-P1000 נמסר שהם אינם מעבירים נתונים על מחזורי מכירות, אך הם צופים גידול של 70 אחוז בשנה הבאה.

~ ~ ~ טובעים במספרים ~ ~ ~

קניות אונליין פופולריות בקרב יותר מ-80 אחוז ממשתמשי האינטרנט.
לפי התחזיות, המכירות באינטרנט יגיעו השנה ל-95.7 מיליארד דולר.
מכירות פרסום באתרי קניות יגיעו השנה ל-2.1 מיליארד דולר.
אתר שופינג.קום. עוזר לאנשים לקנות מצלמה דיגיטלית כל דקה. פריט לבוש כל שתי דקות. שעון יד כל שש דקות. נגן די.וי.די. כל 11 דקות. מצלמת וידאו כל 15 דקות. מזגן כל 17 דקות. צג מחשב כל 18 דקות. טלוויזיה עם מסך שטוח כל 30 דקות. אפשר להשוות בשופינג.קום בין 81 מערכות שש-בש מ-20 חנויות שונות. 81 אוהלים מ-19 חנויות שונות. 1,258 קעריות מרק מ-29 חנויות שונות.
-מתוך אתר Shopping.com

כתובת ישירה של דף זה: www.perkol.itgo.com/shopping.htm