גרבי רשת

זכרונות ממדור שהיה ואולי עוד יהיה

מאת שרית פרקול



איור מאת מרטין הולט www.shadma.com

~ ~ ~ מה עושות האיילות בלילות ~ ~ ~

או יותר נכון - מה עושים העופרים בימים. זה נושאו של אחד המאמרים באתר סנוטסיקימס (ראשי תיבות באנגלית של "אימרו לא לסיליקון, אתם יודעים שזה הגיוני"), שכותרתו "מה עושים הציצים כל היום?". על האתר הוותיק חתומה מישהי בשם סאניטרה קים הרדינג ("קים" לקוח מקיפלינג, לא פחות), ותודה לאיתי, שבזכותו מצאתי אותו. האתר הזה הוא חגיגה של ממש לחובבי החזה הנשי הגדול. מה זה גדול, הענק. מה זה ענק, הגולש, הנשפך, המונסטרוזי, אבל הכל כדרך הטבע, בלי תוספות מלאכותיות. ולפי מונה הכניסות באתר, שהותקן רק לפני שנתיים, נכנסו בשעריו עד היום שישה וחצי מיליון פעמים.
המאמר הספציפי הזה נכתב בקביעה, ש"רוב האנשים יסכימו עם כך ששיעור האבטלה בקרב הציצים גבוה להחריד. מקצתם עובדים בפרסומות, אבל רובם סתם רובצים להם כל היום". מכאן ממשיך המאמר ומתאר יום בחייו של שד ממוצע. למשל, זה של רוברטה פידון (ולא שהשדיים שלה ממוצעים). בבוקר, הם מתמתחים להם במקלחת, נהנים מסיבון טוב, ואז מחכים עד שרוברטה תגמור לסבן את כל הנקיקים הנשיים הקטנים. ואחר כך, ההתלבטויות, כל פעם מחדש. מה ללבוש? האם אנחנו רוצות שהציצים יקבלו את כל תשומת הלב, או שאולי הגיע הזמן לתת הזדמנות גם לתחת? רוברטה מתייעצת עם הציצים שלה לגבי ההחלטה המכרעת הזאת. אחר כך הם יוצאים יחד עם רוברטה לחוף הים, לרכוב על סוס, לרוץ קצת, או אפילו לקפוץ, מעלה ומטה...
מלבד התיאור המשעשע למדי של יום טיפוסי בחייו של ציץ, יש באתר www.pukka.net/snotsykims מאמרים כמו "בשביל מה יש ציצים?", "ממה הם עשויים?", "מה מחזיק אותם למעלה?", "למה הגברים אוהבים ציצים?", "איך לדעת אם הם אמיתיים", וגם מדריך לאיתור ציצי בר בחיק הטבע (מלווה בצילומים מלבבים), אמנות המלחמה (ציורים על ציצים), בדיחות לא כל כך מצחיקות על רקע ורוד בזוקה מזעזע וגם - "שיעורי בית חובה", אזור המלמד איך לחפש באינטרנט כל מיני פינות חמד ואתרי חינם לחובבי בלוטות ההנקה הנשיות.
אחד הקישורים מוביל אל תופעה בשם TW-girl, שאולי ראויה בכלל לפינה משל עצמה. אלה ראשי התיבות "אשתו של טוני", אך מתברר שיש כל מיני "אשתו של טוני" באינטרנט (חפשו במנוע החיפוש Google, למשל), ושהמכנה המשותף ביניהן הוא מידת חזייה DD ומעלה.



~ ~ ~ להט מיסיונרי ~ ~ ~

לא ברור למה קוראים לתנוחה הבסיסית הזאת "מיסיונרית", שכן המיסיונרים, ככל הידוע, בכלל לא אמורים לעסוק בפעילות מינית. בכל אופן, הביטוי הזה צמח, כנראה בסוף שנות השישים ותחילת שנות השבעים של המאה ה-20, כדי לתאר מפגשים סקסואליים בהם הגבר שוכב מעל האשה, כשפניהם מופנים זה אל זה.
התנוחה הזאת, בה גוף נלחץ אל גוף, עיניים (כשאינן עצומות) מביטות בעיניים ואולי הכי חשוב - שפתיים נדבקות לשפתיים - קיבלה יחסי ציבור לא טובים במיוחד. היא נחשבת בחוגים מסוימים שם נרדף לשעמום, לשמרנות ולהיעדר יצירתיות. אלה מעדיפים להשתלשל מהנברשת, או לעשות שפגאט תוך כדי עמידת ראש, או לכרוע על רגל אחת, נוטים לבוז לתנוחה ה"עצלנית" הזאת. אבל אנשים שאוהבים אותה (ולמרבה השמחה יש די הרבה כאלה) מגוננים עליה בלהט מיסיונרי: "יש לי תחושה מיוחדת של חיבור כשגופי צמוד כך לגופו, זו תנוחת עונג בטוחה ואוהבת", אומרת טרה רובלסקי, בת 25, מורה מניו-יורק, בכתבה "שש התנוחות הטובות ביותר" מאת קריסטן קמפ, המצוטטת באתר www.sexuality.org/l/sex/cb.html. "זה כמו מסאז' בכל הגוף, מבפנים ומבחוץ", מסבירה אן הופר, מחברת "המדריך לסקס אדיר", המצוטטת בכתבה. "אני אוהב להרגיש כל ס"מ בגוף של החברה שלי", אומר תומס גולן, טכנאי קול בן 23 משיקגו, "אני מרגיש הכל, מהצוואר שלה לשדיים לקצות האצבעות - זה ארוטי ביותר". באותו מאמר מוצע שיפור על התנוחה המיסיונרית, מאת מייקל אייכל, מחבר הספר "ההתאמה המושלמת", בה במקום להישען על המרפקים, הגבר חופן את כתפי האשה, כך שכל משקל גופו נשען עליה ורגליה ישרות. עמוד השדרה שלו מתיישר עם שלה, והפין מתחכך בדגדגן. אין תנועת פנימה-והחוצה הרגילה, אלא תנועת ערסול ונדנוד למעלה ולמטה.
אפילו המגזין העדכני והמתוחכם Nerve מצא לנכון להתייחס באחרונה לנושא. ברשימה משעשעת שכותרתה "בשבח התנוחה המיסיונרית כותבת רבקה ארצ'ר: "אני מודה שאני זיון עצלן. אני אוהבת להיות למטה. אני מכירה את כל המוצאים והמבואים. התנוחה המיסיונרית היא כאילו סימן 'אתה כאן' במפת התמצאות, ואני יודעת איך להגיע ממנה ישירות למחוז חפצי". ארצ'ר מוסיפה: "כשתנוחה מסוימת מצריכה יותר מדי הוראות, אבזרים או הסתגלות, אני נוטה לזנוח אותה לטובת משהו נוח יותר... אני אוהבת להיסחף בלהט הרגע, וקשה לי לעשות זאת כשאני מנסה לחשוב אם הזווית הזאת תשבור את הפין של החבר שלי".
לקריאת הרשימה המלאה:
www.nerve.com/PersonalEssays/Archer/MissionaryPosition



~ ~ ~ מומלץ בכל פה ~ ~ ~

. נשיקה, מלבד היותה מתאבן משובח לחינגה מינית וליווי מענג לכל אורכה, היא אמצעי מצויין לבדיקת כימיה בין בני זוג פוטנציאליים. בנשיקה אחת טובה אפשר לעמוד על סוגיות קריטיות של טעם וריח, וגם לקבל אינדיקציה ברורה למדי על כישוריו הכלליים של הפרטנר המיועד. "פגשתי גברים שלא ידעו להתנשק. תמיד מצאתי זמן ללמד אותם", אמרה בשעתה השחקנית מיי ווסט (ציטוטים מפורסמים אחרים על נשיקות אפשר למצוא באתרים רבים, כמו www.geocities.com/fire-hazzard/kiss.html ו- www.quotegarden.com/kisses.html).
ווסט, שנודעה בהתבטאויותיה השנונות, לא התכוונה מן הסתם לניקור קליל של דודות בשפתיים סגורות, אלא למה שנקרא בפינו "נשיקה צרפתית". המונח תועד בראשונה באנגלית בתחילת שנות ה-20 של המאה הקודמת, בהתייחסו לנשיקה הכרוכה במגע של שני פיות פתוחים ובאינטראקציה כלשהי בין שתי לשונות. הצרפתים לא המציאו את צורת הנשיקה הזאת, וגם לא היו היחידים שעסקו בה. אלא שבאנגליה ובאמריקה - ובעצם גם בישראל - הצרפתים נחשבו מאז ומתמיד משוחררים מאוד מבחינה מינית (לכן גם יש באנגלית כל מיני ביטויים מתחום המין שהמילה "צרפתית" צמודה אליהם, חלקם לא ממש מחמיאים, כמו "המחלה הצרפתית" לעגבת, "מכתב צרפתי" לקונדום, או "גלויה צרפתית" לספרות פורנוגרפית).
. יש תמהונים שנשיקה צרפתית מגעילה אותם, בעוד בשביל אחרים זהו חלק הכרחי מהרפרטואר המיני. ברמה הבסיסית ביותר, הלשון נכנסת לפה של הזולת, רק כדי לחזור למקומה הנאות. בכך בא הקץ לאינטראקציה, ומבחינה טכנית - בוצעה נשיקה צרפתית. . הלשון, זאת לדעת, היא אחד האיברים הרגישים ביותר בגוף האנושי. היא שרירית, זריזה וניידת, מכוסה בצפיפות בתאי חישה ומבצעת תפקידים חשובים כמו טעימה, לעיסה ובליעה, שלא לדבר על תקשורת. הלשון מאפשרת לנו ליצור ולבטא מילים, לעשות עוויות וגם לתקשר ברמה גופנית יותר, כמו ליקוקים ונישוקים.
בנשיקה צרפתית, הלשונות מתפקדות כמו שליחות של הידיים למקום שקשה להגיע אליו: מלטפות, מגששות, חוקרות, מענגות. הלשונות יכולות לגעת קצה אל קצה, ללטף זו את זו, לחקור את השיניים, את החניכיים, וגם (כיף גדול במיוחד) את החיבור שבין החניכיים לחלק הפנימי של השפתיים. ואם תופסים אתכם על חם מתנשקים, תמיד אפשר לומר מה שאמר צ'יקו מרקס: "לא נישקתי אותה, רק לחשתי לתוך פיה" - רעיון מסעיר בפני עצמו.

~ ~ ~ איש איש וטעמו עימו ~ ~ ~

בדיוק שבוע לפני ט"ו בשבט, הזדמן לי לסתום חור נוסף בהשכלה המינית שלי, שקשור קשר אמיץ לחג האילנות. "דנדרופיל", כפי שנודע לי מדיווח באתר אינטרנט אוסטרלי על ספר חדש, הוא אדם המתחרמן על עצים. כן, גזע מסוקס כדבעי עושה לו את זה, והוא כנראה מלטף את ענפיו בחמדה וחוקר כל חור בגזעו. ואם בחיק הטבע עסקינן, אם אתם נהנים מעקיצות של דבורים, או חשים משיכה ארוטית עזה כלפי בעל כנף, אתם כנראה לא לבד. התשוקה המיוחדת שלכם מוזכרת בספרו החדש של האנתרופולוג ד"ר סטיבן ג'ואן, "המין המוזר: הסברים לרזי חיי המין המוזרים והנהדרים שלנו" (הוצאת "הרפר-קולינס").
ד"ר ג'ואן, המלמד בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת סידני, מדבר בספרו על 118 מקורות לתשוקה מינית, החל מדנדרופיליה, דרך סידרודרומופיליה (התגרות מנסיעה ברכבות מהירות) ועד נאזופיליה (משיכה לאפים). "אני מוקסם מאנשים ומדברים מוזרים. אני מעין מציצן על הטבע האנושי", אמר ג'ואן למראיינת רבקה לנקשייר באתר www.theage.com.au - "רציתי לדבר על סקס בצורה מצחיקה ואינפורמטיבית, אבל גם על דברים מגעילים ונוראיים למדי".
לא פשוט היה לו למצוא את מושאי המחקר שלו, המממשים את תשוקותיהם המוזרות בחשכת חדרי שינה, בקרונות רכבת, בתוך הארון או אפילו בכלוב. לכן, הוא פירסם מודעות בעתונים, בהן ביקש מאנשים בעלי פראפיליה (משיכה מינית למשהו חריג או בלתי מקובל) לשלוח לו דואר אלקטרוני. הוא קיבל כ-60 תשובות, תודות לאנונימיות של האינטרנט. "רבים מהמשיבים הוחמאו מכך שמישהו מתעניין. כשסיפרתי להם שיש להם פראפיליה מוכרת, ונתתי להם את המלה הארוכה המתאימה, הוקל להם, שהם אינם האנשים היחידים עלי אדמות", סיפר ד"ר ג'ואן. הוא ציין גם, שהפראפיליות של היום, יכולות להיות הנורמות של מחר. למשל, אם בעבר תשוקה למלבושי גומי ועור נחשבה מוזרה מאוד, היום זה חלק מהאופנה המוכרת.
את הספר החדש עצמו טרם קראתי, אבל באתר בשם "מילון המלים הגדולות" מצאתי פראפיליות למכביר, מסודרות לפי הא"ב. למשל: אגוראפיליה - התחרמנות מסקס במקומות פתוחים. אלטוקלסיפיליה - התחרמנות מנעלי עקב. אנאקליטיזם - התגרות מפריטים של תינוקות. נוברקאמניה - משיכה מינית לאמא חורגת. מוזופיליה - משיכה לעכברים. מיזופיליה - משיכה ללכלוך. אולפקטופיליה - התגרות מריחות. אופידיופיליה - התגרות מנחשים. פקאתופיליה - התגרות מביצוע חטא, או מחשבה על חטא. פלוביופיליה - התחרמנות מגשם. סימפורופיליה - התחרמנות מאסונות. ואפילו: פנתראפיליה - תשוקה עזה כלפי החותנת.
באתר המילים הארוכות גיליתי, שלי עצמי יש מיזאפודיסיס. אבל הואיל וראבדופיליה (התגרות משמיעת דברי ביקורת) דווקא אין לי, לא אגלה לכם מה זה (לא לדאוג, זה לא מדבק).


~ ~ ~ ויברציות טובות ~ ~ ~

עד לשנת 1900 בערך, רק רופאים השתמשו בוויברטורים. המכשירים הראשונים יוצרו ב-1869, כשהרופא האמריקני ג'ורג' טיילור רשם פטנט על מכשיר העיסוי הראשון שלו, המונע באמצעות קיטור. אך למרבה הצער - נכתב באתר המאלף "מוזיאון הוויברטורים" www.goodvibes.com/museum - עלות הייצור של המכשיר היתה גבוהה מאוד, השימוש לא היה נוח, והוא שווק רק לשימושם של רופאים באתרי מרפא.
המכשיר המקורי נועד לטיפול בתחלואים נשיים, ובעיקר מה שנקרא בשעתו "היסטריה". מקור המילה הוא במונח הלטיני ל"רחם", ובמשך מאות רבות של שנים, למעשה עד שנת 1952, האמינו שההיסטריה היא בעצם מחאה של הרחם בגלל חסכים מיניים. עיסוי איבר המין הנשי נחשב, אם כן, טיפול מקובל בהיסטריה. המטרה היתה לחולל "עוויתות היסטריות", אותה הרגשה, כלל לא בלתי נעימה, המוכרת לנו היום יותר כאורגזמה.
אתר המוזיאון (ותודה לקורא החדש שלי, ג'), חלק מחנות הארוטיקה המקוונת "ויברציות טובות", מספר גם שבשנת 1880 עיצב הרופא הבריטי ג'וזף מורטימר גרנוויל את הוויברטור הראשון שמופעל באמצעות סוללות. את המכשיר ייצרה חברת וייס, והוא היה קל לשימוש וזול יותר מקודמיו. בשנת 1900, יותר מתריסר יצרנים כבר הנפיקו דגמים המונעים באמצעות סוללות. הנשים התחילו אז את הרומן הנצחי שלהן עם מכשירי החשמל. המכשיר הראשון שהופעל בחשמל היה מכונת התפירה, אחריו באו המאוורר, הקומקום, המצנם - והוויברטור.
במודעות פרסומת של אותה תקופה הבטיחו שהוויברטורים מרפאים תחלואים, מקילים על יסורים, מחדשים את הנעורים. בשני העשורים הראשונים של המאה הקודמת, הוויברטורים נמכרו באמצעות הזמנות בדואר. באמצע שנות ה-20 הם התחילו לככב בסרטים ארוטיים, מה שגרם את היעלמותן של המודעות מהמגזינים המכובדים. הן צצו שוב בשנות ה-60 העליזות, והפעם כבר לא דיברו על תחלואים, אלא, ללא כחל ושרק, על תענוגות מיניים.
באתר יש הפניות לחומר קריאה נוסף בנושא. ניתן לראות צילומים של המכשירים, חלקם באריזותיהם המקוריות. לעומת צעצועי המין הססגוניים של ימינו (שאותם אפשר לסקור באתר החנות עצמה. שימו לב במיוחד לאחד שנקרא "ארנב פנינים"), הוויברטורים של המאה הקודמת נראים כמו הכלאה בין מסיכת אב"כ למכשיר לייבוש שיער, ורק המחשבה עליהם באזור הרגיש יכולה לגרום היסטריה לא קטנה.

תאווה לעיניים

"מעט גברים עושים עיניים / לנשים עם משקפיים", כתבה דורותי פרקר בשיר הקצרצר "ידיעה חדשותית". אז הנה, ידיעה חדשותית עדכנית יותר, שהתפרסמה לא מכבר בשירות החדשות "אננובה": גברים כן עושים עיניים לנשים עם משקפיים. לפי סקר קטן שנערך לא מכבר בבריטניה, כמעט תשעה מתוך עשרה גברים חושבים שנשים המרכיבות משקפיים הן נחשקות. בערך אותו שיעור של גברים (85 אחוז) השיבו, שהם היו מתחילים עם אשה בלי שום קשר לעובדת היותה ממושקפת או לא.
ג'ניפר אניסטון היא המשקפופרית הפופולרית ביותר בקרב הגברים בדרום אנגליה, ואחריה סופיה לורן והזמרת אנסטסיה. הגברים בסקוטלנד העדיפו את מישל פייפר, ואילו הצפוניים בחרו בדמי מור.
כריס מיקלתוויט, בן 31 מהעיר לידס, אמר לסוכנות אננובה: "אין דבר סקסי יותר מבחורה עם זוג עיניים חומות וריסים עבים וארוכים. המשקפיים בהחלט גורמים לאשה להיראות אינטליגנטית יותר, וזה גם גורם לה להיות יותר סקסית".
בסקר (שהוזמן על ידי חברת אופטיקה) השתתפו יותר מ-100 גברים, בהם פועלי בניין, פקידים, נהגי מוניות ושוטרים. הם נבקשו לדרג את הסקס-אפיל של נשים המרכיבות משקפיים. 45 אחוז חשבו שהמשקפיים גורמים לאשה להיראות מושכת, ו-28 אחוז אמרו שהמשקפופריות נראות אינטליגנטיות יותר. מייק וויט, מנהל חנות האופטיקה שהזמינה את הסקר, אמר: "התוצאות האלה מראות, שנשים צריכות אולי להצטייד במשקפי המולטיפוקל שלהן לפני שהן מצטיידות בלבנים סקסיים".
הסקר שפירסמה סוכנות אננובה לא התייחס לכך, אבל יש גם, כפי שיכולתם ודאי לשער, גברים שממש אינם מסוגלים לעמוד בפני אשה במשקפיים, ושבלי אשה במשקפיים - אינם מסוגלים "לעמוד". בובי, למשל, כותב באתר שלו:
"כן, אני פטישיסט של משקפיים. אני אוהב נשים ונערות שמרכיבות משקפיים... אין דבר המשמח יותר את עיניי מאשר אשה נאה, עם משקפיים הרכובים על חוטמה, עיניה הקטנות מוסתרות מאחורי עדשות עבות". בובי אוהב גם למדוד משקפיים בעצמו, לקנות משקפיים, לדבר על משקפיים. באתר שלו יש תמונות וקישורים לאתרי GWG - Girls With Glasses כמו www.girlswithglasses.com וגם התמחות מיוחדת GOC - Glasses Over Contacts - משקפיים בשילוב עם עדשות מגע, תוך תיאום מדויק ביניהם. לדברי בובי, זאת חוויה מחרמנת במיוחד.
קישורים ממושקפים: www.geocities.com/eddy2001l/links.htm


סייבר סקס: www.perkol.itgo.com/cyber.htm

סיראנו דה ברז'ראק הדיגיטלי: www.perkol.itgo.com/cyrano.htm

אהבה וחיזור ברשת: www.perkol.itgo.com/love.htm

810