Sarit Perkol's Internet columns, Maariv
הציעו אתר



איזה דיכאון

מאת שרית פרקול

מוסף עסקים, מעריב, 21.10.2003

sadness
הימים הארוכים העצובים

כן, הם שוב חוזרים אלינו הימים,
הימים הארוכים העצובים
שוב אשכב לבד בוהה בעננים,
בואו חזרה ימים טובים
--אריק איינשטיין

הימים הולכים ומתקצרים, השמש כבר פחות מאירה, והמצב הכלכלי והבטחוני במדינה גם הוא אינו סיבה למסיבה. אבל בתוך ההרגשה של הדכדוך הכללי, שהולכת ומשתלטת על רקע הקיצוצים, הצמצומים, הפיטורים, הפיגועים, יש גם אנשים מדוכאים יותר. מדוכאים ממש. חולים במחלת הדיכאון. ובניגוד לכמה מחלות אחרות, למחלת הדיכאון, שפוגעת באחוזים ניכרים מהאוכלוסיה וגורמת נזקים כלכליים כבדים, דווקא יש תרופות.
לא כל מלנכוליה היא דיכאון. לדיכאון אמיתי יש תסמינים מובהקים, שדי קל להגדיר אותם. ד"ר יעקב חרמון, מנהל המיון והייעוץ הפסיכיאטרי בבית החולים תל השומר, נותן בהם סימנים:
1. מצב רוח שפוף ברוב המכריע של היום וכמעט מידי יום.
2. איבוד עניין בפעילויות, אפילו מהנות, בין השאר מין.
3. הפרעות אכילה: ירידה במשקל או עליה במשקל.
4. הפרעות שינה: קושי להירדם, התעוררות מוקדמת, או שינה רבה ועמוקה מדי.
5. ירידה ניכרת ביכולת לעבוד. אפילו משימות פשוטות כמו לשלם חשבון, או שיחת טלפון נראות מסובכות. כל בעיה קלה פתאום נראית מכשול בלתי עביר.
6. עייפות מתמדת וחוסר אנרגיה.
7. ירידה ניכרת בערך העצמי, מלווה לעתים רבות בתחושת אשמה.
8. הפרעות ריכוז: חוסר יכולת לקרוא ספר או עיתון או להתמיד בצפייה בתוכנית טלוויזיה או בשיחה ממושכת. קושי בקבלת החלטות.
9. מחשבות חוזרות ונשנות על מוות או על התאבדות, כנסיון בריחה מהמצב.
לדברי חרמון, אם מתקיימים חמישה ומהסימפטומים האלה, למשך שבועיים רצופים לפחות, מדובר בדיכאון אמיתי, וכדאי מאוד לגשת להיבדק. הוא מוסיף, כי אחד מכל עשרה חולים בדיכאון שמים קץ לחייהם, ואם הדיכאון גם מלווה בשתיית אלכוהול או צריכת סמים, שיעור המתאבדים עולה ל-15 ואפילו 20 אחוז. חרמון אומר, כי יש צורה מסוימת של דיכאון שנקראת דיכאון עונתי, המתגברת בתקופה זו של השנה. למעשה, יש ארצות מסוימות בהן החורף יותר ארוך, סקנדינביה, למשל, בהן שיעור הדיכאון גבוה יותר. המצב השורר בארץ בשנתיים האחרונות, גלי הפיטורים, גורמים לכך שיש יותר מצבי סטרס - דחק. האווירה הזאת במקום העבודה יכולה להגביר את התמונה דכאונית. "המצב הכלכלי, תחושת חוסר הוודאות, הפיגועים, דברים לא זורמים על מי מנוחות, יש כל הזמן צורך להיות ערני, זה מעסיק את המערכת הביולוגית בצורה כזאת, שהיא יכולה להגיב בקריסה מסוימת ובדיכאון", מסביר חרמון. "דיכאון זו מחלה, לא התפנקות. יש לה מקבילה ביולוגית - ירידה ברמות של סרוטינין ונוראדרנלין (נורפניפרין) ולפעמים גם דופמין".
לדבריו, אמנם לא נעשה עבודת מחקר רחבה בתחום זה בארץ, אבל המספרים "די עולמיים", ומקובל שעשרה עד 15 אחוז מהאוכלוסיה יסבלו באיזשהו שלב מדיכאון. מחקרים אחרים מראים מספרים גדולים יותר - אפילו 30 ו-40 אחוז. קשה להשיג מספרים מדויקים, שכן אנשים לא בהכרח מודעים למחלתם. חלק גדול מהסובלים מדיכאון כלל אינם פונים לטיפול. "בדרך כלל, תמונה דכאונית לא מטופלת נמשכת כשנה", אומר חרמון. "נעדרים מהעבודה, הולכים לרופא המשפחה ומתלוננים על כל מיני כאבים, כאבי גב, כדי לקבל לגיטימציה לקחת ימי חופש ולנצל אותם, כדי לא להתמודד עם הדיכאון".
"מקום עבודה אינו יכול להרשות לעצמו להתעלם מהדיכאון", נכתב באתר האינטרט של המכון הלאומי האמריקני לבריאות הנפש (www.nimh.nih.gov/publicat/workplace.cfm).
לפי הנתונים המתפרסמים שם, "יותר מ-19 מיליון מבוגרים אמריקנים (9.5 אחוזים מהאוכלוסיה) עתידים לסבול מהליקוי הזה". אף תחום עבודה, אף דרג מקצועי אינו חסין בפניה, ואפילו עובד מצטיין יכול להיות מושפע ממנה. החדשות הטובות הן, שביותר מ-80 אחוז מהמקרים, הטיפול אפקטיבי ומאפשר לאנשים הסובלים מדיכאון לחזור לחיים מספקים ותפקודיים. הטיפול כולל תרופות, טיפול פסיכולוגי לא ארוך, או שילוב של שניהם.
דיכאון בלתי מטופל הוא עניין יקר מאוד. סקר של תאגיד ראנד המצוטט באתר המכון האמריקני לבריאות הנפש מצא, כי פציינטים בעלי סימפטומים של דיכאון מעבירים יותר ימים במיטה מאשר חולי סוכרת, דלקת פרקים, גב, ריאה או דרכי העיכול. לפי ההערכות, הדיכאון עולה לאמריקה בימי עבודה אבודים , כ-12 מיליארד דולר בשנה. הפסדים של עוד 11 מיליארד דולר נגרמים בגלל ירידה בפריון העבודה. העלויות גדלות עוד יותר, אם הדיכאון הבלתי מטופל של העובד מדרדר אותו לאלכוהוליזם או לשימוש בסמים. עלויות עסקיות נוספות נגרמות כאשר חבר או בן משפחה של העובד סובלים מדיכאון. דיכאון של בן/בת זוג, או של ילד, יכולים לשבש את העבודה, להוביל להיעדרויות תכופות, להשפיע על הריכוז ועל המוראל ולפגוע בפריון העבודה.
לפי עצת המכון הלאומי האמריקני לבריאות הנפש, מנהלים ומעסיקים יכולים למלא תפקיד בהפחתת ההשפעה של הדיכאון במקום העבודה, על ידי בחינת תוכניות בריאות מפעליות והטבות בריאות לעובד, הקפדה על כך שהאחראי על רווחת העובדים במפעל יהיה מיומן באיבחון דיכאון ויידע להפנות את העובדים לטיפול ולהושיט עזרה נוספת, ואפילו חלוקת חומר הסברה בנושא הדיכאון ודרכי הטיפול בו.
לפי נתונים המתפרסמים על ידי הקולג' המלכותי של הפסיכיאטרים בבריטניה (באתר www.rcpsych.ac.uk/info/help/depwp) בשלב מסוים של החיים, אחת מכל חמש נשים ואחד מכל עשרה גברים עתידים לסבול מדיכאון. בכל זמן נתון, אחד מכל 20 מבוגרים לוקה בדיכאון מאז'ורי. שיעור דומה סובל מדיכאון פחות חמור. מידי שנה, כשלושה מכל עשרה עובדים בבריטניה לוקים בבעיה הקשורה בבריאות הנפש, ודיכאון הוא אחת המחלות השכיחות ביותר.
לפי האתר הבריטי, דיכאון של עובד במקום העבודה מורגש בדרכים הבאות: האטת קצב העבודה, עשיית שגיאות תכופות, אובדן יכולת הריכוז, שכחנות, איחורים לעבודה או לישיבות, היעדרויות, סכסוכים עם העמיתים לעבודה, חוסר יכולת להאציל סמכויות, השקעת מאמצים מופרזים בעבודה, או ניסיון להשקיע מאמצים מופרזים.
(שאלון אינטראקטיבי באתר של מכון פסגות www.psagot.com/questionier/q1.html מאפשר לקבל אינדיקציה כלשהי לגבי המצב).
עבור רוב האנשים, העבודה מספקת מסגרת ומשמעות לחיים ונותנת הזדמנות להכיר אנשים. העבודה יכולה לגרום לנו להרגיש טוב יותר בקשר לעצמנו, כתזכורת לכך שאנשים אחרים מעריכים אותנו. עבור רוב האנשים, עבודה קבועה ומתגמלת יכולה בהחלט להפחית את הסיכון ללקות בדיכאון. ידוע כי אנשים שפוטרו, או מסתובבים מובטלים במשך חודשים רבים, נתונים לסיכון גבוה יותר ללקות בדיכאון לעומת אנשים הממשיכים לעבוד. לכן, לעבודה יש בעיקר השפעה מבורכת על הבריאות הנפשית. אבל ישנן נסיבות, בהן העבודה יכולה להיות פחות מועילה. גם אם אין ראיות חותכות לכך שתנאי עבודה גרועים יכולים לגרום ישירות למחלת דיכאון, הרי שלחצים קשים בעבודה, בשילוב עם בעיות אחרות כמו קשיים בבית או אירועים עצובים, תורמים להתפתחות דיכאון.
בנוסף, סוגים מסוימים של עבודה נוטים יותר לאמלל את העובדים. עבודות בהן העובד אינו יכול להשתמש בכישורים שלו, או עבודות מונוטוניות מדי, גורמות לאנשים למאוס בהן. חוסר ודאות לגבי טיב הביצועים, או לגבי שינויים בסביבת העבודה, עלול גם הוא לגרום מתחים ודאגות. בוסים נוקשים, הרודים בעובדים ומותחים עליהם ביקורת, מחמירים עוד יותר את המצב. תנאי עבודה גרועים, כמו משרדים צפופים מדי, בתי חרושת רועשים או חנויות חמות ודחוסות מדי, עלולים לגרום לעובדים מתח ודחק. העובדים ירגישו מתוסכלים גם אם אין להם כל זכות דיבור לגבי אופן ארגון העבודה שלהם, או כשההחלטות נכפות עליהם מלמעלה בלי כל דיון. גורם נוסף הוא החדרת המחשבים למקום העבודה. המחשבים אמנם תרמו ליעילות העבודה במשרדים, אך לעתים קרובות הם יצרו תביעות חדשות להחלטות מהירות יותר, שעלולות להוסיף ללחץ. המחשבים שינו גם את אופן הארגון של העסק, עובדה המשפיעה על העובדים בפי עצמה.
לדברי ד"ר חרמון, בניגוד לארצות מערביות אחרות, בארץ לא נוטים להפנות ממקום העבודה לייעוץ בתחום בריאות הנפש.
-מה אפשר לעשות כדי לאבחן עובדים בדיכאון?
"דרך טובה לעשות זאת היא כמו שעושים סקר מנהלים ועושים מדדי תפוקה, יש שאלונים מובנים. כדאי לפזר שאלון מובנה כזה ולנסות לאתר עובדים הסובלים מדיכאון. הרבה פעמים תוך כדי שאלון מובנה אפשר למצוא אנשים שלא בהכרח נראים לך דכאוניים. כשמאתרים אחד כזה ונותנים לו טיפול קל וכמעט חסר תופעות לוואי, מחזירים אותו לעבודה, ולפעמים הוא אפילו במצב עוד יותר טוב מכפי שהיה לפני שלקה בדיכאון".
-אבל יש כאן בעיה של חדירה לפרטיות, חשש מפני סטיגמה. לא נראה לי שעובדים יאהבו שאלון כזה.
"אולי הפתרון הוא שאלון אנונימי, והעובד יוכל לקבל את התוצאות בלי שיידעו שבחברה יידעו שזה הוא, כדי שיפנה לטפל בעצמו".
-מי מגיע למיון הפסיכיאטרי?
"חולי דיכאון מגיעים למיון הכללי עם תלונות על כאבים, חוסר שינה, סימפטומים גופניים שנגרמים בגלל התקפי חרדה, המלווים את הדיכאון - דפיקות לב מהירות, תחושה שהולכים להתעלף, זרמים בידיים, סחרחורות. למעשה, יש עלות כספית מאוד גדולה שכרוכה בבדיקת סימפטומים גופניים, בעוד שלמעשה הבעיה היא פסיכיאטרית. במקרים רבים, יש סיפור משפחתי של דיכאון, וגם של נטייה לאובדנות".
לדברי חרמון, בארצות הברית פונים למטפל בריאות הנפש כארבעה אחוזים מהאוכלוסיה, בעוד שבארץ רק כשני אחוזים. לדעתו, זה בגלל הסטיגמה. בארצות-הברית, לא מתביישים לומר שהולכים "לשרינק". וודי אלן, מן הסתם, תרם לכך רבות.

העובדה היא סיבה וגם תוצאה

ד"ר גידי רובינשטיין, מרצה בכיר בביה"ס למדעי ההתנהגות במכללה האקדמית נתניה ופסיכותרפיסט (www.gidi.home-page.org), אומר שעבודה, או קשיים בעבודה, או אבטלה, יכולים להיות גם סיבה וגם תוצאה של דיכאון. הרבה פעמים, אמנם יש גל של אבטלה ופיטורים, אבל גם בתוך הגל הזה השאלה את מי מפטרים, או את מי מפטרים קודם, תלויה במשתנים ספציפיים כמו יכולת ההסתגלות של האדם, יעילותו כעובד, יכולתו להשתלב בפוליטיקה הארגונית וכולי.
"פעמים רבות, כשאני מדבר עם אדם מובטל במסגרת הטיפול, אחת השאלות הראשונות שאני שואל זה אם הפיטורים באו לו בהפתעה, האם היו לו ממילא בעיות בהסתגלות למקום העבודה", מספר ד"ר רובינשטיין, "והרבה פעמים מתגלות נקודות עיוורות, שהאדם לא היה מודע לקשיים שבאמת היו לו ואיכשהו התעלם מהם. זה לא אומר שהמשבר הכלכלי נוצר בגלל אוסף של בעיות נפשיות, אבל יש לזה קשר עם האופן בו האדם תיפקד, חברתית ותעסוקתית". מי שהיתה לו נטייה לדיכאון, או בכלל היה מדוכא לפני הפיטורים, הגל הזה מעמיד אותו בעמדה פגיעה יותר. אם דיכאון הוא אחד הסממנים לדימוי עצמי נמוך, הפיטורים הם מכה נוספת מאוד חזקה לדימוי העצמי, במיוחד הואיל ואנשים שסובלים מדיכאון מאוד תלויים במה שהסביבה חושבת עליהם. אם הסביבה דוחה אותם - ופיטורים הם הדחייה אולטימטיבית - זו כמובן פגיעה מאוד קשה. בנוסף, גם איש יש סיבות אוביקטיביות לפיטורים, האנשים נוטים להאשים בכך את עצמם ולראות בעצמם כישלון.
-איך ניתן להתחזק ולמנוע את השקיעה בדיכאון?
"אחד הדברים זה מודעות לחלקו של האדם בבעיה. אם זה מקום עבודה שיש בו נוהל סדיר של דירוג סוציומטרי או של יעילות, הערכה תקופתית של הממונים, נותנים פידבק התנהגותי די ספציפי איך לשנות דברים. השאלה אם באמת מדבר בדיכאון שמאפשר התמודדות מהסוג הזה, או שהוא גדול מדי על האדם לצורך התמודדות בענייני עבודה. ברוב המקרים, שילוב של פסיכותרפיה וטיפול תרופתי, לפחות בשבועות הראשונים או בחודשים הראשונים, יכול לשפר את המצב. אבל האנשים פוחדים מההשפעה של התרופות, יש התנגדות די גדולה לקחת אותן".
-מה נעשה בתחום הזה במפעלים?
"יש במפעלים יועצים ארגוניים שאינם פסיכולוגיים בהכרח. זה תפקיד די נפוץ ולא מוגדר. יש הערכות תקופתיות, בייחוד בהייטק, שעושים אנשי המקצוע עצמם, ברמה ניהולית, והרבה פעמים עובד מדרג ומדורג. גם הדירוג הזה, אגב, הוא מקור לא אכזב ללחצים, ובייחוד לאנשים דכאוניים שחשוב להם מה אומרים עליהם. כמובן שגם אנשים חרדתיים- וחרדה קשורה קשר הדוק לדיכאון, יש חפיפה די ניכרת. במקומות עבודה גדולים, לפחות בשלבי המיון של העובדים, שולחים לכל מיני מכונים, כמו פילת ואדם. מובן שאם יש נטייה לדיכאון היא משתקפת במבחני האישיות ובשאר המבחנים המועברים. יש אנשים שינופו בגלל הדיכאון כבר בשלב הזה. לכן, אדם שבעצמו מעונין לעבור ייעוץ בבחינת מקצוע, מאוד מומלץ לא לעשות זאת בזמן שהוא בדיכאון, כי אז לא מקבלים פרופיל מייצג של האישיות שלו. המבחנים ממילא נוטים להציג את התוצאות בצורה מחמירה יותר".
לדברי ד"ר רובינשטיין, מי שהדיכאון גרם לו לאבטלה, או האבטלה גרמה לו לדיכאון, זה בעייתי מאוד. "ההמלצה היא ללכת לטיפול לפני שניגשים לחפש עבודה. אבל יש כאן מעגל קסמים - חלק גדול מהטיפול נעשה בשוק הפרטי, ואדם שאינו עובד מתקשה לממן טיפול פסיכולוגי. קופות החולים אמנם משתתפות בתחילת הטיפול ומסבסדות חלק ממנו, אבל עדיין יש הוצאות גבוהות". טיפול של דינמיקה קבוצתית מאוד יעיל בשלב מתקדם יותר של הטיפול הפרטני, במיוחד לאנשים בעלי בעיות הסתגלות עם הסביבה בעבודה, כי באמצעותו הם יכולים לקבל פידבק מחברי הקבוצה. אפשרות קבוצתית נוספת שהוא ממליץ עליה היא סדנאות לחיפוש עבודה, שם מתרגלים, בין השאר, טכניקות של אסרטיביות.

~ ~ ~ תרופות של הדור החדש ~ ~ ~

לדברי ד"ר חרמון, יש מגוון די רחב של תרופות נגד דיכאון. "בכלל, תעשיית התרופות השקיעה בשנים האחרונות סכומי עתק בפיתוח תרופות למניעת דיכאון". האב-טיפוס הנפוץ ביותר, לדבריו, הוא אפקסור, תרופה מבין החדשות, שעדיין מוגנת בפטנט. יחד איתה במשפחת התרופות הזו - רמרון ואיקסל. "האפקטיביות שלה מדהימה מבחינת היכולת שלה", אומר חרמון, "מפני שהיא פועלת בשני המישורים העיקריים, מטפלת הן בחוסר סרוטינין והן בחוסר נוראדרנלין (נורופניפרין). תופעות הלוואי מינימליות, בעיקר בתחילת הטיפול חוסר נוחות בבטן. אין לה השפעה גדולה על התפקוד המיני". התרופה משתייכת לקבוצת SNRI - תרופות שאינן מוסיפות לגוף סרוטינין ונורופניפרין, אלא משמרות אותם מפני פירוק.
קבוצה שנייה של תרופות היא SSRI - טיפול ספציפי לבעיה של סרוטינין. הואיל ורוב סוגי הדיכאון שייכים לקבוצה הזאת, היא מכילה תרופות רבות, שהמפורסמת בהן היא פרוזאק. יש בקבוצה הזאת גם סרוקסט, ציפרמיל והדור החדש יותר של הציפרמיל - ציפרלקס, וכן לוסטרל.
"אני מאמין שבעתיד יהיו בדיקות בהן אפשר יהיה להזריק חומר לגוף ולראות בדיוק מה חסר, כמו בדיקת סוכרת", אומר ד"ר חרמון.

~ ~ ~ הטיפול התרופתי נתן תנופה לשיחות ~ ~ ~

ד"ר גידי רובינשטיין מביא דוגמה של בכיר בהייטק, בן 30, פרפקציוניסט שבעבר היה תלמיד מצטיין, קצין מצטיין ועובד מצטיין, שסבל מדיכאון - הפרעה דיתטמית - דיכאון שנחשב קל יחסית, אבל כרוני. "לפעמים זה הביא אותו לדיכאון קליני, שהתלוו אליו מחשבות אובססיביות והיפוכונדריה, תלות גדולה בהורים. בתקופות מסוימות היה מסוגל לגור מחוץ לבית ההורים, בתקופות פחות טובות היה חוזר אליהם וזה היה מחמיר את המצב. לטיפול הוא הגיע כאדם עובד. היה מספר לי מידי שבוע על עשרות אנשים שמפוטרים באותו מפעל הייטק בו עבד. הוא תמיד חיכה שיגיע יומו. בסוף זה באמת קרה. הוא דיווח בעצמו שהדיכאון גרם לו עייפות רבה וחוסר ריכוז, וכל אלה גרמו לו ירידה בתפקוד. אחת התפניות החשובות היתה, שהצלחתי לשכנע אותו לפנות לפסיכיאטר ולהתגבר על ההתנגדות העצומה שהיתה לו וכן לנסות טיפול תרופתי, פרוזאק", מספר ד"ר רובינשטיין. "מספר שבועות לפני כן הוא בדיוק מצא מקום עבודה חדשה, אבל לפי התיאורים שלו תיפקד רע מאוד, היה יושב מול המחשב וגולש באינטרנט. בעקבות הטיפול התרופתי היעילות של השיחות קיבלה תנופה עצומה. הוא נעשה הרבה יותר גמיש וקואופרטיבי. במקביל חלו אצלו שינויים לטובה בכל המישורים, שהתבטאו גם בעבודה".

אתר פסיכולוגיה עברית: www.hebpsy.net
פסיכולוגיה ברשת: perkol.itgo.com/psychology.htm
התמכרות לאינטרנט: perkol.itgo.com/addict.htm


הכתובת הישירה של דף זה: perkol.itgo.com/depression.htm


76