Sarit Perkol - internet columns
הציעו אתר


לא יכולים בלי זה

טיפול בהתמכרות לאינטרנט

מאת שרית פרקול


מעריב, 2.2.2003

"היה לנו הסכם, לפיו הוא מצ'וטט רק פעמיים עד שלוש בשבוע. לא קבענו כמה שעות כל פעם. גיבשנו את ההסכם, אחרי שהבנתי כבר חודשים קודם לכן, שבלי הסכם הוא מסוגל לצ'וטט שעות כל יום, אולי אפילו כל היום. גם כשאני בבית, גם כשהילדים", מספרת דליה (שם בדוי) על בעלה. "לא הצלחתי להבין את הקסם הצ'יטוטי, אבל נבהלתי ממנו. חלק חשוב מההסכם, מבחינתי, היה שהוא לא יסתיר ממני. הייתי מוכנה להיכנע לכך שהוא מצ'וטט, בתנאי שזה לא יהפוך לסוד שיוצר עולם שאינני שותפה בו. ניסיתי להאמין לדבריו, שזה תחביב בלתי מזיק, או רק קצת מזיק. ידעתי שהצ'יטוט עצמו הוא גורם מושך ומאוד מגרה מינית עבורו. תיארתי לעצמי שמי שעושה את זה בקביעות, מקבל מהפעילות גירוי מיני של ממש. אבל היה לי נוח לחשוב שזו צורה אינטראקטיבית של הגירוי שמקבלים מדפדוף במגזין פלייבוי, למשל. וכמו שנשים רציונליות לא מקנאות בנערת האמצע גם כשבן זוגן מתייחד עם המגזין בשירותים - לא מקנאים ביצורים וירטואליים".

אבל לדברי דליה, בשלב מסוים, הבינה שאין לבעלה שליטה על הצ'יטוטים שלו. שהוא מתבייש להודות בכך אפילו בפני עצמו. "כמו בכל התמכרות, התחילו מניפולציות רעות, שנועדו להסתיר ולעגל פינות. כשהבנתי עד כמה זה משפיע על חיינו, זה נראה כמעט מאוחר מדי. עכשיו אנחנו מנסים להיגמל, מנסים להיות בלי. אנחנו נעזרים בתוכנות סינון מיוחדות, ובמקביל באיש מקצוע. אבל זה קשה, ולפעמים מייאש".

ד"ר מרק רויטמן, פסיכיאטר ופסיכותרפיסט מומחה, מנהל "מכון השרון" בכפר סבא, אומר: "לא צריך להפוך את כל האינטרנט להפרעה או מחלה. לאינטרנט יש יתרונות אדירים, ואפילו לאתרי מין יש הבט חיובי, אנשים הרי לא היו נכנסים אליהם אלמלא היו זקוקים לגירוי מיני. גם הצ'אטים, בפני עצמם, אינם תופעה שלילית; הם מספקים את הצורך בקשר ובשיחות נפש. לחלק מהאנשים הפתרון הזה עדיף על ברים ודיסקוטקים.

השתתפות בצ'אטים ובפורומים משפרת את יכולת ההתבטאות בכתב ומאפשרת לאנשים להכיר טוב יותר את עצמם, את הפנטזיות שלהם ואת עולמם הפנימי. על זוגות שהכירו דרך האינטרנט ונישאו נאמר גם הרבה. אבל כמובן, ברגע שזה הופך לכפייתי ותופס את רוב שעות היום, בא על חשבון פעילות משפחתית, זוגית או תעסוקתית, מדובר בגלישה לתחום הפתלוגי".

הנושא הנקרא "התמכרות לאינטרנט" אינו חד וחלק. יש אסכולות שונות לגבי הגדרת הבעיה ואופן הטיפול בה. לפי הכתוב באתר טכנולוגיות המידע הממשלתי, הכולל גם שאלון אינטראקטיבי לבדיקה עצמית, "התמכרות לאינטרנט עדיין לא מוגדרת כהפרעה קלינית ידועה, כפי שמוגדרות הפרעות נפשיות אחרות או התמכרויות אחרות. פסיכולוגים רבים עדיין מבולבלים בכל הנוגע ליצירת הגדרה אחידה להתמכרות לאינטרנט ועדיין מתקשים להפריד בין התמכרות לאינטרנט ובין התמכרות למחשב, ולעיתים מוסיפים לקטגוריה זו התמכרות לטלפונים, למשחקי וידאו וכדומה".

דפוס התנהגות כפייתי

ד"ר רויטמן, למשל, מתנגד למושג "התמכרות" בהקשר של האינטרנט. "את המילה התמכרות הייתי משאיר לשימוש מופרז בחומרים כימיים כמו סמים, אלכוהול או טבק. שימוש מוגזם באינטרנט שייך לקטגוריה של תופעות כפייתיות. יש אנשים הנוטים לפתח דפוסים כפייתיים בכל מיני דברים שהם עושים, כמו עבודה, אכילה, פעילות גופנית או הימורים. מדובר באנשים בעלי אישיות כפייתית, עם נטיות יותר גדולות לפעילות אובססיבית קומפלסיבית".

רויטמן מציין, שהאנשים נוטים להתמכר בעיקר לצ'אטים, או לאתרי פורנו. "האדם הכפייתי ממש לא מסוגל להתנתק מהמסך, מפני שהדמויות בצ'אט הופכות להיות כל עולמו, התשוקות, הכעסים, היחסים הבינאישיים, במקום יחסים אישיים אחרים. כל זה בצורה כפייתית. במקרים קיצוניים, אדם מאבד שליטה". גם מה שמכנים התמכרות לסקס, זו פעילות כפייתית, אומר רויטמן. פועל פה אותו מנגנון: גבר יכול להרגיש שהוא צריך לכבוש כל אשה, או אשה שמרגישה צורך לכבוש כל גבר בסביבה. אגב, ד"ר ארטור טרוצקי, מנהל "המרכז הישראלי לייעוץ וטיפול בצפון" ומומחה לטיפול בהתמכרויות, גורס בכלל ש"התמכרות לאינטרנט זו התמכרות לסייברסקס. התמכרות למין", והוא מטפל בה בשיטת 12 הצעדים, בתוספת ייעוץ.

- ד"ר רויטמן, למה בעצם אנשים לא מגיעים בהמוניהם לטיפול?
"כי אדם שעוסק בפעילות כפייתית מסוג זה - עבודה, סקס, אינטרנט, הימורים - בדרך כלל לא רואה את זה כבעיה. האדם עצמו אף פעם לא יגיד ישר - אני מכור לאינטרנט. כמו שלא יגיד שהוא עוסק יותר מדי בספורט, או עובד יותר מדי. אדם יכול להגיע אלי במצב של תשישות, בגלל שהוא עובד מהבוקר עד הלילה. או בגלל שהסתבך בחובות עקב הימורים, או בגלל קלקול ביחסי הזוגיות, או שהוא תופס את עצמו שהוא לגמרי התנתק מהעולם האמיתי. אנשים הגיעו אלי עם תלונות ספציפיות כאלה. או אנשים שנפגעו כתוצאה מיחסים וירטואליים, כי הרי גם בהם יש אהבה, בגידה, זלזול, קנאה, התעלמויות".
- איך אתה מטפל בבעיה הזאת?
"אדם עם נטייה לפעילות כפייתית חייב לעבור פסיכותראפיה. אם התוצאות של ההתנהגות הכפייתית הן גם מצב דכאוני-חרדתי, יכול להיות שגם בשילוב תרופתי. במהלך הטיפול הפסיכותראפי, האדם בהדרגה קולט איפה הוא נמצא ומה מתרחש איתו, ואז הוא יכול לעשות שינוי בהתנהגות שלו. המטפל יכול לשקף, לשאול שאלות, לעמת אותו עם המצב, לתת הסבר, להראות ולהאיר דרכים לתיקון. להראות את החסך שהוביל להתנהגות הכפייתית. אם אדם לא מסוגל לעשות שינוי בעצמו, לפעמים יש צורך בפעילויות התנהגותיות של גמילה פיזית מהמחשב. זה דראסטי מאוד, להוציא את המחשב מהבית, או להתנתק מהאינטרנט. זה צעד שנעשה רק כמוצא אחרון, הפסקה טכנית של הפעילות עם המחשב, על מנת לנתק את הרצף של הפעילויות הכפייתיות ולאפשר לאדם לפחות תקופה מסוימת לשקם את עצמו בלי הפיתויים". לדעת רויטמן, זה לא משהו שאפשר לעשות שלא במסגרת טיפולית, סתם לנתק את הבעל המצ'וטט מהאינטרנט, למשל. אין לעשות זאת כעונש או כסנקציה על בן זוג או על ילדים, זה יכול רק לדרדר את היחסים".
- כמה זמן אורך הטיפול?
"זה לא שפעת. התעסקות יתר באינטרנט היא הרי רק הסימפטום. משך הטיפול תלוי במבנה הנפשי של המטופל ובבעיות שיוצרת הפעילות הכפייתית".

ד"ר מוטי שרצר, ממנהלי מכון "מענה" לשירותי ייעוץ והפנייה, אומר שהמילה "התמכרות לאינטרנט" אכן מבלבלת. לדבריו, "ההתמכרות היא לא לאינטרנט אלא לאתרי הסקס, לאתרי ההימורים, לצ'אטים, למידע, למשחקים. האדם לא יגדיר את עצמו כמכור לאינטרנט. מאמר שלי בנושא התמכרות לאינטרנט בזמן העבודה התפרסם בחוברת של אנשי הייטק, וקיבלתי תגובה נזעמת, איך אני מעז לקרוא לאנשים שיושבים שעות מול המחשב ועובדים - מכורים? זו אותה הכחשה כמו של המכורים לסמים. מבחינה פסיכולוגית, זה אותו דחף".

יעל מגל דוד, פסיכולוגית קלינית שעובדת עם מכון מענה, אומרת: "אנשים שטיפלתי בהם העלו את זה בדרך כלל כבר בפגישה הראשונה, אך בדרך כלל כבעיה שהקרובים להם סובלים ממנה, ולא הם". לדבריה, גם אם המטופל מעיד על עצמו "אני מכור", זה לרוב ציטוט מפי אשתו, הוריו או חבריו. רק יותר מאוחר בטיפול הוא מתחיל לגלות מודעות לתחומים שונים בחייו שנפגעו בעקבות התמכרותו.
- איך את מטפלת בכך?
"כמו בטיפול נפשי בכלל. אני מנסה להכיר את מכלול חייו של האדם, על קשריו, תפקודו, ציפיותיו מעצמו ומאחרים, משאלותיו וקשייו האחרים. בדרך זו ניתן להכיר ולהבין בהדרגה מה המשמעות האישית והמיוחדת עבורו, של ההתמכרות לאינטרנט, איזה סיפוק הוא חווה מכך ועל איזה חסך או צורך זה בא לפצות. כמו כן יש להבין אילו מחירים עליו לשלם בשל ההתעסקות המרובה באינטרנט ואילו קשיים נגרמים לו בשל כך".
- תוכלי לספר על מקרה ספציפי?
"פנה אלי גבר בשנות ה-30 לחייו, בעקבות לחץ מסיבי שהפעילו עליו אמו ואשתו, שהתלוננו כי הוא מכור לאתרי פורנו. הוא הציג את הבעיה הזו כבר בפגישתנו הראשונה. הוא סיפר במבוכת-מה שהוא נוטה להיכנס לאתרי סקס לעתים תכופות מבלי שיודע למה עושה זאת. בתחילה הסתיר זאת מאשתו, אך היא גילתה זאת והתקשתה לקבל זאת. תוך כדי הטיפול, עלו אצלו תחושות של ריקנות, חוסר מימוש עצמי, קשיים ביצירת אינטימיות אמיתית עם בת זוגו, קשיים תפקודיים שהתבטאו באי מציאת עבודה ובחוסר סיפוק מלימודיו. דרך הנגיעה בבעיית ההתמכרות לאינטרנט לכאורה, הגענו לדבר על הדברים האחרים, עליהם עבדנו. עם הזמן, השימוש באינטרנט פחת".

קושי ביצירת אינטימיות

עירית יניר, מטפלת זוגית ומשפחתית ויועצת חינוכית העובדת עם מכון מענה, אומרת: "נתקלתי בזוגות שהגיעו בגלל משבר זוגי, לא תחת הטייטל של התמכרות לאינטרנט. במהלך הטיפול התבררו משברים שקשורים להתמכרות לאינטרנט, בדרך כלל לצ'אטים ולהכרויות".
- מה מאפיין זוגות כאלה?
"לפחות לאחד מהם יש קושי ביצירת אינטימיות. מחקרים משנת 2001 מראים שלאנשים שמתמכרים לאינטרנט יש 'מובחנות עצמית' נמוכה. מובחנות היא תכונה המדברת על היכולת של האדם מצד אחד להיות בקשר אינטימי עם אנשים אחרים, ובו בזמן לשמור על הנפרדות שלו, על העצמיות שלו. לאנשים בעלי מובחנות נמוכה יש קושי ביצירת אינטימיות. מצד אחד מאוד רוצים קירבה, לא מרגישים שלמים בלי שהם מחוברים, מצד שני מאוד מפחדים מאינטימיות, מפחדים להיבלע, לאבד את עצמם. במצב כזה, הקשר הווירטואלי נותן לכאורה מענה אידיאלי. מצד אחד זה קשר מאוד חושפני ואינטימי, מצד שני קיימת החציצה של הרשת, אפשר לנתק מגע בכל עת, ויש לך איזושהי הגנה מהתקרבות".

לדברי יניר, אצל נוער או אנשים פנויים, זה יכול להיות שלב ביניים מאוד טוב לזוגיות, אבל כשזה קורה בתוך מערכת זוגית קיימת, נוצר פה מערך שהוא בדיוק כמו מערך של בגידה. "במקום מאהבת אמיתית, המאהבת שלך זה הרשת, ובתוכה אתה מוצא גם דמויות ספציפיות", מגדירה יניר. הקשר הווירטואלי יוצר בעיה כפולה - האדם בעל רמת המובחנות הנמוכה מקבל אשליה של קירבה, שרק מחזקת את רמת המובחנות הנמוכה שלו. ומצד שני, ברגע שהוא יוצר קשר אינטימי אבל וירטואלי בחוץ - זה מעמיק עוד יותר את הפער בינו לבין בת הזוג שלו. היא מוסיפה, שהרבה פעמים זה הופך לקשר מציאותי מיני, אבל אפילו בקשר הווירטואלי יש את כל הסממנים של בגידה - אדרנלין, ציפיה, מתח. נוצר סוד בתוך הזוגיות, נוצר מרחק בין בני הזוג, וכשזה מתפוצץ נוצר משבר חריף בין בני הזוג, שבירת האמון, קנאה, לא פחות מזה של מאהבת אמיתית. לפעמים זה אפילו יותר ממאהבת אמיתית, כי כשיש מישהי אמיתית, אפשר להפנות עליה את הכעסים, אבל כשזה וירטואלי מה תעשי? תשברי את המחשב?"

הדפסים מקוריים על חולצות, תיקים וספלים

מאמרים, אתרים, מכונים

מאמר מאת ד"ר דייויד גרינפילד וד"ר אל קופר על התמכרות למין באינטרנט:
www.shpm.com/articles/sex/sexcross.html
מידע על התמכרות לאינטרנט באתר טכנולוגיות המידע הממשלתי:
www.itpolicy.gov.il/topics_ethics/addiction.htm
האתר של ד"ר קימברלי יאנג, מומחית להתמכרות לאינטרנט: www.netaddiction.com
מכון מענה: www.maane.co.il
מכון השרון: www.psych.co.il
פסיכולוגיה עברית: www.hebpsy.net
המרכז הישראלי לייעוץ וטיפול בצפון: www.trotzky.com

נתונים מספריים

באתר טכנולוגיות המידע הממשלתי, במסמך שהתפרסם ביוני 2001 מאת חלי פרץ, נכתב: כ-6% מתוך 17,250 משיבים על שאלון שהועבר דרך האינטרנט תיארו בתשובותיהם מצב של שימוש כפייתי באינטרנט. מעבר ל-30% מכלל המשיבים ענו שהם משתמשים באינטרנט כדי לברוח מהמציאות. רוב המשיבים ענו כי במהלך השימוש באינטרנט הם מאבדים את תחושת הזמן, חשים אינטימיות מוגברת ומרגישים חסרי עכבות ומשוחררים.
התפלגות דמוגרפית של המתמכרים:
הגיל הממוצע עבור גברים הוא 29 ועבור נשים - 43.
התפלגות המקצועות של המכורים לאינטרנט:
8% מקצועות הצווארון הלבן בתחום ההייטק
11% צווארון כחול
39% צווארון לבן שאינו בתחום ההייטק
42% ללא מקצוע - עקרות בית, סטודנטים וכדומה

התמכרות לאינטרנט - חומרים ישנים

www.AgreementsEtc.com - automated legal contracts

947