פסיכולוגיה מקוונת
מאת שרית פרקול
מעריב, 16.1.200
בחורה שהחבר שלה זרק אותה, גבר שאשתו בוגדת בו, ילד שההורים שלו לא מבינים
אותו - כל אלה יכולים למצוא באינטרנט אוזן קשבת. בחדרי הצ'אטים, בפורומים או
בקבוצות דיון, מישהו תמיד ישמח לפטפט איתם על כך ואולי להגיד איזו מילה טובה.
אבל בניגוד לסתם נשמות טובות בהתנדבות, יש כאלה שעושים זאת בצורה מקצועית,
וברוב המקרים, תמורת כסף. עשרות, אם לא מאות פסיכולוגים מציעים תראפיה דרך
האינטרנט. בין אם באמצעות דואר אלקטרוני, בין אם בצ'אט, בין אם בשיחת ועידה
קולית.
באתר שנקרא "אלף בית של תראפיה באינטרנט" (www.metanoia.org/imhs), שהוקם בידי
מרתה איינסוורת', מומחית לתקשורת באינטרנט, רשומים 162 אתרים של פסיכולוגים
שמספקים שירותים מקוונים. כשהקימה את האתר שלה, באביב ,1996 היו רק תריסר
אתרים כאלה. בסוף אותה שנה הוכפל מספר האתרים פי ארבעה. ובסוף מאי 1999 כבר
נרשמו יותר מ-160 אתרים, עם יותר מ-300 פסיכולוגים המציעים שירותי ייעוץ
אינטראקטיביים מקוונים.
איך יכול הריצוד הקר של צג המחשב להחליף את מבטו האמפתי של הפסיכולוג? שאלה
אניטה המילטון בכתבה שהתפרסמה בשנה שעברה בשבועון "טיים", תחת הכותרת "על הספה
הוירטואלית". שאלה והשיבה: אנשים הרי מוכנים לחשוף את רגשותיהם הכמוסים ביותר
בפני אהבה חדשה שמצאו בצ'אט, אז למה לא לחשוף בדרך זאת גם חרדות עמוקות? בכתבה
ב"טיים" נכתב, שבשביל אנשים המתגוררים באזורים כפריים, בשביל אנשים המרותקים
לבתיהם ובשביל אנשי מקצוע עסוקים, היכולת להתחבר לאינטרנט בכל רגע, מכל מקום,
יכולה לעשות את ההבדל בין קבלת עזרה לאי קבלת עזרה. בכתבה צויין כחוסך הזמן
האולטימטיבי אתר בשם masteringstress.com, שאפילו אינו מצריך פסיכולוג: האתר
גובה 30 דולר בעד סדרה של שאלונים מקוונים בני 30 דקות, שמכוונים לזהות בעיות
ולעזור לאנשים בתחומים שונים, מבעיות יומיומיות ועד דכאון. מריון ג'ייקובס
ואנדרו כריסטיאנסן, פרופסורים מ-UCLA, בדקו את התוכנית הזאת ולמרבה הפלא, מצאו
שהיא מועילה לאנשים כמעט כמו פגישות עם תראפיסטים בשר ודם. "זה מעביר את
האנשים באופן שיטתי דרך הבעיות שלהם ועוזר להם לארגן את המחשבות", קבעו.
הספקנים אומרים, שהיעדר סימנים בלתי-מילוליים הופך את התראפיה המקוונת לא רק
לבלתי יעילה, אלא גם לבלתי-אתית, ואולי אפילו בלתי חוקית (המילטון מציינת
שפסיכולוגים בארה"ב מורשים לטפל באנשים רק באותן מדינות בהן קיבלו את הסמכתם).
אחרים, בהם כמובן מרתה איינסוורת', גורסים שבשביל אנשים מסוימים, תראפיה
מקוונת היא הפתרון הטוב ביותר.
איינסוורת' מספרת באתר שלה, שב-1995 נאלצה לצאת לנסיעת עסקים למשך שבועות
אחדים. הואיל ונבצר ממנה להיפגש עם פסיכולוג במהלך הנסיעה, עלה בדעתה שתוכל
להיפגש עם אחד כזה דרך האינטרנט. היא חיפשה ומצאה מספר אתרים, שהציעו עזרה
מקוונת. לאחר שבדקה אותם היטב, בחרה באחד מהם - ועבדה איתו, לדבריה, במשך יותר
משנתיים. "זו היתה חוויה מדהימה", היא כותבת באתר שלה. "אחת ממערכות היחסים
המעמיקות ביותר שהיו לי מעודי. התכתבנו בדוא"ל מדי יום. התראפיסט אולי לא נכח
שם בגופו, אבל הוא נכח בצורה מעמיקה מאוד בחיים שלי, על ידי האזנה, איכפתיות,
מתן אתגרים".
מהניסיון ההוא, כותבת איינסוורת', היא למדה משהו שרצתה לחלוק עם אחרים. היא
החליטה להקים אתר שישמש מורה נבוכים לתראפיה מקוונת. לדבריה, "תראפיה מקוונת
היא מקור חלופי סביר לעזרה, כאשר הפסיכותראפיה המסורתית אינה נגישה. זה יעיל,
זה פרטי, זה מנוהל בידי אנשי מקצוע מיומנים ובעלי אתיקה. ובשביל אנשים
מסוימים, זו הדרך היחידה לקבל עזרה ממטפל מקצועי".
תראפיה מקוונת יכולה לעזור במיוחד לאנשים שמסיבה כלשהי, מתקשים ללכת לקליניקה
של פסיכולוג. יש כל מיני מחסומים: מבוכה, ריחוק גיאוגרפי, חוסר זמן. לפעמים,
אנשים מרגישים נוח ובטוח יותר, לדבריה, לתקשר עם מישהו מתוך פרטיות המחשב.
יתרון נוסף: התכתבות עם הפסיכולוג בדואר האלקטרוני מאפשרת לכל אחד מהם לעשות
זאת בזמנו הפנוי. הם אינם חייבים להיות באותו מקום באותו זמן. פירוש הדבר הוא,
שאפשר לשפוך את הלב לפני הפסיכולוג בדואר אלקטרוני כשמרגישים צורך, אפילו
באמצע הלילה, אפילו בפיג'מה. ואת המכתבים שלו אפשר לשמור במחשב ולקרוא שוב
ושוב, מתי שרוצים. "זה כמו חיבוק בתוך המחשב, שרק מחכה לך למתי שתזדקק לו",
מתפייטת איינסוורת'.
אבל היא גם מזהירה: פסיכותראפיה באינטרנט לא מתאימה לכל אחד. "היא לא מתאימה
לאנשים שנמצאים בעיצומו של משבר חמור. אם אתם מרגישים תחושות אובדניות, תוכלו
למצוא עזרה כלשהי גם באתר שלי, אבל עדיף שתתנתקו מהמחשב ותרימו טלפון לקו החם
לעזרה נפשית".
פסיכותראפיה מקוונת גם לא מתאימה למישהו שאינו מיטיב לבטא את עצמו בכתב. "אתם
צריכים להרגיש נוח עם הכתיבה, או לחפש פסיכולוג שמתמחה בשיחות ועידה בווידאו",
כותבת איינסוורת'.
באתר שלה מלמדת איינסוורת' כיצד לבדוק את אמינותו של הפסיכולוג המקוון, כיצד
לוודא מראש את נושא התשלום וכיצד הוא מתבצע, וכן כיצד לשמור על פרטיות (לא
לשלוח דוא"ל מסוג זה מתוך המחשב בעבודה, למשל).
היא מציינת, שהתראפיה המקוונת היא עדיין נסיונית. מי שמטופל בידי פסיכולוג דרך
האינטרנט משתתף בעצם בניסוי. הרבה יכולים להיעזר בכך, אבל אסור לשכוח את
ההסתייגויות.
חלק מהסתייגויות האלה מובאות גם באתר העברי www.selfdiscovery.co.il, אתר
פסיכולוגי לשירות הציבור, התנדבותי בשלב זה, שמיועד "למתן סעד נפשי ראשוני
באינטרנט לפונים מכל קצווי תבל", כנכתב באתר. באתר מנוסחת גישה לשיפור היכולת
הנפשית להתמודד בכל מצב נתון ("תיאוריית מימוש הערכים"). ההבהרות לגבי האתר
אומרות: "מטרתנו היא לתאר ולאפיין את בעייתך (או של קרובך) ולתת לך כיוון
ראשוני לפתרון, וזאת על בסיס המידע שתספק לנו. שאלתך ותשובתך יפורסמו במדור זה
עם שם כינוי שבחרת ושרק אתה תוכל לזהות. ככל שהמידע יהיה יותר מפורט וענייני,
דהיינו ככל שהוא יהיה נוגע יותר לבעייתך האישית (או של קרובך), כך נוכל לעזור
לך יותר. אולם פנייה על גבי מדיום האינטרנט לא באה במקום טיפול פסיכולוגי
'פנים אל פנים'. טיפול כזה הרבה יותר אפקטיבי. אולם ידוע שהרבה אנשים עם בעיה
אישית אינם מסוגלים לפנות באופן יזום לייעוץ פסיכולוגי ולהתמודד מול הבושה
שמישהו זר 'מחטט' בנבכי נפשם ומגלה סודות שאפילו הם בעצמם לא היו מסוגלים
להודות בהם. אם אתה נמנע עימם, קבלת ייעוץ באמצעות האינטרנט - עם כל אמצעי
הזהירות לשמור על פרטיותך - מאפשרת לך לעקוף את הבעיה". נכתב שם גם: "התשובות
הניתנות לפונים לייעוץ אינן מחייבות את מערכת האתר, אלא את המשיבים בלבד. אין
בייעוץ דרך האתר בכדי ליצור יחסי מטפל-מטופל".
עם הפסיכולוגים של האתר נמנים רוני אפשטיין, פסיכולוג קליני; הילה דרורי,
קרימינולוגית קלינית שעונה לשאלות בנושא גילוי עריות ואלימות במשפחה; דרור
סימן טוב ועירית פז, פסיכולוגית קלינית המתמחה בבעיות זוגיות. למשל, "תום"
כותב: "קיים בחיי מעין מלכוד קשה במקום עבודתי, הנובע מהרצון האדיר שלי לשנות
את תחום עבודתי כדי להגיע לסיפוק ומימוש עצמי, דבר הנמנע ממני כעת בגלל הצורך
בהבטחת הכנסה למשפחתי. מצב זה יוצר בי רגשות תסכול קשים ושנאה חזקה לעבודתי
ולכל מה שמסביב לה". והפסיכולוג הקליני אפשטיין משיב באתר: "מדוע נכנסת לתחום
שאתה כעת כל כך שונא? האם התגובות הרגשיות שלך הן רק כלפי מקום העבודה, או
קשורות גם להרגשתך כלפי מקומך במשפחה? הדבר שהכי בולט במכתבך הוא התחושה של
המלכוד וחוסר האונים, וחשוב להבין למה זה כך, מעבר לרמה הקונקרטית של הצרכים
הכלכליים של המשפחה. האם אינך יכול לצמצם את תחושת חוסר האונים, ולו במידה
מינימלית? האם הכל תלוי בצרכים הכלכליים? לו היית חסר דאגות כלכליות - האם אתה
יודע באיזה תחום היית עוסק אז? האם במצב הנוכחי אינך יכול לעשות אפילו צעד קטן
בכיוון? אני מציע כי תפנה לייעוץ או תכתוב לתיבה שלי... ניתן יהיה לבדוק את
השאלות ביתר פירוט ולעזור לך לבדוק את העוצמות הרגשיות הגדולות המשפיעות
עליך".
אתר ותיק יותר, "הבית הירוק" (www6.snunit.k12.il/green), הפועל במסגרת מערכת
"סנונית" של האוניברסיטה העברית, מיועד לאפשר להורים, למורים ולמתבגרים למצוא
תשובות לשאלות בנושא ההתפתחות. בצד השני של תאי הדואר, נכתב באתר, "עומדים
פסיכולוגים קליניים העובדים בתחנה לטיפול בילד ובנוער ע"ש אילן, המתמחים
בטיפול בילדים, בני נוער והוריהם. על החומר המגיע אליהם חלים כללי הסודיות
והאתיקה להם כפופים פסיכולוגים. חשוב להדגיש כי פניה אל הפסיכולוגים שבתחנה
דרך מערכת המידע סנונית אינה מחייבת את הפסיכולוגים לחוזה טיפול ולאחריות
טיפולית, וכי לא מתקיימים יחסי מטפל-מטופל".
באתר הבית הירוק יש רשימת גופים המטפלים בנערים ובמתבגרים, קישורים לאתרים
ומספרי טלפון חיוניים. יש גם מכתב שכותרתו "השקט הירוק" ונכתב בו:
"אני שקט. שקט הוא הכינוי בו אני משתמשת באתר הבית הירוק. בבית הירוק אני
נמצאת ולוקחת חלק פעיל בהתכתבות עם בני נוער וצעירים אחרים בקבוצות דיון מזה
מספר שנים. אני בת 17, ולאתר של הבית הירוק הגעתי בעיקר מתוך מצוקה. מסתבר
שהצורך בקשר עם אנשים אחרים הקרובים אליך בגיל, בתחושות ובתהליכים קיים, ופה
מצאתי לו מענה".
הכתובת הישירה לדף זה: perkol.itgo.com/psychology.htm
237