העולם על פי ילדונת וירטואלית / שרית פרקול
יום שישי 1.4.05
עיר קטנה, וילדים בה הרבה
http://israblog.co.il/103458
קודם כל, כל הכבוד לליבי (או שמא קוראים לה חיה?) על ההשקעה האדירה בבלוג. ליבי (חיה?), בעלת הכינוי "ילדונת וירטואלית", בנתה בבלוגיאדה מעין עיר בזעיר אנפין, בעיצוב מוקפד ובסדר מופתי. לא ברור מניין נלקחה הגרפיקה, אבל האיורים הקטנים המשמשים את תושבי העיר אחידים בסגנונם, ליצירת לוּק משובב נפש. אין פלא שהיוצרת התרגזה עד כדי פנייה לערכאות כשמישהי ניסתה להעתיק ממנה את העיר, אבל על כך - בהמשך.
אזרחי העיר, ובעיקר אזרחיותיה, בוחרים לעצמם שמות, משלחי יד, עיצוב מגורים, מכוניות, צעצועים, מיני מזונות ואפילו פלאפונים. בפוסט הסבר מפורט שהתפרסם ב-5 במרץ, עם הנחת אבן הפינה של העיר הווירטואלית הקטנה, נכתב בהיגיון רב:
"קודם כל, מומלץ להירשם אך ורק בעמוד ההרשמה שקישור אליו נמצא ברשימות, אם לא תרשמו שם, אני פשוט לא אתייחס לזה. תארו לעצמכם, שכל יום אני אעבור בין כל כל כל הפוסטים ואחפש נרשמים. זה נראה לכם הגיוני? לא. לכן אני מעדיפה לרכז את כל ההרשמות בפוסט אחד. לכל נרשם, יש בית. בביתו יופיעו כל הפרטים שלו, הדמות שלו, הבית, כל מה שהוא קונה, וכל מה שקורה בעצם בחייו. קישור לביתו יופיע ברשימות תחת הכותרת בתים. פה אני ממליצה להיכנס לביתה של מורן אזולאי, משום שהוא הכי מפותח ונותן דוגמא כללית".
כל נרשם מקבל חשבון בנק, בו מופקדים 1,000 טחילים טבין ותקילין. טחילים אינם נחילים של טחורים, או טחורים של חיילים, אלא ההילך החוקי של העיר הווירטואלית, ששמו נגזר משמותיהן של חיה וחברתה, טל. מה עושים עם הכסף? אין בעיה לבזבז. בטור צד של הבלוג מפורטות חנויות של מזון ("טחילימרקט"), הנעלה, בגדים, תיקים, פרחים, מחשבים, וגם חנות תלבושת בית-ספר, עם תמונות של המוצרים ומחירים. כמובן, כל קנייה מופחתת מחשבון הבנק.
ומאיפה משיגים כסף? כמו ב-Sims, כמו בחיים, ואפילו בקווסט לפעוטות "פטפט בדרך לקרקס" יודעים, שבשביל כסף צריך בדרך כלל לעבוד. לכל דמות בעיר יש עבודה, בדרך כלל זוהרת כמו שחקנית, דוגמנית, טייס או זמרת, אבל יש גם מורה ונגר/ית (אין אפליה). המשכורת נכנסת לבנק. לדמות שמבזבזת יותר משהיא מרוויחה יש מינוס בבנק, כמו במציאות חיינו העגומה. יש גם מיסים עירוניים, בהם נכלל משום-מה גם חשבון החשמל. בניגוד למדיניות הרווחה המקובלת, המיסים בעיר הווירטואלית "אחידים לכולם - אין הנחות של עולים חדשים, אמהות חד-הוריות או מובטלים". אפילו אין קצבת ילדים, אם כי יש בעיר ילדים, גם לפני שנערכו חתונות, ולאו דווקא מרוח הקודש. אם הדמות מפגרת בתשלומי החובות, ממשכנים לה חפצים.
לכל אחד מותר לקבל עד שתי דמויות, בן ובת, ואין שתי דמויות שנראות אותו דבר. בפוסט ההסבר נכתב אמנם ש"אם וכאשר, יהיו בנים, תוכלו להכיר, ולערוך חתונות". בינתיים הגיעו לאתר גם חברים בנים, ואולי האהבה ממש מעבר לפינה.
ברשימת הדמויות בצד, שמחתי למצוא לצד הבריטניות, ההילטוניות והחדדיות למיניהן גם את מיקי ברקוביץ'. הייתי בטוחה שאמצא כאן ספורטאי-עבר תמיר. אך מיקי ברקוביץ' התגלתה כנקבה בת 12, המועסקת כטבחית לפרנסתה.
בדירה של אייל גולן יש פסנתר, ובקטיגוריה "ילדיו של אייל גולן" תמצאו את דינה, בת 3, קטנה וחמודה, שהוריה נהרגו בתאונת מטוס. זהו, ככה באים ילדים לעולם הווירטואלי, על ידי אימוץ. בפוסט "אימוץ ילדים", הפוסט החינני ביותר של הבלוג, מוסבר: "הילדים בחינם, כי אתם עושים להם טובה, והם המתנה שלכם". מדובר ביתומים בגילים שונים, שהוריהם ניספו בתאונות שונות ומשונות. למשל, דניאלה "ספורטאית מצויינת, הוריה נהרגו בתאונה (לא עלינו), בת 5". או ג'ייק "בן 4. ילד חמוד מאוד, ושובב מאוד. בן של שודד ים שספינתו טבעה, והוריו וכל קרוביו מתו, הוא ניצל בנס". וגם אור, "בן 14. שקט וצנום, מאוד חכם ומוכשר. הוריו נהרגו בצונאמי". חלק מהיתומים כבר תפוסים, כך שצריך להזדרז ולאמץ אחד, או לברר סופסוף איך עושים ילדים.
ועכשיו לעניין המשפטי: הילדונת הווירטואלית כתבה בתגובה לבלוג הבוררות הרשמי של ישרא-בלוג, מוסד שהוקם לפני ימים אחדים וקיבל את אישורו של יריב חבוט, אב מייסד וגננת לעת מצוא:
"אני רוצה להתלונן על בלוג של מישהו. אני לא יודעת אם זאת סיבה מספיק טובה, אבל אני מקווה שתעשה עם זה משהו. ובכן, יש לי עיר וירטואלית, די מצליחה אפשר לומר. יום אחד ניכנסה בחורה אחת והחליטה שהיא רוצה להישתתף. בכיף? למה לא? אחרי זמן מה היא התחילה לומר משפטים כגון: זה לא טוב. זה לא מוצא חן בעיני. זה ככה. וזה ככה. עניתי לה בצורה מנומסת, שאם יש לה בעיה מסוימת, אף אחד לא מחזיק אותה כבולה. הופיעו בבלוגי תגובות מגעילות בשפה נוראית (שנימחקו, חחח ניצול הפרו הנסיוני). הגברת, פתחה עיר וירטואלית משלה. מה היא עשתה? העתיקה רעיונות, ואת כל מה שיש מילה במילה. לדוגמא: השם של הכסף בעיר שלי, הוא טחילים, שמקורו שמי ושם חברתי : חיה וטל. הגברת ספיר, העתיקה. העתיקה את כל הרעיונות, וגם, העתיקה את הרשימות, הקישורים ובעצם, את הכל. נכתבו לה כמה וכמה תגובות אך כל התגובות נמחקו, בעזרת הפרו הנסיוני. ספיר כמו כן, גם העתיקה באנרים מעוד שתי ערים וירטואליות ללא קרדיט וללא כלום".
בינתיים נראה שהתיק נסגר, מחוסר עניין לציבור, או מחוסר עניין של ספיר להמשיך להעתיק.
כתובת ישירה לדף זה www.perkol.itgo.com/blog-city.htm
סיקור בלוגים קודמים
מה זה בכלל בלוג?
33
