מדברים פקה פקה

מאת שרית פרקול

מעריב, 23.3.2003

אתה נוסע במכוניתך, ולפתע נתקע בפקק בגלל מכלית עמוסה חומר דליק שהתהפכה, חשד לחדירת מחבלים, או תאונת דרכים. אתה מתקשר מהטלפון הסלולרי ומשאיר הודעה, המועלית מיידית לבלוג שלך בצורת קובץ MP3. זה גם לא מוכרח להיות משהו כל כך דרמטי; אולי אתה סתם מחכה בתור בקופת חולים, ועולה בך הגיג בעניין השפעת החדשה מהמזרח הרחוק, הגעגועים לחברה שלך, החיסון של הכלב או מצב האוברדראפט. מעתה, תודות לתוכנת אודיו-בלוגר (www.audioblogger.com) שהושקה באחרונה, תוכל, בהנף טלפון, לשתף מיידית בהגיגיך כל בעל כרטיס קול המחובר לאינטרנט.
סימן מובהק לכך שהבלוגים - בלוג הוא קיצור של "וובלוג" - יומן אישי המתפרסם באינטרנט - נכנסו לתודעה הציבורית, לפחות בארצות הברית, ניתן ב-28 ביולי 2002, כאשר וויליאם ספייר, בעל הטור הידוע ב"ניו יורק טיימס", הקדיש את טורו "על השפה" לשימוש במילה בלוג, בציינו שהמופע הראשון שלה היה בשנת 1999. חודשים אחדים קודם לכן נכתב ב"לוס אנג'לס טיימס", שמילון אוקספורד שוקל להכניס את הערך "בלוג" כאחד הערכים החדשים. בשנה שעברה גם התחילה בראשונה אוניברסיטת קליפורניה בברקלי להציע קורס בלוגים, במסגרת בית הספר לעתונאות הנחשב שלה.
במאי שנה שעברה הודיעה חברת מקרומדיה, יצרנית תוכנות "פלאש" ו"שווקווייב" הפופולריות, על התאמת התוכנות שלה לצורכי הבלוגרים. היא גם הקימה לצורך זה בלוגים משלה, כדי לחזק את הקשרים עם הלקוחות. לפי כתבה שהתפרסמה ב"וויירד ניוז" בנושא זה, מקרומדיה מכנה זאת "אסטרטגיית הבלוגים", ויש הרואים בכך תחילת מגמה. "בימים אלה, כמעט כל חובב אינטרנט המכבד את עצמו מנהל בלוג", נכתב שם. "אם הצעד של מקרומדיה מהווה אינדיקציה, תוך זמן קצר חברת טכנולוגיה שלא תאמץ אל חיקה את הבלוגים תיראה מיושנת". חמישה מ"מנהלי הקהילה" של מקרומדיה מנהלים בלוגים בנושא מוצרים של החברה ונושאים טכנולוגיים אחרים (הבלוג של מייק צ'יימברס: www.markme.com/mesh).
התנופה האדירה של הבלוגים התחילה בעקבות מתקפת הטרור של ה-11 בספטמבר 2001, כשאנשים מיהרו לפרסם קבל עם ואינטרנט את תחושותיהם. אבל בהיסטוריה של הבלוגים יירשם כנראה גם חורף 2003 כבעל חשיבות מכרעת. אולי האודיובלוג יתפוס חזק בעולמנו הסלולרי וימשוך גם את אלה שאינם אוהבים להקליד, אבל בהחלט אוהבים לפטפט. ומה שבטוח, החורף, ב-13 בפברואר, רכשה חברת גוגל, בעלת מנוע החיפוש הפופולרי, את פיירה לאבס, בעלת העולמית. www.Blogger.com, החברה שפיתחה את הטכנולוגיה לפרסום בלוגים - חדשה מרעישה מבחינת קהילת הבלוגרים

דמוקרטיה ביצירת חדשות והפצתן



דן גילמור, בעל הטור האגדי ב"סן חוזה מרקורי ניוז", הראשון לחשוף את הסקופ בעניין גוגל-בלוגר, כתב כי "הרכישה מהווה דחיפה עצומה לז'אנר המאוד מגוון של מו"לות מקוונת". איוואן וויליאמס, מייסד פיירה, אמר לגילמור שהוא נרגש מאוד, בעיקר מפני שזה מעניק לפיירה "משאבים לבנות את החזון עליו עבדתי במשך שנים". חלק מהחזון הזה, מציין גילמור, לו שותפים חלוצים אחרים בעולם הבלוגים, הוא "לעזור להשליט דמוקרטיה ביצירת חדשות ובהפצתן, בעולם בו חברות ענק שולטות בחלק כה גדול ממה שרוב האנשים רואים, שומעים וקוראים. הבלוגים גם הופכים כלי תקשורת רב ערך לקבוצות של אנשים, והם התחילו לחדור אל שדרות התאגידים, האקדמיה והממשל".
תוכנת בלוגר של פיירה, שהושקה לפני כשלוש וחצי שנים, כבר צברה יותר מ-1.1 מיליון משתמשים רשומים, לדברי וויליאמס. הוא העריך כי כ-200,000 מהמשתמשים גם מנהלים יומני רשת פעילים. ברכישה הזאת התחברה גוגל אל מה שהגדיר דייויד קריין, ממנהלי גוגל, כ"תופעה גלובלית של מו"לות עצמית, המחברת את משתמשי האינטרנט עם נקודות ראות מגוונות ודינאמיות, בעודה מאפשרת להם להגיב ולהשתתף".
הבלוגרים עצמם, שרובם אינם משלמים בעד התוכנה, אינם אמורים לחוש בקרוב בהשפעת הרכישה, אבל וויליאמס וחמשת העובדים האחרים של פיירה ייהנו מאחסון שרות אירוח הבלוגים שלהם, "בלוג ספוט", על רשת השרתים החסונה של גוגל.
שבוע לפני רכישת בלוגר.קום בידי גוגל פירסמה לזלי ווקר, אף היא אורים-ותומים בתחום האינטרנט, כתבה גדולה על בלוגים ב"וושינגטון פוסט", תחת הכותרת "הבחורים החדשים בבלוג". העילה המיידית לכתבה של ווקר היתה ההכרזה של פורטל טרה לייקוס על הוספת תוכנת בלוגים לשרות הפרמיום שלו (blog.tripod.lycos.com), תמורת חמישה דולרים בחודש. טרה לייקוס מסרה שבכוונתה לשחרר בקרוב גירסה "רזה" יותר, שתינתן חינם. ווקר ציינה כי דחיפה נוספת לעבר הזרם המרכזי צפויה השנה מכיוון אמריקה אונליין, המתכננת להציע כלים לבניית בלוגים ל-35 מיליון משתמשיה.
בלוג הוא הכלאה בין יומן לבין עתון, בדרך כלל עמוסה קישורים לאתרים אחרים. מאות אלפי אנשים מעדכנים מידי יום את הבלוגים שלהם ומפרסמים פרשנויות שוטפות בנושאי מין, פוליטיקה, בעלי חיים וכל נושא אחר שניתן להעלות על הדעת. הבלוגים מעוררים פולמוס סוער בחוגי התקשורת, סביב השאלה אם הם מהווים עתונות של ממש והאם יגזלו קוראים מגופי התקשורת המסורתיים.
כלים לבניית בלוגים, כמו זה של בלוגר.קום, מאפשרים לאנשים לפרסם טקסטים, תמונות וקישורים לדפי ווב הזמינים לציבור הגולשים, הטבעה אוטומטית של שעה ותאריך לצד הרישומים ביומן, ארגון הרישומים בסדר כרונולוגי יורד ושמירתם בארכיונים לפי חודש, וכן גם פנייה לקוראים להגיב אונליין. בלוגר מציעה גירסה חופשית, לצד גירסה מתוחכמת יותר, שמחירה 35 דולר בשנה. "הצמיחה עקבית למדי, יש לנו כ-2,000 משתמשים חדשים מידי יום", אמר לוושינגטון פוסט איוואן וויליאמס.

המשך לתוכניות הריאליטי בטלוויזיה

לזלי ווקר מנתחת בכתבתה סיבות אפשרויות לפופולריות של יומני הרשת: "חלקם רואים בזאת חלק מאותה תנופה תרבותית של תוכניות הריאליטי בטלוויזיה. אחרים רואים מגמה רחבה יותר, בה טכנולוגיות דיגיטליות מאפשרות לכל אחד להשתתף באופן ישיר יותר בחוויות המדיה. לפי התרחיש הזה, מתקרב אלינו במהירות עידן של אמצעי תקשורת מבוזרים, אשר יהפוך את התפיסה של 'צרכני תקשורת המונית' למיושנת: האנשים יהפכו מצרכני תרבות ליצרני תרבות".
ג'ף סטרוברידג', מנהל חטיבת הפרסום ברשת של חברת לייקוס, אמר לוושינגטון פוסט: "יש ביקוש רב לריאליטי טי.וי, ולבלוגים יש איכות מציצנית. חלק מהמשיכה, לדעתנו, הוא גורם המציאותיות. הבלוגים מאפשרים לך קהל מיידי ומניחים לך לחלוק איתו מופע מציאות פרטי משלך".
ווקר מציינת שכתבים של כלי תקשורת גדולים כמו MSNBC.com, פייננשל טיימס, כרישצ'ן סיינס מוניטור ועוד רבים הצטרפו בשנה האחרונה לקהילת הבלוגרים. בעל הטור ההומוריסטי דייב בארי מפעיל בלוג, davebarry.blogspot.com, בו נכתב, למשל: "השגנו את הטקסט המלא של נאום שר החוץ קולין פאואל באו"ם בנושא עיראק. תוכלו לראות אותו כאן, וגם לשיר איתו". לחיצה על הקישור מובילה אל מילות הנאום, מסודרות כמו שיר, על רקע מנגינת "החבר שלי חזר", מאת "המלאכים".
אם כי הבלוגים הם בעיקר תופעה משמעותית בתחום ההוצאה לאור, ווקר אינה חושבת שהם יחליפו את אמצעי התקשורת המסורתיים. היא רואה בהם "משהו שונה לחלוטין מארגוני החדשות המקצועיים, המשלמים לעובדיהם כדי שיחפשו וינפיקו מידע לפי עקרונות מבוססים של הגינות, דיוק ואמת. הבלוגים הם יותר כמו שיחה כתובה; בדרך כלל, שולטות בהם תגובות למה שאחרים אומרים (קישורים לבלוגים אחרים) ומה שמדווחים אמצעי התקשורת המסורתיים (קישורים לדיעיות חדשותיות ברשת). רוב הבלוגרים אינם מקבלים תשלום, לכן יש להם פחות זמן להשקיע מאשר לעתונאים מקצועיים. הרישומים בבלוגים מגוונים כמו הודעות אימייל, אבל נוטים יותר לכיוון של דעות מאשר לכיוון חדשות. ובעוד שבלוגים רבים כפופים לאותם חוקי לשון הרע המושלים במו"לות המסורתית - אני רואה אותם כמשלימים, אך לעולם לא מחליפים, את אמצעי התקשורת המסורתיים".
ובכל זאת, התפתחות הבלוגים דומה לזו של אתרי אמצעי התקשורת המסורתיים, שהגדירו את עצמם בשנות התשעים בעיקר באמצעות מבזקי חדשות. באותו אופן, הבלוגוספירה התגבשה לצורתה הנוכחית בעקבות אירועי ה-11 בספטמבר 2001, כשבלוגים מלחמתיים התחילו לצוץ ולשתף את הגולשים במחשבות פרטיות.
סימן אחר לכך שהבלוגים נכנסים לזרם המרכזי ניתן בינואר השנה, כשאחד ממובילי התנועה, דייב ווינר, עזב את חברת הסטארט-אפ שלו לטובת משרת מרצה במרכז ברקמן לאינטרנט וחברה באוניברסיטת הארוורד. ווינר, יוצר תוכנת הבלוגים הפופולרית רדיו יוזרלאנד, אמר שהוא מתכוון לעזור לקהילה האקדמית לשתף במידע בצורה יעילה יותר. "אני מקווה שייצאו מהארוורד המון בלוגים", הוסיף.
מי שרוצה לעיין בבלוגוספירה, מוזמן להשתמש במנועי חיפוש ייחודים כמו www.daypop.com ובלוגדקס (blogdex.media.mit.edu), המאפשרים לחפש בתוך אלפי בלוגים.
בינתיים, אנשים ממשיכים לערוך ניסויים ולהכניס חידושים בפורמט של הבלוג, שאחרי הכל, די סטנדרטי ומשעמם חיצונית.www.cityblogs.com הוא חלוץ בניסיון ליצור מקומוני בלוגים של העיר ניו-יורק. פוטובלוגים (www.photoblogs.org) מציעים יומני צילום ברשת, לשימושם של צלמים מקצועיים. יש גם ולוגים - יומני וידאו מקוונים, כמו זה של ג'ף ג'רוויס (www.buzzmachine.com). מאמר מעניין על ולוגים אפשר לקרוא בכתובת www.webreference.com/new/030306.html . לזלי ווקר, לפחות, משוכנעת שיש להם עתיד מבטיח.

יומני היקר, מה המצב?

"מה? שעתיים לפני יבקשו מאיתנו לאטום חדרים?! ומה אם ה"חששות" יתממשו? מה אז? ובכלל - ככל שאומרים לי שהסבירות נמוכה כך מד הלחץ שלי עולה, הסבירות נמוכה - אבל מכשירים איצטדיון לקליטת נפגעים. הסבירות נמוכה - אבל בתי מלון בתל אביב גוייסו להפוך לבתי חולים. הסבירות נמוכה - אבל מרוקנים את פי גלילות, ואת מתקני הגז בחיפה.
הסבירות נמוכה - אבל בכל רחבי תל אביב פזורים פטריוטים. בקיצור - אני צריכה להתחיל לחשוב על פתרונות אופרטיבים לחדר האטום, אחד הדברים שבאמת מטרידים אותי - זה מה יהיה עם העישון?" כתבה איה בבלוג החינני שלה, "החצר של איה" (www.ayasyard.com), ערב תחילת המתקפה על עיראק. "בוהה בטלוויזיה ונזכר. אותם ימים של אולטימטום לסדאם ב-'91. ימים אחרים, ג'ורג' בוש אחר, אותו סאדאם. זוכר כיצד הכנו אז חדר אטום באותה תמימות נוראה של 'להאמין להנחיות, הם בטח יודעים...' להכין את הבנות למשהו חדש ולא מוכר, שגם אנו ההורים, לא מכירים ולא יודעים להתמודד עימו", כותב אמיר ענבי, בעל הבלוג "רדיקלים חופשיים" (frad.anavy.net).
במאי 2001, כשכתבנו כאן בראשונה על תופעת הבלוגים, התלוננו על מיעוט היומנים העבריים. אבל יש כבר, ברוך השם, הרבה בלוגים בלשון הקודש, בעלי שמות חביבים דוגמת "-Eאפשר", "מתחת לכיפה סרוגה", "קרינה רדיואקטיבית", "ככה זה אצלי", "תוך כדי תנועה" , "העולם על פי אור", "אירוניקה בעיר הגדולה" ו"אני לא דג". יש טבעת רשת "בלוגים ישראלים" (www.bitsofmagic.com/ilblogs), שהוקמה בסוף יולי 2001 בידי רחלי, בעלת הבלוג רחלי.נט. יש אתר להקמת בלוגים עבריים "בלוגלי"
(blogaly.asd.co.il), יש פורום בלוגים בפורטל תפוז, בהנהלת הבלוגרית איה, עם מאמרים וקישורים בנושא כתיבת יומנים מקוונים ו"פרקים נבחרים" מתוך בלוגים. יש אינדקס בלוגים ישראלים (ilblogs.djyaniv.com) ויש גם, איך לא, ישרא-בלוג
(www.israblog.co.il). נכון לכתיבת שורות אלה, חברי ישרא-בלוג אפילו נדברו להתכנס למפגש פורים בתחפושות, ביום חמישי ברמת-השרון, בדיוק ביום פקיעת האולטימטום.