יש דגים שמדברים עברית

aquarium by Uri Fink
מאת שרית פרקול

מעריב 22.6.03

מונחון:

בלוג - יומן רשת, weblog.
פוסט - רישום ביומן המקוון.
ישרא - שם חיבה של ישרא-בלוג, - www.israblog.co.il בלוגיה בהנהלת יריב חבוט.
בלוגספירה - עולם היומנים המקוונים.
תגובות - הודעות של קוראי הבלוג, מתפרסמות לצדו.
ללנקק - לעשות קישור (לינק) לבלוג אחר.
מנוי פרו - מנוי בתשלום לבלוג, מאפשר תכונות שאינן בבלוג שניתן חינם.
קבועים - בלוגים הנקראים באופן קבוע. מי שנרשם לקריאת בלוג מקבל באימייל הודעות על עדכונים בו.
כפתור - מדבקה וירטואלית (דוגמה: "גם אני שונא ברחשים").
כותרת - לוגו, לעתים צילום או ציור, המתנוסס בראש בלוג פרו.
"רשימות" -- www.notes.co.il זירת בלוגים אליטיסטית חדשה.
מתחנגש - מילה של שמעון הערס (ע"ע) לתיאור הומו.
שמעון הערס - בעל המוטו "אל תנסה לפתור במכות, מה שאתה יכול לפתור באמצעות להביור".

"סתם בגלל שהיה לי מה זה דחוף לספר על הבלוגר ההוא, שמרשה לעצמו לקטול ככה בקטנה איזו אקסית שלו, שהיא במקרה גם בלוגרית. ובניגוד להערכה שלו כי היא לא קוראת - היא דווקא קוראת. ואתם יודעים מה? גם כל החברות שלה קוראות, ואחר כך הן רצות לעשות אסיפת אייסיקיו, ומנסחות יחד פוסט מעליב. הוא עוד לא עלה הפוסט המעליב הזה, אבל אני צופה את זה מגיע. אני לא נוקבת בשמות כרגע אבל מי שקורא יודע מה קורה".

ברור לי שיהיו קוראים, חלקם אפילו אינטליגנטים מאוד, שלא הבינו חצי ממה שכתוב בציטוט למעלה (אני מפנה אתכם דחוף למונחון שלנו). אבל בהחלט יכול להיות, שבקרוב נקרא טקסטים כאלה במקומון החביב עלינו. אם זה נשמע לכם קצת כמו "ציפורה", אז אתם לגמרי צודקים - מדובר במדור הרכילות של הבלוגים, "האקווריום", מוסד חדש יחסית בתוך תופעה חדשה-יחסית, המניב בפני עצמו מיני-תופעות חדשות לבקרים.
האקווריום, בהנהלתה של אקווה, ג'ינג'ית בת 20 ומשהו האוהבת להיקרא גם "דגדגה", פועל בישרא-בלוג (להלן: ישרא) מאז אפריל, וכבר סגר יותר מ-13,000 כניסות. עם הרבה התעניינות באחיה הבלוגרים, ועם קצת עזרה מידידות ("סוכנות"), אקווה מדלגת בין הבלוגים העבריים ומקוששת פיסות רכילות על שוכניהם - הכותבים והמגיבים.
אקווה, שתחת לחץ לא מאוד כבד הודתה שהיא מחזיקה בעצמה בלוג אישי (הכתובת שמורה במערכת) נוסף על האקווריום, מסרבת לגלות את זהותה. היא מוכנה רק לומר, שהיא עסקה בתחום ניהול התוכן באינטרנט, ושלפרנסתה היא שורצת שעות רבות מול המחשב ממילא. לשאלה מדוע דווקא אקווריום, היא משיבה: "בואי נגיד שישרא זה אקווריום שקוף שכזה, וכולנו דגיגים ויכולים להציץ לנו ואנחנו מציצים אחד לשני".
אצות ירוקות במקום חתול שחור גם בעולם הבלוגים יש קליקות, יש שווים ושווים יותר. הפתגם הוותיק "אמור לי מי חבריך ואומר לך מי אתה" עובד כאן שעות נוספות, תודות למנהג הנאה ללנקק (ע"ע) הדדית בין בלוגים-אחים. לכן, אם אהבתם בלוג של מישהו, מאוד יכול להיות שכדאי לכם להציץ גם בבלוגים המקושרים אליו. אשר לדיווחי הרכילות עצמם, הטרמינולוגיה כאן שונה מעט מזו הציפוראית. במקום "חתול שחור" שעובר בין פלוני לאלמוני, תמצאו בז'רגון של האקווריום, מטבע הדברים, "גוש אצות ירקרק". ובמקום "פלונית נצפתה מתמזמזת קשות עם אלמוני בהצגה יומית", תקבלו ניסוח כמו "זו וזו נצפתה מגיבה בבלוג זה וזה".

"גוש אצות ירקרק עבר בין צ'פי לבחל"ה. אחרי לילה קשה של בכי ותסכולים, היגיע יום קשה יותר על סף דיכאון קיומי. מה קרה לך צ'פי? מה פתאום את רבה עם כולם? הכול בסדר בהורוסקופ? אבל זה בסדר, תסמכו על צ'פי שהיא יודעת לבחור בח"לים ראויים לשמם. בערב הוא כבר הפניק אותה, והכול נשכח. כך נגמר לו עוד פרק מותח בחייה של צ'פי, ועכשיו היא חזקה יותר, חכמה יותר, ובעלת מנוי פרו".

האקווריום, הכולל מלבד רכילות פרופר המלצות על בלוגים משובחים וירידות על בלוגים גרועים, הוא סביבה ססגונית ביותר, עם שפע של כפתורי "גם אני" (ראו למטה), תמונות, כותרות, טקסטים בכל מיני צבעים והמון קישורים. כשהושק האקווריום כבר היו בלוגים שדיווחו על המתרחש אצל שכניהם, כמו "סייברלייף" ו"המהרהר" (המהרהר, לשאלת אונליין: "הבלוגים שאני מתייחס אליהם הם הבלוגים שאני אוהב לקרוא, איכותיים. אם אהרהר על בלוגים שאני מחבב פחות, מה שיהיה לי לומר יעליב את כותביהם, ולמה לי להיות לא סימפטי"). אבל לדברי אקווה, "האקווריום זה רכילות נטו, ומה גם שאני כמעט ולא מלנקקת לבלוגים אלא לפוסטים, כך שמי שקורא אחורה בבלוג מגיע לקטע המדויק. הבלוגרים ה'מהרהרים' הם קליקה סנובית שכזו, ואת יכולה לצטט אותי על זה. הם בוחרים בלוגים לפי רמת הכתיבה וכאלה. האקווריום זה בשביל כולם".
-עממי כזה, כמו אצל הספרית?
"אל תגידי ספרית, תגידי עיתון בית הספר".
-הרכילות היא רק על בלוגים של ישרא?
"לא רק, אם כי בישרא יש הכי הרבה. מידי פעם אני עושה סיבוב בחוץ (בלוגים עצמאיים, בלוגים מחו"ל, "רשימות" החדש - ש.פ.). אנחנו מדור הרכילות של הבלוגספירה. יכול להיות שבלוגי החוץ מקבלים פחות רייטינג, אבל אני מאוד משתדלת לא להזניח אף אחד".
-איך את עובדת? אנשים מדליפים לך רכילויות על בלוגים של אחרים? על הבלוגים של עצמם?
"אני פשוט מסמנת לי פוסטים, ובדרך כלל ביום שלישי מתחילה למיין ולסדר. אני תמיד בודקת בלוגים, בודקת ברשימות של 'בלוגים שעודכנו לאחרונה' בדף הכניסה, גם כמה ימים אחורה. יש לי 'סוכנות' שעוזרות לי להתמודד עם העומס ועושות עבודה מעולה. תמיד מחכים לי בתיבת דואר לינקים והמלצות. אני מבקשת שישלחו לי - לא רק בגלל העומס, אלא כדי לדעת גם מה אנשים רוצים לקרוא. וכן, מלא בלוגרים שולחים לי המלצות על עצמם, ולפעמים, איך אומרים - יש סיבה שהם ממליצים על עצמם ולא אחרים עליהם".
-מה הקטע הזה של הלינקוקים?
"זה התחיל בתור רעיון להפיץ את בשורת האקווריום ברחבי ישרא. אבל רשימת הלינקוקים הפכה למעין לוח מודעות. ברוב הבלוגים תמצאי רשימה די קבועה של מלונקקים פלוס מספר מצומצם של משתנים. באקווריום אין סלקציה, כל אחד יכול לקבל לינק תמורת לינק".
-מהי פיסת הרכילות הכי הכי לוהטת עכשיו?
"נפתח בלוג חדש, של אחד ארני. הוא טוען שהוא הגיע לישרא אחרי שהוא ראה מישהי שהוא הממ... טחן לה את הצורה - כותבת שמה. עכשיו כולם תמהים מי השרמוטה. יש איזו מריבה בין שני בלוגרים שפעם היו יחד או משהו כזה, והם מלכלכים בעילום שם אחד על השנייה, בתקווה שאף אחד לא קורא. וכמובן שיש כמה בלוגים שכולם תמהים מי כותב אותם והאם הם אמיתיים".
-ואת נותנת יד לאאוטינג?
"זה תלוי... רמזתי בצורה כזו או אחרת על הבלוג של נביילה.דוט קום אבל רק בגלל שהוא לא ממש יומן. אבל יותר מזה נראה לי מוגזם. בעניין מרגי, למרות ששמעתי כל מיני דברים, אני לא אומרת כלום".
-אז המדיניות שלך היא בעצם לא לחשוף זהויות, למרות שזה כאילו הדבר הרכילותי הכי מעניין?
"זה באמת הכי מעניין, אבל ברגע שנשבור את הכלל הזה, אנשים ירגישו מאויימים, וזה לא מה שאני רוצה. יש מספיק רכילויות גם בשמות בדויים. וחשוב לציין שמדובר פה בשמות בדויים, אבל לאו דווקא זהויות בדויות".
-בלוגר איקס או בלוגר וויי מתכתבים, או אפילו מזדיינים, זאת פיסת הרכילות הלוהטת, וזה ממש לא משנה מי הם ומה הם?
"זה לא משנה מי הם באמת, למי אכפת בכלל? הם בלוגרים, אנחנו בלוגרים, זה כל מה שאנחנו צריכים לדעת. אם אני 'אתפוס' אותם בפוסט, אני אכתוב עליהם ברמיזה. אם הם יהיו גלויים בנושא, אז אני אכתוב את הכינויים שלהם".
-ואם הם "מפורסמים"?
"מה זאת אומרת? אריקון והנערה בג'ינס כזה נצפו מגיבים אחד לשני בפרהסיה?"
-דווקא התכוונתי לאנשים מפורסמים שכותבים בלוגים בכינוי בדוי או זהות בדויה ועלית על זהותם.
"תראי, יש באמת איזו שמועה על דוגמנית ידועה שכותבת בלוג, אם (וזה ממש חלום) אני אדע מי זו, אני ארמוז, לא יותר. לא רוצה לשרוף גשרים".
-מי הם באמת הסלבריטיז של ישרא? הדוגמניות, השחקנים, הפוליטיקאים והכדורגלנים של הזירה?
"יש את נורית שהיתה צ'פי בעבר, היא מהמסתובבים (רואים את התגובות שלה בכל בלוג) יש את הקליקה של עומר, גולדפיש ופלסטיק, כולל הנספחים - החצילה, בננה בפיג'מה, וכל החברים שלהם. אסטרו ובסדר הן בחזקת קליקת הגותיות, אני חושבת, הן ועוד כמה. מאליס אין צ'יינס, מובילה חברתית. השרמוטה עם הסטנדרטים, חתולה שחורה - לא יודעת בדיוק לאיזו קטגוריה לשייך אותן אבל גם הן ידועות בציבור. מהוותיקים יותר יש את טיני (טינאייג'ר) נוי-נוי (וירטואל קרמבו). הנערה בג'ינס, ראנצ'וק, וכמובן הבלוגריות מעבר לים - פינוקי, פידי, קים."

פעם היה פה פירגון

איה, מנהלת פורום בלוגים בפורטל תפוז ובעלת הבלוג "החצר של איה", שייכת לקליקה אחרת לגמרי. "כשהתחלתי עם הבלוג שלי, ישראבלוג היה די בחיתוליו. כל הקטע היה לבנות אתר לבד, וחלק מהכיף של החבר'ה מהבלוגים היה למצוא חידושים והמצאות לבלוג, כמו ארכיון, ספר אורחים, מונה כניסות ותגובות. הרעיון היה, בנוסף לקטע האישי, לחקור את נושא בניית האתר ולחפש ברשת את הקישורים המעניינים בנושא. היו בינינו באותה תקופה עזרה הדדית ופירגון גדול - חמדה, אוהד, אמיר, רחלי, אילנה ועוד כמה חבר'ה היו פעילים מאוד, ואכן נוצרה בינינו קליקה, שעם הזמן עברה לאייסיקיו וגם לטלפון ולמפגשים. אני מכנה את התקופה הזו ביני לבין עצמי 'רטרו הבלוגים'. במשך הזמן החבר'ה התפזרו, הפסיקו לעדכן או נסעו לחו"ל". emale מ"סייברלייף", יש לך מה להגיד בנושא רכילות בבלוגיה?: "לא, תודה. אני כבר לא מתעסק בשטויות האלה". -אקווה, אז מי הרווק המבוקש של הזירה?
"ארז-ברז. אין עליו, הוא המלך. אריקון זה 'לזקנים'. קחי בחשבון שרוב האוכלוסיה הפעילה בישרא לא עוברת את גיל ה-25 בערך".

"גוש אצות ירקרק עוד יותר מצא את מקומו על ראשו המוטרד של הערס שמעון. הפייה כחולת העיניים התפרצה לחייו של שמעון בפה מלא משחת שיניים וגרמה לו להתחנגש על גבי פוסטים שונים. האהבה היתה גדולה ואמיתית, אבל כמו סיפורי האהבה בעיר הגדולה, גם כאן מגיח לתמונה האקס המיתולוגי ימח שמו, ועושה שמות במערכת היחסים הפורחת, עד הסוף המר. עצוב לשמוע, וגם קצת עצוב לראות את שמעון נובח בקריז שבוז. בינתיים הוא פורק את זעמו עלינו".

בספר "רכילות" בעריכת האחים הפילוסופים אהרון ואבינועם בן זאב (הוצאת הקיבוץ המאוחד), אין הסכמה לגבי הגדרת המושג. מצד אחד, לדבריו של אהרון, רכילות היא "פעילות חביבה, מבודחת, היוצרת קרבה וקשרי ידידות, אשר יש לה כמה היבטים חיוביים מבחינה חברתית" והיא "עשויה לסייע בחיזוק הערכים המוסריים בקהילה" ואף "לספק לבני המעמד הנמוך פורקן מקובל מבחינה חברתית לרגשות של תסכול וכעס". מצד שני, לדבריו של אבינועם, רכילות היא "מידע שמוסר אדם אחד לאדם שני על אודות אדם שלישי, כאשר מידע זה מפר את הזכות לפרטיות של אדם שלישי. לכן, העיסוק באסור הוא מקור ההנאה והמשובה שברכילות... יחד עם זה, אני מסכים לדעה שהרכילות היא כורח חברתי שאינו בר-גמילה, והוא מעניינם של רוב, או כל בני האדם. הרכילות היא אם כן כורח מגונה". בספר, אגב, מובא קטע מאת סר אדוארד קוק (1634-1552), לפיו ניתן להבין שלאדם הטוב אין זמן לרכל. קוק ממליץ על סדר יום של שש שעות שינה, שש שעות לימוד מעמיק של החוק, ארבע שעות תפילה והשאר - היצמדות לטבע. נראה לכם?

כתובות:

האקווריום: www.israblog.co.il/ha_akvaryum
המהרהר: www.israblog.co.il/hir
החצר של איה: www.ayasyard.com
סייברלייף: www.israblog.co.il/emale
שמעון הערס: www.israblog.co.il/fifa1999
ארז-ברז: www.israblog.co.il/erez

כפתורים ושאלונים

גל כפתורי ה"גם אני" קיבל תנופה אחרי מכת הכפתורים של המפגרת גירל: גם אני הומו, גם אני על סמים, גם אני בעד היד וגם לי אין פואנטה. "קשה להחליט מי מצטיין בכפתורים כרגע, צריך לעשות הפינה לשיפוטכם באופן מסודר", אומרת אקווה. "אבל אם אני לא טועה, הכפתורים של מאליס והנערה בג'ינס די פופולריים. יש גם 'בלוג כפתורים', שזה מין 'ספין אוף' לטרנד שהתחיל באקווריום". האקווריום מדווח גם על "טרנד חדש" בבלוגספירה, ש"התחיל אצל הדגיג בתור שאלון חושפני תוצרת בית, וחיש מהר הפך להיות המרענן של השבוע. גם מייטליקה נדבקה בחיידק, ומשם לשאכטה שנפתחה, לחצילה שהודתה באמת, ו-fake reality שפשוט לא יכלה לעמוד מנגד". הבלוגרים מפרסמים בבלוגיהם שאלונים לרוב, החל ב"איך אני רואה את עצמי" ועד "מתי אתה מרגיש שחם לך" (מקליין: "כשהתחתונים לוחצים לי בביצים"). באחרונה הכריזה אקווה על פעילות חדשה שעלולה להפוך לטרנד: "משחק הענק והגמד", שאמור להביא תגובות גם אל הבלוגים הזנוחים של אלה שאף אחד לא מגיב להם.


עוד על בלוגים

כתובת ישירה לדף זה www.perkol.itgo.com/gossip.htm


72