Sarit Perkol internet pages
כתבו לי



תעשו אהה - רפואה בשלטרחוק

מאת שרית פרקול

מעריב, 20.7.2003

iridology

כמה פעמים הוזעקתם מהעבודה לאסוף את הזאטוט מהגן או מבית הספר בגלל כאב אוזניים, חשד לדלקת בעיניים או שיעול נבחני, חיכיתם איתו בתור לרופא הילדים, רק כדי לגלות שזה שום דבר? אפשר למנוע חלק מהריצות הבהולות האלה ולחסוך ימי עבודה ודאגות, בעזרת טלמדיסין - רפואה מרחוק. דרך האינטרנט ניתן גם לאבחן מחלות, לנהל מעקב אחר מצבים רפואיים ולנתח תוצאות של בדיקות, בלי חשיבות למרחק הגיאוגרפי. מבחינת היידע והטכנולוגיה זה אפשרי, ואף מתבצע במקומות שונים בעולם, וגם בארץ. לפעמים הקידמה נתקלת במכשולים, בירוקרטיים או תקציביים, אבל יש להניח שבסוף היא תנצח.
טארה הולמס, בת 21, אמא וסטודנטית מרוצ'סטר, ניו-יורק, עזבה קורס באוניברסיטה מפני שהמחלות של בתה הפעוטה גרמו לה פיגור רב מדי בלימודים. מריבת' הויט, אמא לשני פעוטות, הפסידה ימי עבודה שלמים בגלל התקררויות, דלקות עיניים ושאר מחלות תכופות של הילדים - עד שהגיעה למעון שלהם הרפואה-מרחוק. ילדיהן לומדים במעון מטעם "המתנדבים של אמריקה" ברוצ'סטר. במעון הוצב מחשב מחובר למצלמת וידאו, עם סתטוסקופ ומכשירים לבדיקות אף-אוזן-גרון. המחשב, כפי שמדווח ג'וש פישמן ב"יו.אס.ניוז הלת' אנד מדיסין", מחובר לרופאים בבית-החולים לילדים גוליסאנו, במרכז הרפואי של אוניברסיטת רוצ'סטר, מרחק כמה קילומטרים משם. צוות המעון משתמש במיכשור כדי לשלוח מדידות דופק ותמונות לרופאים, דרך האינטרנט, ואלה משתמשים במידע כדי לאבחן מחלות ילדות נפוצות, כמו דלקת הלחמית. בבדיקה שנעשתה התברר, שרופאי הילדים הסכימו עם האבחנה שנעשתה מרחוק ב-85 אחוז מהמקרים. אם מחלתם אינה רצינית, הילדים יכולים להישאר במעון, במקום להילקח לרופא - וההורים לא יצטרכו להפסיד ימי עבודה או לימודים.
המרכז ברוצ'סטר עובד עם שלושה מעונות-יום גדולים, בהם מבקרים כ-550 ילדים. מיקלה, בת חמש, התלוננה בוקר אחד על כאב באוזן שמאל. האחות במעון התקשרה לאבי הילדה וביקשה רשות, ואז חייגה לרופא הילדים ניל הרננדין, המנהל הרפואי של הפרויקט בגוליסאנו. דמותו של הרננדין הופיעה על הצג, ומיקלה התיישבה מול מצלמת וידאו. "היי, מיקלה, כיף לך להיות בטלוויזיה?" שאל הרופא. "אנחנו נבדוק לך את האוזניים ואת הפה, כי שמעתי שכואבת לך האוזן". האחות משתמשת בסטתוסקופ ובמכשירים לבדיקת אוזן, אף וגרון. "זה יתרון עצום בשבילי", אומר הרננדין. "אני יכול להשמיע לעצמי שוב ושוב את צלילי הלב, מה שאי אפשר לעשות בלי המחשב. ואני יכול להקפיא תמונת האוזן, כדי לראות יותר טוב".
מקומות אחרים העורכים ניסויים באיבחון מרחוק במעונות נתקלו באתגרים. "קשה לחבר יחד את כל פיסות התשבץ", אומר דייויד קוק, מנהל המרכז לרפואה מרחוק במרכז הרפואי של אוניברסיטת קנזאס בקנזאס סיטי, שעורך פרויקטים רחבי-היקף בתחום זה, בקרב קהילות חקלאיות מרוחקות ובתי ספר, נוסף למעון-יום. לדבריו, קשה להקציב לפרויקטים צוות מיומן, כמו אחיות, מה שמקשה מאוד על מעונות קטנים הסובלים מתקציבים דלים.

פרויקט הרגל הסכרתית

כמעט בטוח שהבעיה התקציבית תהיה בעוכריהם של מעונות ובתי ספר בישראל, שירצו להנהיג תוכנית כזאת. אבל, כפי שמתברר מהניסיון של פרופ' אדי קרניאלי, מנהל המכון לאנדוקרינולוגיה, סוכרת ומטבוליזם בבית-חולים רמב"ם, שמפעיל פרויקט "רפואה מרחוק ברגל סכרתית" - לפעמים הבעיה היא הבירוקרטיה, לא תקציבים.
כדי לקבל החלטה רפואית, מסביר קרניאלי, צריך לדעת את סיפורו של החולה, לקבל את הנתונים בבדיקה ואת בדיקות העזר - צילום, בדיקות מעבדה. "ברגע שאנחנו מסוגלים ליצור מערכת המדמה חולה וירטואלי, שהנתונים שלו שקופים גם לרופא שנמצא רחוק מפה, אבל הוא מומחה בתחומו, אז יהיו לו כלים טובים יותר לעזור ולקבל החלטה רפואית".
כיום, אם רופא המשפחה לא עוזר (ועם שלל המחלות והיידע הרב המצטבר, קשה לצפות שרופא המשפחה, יהיה טוב ככל שיהיה, יידע הכל), צריכים ללכת לרופא מומחה, שעולה הרבה כסף ולפעמים נמצא בעיר אחרת, או אפילו בארץ אחרת. אם אפשר להעביר את הנתונים מרופא המשפחה לרופא המומחה בצורה שקופה, בעלויות יותר נמוכות, אז ברור לחלוטין שהזמנים מתקצרים, התגובות הרבה יותר מהירות ובזמן אמיתי.
ברגל סכרתית, מציין קרניאלי, "פצע הכי קטן יכול לגרום לכך שאנשים יגיעו עם זיהום שיצא מכלל שליטה וכריתה של גפה - נכות מאוד קשה לחולה, ועלות גבוהה מאוד למערכת. הטיפול מחייב שילוב של מספר מומחים - סכרת, פלסטי, מומחה לכלי דם, מומחה לזיהומים, אחות. צריך שילוב של מספר רופאים. נסי לקבל תור לשלושה רופאים יחד.... בקושי מקבלים תור לרופא אחד", אומר קרניאלי. "גם אם יש בבית-חולים אחד את כל הדיציפלינות, כמו ברמב"ם, זה לא יקרה שארבעה רופאים יישבו מול החולה ויסתכלו על הרגל. בנוסףף מטבע העניין, החולה הזה, עם הרגל הכואבת, הוא לא בדיוק כזה שמדלג בקלילות ממקום למקום. אבל הוא כן קרוב לרופא המשפחה. אז הצעתי שניקח את רופאי המשפחה במרפאות שלהם, ניתן להם גישה לאינטרנט, תיק רפואי מותאם בו ימלאו את פרטי החולה ואת נתוניו הרפואיים, ניתן להם מצלמה דיגיטלית, יצלמו את הרגל, זה ייכנס לתוך התיק, ואז יוכלו דרך המערכת לקבל ייעוץ מאותם רופאים בתחומים האחרים".
רופא המשפחה מכניס את הנתונים, לוחץ על "ייעוץ", היועץ מקבל אימייל הכולל את מספר החולה, בלי שם, כדי לשמור על הפרטיות. הוא עונה בתוך התיק, ורופא המשפחה מקבל אימייל מיד כשיש תשובה. כל התכתובת נמצאת בתיק הרפואי. במסגרת הפרויקט, בודקים כמה זמן לקח כל שלב, האם חל שיפור בטיפול בחולה, האם היועץ תרם במשהו או לא תרם כלום. לדברי קרניאלי, זו גם דרך טובה "לחינוך" רופא המשפחה, שאחרי שפעם אחת קיבל את הייעוץ מהמומחה, אולי יידע יותר טוב איך לאזן את החולה.
המודל הזה, אומר קרניאלי, הוא דרך להשאיר את הכוח ואת המרכזיות של רופא המשפחה בתוך המערכת, לתת לו את היידע, לתת לחולה את האפשרות לקבל טיפול יותר טוב דווקא במקום מגוריו - ובסך הכל לשפר את בריאותו של החולה.
האם זה מתחיל לפרוח ולצמוח ולשגשג? אז זהו, שלא ממש. הטכנולוגיה אמנם עובדת יופי, והבעיות היו לא עם הרופאים בשטח (רופאי המשפחה), ששיתפו פעולה ואפילו העלו הצעות נוספות, כמו שילוב ייעוץ כזה בתחום רפואת העור. "הבעיה היתה ברמת ההנהלות. בירוקרטיה", אומר פרופ' קרניאלי. "אמרו שאין תקציב. הסברתי להם שלא צריך תקציב, זה ממומן על ידי קרנות מחקר ומרכז גליל לטלרפואה, המכון הלאומי לחקר מדיניות הרפואה ושירותי הרפואה - מכון גרטנר. הם רק היו צריכים להסכים שהרופאים שלהם יקדישו קצת מזמנם כדי לעשות את זה". (אתר הפרויקט: 212.150.160.76).

דיספאגיה, "הפרעה בבליעה", היא מצב שמשפיע מידי שנה על מאות אלפי אנשים, בכללם קשישים, פגים, קורבנות שבץ, חולי סרטן ואנשים בעלי ליקויים נוירולוגיים. אם אין מאבחנים אותה, דיספאגיה עלולה להוביל לבעיות נשימה, בכלל זה דלקת ריאות מסוכנת, הנגרמת בשל חדירת מזון או נוזלים לריאות, ולתת-תזונה. פרופ' אדריאן פרלמן, מהמחלקה למדעי הדיבור והשמיעה באוניברסיטת אילינוי, חוקרת ומטפלת בהפרעות בליעה כבר 20 שנה. בעבר, כשטיפלה בפציינטים בבית-חולים אזורי באיובה, "החולים היו נוסעים לפעמים שלוש או ארבע שעות כדי לראות אותי, לפעמים באמבולנס, כי הם הרגישו כל כך לא טוב. הם היו מגיעים אלי מותשים. חשבתי שצריכה להיות דרך יותר טובה לעשות זאת". פרלמן מצאה פתרון (המוצג באתר www.ncsa.uiuc.edu/News/Access/Stories/dysphagia) - בדיקת פציינטים הסובלים מהפרעה בבליעה דרך חיבור אינטרנט מהיר. היא פיתחה שיטה ללכידה ושידור של נתוני וידאו באיכות גבוה מבדיקות פלורוסקופיות, המשמשות למעקב אחר תהליך הבליעה אצל הפציינט.

גילוי מוקדם של סרטן

טכנולוגיית HistoScanning של החברה הישראלית MD-Medial מאפשרת גילוי סרטן על-ידי ניתוח מתמטי חדשני של בדיקות אולטרא-סאונד. בשלב הראשון מציעה החברה ניתוח בדיקות לגילוי סרטן שחלות, והכוונה היא להרחיב אותה לפענוח בדיקות של איברים שונים וסוגי בדיקות שונות, כמו סרטן השד, הערמונית, צוואר הרחם ובלוטת התריס.
הטכנולוגיה מבטיחה שיפור השירות הרפואי לגילוי סרטן בשני פרמטרים מרכזיים: גילוי מוקדם של מקרי סרטן ומניעת ניתוחי סרק להסרת שחלות המבוצעים כיום בכל מקרה של ספק (עלות ניתוחי הסרק להסרת שחלות מוערכת ב-10 מיליארד דולר בארצות-הברית בלבד).
כדי להפוך את השירות לזמין עבור כל רופא בעולם, הקימה החברה, באמצעות חברת ewave, מערכת לניהול ושינוע הבדיקות. המערכת (באתר www.histoscanning.com) מאפשרת לכל רופא בעולם לשגר את קובצי הבדיקות שביצע לפענוח דרך האינטרנט. לכל רופא מנוהל תיק בדיקות, לכל בדיקה מוצג סטטוס עדכני, ותוצאות הפענוח שהתקבלו במלל ובתמונות. הבדיקות המשוגרות עוברות בדיקת תקינות אוטומטית, פענוח, בקרה אנושית, והחזרת תשובה לרופא. השירות ניתן בינתיים חינם ומשמש בשלב זה לצרכי מחקר בלבד. פרופ' קרניאלי מרמב"ם מאמין ש"התיקשוב הרפואי יילך ויתגבר, והמקום שלו בחיי הרפואה המודרנית, השימוש בטכנולוגיות הרפואיות והרפואה מרחוק, צריכים להתחזק. כבר היום יש לו משמעות גם קלינית - שמובילה לשיפור איכות הרפואה - וגם, לדעתי, בסופו של תהליך לירידה בעלויות הרפואה".

~~~ רואה לך בעיניים ~~~

לא רק הרפואה הקונבנציונלית נעזרת באינטרנט לצורכי איבחון, טיפול וקשר עם המטופלים. גילית שטיינר, תזונאית ודוקטור לנטורופתיה, מספקת בשיתוף עם אתר הנשים נש"ר (www.wol.co.il) שירות איבחון אירידיולוגי ראשוני, חינם, באמצעות האינטרנט. באתר נכתב, כי יתרונות האירידיולוגיה מתבטאות ב"גילוי מוקדם של החולשות הפנימיות, השפעות המתח, רקמות דלקתיות, הצטברות רעלים, חומציות וכו'. האיבחון האירידיולוגי חושף שינויים ברקמות של הגוף הרבה לפני שהרקמה תתנוון ותגיע בכלל לשלב שנקרא 'מחלה'. לעיתים בבדיקות קונבנציונאליות, לא ימצא שום ממצא פתולוגי, אך באבחון אירידיולוגי יתגלו מצבים שדוכאו על ידי הגוף ונמצאים במצב של 'תרדמת' עד שיתפרצו לשלבים מתקדמים של 'מחלה'". הגולשים מוזמנים לשלוח באימייל צילומים של גלגל העין, ימין ושמאל, לפי הוראות המתפרסמות באתר, וד"ר שטיינר מנתחת אותם ומנפיקה הערכות כמו "לפי צילום עין ימין הנ"ל עם נטייה לתסמונת מעי רגיז (קיבה עצבנית). כנראה קיים אצלה עומס נפשי... כמו כן ניתן לראות נטייה לבעיות כולסטרול ובעיות עיצבוב הקשורות בכתף וביד ימין".
לדברי שטיינר אומרת, שמדובר לפי שעה באיבחון חלקי בלבד, בעיקר של בעיות עיכול. היא מסבירה, שחלק מהאיבחון מתייחס למצב תנועתי בתוך העין, מה שאי אפשר לראות בתמונות סטילס מהסוג הנשלח באימייל. בנוסף, עיניים חומות כהות קשה יותר לאבחן מאשר עיניים בהירות. לכן, היא מספקת איבחון חלקי לדברים בולטים, ואז ממליצה, במקרה הצורך, לגשת לאיבחון פרונטאלי מעמיק. לדבריה, מאז הושק השירות באתר, בינואר, פנו כמה עשרות. חלקם הגיעו בעקבות האיבחון הראשוני לקליניקה לטיפול מלא, וקיבלו תוכנית לתזונה מתאימה.
אתר אירידיולוגיה: www.wol.co.il/magazine/press.asp?categoryCode=142
חיפוש אחר "e-healing" בגוגל הוביל גם אל אתרים של שבטים אינדיאניים, המשתמשים באינטרנט כדי לספק ייעוץ של עובדים סוציאליים ומורים רוחניים. למשל, אתר www.ehealers.com של ארגון "ארבע הרוחות", המספק שירותי ייעוץ באימייל לבודדים ולחברות, במחירים הנעים בין 25 ל-175 דולר. אתר אינטרנט אחר, של קסיטו
(www.medicinereiki.com), מאסטר ברייקי, משלב בין רפואה אינדיאנית לבין רייקי ומאפשר לקבל "חיזוקים" ו"כיוונונים" באימייל, תמורת מתנות, או רכישת הדפסים ופוסטרים.

פסיכולוגיה מקוונת: perkol.itgo.com/psychology.htm

הכתובת הישירה לדף זה: perkol.itgo.com/telemed.htm

157