כתבו לפרקוליתון

פילוסוף ברשת

6-6-2005

חרב הפיפיות של הפרטיות

סבסטיאן סבור שאולי אנחנו מגוננים בקנאות רבה מדי על כתובת הדוא"ל שלנו - על חשבון הפתעות טובות



הטקס הזה חוזר על עצמו לעתים קרובות: אני נכנס לאתר אינטרנט, אני מתבקש למסור פרטים אישיים - שם, כתובת דואר אלקטרוני, מספרי טלפון, עיסוק, ולפעמים גם כתובת במציאות, ואני בודה את עצמי בכל פעם מחדש. כולם פועלים כמוני. אולי לא כולם, אבל בהחלט רבים מאוד. למה? למה, בעצם, לא לפרסם ברבים את כתובות הדוא"ל האישיות שלנו?



יש לנו תשובות: אנחנו לא רוצים שיידעו מי אנחנו, אנחנו חוששים שהכתובת שלנו תעבור מיד ליד ושנוצף בדואר זבל, ובכלל – למה להסגיר פרטים אישיים אם אפשר בלי? אנחנו משחקים את הזכות לפרטיות במלוא העוצמה שהרשת מאפשרת. ולא תמיד אנחנו יודעים למה. הרשת מאפשרת, אז למה לא?

אלא שבכך אנחנו פועלים נגד עצמנו. יתכן, למשל, שממש ברגע זה מסתובב ברשת האדם שאני רוצה בו יותר מכל. אני עצמי עוד לא יודע שאני רוצה בו. אני גם לא יודע שאני מחפש סוג של אדם כזה. רק המפגש בינינו צפוי ליצור את הצורך שלי בו ואת המענה הכמעט מושלם שהוא מסוגל לתת. אלה הם החיים. מפתיעים תמיד. מדוע, אם כן, שלא להודיע על קיומי לכל באי עולם? אני כבר אמיין אותם לאנשים נחוצים ולאנשים מיותרים.

הזכות לפרטיות נוטה להתנהג כמו קדושה מעונה. יש לי עבורה דימויים חריפים יותר. היא כמו מבצר של פיאודל שעדיין לא מבין שימי הביניים חלפו מהעולם. בתולים שתופרים בכל פעם מחדש, כאילו הם התנאי ההכרחי לאהבה הגדולה שבדרך. דימויים כאלה.

כשהתפרסם בארצות הברית ספר הטלפונים הראשון, קמה צעקה גדולה. רומסים להם את הפרטיות. מאז, למדנו לאהוב את הספר הזה. היום הוא התנאי החשוב להרבה מאוד קשרים טובים. החיים שלנו לא היו אותם חיים, בלי מספרי הטלפון הפתוחים לעיני כל.

השלב הבא, הוא להפסיק להיות בררנים כל כך כלפי הטלפונים הניידים. שיטלפנו אלינו מי שרוצים. אנחנו כבר נמיין. עדיף כך מאשר להחמיץ את האלמונים שמסוגלים לשפר לנו את החיים. פרסום הוא לא בהכרח אימת הפרטיות. פרסום הוא גם קשרים טובים, קשרים עתידיים, הזדמנויות גדולות, תקוות לחיים טובים יותר ובסיס לאושר ועושר. ככל שקל יותר לאתר אותי, כך גוברים הסיכויים להצליח.

הוא הדין גם בנוגע לפרסום חופשי של כתובות דואר אלקטרוני. שכולם יידעו. שיחפשו אותי. שיציעו לי הצעות טובות. שיגיע אליי האדם שהכי חשוב לי בעולם, זה שאני לא יודע עדיין על קיומו.

ככל שהפרטיות חשובה לנו, והיא באמת חשובה, היא גם עלולה להיות מצור אווילי שאנחנו מטילים על עצמנו.

סבסטיאן

הגיגים קודמים: www.perkol.itgo.com/sebastian30-5-5.htm