כתבו לפרקוליתון

פילוסוף ברשת

30-5-2005

הדיקטטורה של האמת

סבסטיאן סבור שכמו שאין איסור על זונה שופעת איברים להשכיר את גופה, כך אין להטיל איסור דומה על אדם שופע דמיון



ערוץ המחשבים של NRG מעריב מספר על תופעה של תגובות מגויסות: חברות עסקיות וגופים חברתיים מעסיקים מגיבים שעוברים בין המקומות השונים באינטרנט, בחזות של אנשים מזדמנים, וכותבים תגובות שהן למעשה פרסומות למוצרים של מעסיקיהם, או קידום אסטרטגי של יחסי ציבור. האם יש להעמיד אותם לדין?



ככל שנתעקש שלא להבחין בין העולם הווירטואלי לעולם הריאלי, התשובה היא ברורה. מדובר בעבריינים. אני, לעומת זאת, מציע לחדול מהעקשנות הזו.

כולם משקרים פה ושם, בדרך כלל בעניינים של מה בכך. מחקר בריטי מדבר על ממוצע של בין 200 ל-300 שקרים ביום לאדם. טיילתי פעם בהרים במשך 50 דקות, אבל רציתי להרשים ודיווחתי לבחורה נחמדת שהטיול נמשך שעה. הפסקנו כבר להבחין בשקרים האלה.

למרות זאת, האמת ממשיכה לאיים. היא משלחת בנו ייסורי מצפון והופכת אותנו לחשדניים אפילו כלפי אנשים היקרים לנו ביותר. בעולם של האמת, חשדות הדדיים מאפיינים אותנו יותר מאשר הכנות המלאה. הסיבה לכך ברורה. העולם הריאלי נתון תחת ערכים דיקטטוריים של האמת. האמת מאיימת עלינו, משלחת בנו גייסות שיטור פנימיים או אלוהיים, הופכת את כולנו לחשדניים מראש, מחבבת עלינו סיפורי הלשנה המכונים על ידנו "סיפורי רכיל" ומדכאת בתוכנו את החופש לדמיין. אלוהים הוא נציגה עלי אדמות של האמת. הוא גילה מיד את ההפרש של עשר דקות בין הטיול שלי בפועל לבין הניסיון שלי להרשים בחורה. הוא גם דאג לכך שאסבול לרגע מייסורי מצפון.

העולם הווירטואלי הוא הדמוקרטיה של הדמיון. היציאה לחופש מייסורי מצפון, או מאימת האלוהים. החופש לבחור באמת, כמו גם החופש לבחור בבדיה. השקר, מלאך המוות של האמת, מתגלה פתאום כערך מחמד. בעצם, הוא מפסיק להיות שקר. הוא לא מתייצב מול האמת אלא לצדה. צמד חמד. ובדמוקרטיה כמו בדמוקרטיה. יש שבוחרים יותר בבדיה מאשר באמת, יש שיותר מתחזים מאשר מתגלים, ויש המזנים את דמיונם בעבור כסף. כמו שאין איסור על זונה שופעת איברים להשכיר את גופה, כך אין להטיל איסור דומה על אדם שופע דמיון.

אבל במצב כזה, איך נדע מהי האמת? איך נדע להבחין בין תגובה אותנטית לתגובה של יחסי ציבור? מתי נדע אם להתבסס על המידע הווירטואלי?

שאלות מיותרות ואפילו מעצבנות. שאלות שמאפיינות את תקופת השעבוד לאמת. התשובה שלי היא אחת – לא נדע לעולם. אם אנחנו נמשכים אל האמת, נצטרך לחפש אותה במקום בו היא עדיין בעלת משמעות – בעולם הריאלי.

נקודת המוצא בעולם הווירטואלי היא אחרת. הכול בה בדיה והתחזות, אלא אם הוכח אחרת.

סבסטיאן

הגיגים קודמים: www.perkol.itgo.com/sebastian23-5-5.htm