כתבו לפרקוליתון פילוסוף ברשת 11-7-2005 חביב הפרות והגולשים מה משותף בין תנובת החלב של עדנה לבין מצעד ההורדות מהרשת? סבסטיאן על האינטרנט כמגלה ההיבט הביולוגי של התרבות האנושית אנחנו כבר יודעים שהאינטרנט הוא מראה שאין כמותה על טבע האדם. הנה, דוגמה נוספת. שאלה – האם תם העידן של מוזיקה קלאסית? אני מאלה שלא אוהבים מוזיקה פרועה, דיסהרמונית, דברנית וצעקנית. הצורך של מוזיקאים לחדש, להדהים, להיות מקוריים ולגרד את גבולות הצלילים, מפריע לי באוזן. אני תקוע אי שם בימי הרנסאנס. אני אוהב מוזיקה קלאסית. בעיקר באך ואחריו מוצרט, בטהובן וכל השאר. אני מוכן להתפשר גם על מוזיקה פופולרית, אבל בתנאי של לחנים מתנגנים וזמרים עם קולות ערבים. גידי גוב הוא המכסימום של הצרידות שאני מוכן לקבל. גם לואי ארמסטרונג, בגלל ההתאמה הנפלאה בין קולו הצרוד ולחניו המתנגנים. ונראה שאני במיעוט. רוב הציבור לא שמע אפילו על באך. מצעד הפזמונים הישראלי, למשל, נותן מקום של כבוד לזמרים חסרי קול ערב ולשירים דברנים, או צרחניים. הכל שאלה של חינוך, אומרת המוסכמה. מחקר ישן על תנובת החלב של הפרות מוביל אולי למסקנה אחרת. פרות מניבות יותר חלב על רקע של מוזיקה קלאסית. לא להאמין, אבל יש להן גם העדפות. הן מניבות יותר חלב לצליליו של מוצרט. כלומר, ייתכן שיש קשר כלשהו למצבה הביולוגי של האוזן, או של הגוף בכלל, כי סביר להניח שההורים של הפרות לא העניקו להן חינוך מוזיקלי ולא לימדו אותן להבחין בין מוצרט לבאך. האם כך זה גם לגבי האדם? קשה לבחון את השאלה הזו, משום שכל בני האדם, ללא יוצא מהכלל, מתחנכים על ברכיו של סגנון מוזיקלי כזה או אחר. טעמו של האדם הוא תמיד גם תוצאה של חינוך מהבית. במצב כזה, אין לנו ברירה אלא לחפש דרכי אבחון עוקפות. כאן מקומו של האינטרנט. "תשכחו מקולדפליי ומג'יימס בלנט. תשכחו אפילו מגרסת פול מקרטני ויו-2 ל'סרג'נט פפר', שהושמעה במופע לייב-8 והפכה לשיר הנמכר ביותר דרך האינטרנט בכל הזמנים (20 אלף הורדות בשבועיים). בטהובן הביס את כולם", כותב "הארץ". "אתר האינטרנט של ה-BBC הציע לגולשים להוריד את יצירותיו חינם במהלך חודש יוני. מנתונים סופיים עולה, שמספר ההורדות הכולל שלהן הגיע ל-1.4 מיליון. כל יצירה הורדה בין 89 אלף ל-220 אלף פעמים". בניגוד למה שניתן היה לחשוב על נטייתו המוזיקלית של רוב הציבור, הורדות בחינם של בטהובן הן במקום הראשון. מה זה אומר, אם בכלל? נותנים בחינם, אז למה לא לקחת, יגידו הספקנים. הבדיחה מספרת שיש לנו שני לוחות הברית כי אלוהים אמר שהם בחינם. אבל, מדוע לטרוח בכלל להוריד בחינם מוזיקה חסרת עניין? יש כאלה שמוכנים לקחת כל דבר בחינם, אבל לא ציבור כה גדול של קרוב למיליון וחצי, ותוך ימים ספורים. השירות בחינם אינו יכול להסביר את התופעה. שאלה אחרת היא לגבי היחס אל מכלול בני האדם. מה הם 1.4 מיליון אנשים לעומת מאות מיליוני גולשים ברחבי העולם? ובכן, המספר אולי אינו גדול ביחס לכלל בני האדם, אבל הוא משמעותי ביותר בהשוואה להורדות אחרות מהאינטרנט. בטהובן נמצא במקום הראשון, בפרק זמן מסוים, של הורדות מוזיקה בחינם. אחת המסקנות האפשריות היא, שמוזיקה קלאסית מדברת אל טבע האדם. רוב בני האדם אולי לא הולכים לאולמות הקונצרטים ולא מוכנים לקנות את הדיסקים שלה, כי החלק הזה שייך לחינוך מהבית או להרגלים נרכשים ואופנתיים, אבל כשמוזיקה קלאסית היא בחינם, דווקא כשהיא בחינם, נשמעות לפתע זמירות אחרות. האינטרנט מתגלה יותר ויותר ככלי אבחון מהמעלה הראשונה. ההיקף האדיר שלו, המגוון העשיר של תחומי הפעילות והמיידיות מספקים לנו נתונים שלא היו לנו לפני כן על טבע האדם. כתובת ישירה לדף זה: www.perkol.itgo.com/sebastian26-7-5.htm הגיגים קודמים: www.perkol.itgo.com/sebastian11-7-5.htm
340
|