Sarit Perkol internet pages
כתבו לפרקוליתון

פילוסוף ברשת

14.3.2005

של מי הגוף הזה, לעזאזל?

מתנגדי תוכנית הריאליטי החדשה "הדוגמניות" טוענים שהיא משפילה נשים. סבסטיאן חושב שזה דווקא ההפך

הגוף של האשה שייך לאשה. רעיון פמיניסטי חשוב. היא היחידה שתחליט אם, מתי ועם מי לקיים יחסי מין, להינשא ולהיכנס להריון, והיא גם זו שתבחר לעצמה את לבושה. גם כאשר האשה מבקשת להפסיק הריון, היא היחידה שרשאית להופיע בפני הוועדה להפסקת הריון. אבל, מתברר שדווקא הגישה הפמיניסטית מבקשת להגביל את זכותה של האשה על גופה. כך, למשל, על פי אותה גישה, יש לאסור את הזנות ויש להתנגד לחוק הפונדקאות. הנימוקים כבדי משקל: הזנות והפונדקאות הם לכאורה סוגים של שעבוד משפיל לרצונות הגבריים. והשבוע, ברוח זו, יש המבקשים להוריד מהמרקע את תוכנית "הדוגמניות" של ערוץ 10. הטענה היא שהתוכנית מנצלת את הגוף הנשי ומשפילה את האשה.

יש רק בעיה אחת: לא שואלים לדעתן של הנשים המעורבות.

למה לא בעצם? כי אין צורך, לכאורה. איזו אשה חופשית מוכנה למכור את גופה בתמורה לכסף, איזו אשה בריאה בנפשה מוכנה לשעבד את רחמה לתשעה חודשים בעבור בצע כסף, ואיזו אשה שמכבדת את עצמה מוכנה שידונו בתוכנית עתירת רייטינג בשדיה, בירכיה ובכלל, במראה החיצוני שלה? אשה שבכל זאת מסכימה אינה יודעת, לכאורה, מה היא באמת רוצה. זה הנימוק. לכן, נראה שלפעמים מחובתה של החברה להבהיר לאשה מה היא רוצה באמת. החברה נטלה על עצמה תפקיד, להגן על האשה מפני עצמה.

המעגל נסגר. חזרנו למאפיינים של חברה שוביניסטית. התחלנו בגישה האומרת שהאשה היא חלשת אופי, פתיה, תמימה וחסרת אחריות - וחזרנו אל אותה גישה פטרונית, בדלת האחורית. אותה הגברת בשינוי אדרת. פעם שללנו מהאשה את חירותה למען האינטרסים של הגבר, ועכשיו - למען האינטרסים של עצמה, כביכול.

ומה הם האינטרסים של האשה? בעבר, הגברים הם אלה שקבעו מה טוב לאשה - לשמוע בקול אביה או בעלה. עכשיו, החברה המודרנית היא זו שקובעת. הרצון של צעירות יפות תואר להתחרות על התואר "דוגמנית השנה", בתנאים המוכתבים להן בתוכנית, מעיד כביכול שהן חלשות אופי, פתיות, תמימות, חסרות אחריות ובלתי ראויות להיות הבעלים הבלעדיים של הגוף שלהן.

מה הועלנו, אם כן, במהלכה של המהפכה הפמיניסטית? רק האינטרנט נשאר בינתיים אי בודד, בו הפמיניזם אינו סותר את עצמו. נשים, כמו גברים, כותבות על עצמן בחופשיות גמורה, עם כל החשיפות האפשריות, בכל הצורות האפשריות, ואין מי שמתעקש לצאת להגנתן, בטענה שהן אינן יודעות מה הן רוצות.

סבסטיאן

הגיגים קודמים: www.perkol.itgo.com/sebastian7-3-5.htm

כתובת ישירה לדף זה: www.perkol.itgo.com/sebastian14-3-5.htm

209