כתבו לפרקוליתון

פילוסוף ברשת

7.3.2005

למה לא ארוחות חינם?

סבסטיאן מוצא היגיון ותועלת הדדית במתן שרותים ללא גביית תשלום



האינטרנט הפיח רוח חדשה בכלכלה – שרותים בחינם. המודל העסקי הוא פשוט להפליא: אתרי השרותים אינם מרוויחים ממקבלי השרותים, אלא מגורמים עקיפים כמו פרסומות, או ממכירת תוצרים נלווים. למה הדבר דומה? טכנאי של מכונת כביסה מטפל במכונה שלנו בחינם, אבל מרוויח ממכירה של אבקות כביסה. השרות הוא שרות מלא בחינם, משום שהלקוחות אינם חייבים לקנות אבקות כביסה. לא הנחות, לא פרסים, לא התחייבויות ולא הגרלות. חינם חינם. וזה עובד.

לפני זמן מה, היתה תחושה שחלה נסיגה בשרותי החינם. אתרים וחברות תוכנה כמו "מפה" ו"בבילון" עברו למודל הקלאסי של שרות בתמורה לתשלום. אבל התחושה היתה מוטעית, כפי שמלמדות מספר התפתחויות אקטואליות.

בימים אלה עומד בית המשפט העליון בארצות הברית לקבל החלטה חשובה – האם להכשיר תוכנות ואתרים של שיתוף קבצים (כלומר, הורדות בחינם מהרשת של שירים וסרטים). התובעים הם יוצרים וחברות הפקה. והנה, ככל שמתקרבת הכרעת הדין, מתברר שיותר ויותר יוצרים ומפיקים מבינים את טעותם העסקית. ההורדות הפיראטיות מאפשרות להם להגיע אל קהל גדול יותר, והם מוכרים יותר. ראינו זאת לפני כן, עם הופעתו של הטייפ: הקלטות חינם של תקליטים ודיסקים גרמו פריחה במכירות. חבר שלי קנה את הדיסק החדש של גידי גוב, כדי לשכפל בחינם לכל בני משפחתו וגם לי. הוא לא היה קונה את הדיסק אלמלא כן.

באחרונה התבשרנו שהמודל העסקי הזה גולש גם אל מחוץ לאינטרנט: רשת המזללות הישראלית "ברגר קינג" מאפשרת, במספר מסעדות, גלישה בחינם באינטרנט ללקוחות בעלי מחשבים ניידים המצוידים בכרטיס רשת אלחוטי. הרשת מצטרפת בכך לכמה רשתות ישראליות של בתי קפה, למרכז עזריאלי, לדיזנגוף סנטר, לנתב"ג 2000, למתחם כיכר מסריק בתל אביב, למרכז ירושלים ועוד. הגלישה בחינם אמורה להגדיל את מספר הלקוחות. זה הרעיון.

אפשר להרוויח ולהתקיים, ואפילו יפה מאוד, מלתת משהו בלי לגבות תמורתו תשלום. ולא זו בלבד, אלא שנוצרת שוב דינמיקה חשיבתית של ארוחות חינם. אני, למשל, חולף במהירות על פני אתרים בתשלום. הרלוונטיות שלהם לצרכים שלי מתגמדת רק משום שהם מבקשים כסף. ולדינמיקה הזו יש גם השלכות ערכיות.

קבוצה בכירה ביותר של מדענים, חלקם חתני פרס נובל, יצאה לפני כשנתיים ביוזמה של פרסום בחינם של כתבי עת מדעיים. הידע המדעי, הם אומרים, שייך לציבור. והתשלום עובר מהקוראים אל בעלי המאמרים. אם הם רוצים שיקראו אותם, ועקב כך לזכות בקרדיט ובכבוד אקדמיים - שישלמו. לא הקוראים. הפרסום בחינם מוכיח עצמו. אחת משיטות הבדיקה האקדמית של מאמר רציני, היא בדיקה של התייחסויות. האינטרנט מאפשר התייחסויות גם למאמרים, שאלמלא האינטרנט היו נקברים בכתבי העת שלהם.

כלכלה בחינם אינה ניצול קטנוני ואינה מדרון תלול של הרס. היא יכולה להיות גם שיטה אחרת של פריחה כלכלית.

סבסטיאן

הגיגים קודמים: www.perkol.itgo.com/sebastian28-2-5.htm

כתובת ישירה לדף זה: www.perkol.itgo.com/sebastian7-3-5.htm

187