תוכנית כבקשתך
מגזין דיגיטלי תפור אישית

מאת שרית פרקול

מעריב, 31.8.2003

חדשות טובות למכורים: במקום להתרוצץ בין אתרי החדשות והיומנים המקוונים, או לסמוך על עלונים דיגיטליים שמישהו אחר דוחף לנו לאימייל, אנחנו יכולים להכין בהשקעה חד פעמית של חמש דקות מגזין "תפור" בדיוק לפי מידותינו.
תוכנה קטנה, בחינם, מעין דפדפן אינטרנט פשוט, מאפשרת לכל גולש לקבוע אילו תכנים יגיעו אליו ולקבל אותם מתי שנוח לו. דרך התוכנה הזאת ניתן גם להגיב על מאמרים ועל היומנים המקוונים, הכל בממשק אחד. והקטע היפה ביותר, לטעמי, במיוחד אחרי שבועיים שורצי-וירוסים שכאלה, הוא שהתכנים האלה אפילו לא מתקרבים לתיבת הדואר העמוסה-ממילא.
תוכנת הקריאה, שלמעשה יש כבר יותר מאחת כמותה, לרבות גרסה המתאימה למחשבי מקינטוש, מבוססת על טכנולוגיה חדשה יחסית, RSS, קיצור של המילים Really Simple Syndication (סינדיקציה פשוטה מאוד). הטכנולוגיה קיימת כבר כמה שנים, אבל עד לאחרונה כמעט לא הכירו אותה מחוץ למגזר צר של מומחי מחשב. עכשיו אפשר למצוא אותה, אם יודעים איפה להסתכל, בפינות רבות של האינטרנט – ועוד היד נטויה.
אם תפתחו דף אקראי ברשת היומנים המקוונים (בלוגים) הענקית ישראבלוג
(www.israblog.co.il), תמצאו בצד שמאל למעלה קישור RSS. זה אומר, שאת התכנים האלה אפשר לקרוא דרך תוכנת הקריאה, תוך קבלת התראה ברגע שנוסף שם משהו חדש. RSS יש גם במערכת היומנים המקוונים רשימות מבית קונספציה
(www.notes.co.il), אלא ששם הקישור הוא בצד ימין למעלה בכל בלוג. יש RSS באתר קונספציה עצמו, במגזין המחשבים פי.סי.פלוס, במגזין לענייני חברה ותרבות הגדה השמאלית ובפורטל הלינוקס ווטסאפ. באחרונה הוסיף גם עו"ד חיים רביה, המתמחה באינטרנט, את האפשרות הזאת לאתר שלו (www.law.co.il), כך שאפשר להתעדכן במאמריו החדשים בלי להיכנס לאתר עצמו.
עם האתרים הבינלאומיים המציעים תכנים המותאמים לטכנולוגיית RSS (או XML, קודמתה, שמתנהגת בצורה דומה) נמנים אילנות גבוהים כמו CNN, ניו-יורק טיימס, רולינג סטון, בי.בי.סי, Cnet, Slashdot, The Register ו-Wired News, לצד אתרים המציעים "מנות" של בדיחה יומית וציטטה יומית.
כלומר, אפשר לקבל עדכונים אוטומטיים על תכנים חדשים בבלוגים, בפורומים, במגזינים אינטרנטיים ובאתרי חדשות בינלאומיים, לפעמים אפילו לפי תחומי עניין ספציפיים, לתוך תוכנה קטנה וחינמית, ולקרוא אותם בלי לפתוח את האינטרנט אקספלורר.

מסה קריטית של משתמשים

אם לשפוט על פי טורו של העתונאי רב ההשפעה דן גילמור, בעל טור בעיתון סאן חוסה מרקורי ואורים ותומים בתחום הטכנולוגיה, RSS מתקרב למסה הקריטית של המשתמשים. אחרי שבועיים של התנסות בקריאה "תפורה" בצורה כזאת, דרך תוכנת פיד רידר (ראו למטה), קצת קשה לי להבין איך הסתדרתי בלעדיה, ואני כלל לא אתפלא אם יאמצו אותה יותר ויותר אנשים ואתרים.
גילמור מצטט במדורו חבר שלו, מיצ'ל קרצמן, מחברת הון סיכון האמר ווינבלד מסאן פרנסיסקו. לדברי קרצמן, כשנתקל בפעם הראשונה בתוכנה לקריאת RSS, "היתה לי אותה תחושת-בטן שפקדה אותי לפני שנים, כשראיתי את הדפדפן הפרימיטיבי הראשון: תחושה של אפשרויות מדהימות ובלתי מוגבלות".
משה הלוי ("הלמו"), אושיית אינטרנט עברית, אומר שבחודש האחרון, המקור השני בגודלו לכניסות לאתר הפופולרי שלו היה תוכנות לקריאת RSS. הלוי נחשב אחד המומחים המקומיים לטכנולוגיה הזאת, ומאמר שפירסם בנושא זה בעלון הדיגיטלי שלו, דואר חשמלי (http://halemo.net/edoar) הוא כנראה הטקסט העברי המקיף הראשון על RSS.
"בגדול, המושג RSS מתאר דרך להפצת תכנים של אתר אינטרנט כלשהו, בדרך שתהיה מובנת לא רק למשתמש, אלא גם למכונות ולמחשבים. בניגוד לתכנים באינטרנט הנמצאים על דף במבנה HTML, הניתן לצפייה בעזרת תוכנת דפדפן ביתית המותקנת על מחשב, תכנים המופצים במבנה RSS, הם תכנים שגם מכונות יכולות להבין, ולהסיק מהם מה היא הכותרת, מה הוא התיאור של התוכן, מי כתב אותו, מתי הוא נכתב והיכן הוא נמצא על הרשת", מסביר שם הלוי. הוא מספר על הולדת הטכנולוגיה הזאת (הרעיון המקורי היה של חברת נטסקייפ, ביוני 1999), על הגלגולים שעברה בינתיים, איך מייצרים RSS ואיך משתמשים בו.
הלוי מצביע על אחד ההיבטים המרכזיים של הטכנולוגיה הזאת: "פורמט RSS יצר מצב, שיצרן התוכן לא צריך לדעת מי קורא את התוכן שלו, וקורא התוכן לא חייב לספר ליצרן שהוא או המכונה שלו קוראים את התוכן שלו".
אם כך, עבור בעל התוכן, RSS היא דרך להציג מידע באופן מובנה. עבור המשתמשים, זהו כלי להשיג את התכנים שהם רוצים, מתי שהם רוצים.

מאות אלפי מקורות תוכן

תוכנות הבלוגים העיקריות, כולל אלה העבריות, מייצרות באופן אוטומטי את ה-RSS. לכן, כמו דבורים עמלניות, מאות אלפי בלוגרים (מהם יותר מ-2,000 בישראל לבדה), מנפיקים תכנים כאלה באופן בלתי פוסק, רובם מבלי דעת.
אבל RSS חורגת, כאמור, מגבולות הבלוגוספירה. גילמור מציין, כי נוסף על התכנים של ארגוני החדשות המקצועיים, מיקרוסופט וסיסקו קלטו את היופי שבדבר והתחילו להייצר תכני RSS - חדשות למפתחי תוכנה. אמזון.קום, חנות הענק המקוונת, מעודדת צרכנים להירשם לשירות המעדכן בדבר פריטים חדשים שנוספו בקטיגוריות הנבחרות.
אחד ההבטים החשובים ביותר של ה-RSS הוא הפחתת עומס הדואר האלקטרוני והתחמקות מערימות הזבל הנשפכות לתיבות. גילמור מצטט את כריס פירילו, בעל אתר לוקרנום, המתמחה בעלונים דיגיטליים. פירילו ויתר על האימייל בתור המדיום המועדף, וטוען שה-RSS הוא הדבר הבא. "RSS מתפתח כתחליף לפרסום ולשיווק באימייל", הוא אומר. "בזכותו, פתאום האינטרנט עובד כמו שצריך. במקום שתחפש כל דבר, האינטרנט בא אליך - ובתנאים שלך".
דייויד סיפרי, בעל טכנוראטי, מנוע חיפוש בבלוגים, רואה שימושים עתידיים נוספים ל-RSS: לקבל הודעה בכל פעם שהחיישן בחצר האחורית מופעל. לשלב את את ההודעות האלה עם הודעות של מצלמות אחרות בשכונה. לאסוף מידע ממצלמות הרמזורים כדי לחשב טוב יותר את עומסי התנועה בשעת העומס. סיפרי מפנטז על זן חדש לגמרי של יישומים תעשייתיים, המתאפשר מפני שכל החיישנים "מתארים" את המידע באותו פורמט.
אם זה כל כך טוב, אז למה לא עושים זאת כל האתרים? ראשית, זה עוד מאוד חדש. שנית, כפי שאמר לי הלוי, "עיתונים חוששים שהם לא יקבלו כניסות בדף הראשי אם יקראו אותם דרך התוכנות האלה. גם ככה יש בעיה שנכנסים ישירות לקישורים עמוקים". ובעולם בו מחירים נקבעים על פי מספר הכניסות לאתר - זו בעיה. הוא מציין, שיש אתרים, כמו רוטר ופרש, שמביאים מבזקים מתוך אתרי חדשות ישראליים, באופן שמזכיר את ליקוט התכנים על ידי התוכנות לקריאת RSS. לדבריו, הם קיבלו אישור לעשות זאת. אגב, למי שחושב על עקיפת הפרסומות: תוכנת פיד רידר, לפחות, מציגה עם קריאת הדף דרכה גם את כל הפרסומות שלו.
"בארץ לא ידעו מה זה RSS, עד שבפורום באתר קונספציה מישהו כתב על זה ונתן קישור מחו"ל", אומר הלוי. "אחר כך זה הגיע לרשימת הדיוור דואר זבל. לא היו חומרים בעברית, ואנשים לא הבינו מה הרעיון של זה. חנן כהן, בעל אתר מידע דיגיטלי (www.info.org.il), התחיל לנהל מעקב אחרי אתרים בארץ שהכניסו RSS, אבל בשלב מסוים הוא הפסיק".
הלוי אומר, שהטכנולוגיה הזאת מתאימה למחשבי כף-יד. בינתיים אין תוכנה עברית ייעודית של RSS, אם כי התוכנות הקיימות תומכות די יפה בעברית. "צריך לבנות תוכנה עברית כזאת", הוא זורק כפפה.

~~~ פנקס כתובות ~~~

הורדת תוכנת פיד רידר:
www.feedreader.com/downloads.php
רשימת עשרות ערוצי תוכן RSS לפי קטיגוריות:
www.newsisfree.com/sources/bycat
רשימת אתרים בטכנולוגיית RSS בארץ:
www.info.org.il/rss
המאמר של הלוי:
http://halemo.net/edoar/0009/0003.html
קורא RSS למקינטוש:
http://ranchero.com/netnewswire
מחולל RSS בקבוצות הדיון של יאהו:
http://feeds.archive.org/misc/yahoogroups
הבלוג של דן גילמור:
http://weblog.siliconvalley.com/column/dangillmor
לוקרנום על RSS:
http://rss.lockergnome.com
"ניוז גייטור", איסוף תכנים מבוקשים אוטומטית לתיקיות של האאוטלוק:
www.newsgator.com

~~~ אז איך עושים את זה ~~~

1. מורידים תוכנה (בדוגמה זו – "Feed Reader"). מוגדרים בה מראש כמה אתרי תוכן, כמו CNN ו-Slashdot. 2. בוחרים אתר תוכן מאלה שהוגדרו מראש, ובחלון העליון מוצגות כותרות המאמרים החדשים בו. בחלון הגדול שלמטה מוצגות שורה או שתיים מהתוכן.
3. לוחצים על הכותרת, ועם הכפתור הימני של העכבר, בוחרים אם לקרוא בחלון התוכנה, או בחלון חיצוני (דפדפן האינטרנט, למשל).
4. בתפריט המאפיינים הגלובליים אפשר לקבוע כל כמה זמן למשוך עדכונים, כמה כותרות יוצגו בבועת האתראה על הודעות חדשות, האם התוכנה תבדוק עדכונים אוטומטית או בצורה יזומה, האם להשמיע צלילים ועוד. באותו תפריט יש גם הפנייה לרשימות של Feeds - מנות תוכן - שניתן לבחור מתוכן.
5. לחיצה על הכפתור New Feed מאפשרת להזין אתר תוכן חדש לרשימה שלנו. איך מוצאים כתובת RSS של אתר? במקרה של הבלוגים הישראלים, יש קישור RSS בולט, אותו מעתיקים. במקרים אחרים, כמו אצל עו"ד רביה, הקישור באזור המאמרים הוא כפתור כתום ועליו כתוב RSS או XML. (כתובת טיפוסית תהיה עם הסיומת RSS או XML או שתיהן גם יחד). את הכתובת מדביקים לתיבה המתאימה בתוכנה. נותנים לזה שם ולוחצים על "שמור".
קריאה נעימה.


מה זה בלוג: perkol.itgo.com/weblog.htm
בלוגים מומלצים: perkol.itgo.com/olam.htm

כתובת ישירה של דף זה: perkol.itgo.com/rss.htm