סאטירה על התנצלות
תגובה למאמריו של רשף לוי על אהוד מנור ז"ל
מאת סבסטיאן*
פרקוליתון 18.4.2005
"כי המוות הוא בסופו של דבר המצב הקומי הבסיסי ביותר - אדם שוכב לו כאילו ישן, ואילולא הזבובים שמרחפים מעליו והעובדה שכולם בוכים מסביב, אי אפשר היה לנחש שלא מדובר בשינה בפה פתוח." כך כותב רשף לוי, בעל טור סאטירי במקומונים ובאינטרנט, בהספד סאטירי על מותו של אהוד מנור. "אחר כך מתי כספי ישיר את 'מישהו', ויערוך יחד עם אשתו הפוליגמית טקס ריקוד בעירום של עדי יהווה, ויזרוק צלב לקבר של אהוד. אחרונה חביבה תשיר גלי עטרי את השיר 'אין לי ארץ אחרת' וכולם יהנהנו בהבנה, כי אחרי הכל משפחת עטרי באה מתימן, ובאמת אי אפשר להחשיב את המקום ההוא כאופציית מגורים אלטרנטיבית."
אי אפשר לכתוב סאטירה כזו בלי להיות רשע. הנבזות של היום איננה הנבזות של פעם. פעם, אנשים מתורבתים לא התביישו בה. תרבות התיעוב ניהלה מדינות, יחסים בין שבטים וגם יחסים בין בני אדם. המתועב נחשב לאדם פיקח, מציאותי ובעל תושייה, בשונה מהאדם הטוב שנחשב לאדם מנותק. היום, תרבות התיעוב קיימת רק בזכותן של מסכות, על פי רוב מסכה של תיקונים חברתיים. מאמצים סיסמא חברתית כלשהי, לא משנה איזו, וכבר מותר לכבד את הרשע. גם המתנחלים הם כאלה, אבל זה לא שייך. הרשע של היום מסווה את אופיו ברציונאליים. סאטירה היא הרציונאל הטוב מכולם. החלאה המובחר של היום כותב סאטירות מהסוג של לוי. החלאה של היום כותב בדיחות. הומור, כותב לוי, הוא תמיד טהור. אדם רע אינו צריך להגדרה טובה יותר לאופיו.
נניח שלוי לא אוהב את הפזמונים של מנור, או חושב שרובם בינוניים ואינם מצדיקים פרס ישראל, אבל מה זה שייך למתי כספי ולגלי עטרי? צריך לקרוא כמה פעמים את הסאטירה הזו כדי להאמין. הבחור מחפש בדיחות בכל מחיר. שייך או לא שייך – מה זה משנה?. העיקר הבדיחה. העיקר הבדיחה המושחזת. ומה היא בדיחה מושחזת? בדיחה שאינה עושה חשבון לאף אחד. בדיחה מתקדמת. ומה זו בדיחה מתקדמת? פספוסים! לצלם איך החבר שלי נופל. להוריד את המכנסים לחבר שלי בנוכחות קהל של נשים צווחניות. ואם עומד לו באותו רגע, אין בדיחה טובה מזו. זה הכיוון. ואם אהוד מנור הוא בחור טוב, אין בעיה. אפשר לכתוב בדיחות על החברים שלו. שייך או לא שייך – מה זה משנה?
וכאשר לוי מתנצל, הוא כותב סאטירה על התנצלות. כך זה נראה. לאחר שהוא מתנצל ומתנצל, הוא כותב: "ואשר לי אני אמשיך להספיד מתים בדרכי הצוחקת. אני אמשיך לנסות להמציא בדיחות על 'הרעים' ועל הטיפשים, ועל הדברים המוזרים של חיינו." מתי כספי, גלי עטרי ורבים אחרים המוזכרים בטור שלו הם 'רעים' וטיפשים. מצחיק, נכון? טיפשים ו'רעים' הם גם אהוד מנור שקנה וילה מהפזמונים שלו וגם אלמנתו שאולי "בתום השלושים... תוכל לשפץ, או אפילו לעבור דירה". וכן, גם גופתו של מנור פעורת הפה. היא ממש טיפשה וממש "רעה".
*(השם המלא שמור במערכת)
"הסרחת בפרהסיה" מאת רמי יע"מ
