Sarit Perkol internet pages
כתבו לי



חומוס בפית"ה
מצב האינטרנט הפלשתיני 2003

מאת שרית פרקול

מעריב, 2.11.2003
Please scroll to the bottom for the English synopsis

Palestinian e-shopping


נושא האינטרנט הפלשתיני עולה בדרך כלל לכותרות בהקשרים שליליים של לוחמה אלקטרונית והפלת אתרים, ובאחרונה הוא עלה שוב בהקשר חמור מאוד, של הצעירה הפלשתינית אמינה מונא, שהורשעה לפני שבוע בתכנון חטיפתו ורציחתו של אופיר נחום, נער ישראלי שהכירה דרך הרשת. אבל דווקא תוצאותיו הרות האסון של הקשר ההוא, בינואר 2001, שחרג מגבולות האינטרנט, זועקות שאפשר אחרת. שקשר בין פלשתיניים לישראלים, דרך הרשת, ייתכן, ואפשרי. ושהמדיום הזה יכול - וצריך - לשמש גשר בין העמים, עד שהפוליטיקאים משני הצדדים יצליחו לעשות שלום. כי בינתיים, האינטרנט הוא האמצעי היחיד לקשר ישיר, בלי חומות, גדרות או מחסומים, לפחות לא מחסומים פיזיים.
ד"ר משהור אבו-דקה, מנהל פית"ה (הארגון הפלשתיני לטכנולוגיית המידע
www.pita-palestine.org) וסגן יו"ר איגוד האינטרנט הפלשתיני, אומר כי לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הפלשתינית, ב-1999 היו מחשבים בכ-12% מבתי האב הפלשתיניים, ומאז הגיעו המחשבים לכ-20% מבתי האב. בכל האוניברסיטות הפלשתיניות יש אינטרנט, בשטחי הרשות פועלים כ-350 בתי קפה אינטרנט, ושיעור משתמשי האינטרנט נאוכלוסיה הכללית הוא 10%. לדברי אבו-דקה, זה יותר מאשר במצרים ובירדן. יש כ-1,000 אתרים פלשתיניים, רובם באנגלית, מיעוטם בערבית, ובהם קומץ אתרי מסחר אלקטרוני. אבו-דקה מוסיף, כי מספר משתמשי האינטרנט הפלשתינים גדל ביותר מפי שלושה מאז תחילת האינתיפאדה. לדבריו, יש לכך שני הסברים אפשריים: האינתיפאדה לא השפיעה על התפתחות האינטרנט הפלשתיני, וזה פשוט קצב הגידול הטבעי, וההסבר האחר - הבידוד של מרכזי אוכלוסיה פלשתיניים זה מזה הניע אותם להסתמך יותר על האינטרנט כדי ליצור קשר עם אחיהם ועם שאר העולם.
את אבו-דקה, תושב אל בירה, השגתי באימייל בשבוע שעבר, בדיוק עם שובו מתערוכת הטכנולוגיה הבינלאומית ג'יטקס, שהתקיימה במרכז הסחר העולמי בדובאי, עם חדשות טריות על האירוע. במשלחת הפלשתינית היו הפעם 100 נציגים, 30 מעזה ו-70 מהגדה המערבית. לדברי אבו-דקה, כשהוקם פית"ה היו בו 20 חברות טכנולוגיה, ואילו כעת הוא מונה 75 חברות. התערוכה, שנמשכה ארבעה ימים, היתה הצלחה גדולה, מבחינת הנציגים הפלשתינים. "חברות פלשתיניות עשו קשרים טובים ועסקים. זו השנה השלישית שלנו בג'יטקס, וזו היתה ההשתתפות הכי גדולה והכי מוצלחת", הוא מסכם.
-אין לכם בעיות עם הערבית באינטרנט? לנו עדיין יש הרבה בעיות עם העברית.
"השפה הערבית מהווה רק חצי אחוז מכל השפות באינטרנט. יש עוד הרבה מה לעשות. אבל בתערוכה השנה בדיוק החלטנו להקים התאחדות כלל-ערבית לטכנולוגיית מידע, עם נציגים פלשתינים, לבנונים, מצרים, מרוקנים וירדנים, שתטפל בנושאים האלה".
בהודעה לעתונות שהתפרסמה באתר של ג'יטקס (www.gitex.com/main.html), נכתב, כי נציגי המדינות חתמו בתערוכה על "מיזכר כוונות ליצירת ברית כלל-ערבית לקידום הענף". נאמר שם כי איגודים אלה מייצגים יחד כ-600 חברות ברחבי המזרח התיכון, וכי ההצעה היא הארגון יפעל בדרגים המקומיים בנושאים כמו קניין רוחני, שותפויות סחר בינלאומיות, סחר חופשי ורגולציה. הפגישה הבאה של הנציגים נקבעה בינתיים לדצמבר, בוועידת הפסגה העולמית של חברת המידע (WSIS) בז'נווה.
"אנחנו חושבים שהשוק הערבי, במיוחד ירדן, מתקדם מאוד יפה", אומר אבו-דקה. "כמובן, היינו יכולים להצליח הרבה יותר טוב אם המצב הפוליטי היה טוב יותר. אבל יש לנו תמיד תקווה".
לדבריו, יש כ-15 ספקיות אינטרנט פלשתיניות, כשהגדולה בהן היא פאלנט
(www.palnet.com), עם פלח שוק של 60-70%. הספקיות הפלשתיניות מתחברות דרך ספקיות ישראליות. אחמד מוסלה, מנהל מכירות של פאלנט, מצוטט באתר "וויירד ניוז" באומרו כי "ממשלת ישראל אוסרת על העם הפלשתיני קשר ישיר אל שדרת האינטרנט המרכזית", ולכן הספקיות הפלשתיניות חוכרות רוחב פס מספקיות ישראליות.
ד"ר אבו-דקה מאמין שהאינטרנט הפלשתיני יכול היה להתפתח עוד יותר, אילמלא האיסור על פס רחב. "אם ירשו לנו פס רחב, נכפיל את השימוש", הוא מוסיף. "נוכל גם להשתמש באינטרנט אלחוטי, שמוזיל את השימוש. עכשיו האינטרנט יקר - מנוי חודשי עולה כ-50 דולר. אם היה לנו ADSL המחיר היה יכול לרדת לחצי, מספר המנויים היה גדל מאוד. "מישהו בישראל אינו מאפשר להייטק הפלשתיני להתפתח", הוא מוסיף. "גם לא מאפשרים לג'אוואל - חברת הסלולר הפלשתינית היחידה - להרחיב את הרשת, להציב מגדלים או אנטנות". לדעתו, הסיבות לכך הן מסחריות. "אני חושב שהם עוזרים לחברות הישראליות כמו אורנג' וסלקום ופרטנר על ידי כך שהם לא מאפשרים לחברות הפלשתינית לפעול. זו תחרות בלתי הוגנת".
גם שאדי חבאיב, מנהל פרויקטים ופרשן עיתונות פלשתינית במרכז פרס לשלום, סבור שהסיבות הן עסקיות, לא בטחוניות, "כדי שהחברות הישראליות ירוויחו". מאגף הדובר של משרד התקשורת הישראלי נמסר בתגובה לדברי אבו-דקה: "אין לפלשתינים שום בעיה להתקנת אינטרנט בפס הרחב, פרט לבעיית השקעות טכנולוגיות. כדי לממש החלטה של מעבר לאינטרנט בפס רחב צריכה להיות החלטה מנהלית של משרד התקשורת הפלשתיני עם חברת התקשורת פלטל".

~ ~ ~ לדבר עם המשפחה בצ'אט ~ ~ ~

עם פס רחב או בלי פס רחב, האינטרנט חיוני לפלשתינים רבים, בין אם זה לצורך קשר עם המשפחה, בין אם זה לצורך לימודים, בין אם זה לצרכי היכרויות רומנטיות או קניות מקוונות. אבו-דקה, בן 43, אב לשלושה, נשוי למורה בחינוך המיוחד, לא ראה את בני משפחתו שבעזה כבר ארבע שנים. "אני מדבר עם אחי ועם האחיינים הקטנים שלי דרך מסנג'ר של מיקרוסופט או יאהו. בחיבור האיטי המצלמה מקרטעת והצ'אט הקולי לא כל כך טוב, אבל זה מאפשר לנו לתקשר. כולם משתמשים בזה בתור טלפון, בבתים ובבתי קפה אינטרנט ברמאללה". לדבריו, אוניברסיטת ביר-זית פיתחה תוכנה, "ריטאז'", ובתקופות העוצר, כשהסטודנטים לא יכולים לצאת, הם ממשיכים ללמוד באמצעות האינטרנט - לקבל הרצאות ולמסור עבודות. בשירות ההיכרויות הבינלאומי "פרנדסטר" רשומים פלשתינים רבים, מכל שטחי הרשות הפלשתינית.
בשל המחיר הגבוה של האינטרנט הפלשתיני, בתי קפה אינטרנט בשטחי הרשות פופולריים מאוד, והם מציעים שירותים במחירים סבירים. במדריך בתי קפה האינטרנט של אתר אוניברסיטת ביר-זית נקובים מחירים של בתי קפה באזור רמאללה, למשל, קפה "פאלסופט" מציע 20 מחשבים עם גנרטור לגיבוי, משחקים, צ'אט, הדרכה, אימייל ואתר-בית חינם, בשישה שקלים לשעה. בקפה "זום" המחיר הוא 3.5 שקלים בלבד לשעה, ואילו בקפה "NT" - עשרה שקלים. הפורטל הערבי אל-באב (www.al-bab.com), מביא רשימה ארוכה של בתי קפה אינטרנט פלשתינים ברמאללה, בירושלים, בשכם, בטול-כארם ובעזה.
יש גם ניצנים של סחר אלקטרוני פלשתיני. אתר קניות פלשתיני מרכזי הוא פאלטיים
(www.paltime.com), הקשור לחברת פאלנט. נמכרים בו תקליטורים, ספרים, מוצרי טיפוח מים המלח, מפות, פרחים, מוצרי זכוכית, מוצרים עשויים עץ זית, רקמה ומוצרי מזון כמו תבלינים, שמן וממתקים. המחירים באתר נקובים בדולרים, ובראש רשימת רבי המכר נמצאים תערובת ממתקים, תערובת קפה פלשתינית, חלווה, מרווה, גרעיני אבטיח קלויים, בבונג, שמן וחומץ. אגב, דרך האתר נמכר גם סרטו השנוי במחלוקת של מוחמד באכרי "ג'נין ג'נין".
"יש כל כך הרבה דברים לעבוד עליהם יחד", אומר אבו-דקה. "המיגזר העסקי צריך להוביל את השינוי. יש לנו בעיות כמו שלכם, יש הרבה דברים שאפשר לעשות יחד, באינטרנט, למשל. הפלשתינים המשכילים יכולים להוביל את השינוי. אנחנו תמיד פתוחים לשתף פעולה, אבל אנחנו במצב קשה".
-אתה חושב שהאינטרנט יכול לעזור לעשות שלום?
"בונים בינינו גדר, אבל האינטרנט יכול לחדור מבעד לגדר ההפרדה, בלי סכנה. אנחנו יכולים לעשות את זה יחד, בלי הפוליטיקאים".

~ ~ ~ "למדנו בדרך הקשה" ~ ~ ~

ד"ר אבו-דקה מספר, שלפני שנתיים נכנס הצבא למשרדים שלהם, לקחו את המחשבים והרסו הכל. "היינו צריכים להתחיל הכל מחדש", הוא אומר, די בהשלמה. "הפתרון שלנו - גיבוי כל יום ואיחסון הגיבויים במשרדים בדובאי ובאמריקה. יש לי גיבוי גם לספר הכתובות באימייל, לכל דבר. למעשה, יש לי כמה גיבויים. לומדים בדרך הקשה. לרוב האתרים הפלשתינים, או לכולם, יש גיבוי במקום אחר. מי שלא מגבה ברשות הפלשתינית - משוגע. אפילו ספקיות האינטרנט עושות את זה באופן קבוע".
באתר של איגוד האינטרנט הפלשתיני (www.isoc-ps.org), בראשות ד"ר סברי סיידאם, נכתב שקהילת האינטרנט הפלשתיני בגדה המערבית, ברצועת עזה ובמזרח ירושלים הודיעה בינואר 2003 על הקמת הסניף הפלשתיני של איגוד האינטרנט. "אם כי רוב הפעילות במגזר האקדמי והכלכלי נעצרה בשל הפעולות הצבאיות הישראליות בשטחי הרשות הפלשתינית, קהילת האינטרנט הפלשתינית סירבה להירתע או לסגת לנוכח טנקים ישראליים במשקל 60 טונות המפטרלים תדיר ברחובות הפלשיתיניים, או מטוסי ה-F16 בשמיים", נכתב שם. תהליך הקמת הוועד המנהל של האיגוד התבצע אונליין, "בהתרסה ברורה נגד מדיניות העוצר הישראלית, לה היו נתונים אחדים מהחברים המייסדים בגדה המערבית".
נאמר שם עוד, כי מ-1967 עד שנות ה-80 המאוחרות מנעה ישראל מהפלשתינים לייבא מודמים, לייסד רשתות תקשורת נתונים ואפילו לייבא מכשירי פקס, וכי "המדיניות הזאת החניקה את התפתחות הטכנולוגיה בשטחים. רק בסוף שנות ה-80 הצליחו הפלשתינים להתחבר לאינטרנט, ועם הקמת הרשות הפלשתינית - הורשו הפלשתינים להקים רשת תקשורת נתונים. היום מציע מגזר הטכנולוגיה הפלשתיני פוטנציאל להיות אחד מעמודי התווך של הכלכלה הפלשתינית".
ד"ר סיידאם מצוטט באתר באומרו: "למדנו בדרך הקשה... שאנחנו לא יכולים לחכות לימים טובים יותר, אלא עלינו ליצור אותם. כמקצועני אינטרנט פלשתינים, אנחנו מרגישים חובה טבעית ולאומית לתרום באופן פעיל לפיתוח האינטרנט, וכן לרתום אותו לשיפור חיינו".
סגנו, אבו-דקה, אומר שאין להם קשר עם איגוד האינטרנט הישראלי, אבל הוא ברצון היה משתף איתם פעולה.
אמיר עציוני, יו"ר איגוד האינטרנט הישראלי (www.isoc.org.il), אומר ש"ממש אין מניעה, ההיפך, נשמח לשתף איתם פעולה". עמיתו לוועד המנהל, דורון שקמוני, מוסיף: "אדרבה, כשהקימה הרשות את מערכת רישום השמות שלה (בסיומת ps), אפילו הצענו להם סיוע אקטיבי בנושא, על סמך הניסיון שלנו. הם, מסיבותיהם, בחרו לא לקבל".

~ ~ ~ הסיומת PS ~ ~ ~

ארגון IANA, האמון על הקצאת כתובות אינטרנט, העניק לרשות הפלשתינית ב-22 במארס 2000 את הסיומת ps, סיומת בכירה, השמורה למדינות, לאחר שלוש שנות המתנה. בשלב ראשון, השתכנע הארגון לשריין לטובת הפלשתינים את הסיומת הזאת, והיקצה לה בינתיים סיומת פשוטה יותר - palestine.int, על בסיס העובדה שהרשות הוכרה כמשקיפה קבועה באו"ם. גם עצם קבלת ההחלטה לאשר את הסיומת
הבכירה, אין פירושו שהארגון מכיר ברשות הפלשתינית כמדינה, כפי שהובהר באתר IANA - יש סיומות של מדינות גם לישויות אחרות שאינן מדינות, אלא תלויות במדינות אחרות. בין הדוגמאות: האי הרד ואיי מקדונלד, טריטוריה של אוסטרליה, שקיבלה את הסיומת hm, האנטילים ההולנדיים, חלק מהולנד, שקיבלו את הסיומת an, פוארטו ריקו, המשויכת לארצות-הברית (סיומת pr) ואנטארקטיקה (סיומת aq). לאתרים של משרדי ממשלה פלשתיניים יש כעת סיומת gov.ps - בדומה לסיומת של אתרים ממשלתיים בכל העולם.

~ ~ ~ ממחשבים את השלום ~ ~ ~

שאדי חבאיב, פרשן עיתונות פלשתינית, אומר שכבר עכשיו יש קשר בלתי פורמלי בין שני העמים, דרך האינטרנט. חבאיב עומד בראש פרויקט מטעם מרכז פרס לשלום
(www.peres-center.org), שאמור להיות מושק מחדש בדצמבר - "מרכזי מיחשוב לשלום". במסגרת הפרויקט, שהתחיל בעצם כבר לפני שלוש שנים אבל נתקע בגלל האינתיפאדה, הוקמו כיתות מחשבים מיוחדות בשישה ישובים ישראלים ופלשתינים: ג'נין, יריחו, אשדוד, אשקלון, בית חנינה וצור בהר. בכל כיתה 15 תלמידים, ובשלב ראשון לומדים שם בני הנוער, בני 14 עד 17, שימוש בסיסי במחשבים ובתוכנות משרדיות, על ידי מדריכים מקומיים. בשלב הבא, בני הנוער יתכתבו אלה עם אלה באמצעות הדואר האלקטרוני, באנגלית, ויערכו דיונים בצ'אט ובשיחות ועידה.
לדברי חבאיב, בהמשך מתוכננים עוד ארבעה מרכזים, וכן תוכנית תקשוב מלאה ומוזיאון וירטואלי לתולדות היישוב, שיוקם בעזרת התלמידים עצמם. התלמידים ילקטו חומרים על היישובים בהם הם מתגוררים - תולדות היישוב, זקני היישוב וכן הלאה. בסיום הפרויקט, שמתוכנן להימשך שנה, אמור להתקיים מפגש פיזי בין התלמידים.
חבאיב אומר כי לפרויקט אין כרגע קשר עם משרד החינוך הישראלי או הפלשתיני. לדבריו, המתכונת היא על פי פרויקטים דומים שנערכו במקומות אחרים בעולם בהם שוררים סכסוכים קשים, כמו קוסובו, אירלנד ודרום אפריקה.

אינדקסים של אתרים פלשתיניים:

www.pita-palestine.org/links.htm
www.planet.edu/links.htm
www.bailasan.com/palestine.html
www.palguide.com

אתרי השוואת מחירים perkol.itgo.com/shopping.htm

ראיון עם יסמין @ interview with "Yasmin" perkol.itgo.com/yasmin.htm

כתובת ישירה של דף זה: perkol.itgo.com/ps.htm

Internet usage has more than tripled during the intifada years, and it now reaches some 10% of the population. Dr. Mashhour Abudaka, Executive Manager of PITA (Palestinian IT Association) says it's either the natural growth, or, more likely - the fact that the internet enables secluded Palestinians to contact each other. There is no broadband, and internet prices are still very high, but many Palestinians are using the internet through the universities and internet cafes. The most popular applications are email and chats - but there's also a budding e-commerce, selling mostly food, music and Dead-Sea products. Recently, the Palestinian Authority has been granted the top domain .PS suffix, usually reserved to states. And inspite of the ongoing animosity, the mutual hacking and even one case of a young Palesinian woman luring and killing the Israeli youth Offir Rahoum through the internet - both sides say that the internet can be a bridge between the Palesinians and the Israelis. It can penetrate through the separation wall

Israeli internet organization Amir Etzioni (president), Doron Shikmoni www.isoc.org.il


53