כסף קטן, עסקים גדולים?
רוב החנויות המקוונות הקטנות עדיין אינן תומכות במיקרו-תשלומים - עסקאות בסכומים של דולר או פחות מדולר - מפני שעלויות הגבייה מהבנקים ומחברות האשראי מוחקות כל רווח. חברות אי-פיימנט חדשות כמו פפרקוין, ביטפס ופייסטון מייעלות עסקות מיקרו-תשלומים והופכות אותן לכדאיות. הצלחת חנות המוזיקה המקוונת של אפל היתה יריית הפתיחה למירוץ
מגזין עסקים, מעריב 10.2.2004
אפשר להגיד שלמרבה האירוניה, המהפכה השקטה הזאת מתנהלת לצלילי המוזיקה.
בדצמבר שעבר, כשהודיעה חברת אפל על התוצאות המרשימות של מכירות השירים דרך האינטרנט - 25 מיליון שירים נמכרו ב-99 סנט האחד תוך שמונה חודשים, והמכירות הגיעו כבר לקצב של 1.5 מיליון שירים בשבוע - ההכרזה עשתה כותרות גדולות.
כמובן, היה זה על רקע המלחמות המאוד מתוקשרות של תעשיית ההקלטות האמריקנית נגד הורדות פיראטיות בתוכנות שיתוף הקבצים. אבל למעשה, זו גם היתה אבן בוחן לעסקי המיקרו-תשלומים באינטרנט, תשלומים בסך דולר או פחות. עסקות של כסף קטן, שאמורות לאפשר לעיתונים, למוזיקאים, לקומיקסאים ולבעלי אתרים פרטיים לגרוף רווחים ממכירת מרכולתם אונליין.
פרופ' רונלד ריבסט, מומחה מוביל בתחום ההצפנה, ממקימי חברת פפרקוין (Peppercoin) ממסצ'וסטס - סטארט-אפ בת שנתיים שיצאה מתוך מעבדות המחשבים של MIT - פיתח יחד עם עמיתו סילביו מיקאלי מסלקה למיקרו-תשלומים אלקטרוניים, שאמורה להקל על ביצוע תשלומים מזדמנים בעד תכנים באינטרנט, כדי שלא יהיה צורך לשלם דמי מנוי, להסתפק בתכנים חינמיים, או להעביר קבצים באופן בלתי חוקי.
גרגורי הואנג, שכתב על המיקרו-תשלומים כתבה נרחבת בגיליון דצמבר-ינואר של "טכנולוג'י ריוויו", דיבר עם ריבסט שבועות ספורים לפני ההשקה המסחרית של התוכנה מבית פפרקוין.
ריבסט מסביר, כי בקליק אחד של העכבר, ובעזרת התוכנה של פפרקוין שעובדת מאחורי הקלעים, אפשר להוריד שיר יחיד בפורמט MP3 מאתר מוזיקה עצמאי, לראות קליפ וידאו של חדשות, או לקנות את הרצועה החדשה בקומיקס רשת של הקומיקסאי המועדף. תמורת כסף קטן.
זה נשמע פשוט, כותב הואנג, אבל עובדה שזה היה בלתי אפשרי רק לפני חודשים אחדים. רוב החנויות המקוונות הקטנות עדיין אינן תומכות במיקרו-תשלומים - עסקאות בסכומים של דולר או פחות מדולר - מפני שעלויות הגבייה מהבנקים ומחברות האשראי מוחקות כל רווח. אבל פפרקוין, החברה שהקימו ריבסט ומיקאלי, נמצאת בקו הקדמי של גל חברות חדש - בהן ביטפס (Bitpass) מקליפורניה ופייסטון טכנולוג'יז (Paystone Technlogies) הקנדית - המייעלות עסקות מיקרו-תשלומים והופכות אותן לכדאיות.
חיסכון בעמלות הגבייה
מייסדיהן של חברות אלה מודעים היטב לכך, שחברות שעסקו בעבר בתשלומים מקוונים פשטו את הרגל. אבל להם יש משהו חדש: טכנולוגיה נוחה לשימוש, המאפשרת לאתרי אינטרנט לקבל תשלומים זעירים, על ידי עיבודם בקבוצות, ובכך להשיג חיסכון בעמלות לבנקים.
אם מתכנתים ואמנים הפועלים באינטרנט יוכלו לגבות בצורה יעילה סנטים בודדים, עסקיהם יוכלו לשגשג. ואם למשתמשים תהיה דרך קלה לקנות תכנים בזול, מצב המלחמה השורר כרגע בתחום הפיראטיות יוכל להירגע - ולפנות דרך לעסקים בהיקף של מיליארדי דולרים. בהמשך הדרך, נכתב ב"טכנולוג'י ריוויו", גם טלפונים סלולריים, מחשבי כף יד וכרטיסים חכמים, שיצוידו כולם בטכנולוגיית מיקרו-תשלומים, יוכלו אולי אפילו להחליף את המזומנים בכלכלה שמחוץ לרשת.
"המפתח הוא עיתוי וטכנולוגיה", אומר ריבסט, המאמין כי בידי פפרקוין יש את שני הרכיבים האלה. אמינות אינה מהווה במקרה זה בעיה, שכן ריבסט נמנה עם הממציאים של מערכת ההצפנה RSA, המשמשת את הדפדפנים לאבטחת עסקות בכרטיס אשראי. בידי עמיתו מיקאלי יותר מ-20 פטנטים בתחום אבטחת הנתונים, והוא גם זוכה פרס גודל לשנת 1993, הפרס הנחשב ביותר בתחום התיאוריה של מדעי המחשב.
לפי החוק האנגלי העתיק, יחידת התשלום הקטנה ביותר שיכולה להופיע בחוזה היתה פפרקורן - גרגיר פלפל. אשתו של סילביו מיקאלי, פרופסור למשפטים, הציעה את השם לחברת הסטארט-אפ שלו עוד בשנת 2001, ומאז זה הפך לפפרקוין (קוין = מטבע). המערכת שפותחה בפפרקוין משתמשת בסטטיסטיקה ובהצפנה כדי להתגבר על דמי ביצוע העסקאות, המוחקים את הרווחים. מבחינת העיתוי, הצלחת חנות המוזיקה המקוונת של אפל היתה יריית הפתיחה למירוץ בין חברות המיקרו-תשלומים.
אביבה ליטן, סגן נשיא ומנהלת מחקר בחברת גרטנר, מצוטטת בטכנלוג'י ריוויו כמי שאומרת, כי 40% מחברות האינטרנט מוכנות למכור תכנים שכעת ניתנים חינם, אם תימצא שיטת מיקרו-תשלומים ראויה. לפי חברת פורסטר, שוק הורדות המוזיקה צפוי לגדול מ-16 מיליון דולר ב-2003 עד 3 מיליארד דולר בשנת 2008. ולפי דוח של סטרטג'י אנאליטקס, ההכנסות ממשחקים במכשירים נייידים יכולות להגיע ליותר מ-7 מיליארד דולר עד 2008.
השוק, אם כן, מוכן למיקרו-תשלומים. אבל לא יהיה קל לגרום לטכנולוגיה להמריא. חברות המיקרו-תשלומים צריכות שהמערכות שלהן יהיו לגמרי מאובטחות, אמינות וקלות לשימוש. הן צריכות גם להגביר את הביקוש, על ידי שיתוף פעולה עם עסקים מקוונים, שיציעו מגוון רחב יותר של מוצרים דיגיטליים.
סילביו מיקאלי אמר בכתבה לטכנלוג'י ריוויו, שהוא מבין בשני דברים: בהצפנה ובקפה. באמצעות קפה, הוא ממחיש את הדרכים הסטנדרטיות לקניית תכנים דיגיטליים: אחת היא לשלם מראש בעד מספר מסוים של כוסות קפה, האחרת היא לקבל חשבון בסוף החודש על כל הקפה ששתית. הבעיה, בשני המקרים, מבחינת המוכר, היא הפיקוח אחרי החשבון של הלקוח. מבחינת הלקוח, הבעיה היא הצורך להתקשר עם חנות או אתר מסוימים.
מדגם סטטיסטי של עסקאות
מיקאלי מספר, כי באפריל 2001, בהפסקת קפה, דיבר על כך עם ריבסט, ותוך דקות היה להם פתרון בסיסי. הם גילו דרך לקצץ בהוצאות הגבייה של התשלומים האלקטרוניים, על ידי עיבוד מדגם סטטיסטי של עסקאות. כמו שעורכים סקר. בממוצע, פפרקוין מטפלת באחת מכל 100 עסקאות - אבל היא משלמת למוכר פי 100 ממחיר אותה עסקה יחידה. אם יש מספיק עסקאות, זה משתלם.
על פי הכתבה בטכנולוג'י ריוויו, זה עובד כך:
1. הלקוח בוחר פריט ושולח תשלום דיגיטלי ("אסימון" של פפרקוין, ששווה, נניח, 10 סנט) לאתר של המוכר.
2. המחשב באתר של המוכר בודק את האסימון ומעביר את הסחורה הדיגיטלית, למשל קובץ MP3, למחשב של הלקוח. התוכנה של פפרקוין בוחרת אקראית באסימון אחד מכל 100, לצורך העיבוד.
3. הסוחר מעביר את האסימון לפפרקוין. כל אסימון מכיל את סך ההוצאות המצטבר של הלקוח בכל האתרים.
4. פפרקוין משלמת למוכר פי 100 מהערך הנקוב של האסימון. כלומר, במקרה זה 100 פעמים 10 סנט, שהם 10 דולרים.
5. פפרקוין מחייבת את הלקוח בסכום המדויק של רכישותיו מכל הסוחרים המקוונים.
6. הלקוח משלם את החשבון שלו בפפרקוין, תוך שימוש בכרטיס אשראי.
הטריק הוא, שעל ידי תשלום למוכר וגבייה מהלקוח סכום מצטבר של כל 100 רכישות בערך, פפרקוין יכולה להימנע מתשלום העמלות שגובות חברות כרטיסי האשראי - כ-25 סנט לכל עסקה - על שאר 99 הרכישות.
מה מונע מפפרקוין לרמות את המוכרים? מה מונע מהקונים ומהמוכרים לרמות את המערכת? "זה המרכיב הסודי", אומר מיקאלי. הצפנה. ריבסט, המומחה להצפנה, מסביר שדגימה סטטיסטית של עסקות מייעלת את המערכת, בעוד שההצפנה הופכת את תהליך הבחירה האקראית להוגן ובטוח. פפרקוין גובה מהקונים בדיוק מה שהם חייבים, ואם התשלום של פפרקוין למוכר הוא פחות או יותר בשווי הרכישות בפועל, המוכר סופג את ההפרשים, ועם הזמן זה מתקזז. במיוחד בהתחשב בעובדה, שהמוכרים האלה מרוויחים כסף שקודם לכן לא הרוויחו בכלל.
הבעיה היא לא לגרום למשתמשים להבין את המתמטיקה, אלא לשווק את המוצר. חברות המיקרו-תשלומים שונות מחברות התשלומים המקוונות כמו PayPal, אחת מחברות האי-פיימנט המצליחות ביותר. ראשית, הן מאפשרות לסוחרים מקוונים למכור תכנים דיגיטליים, לא פריטים שאפשר למשש פיזית. שנית, בניגוד ל-PayPal, אין להן "קהל שבוי" כמו כל לקוחות eBay, אתר המכירות הפומביות הענקי שרכש את PayPal ב-2002.
מנהלי השיווק של פפרקוין עמלו במשך שנתיים, בתהליך מפרך, של שכנוע אתרים וחנויות מקוונות, להחליט איזה סוגים של תכנים למכור, וכך לבנות מותג שאיתו אפשר לגשת למפיצים גדולים יותר. הם הסבירו להם שהעמלות שגובה פפרקוין - נמוכות בהרבה מהעמלות הקבועות שדורשות חברות כרטיסי האשראי - הן מחיר קטן לשלם בעד העסקאות הנוספות שיווצרו בזכות המיקרו-תשלומים.
בכתבה של הואנג מצוטט רקס פישר מחברת מיוזיק ריבליון האמריקנית, שביוני שעבר התחילה למכור שירים ב-99 סנט לשיר, תוך שימוש בגרסת בטא של פפרקוין. "פפרקוין הועילה לנו בצורה עצומה", הוא אומר. בשורה התחתונה, המיקרו-תשלומים מאפשרים לאתר המוזיקה לשלש את הרווח, בהשוואה לשיטות התשלומים המסורתיות.
"הארץ המובטחת מלאה מיקרו-תשלומים", מתלהב דייויד ווגלר, שעסק בעבר בניהול תכנים דיגיטליים בדיסני ובניקלודיון, ועכשיו מנהל אתר סאטירה בשם סלבריטיראנטס.קום (CelebrityRants.com), המבוסס על התוכנה של פפרקוין. חברה אחרת איתה הגיעה פפרקוין להסכם היא "סמיתסוניאן פוקווייז ריקורדינגס" מוושינגטון, המציעה דרך האינטרנט שירים בודדים מתוך היצע של 33,000 הקלטות מוזיקת קאנטרי.
רינגטונים ושדרוג לנשקים במשחקים
תומאס פריי, מנהל מכון דה וינצ'י, מכון מחקר מקולורדו, ערך באחרונה סמינר בנושא מיקרו-תשלומים. לדבריו, בעוד מערכות כאלה כשלו בעבר, עתידן נראה עכשיו ורוד מאי-פעם. "העובדה שיש אנשים כמו רון ריבסט שפותרים בעיות פותחת את הדלת לדברים מעניינים".
לפי כתבה גדולה שהתפרסמה בינואר בנושא זה ב"ניו-יורק טיימס", ד"ר פריי צופה שאנשים יקנו פריטים זולים, החל מרינגטונים לטלפונים הסלולריים ועד שדרוג לכלי נשק במשחקי מחשב. "אפשר יהיה לקנות אפילו משקפי שמש מדליקים ותסרוקות חדשות לאוואטרים (דמויות - ש.פ.) במשחקים", אמר. באמצעות המיקרו-תשלומים, כפי שאומר קורט הואנג, מנכ"ל חברת מיקרו-תשלומים חדשה אחרת, ביטפס, "אפשר בקלות להצמיד ערך כספי לדברים מסוימים, שלא היינו רוצים להציע חינם".
אבל רווחים הנמדדים בפרוטות הם בעייתיים, אומר וולטר נירנברג, סגן נשיא לענייני מכירות בחברת יאגה מסן פרנסיסקו, המטפלת בתשלומים המקוונים תמורת חומרי ארכיון של חברות רבות, בהן טיים.קום. "אף סוחר לא יעמוד ביעדי ההכנסות שלו, אם יתבסס על מיקרו-תשלומים", אמר נירנברג לניו-יורק טיימס. "אנחנו מתייחסים אליהם כאל מסייעים למסחר אלקטרוני", כך שהסוחר יקבל אפשרות, ולא יצטרך לפסול עסקה בשום סכום. "אבל אם כל הביזנס שלך מתבסס על המיקרו-תשלומים, אתה תהיה מיקרו-ביזנס".
חברות מיקרו-תשלומים:
פפרקוין: www.peppercoin.com
ביטפס: www.bitpass.com
פיילודס:www.payloadz.com
פרסטגייט (אירופה): www.firstgate.com
פייסטון טכנולוג'יז: www.paystone.com
~ ~ ~ לחייב את הסלולרי על חשבון העבודה ~ ~ ~
"להערכתי הישראלים נחשבים לחשדנים מאוד בכל הנוגע לגבי תשלומים ברשת, ולכן ספק אם יאמצו טכנלוגיות של מיקרו-תשלומים, מחשש ש'יגלחו' מחשבונם סכומים קטנים בלי שירגישו", אומר עידו לוי, מנכ"ל חברת הייעוץ גלובל מרקטפלייס, המתמחה בייעוץ ויישום לפרויקטים בתחום מערכות מידע ו-E-BUSINESS .
לדברי לוי, הפתרונות המקובלים היום בישראל על מנת לעקוף את חברות כרטיסי האשראי הינם שימוש במערכות בילינג וסליקה על ידי חברות הסלולר הישראליות.
שיטה זו פופולרית באתרי סקס, הימורים וקומץ מוצרים דיגיטליים אחרים.
"הלקוח מתקשר למספר סלולרי ומקבל קוד, אותו הוא מזין באתר האינטרנט", מסביר לוי. "כעת יכול הלקוח לצפות בתוכן הדיגיטלי. ברגע שהוא מנתק את השיחה הסלולרית צריכת התוכן הדיגיטלי נפסקת. פשוט, יעיל ומאפשר ללקוח הישראלי לעקוב בצורה מדויקת אחר הוצאותיו, וכמובן - לגלגל חלק מההוצאות על המעביד (נייד על חשבון העבודה)".
נצחון למשתפי הקבצים: www.perkol.itgo.com/piracy12-2003.htm
המלחמה במוזיקה הפיראטית: www.perkol.itgo.com/piracy92003.htm
המלחמה בסרטים הפיראטיים: www.perkol.itgo.com/movie-piracy.htm
כתובת דף זה: www.perkol.itgo.com/micropayments.htm
