ניצחון למשתפי הקבצים הפיראטיים
מעריב אונליין 20.12.2003
בית משפט לערעורים בארצות הברית צידד ביום שישי עם מגיני הזכות לפרטיות והנחיל תבוסה יקרה לתעשיית ההקלטות, בכך שאסר על מנגנון המשמש את חברות התקליטים כדי לזהות - לצורך תביעה עתידית - משתפי קבצים פיראטיים.
לפי "לוס אנג'לס טיימס", ההחלטה של בית המשפט לערעורים בוושינגטון די.סי. היא האחרונה בשורת פסיקות, שעשויות לחזק את ידיהם של הפיראטים. אבל קארי שרמן, נשיא התאחדות תעשיית ההקלטות של אמריקה (RIAA), הדגיש שההחלטה לא תעצור בעדם מלהגיש תביעות משפטיות, אלא רק תסרבל ותייקר את התהליך.
"זה צעד גדול מאוד", אמר גיגי סון, נשיא "פאבליק נולדג'", ארגון הפועל למען הקלות בחוקי זכויות היוצרים. הוא כינה את החלטת בית המשפט "מתנת חג מוקדמת מבית המשפט למשתמשי האינטרנט".
מתנגדי RIAA אומרים, כי ההחלטה הזאת תגן על משתמשי האינטרנט מפני שורה של התנכלויות. בעיקר, ההחלטה שניתנה בסוף השבוע דואגת לכך שלא ניתן יהיה להשתמש בחוק זכויות היוצרים כדי לאלץ ספקיות אינטרנט למסור שמות וכתובות של לקוחותיהן, אלא אם כן התהליך נעשה בפיקוחו של שופט פדרלי.
בתחילת השנה פסק שופט פדרלי בלוס אנג'לס כי תוכנות שיתוף הקבצים גרוקסטר ומורפיאוס אינן בלתי חוקיות כשהן לעצמן, גם אם חלק ניכר מהפעילות בתוך הרשתות האלה מהווה הפרה של זכויות יוצרים. ביום שישי אישר גם בית משפט העליון של הולנד פסיקה דומה לטובת תוכנת קאזה. מייקל פייג', עורך דין המייצג את גרוקסטר, אמר ללוס אנג'לס טיימס שהפסיקה בהאג אמנם אינה מחייבת את בתי המשפט האמריקניים, אך היא עשויה להשפיע על השופטים. בנוסף, היא עשויה למנוע אפשרות לאכוף החלטות של בית משפט אמריקני נגד יוצרי קאזה, חברה שבסיסה בהולנד.
המלחמה שמנהלת תעשיית ההקלטות האמריקנית, הכוללת הגשת תביעות נגד תלמידה בת 12 ונגד סבתות, מעוררת מחלוקת רבה. אבל סקרים שנערכו באחרונה מעידים שאולי יש לכך השפעה לכיוון הרצוי לחברות התקליטים - העלאת המודעות הציבורית לנושא זכויות היוצרים והרתעת אנשים מלהשתמש בתוכנות שיתוף הקבצים.
העיתון מציין, כי החלטת בית המשפט האמריקני ביום שישי תסבך גם את מלאכתם של אולפני הסרטים, מפתחי המשחקים ובכלל, בעלי זכויות יוצרים, המחליטים לתבוע אנשים על שיתוף קבצים פיראטיים.
ברוב רשתות שיתוף הקבצים, די פשוט לזהות את המשתמשים החולקים קבצים בלתי חוקיים. אך הואיל והמשתמשים אנונימיים, ניתן לקבוע לכל היותר את כתובת ה-IP שלהם ולבקש מספקית האינטרנט להתאים בין הכתובת הזאת לבין לקוח ספציפי.
ביולי 2002 שלחה RIAA דרישה לספקית האינטרנט האמריקנית וריזון לנקוב בשמו של לקוח ששיתף אחרים במאות שירים בלתי חוקיים, באמצעות קאזה. RIAA דרשה מווריזון לנקוב בשמו ובכתובתו של הלקוח, על פי מספר ה-IP. וריזון סירבה, בטענה שהשירים אינם מאוחסנים על השרתים שלה. RIAA תבעה את וריזון לדין, ושופט בית המשפט המחוזי ג'ון בייטס פסק בינואר שהדרישה היתה חוקית. וריזון עירערה על ההחלטה של בייטס, בטענה שהיא מנוגדת לתיקון הראשון של החוקה האמריקנית בדבר חופש הביטוי.
השופט דאגלס גינזברג, שכתב את החלטת בית המשפט לערעורים ביום שישי, אמר שאין כל צורך לפנות לשיקולים של חוקה. לדבריו, ההחלטה להפוך את הפסיקה של בייטס על פניה מתקבלת, מפני שבייטס פירש לא נכון את החוק: הסעיף בדבר הדרישה לגלות את זהות המשתמשים חל רק על חומרים המאוחסנים על השרתים של ספקית האינטרנט, לא על פריטים המאוחסנים במחשבו של הלקוח.
המלחמה במוזיקה הפיראטית: www.perkol.itgo.com/piracy92003.htm
המלחמה בסרטים הפיראטיים: www.perkol.itgo.com/movie-piracy.htm
כתובת דף זה: perkol.itgo.com/piracy12-2003.htm
