Sarit Perkol's Internet columns, Maariv


העולם על פי רונן אלון / מאת שרית פרקול

יום שישי 24.12.04

למבוגרים בלבד

עונג שבת: בלוגים שקוראים עם יד אחת - סווידריגאילוב ורונן אלון

www.israblog.co.il/69947
www.israblog.co.il/61705

פעם, לפני היות האינטרנט, לפני ערוצי הסקס בטלוויזיה ואפילו לפני ספריות הווידאו, היו מחפשים "קטעים" (תיאורי סקס) בספרים של הרולד רובינס, למשל, או בעלילות "פטריק קים". היום, עם הגודש הוויזואלי, עם תמונות וסרטי סקס בכל פינה, לכאורה אין כבר מה לחפש בתיאורים טקסטואליים גרידא. ובכל זאת, יש אנשים שאוהבים סקס - וגם פורנוגרפיה - בתפריט הקריאה שלהם. הבלוג של סווידריגאילוב, "רשימות מן המרתף", מתמקד אך ורק בטקסטים כאלה.

הסיפורים, ביניהם "טיסה נעימה", "ההתערבות", "מוצצת", "אשה שחורה", הגנגבנג הראשון" ו"נשף מסיכות", מתפרסמים בבלוג בתדירות של אחד לשבוע לפחות. הם מתורגמים מאנגלית, מהמאגרים העצומים של קבוצת הדיון המיתולוגית alt.sex.stories. בסוף כל תרגום יש קישור לסיפור המקורי. בניגוד לנהוג באתרי מין, הבלוג סטרילי לחלוטין מבחינת המראה. אין בו פרסומות גסות (למעשה, זה בלוג פרו, כך שאין בו פרסומות כלל), אין בו תמונות נועזות, אפילו לא בכותרת. רק תיאורים מאוד מאוד מפורשים. בטורצד יש קישורים למאגרי הסיפורים של קבוצות הדיון.

דוגמה (מתונה) מאחד הסיפורים, "עקרת בית", מאת טרי מדיסון:
"אני מתארת לי שיכולתי לספר לכם שעשיתי את זה רק כי רציתי להוציא אותו מהדירה לפני שבעלי חוזר ומוצא אותי מדגמנת לבוש תחתון לגבר זר. יכולתי לומר לכם את זה... אם הייתי רוצה להיות שקרנית. להגיד את האמת, כשהושטתי יד לקרסים של החזיה, כל סנטימטר בגוף הרגיש כאילו מחשמלים אותי. שיחררתי את החזיה, והכתפיות נתלו שם כשהחבאתי בה את השדיים. 'תני לה ליפול.' נתתי לה ליפול ליד הרגליים שלי, מסתירה את הציצים במידה 36D שלי בכפות הידיים (שלא ממש הסתירו אותם היטב). 'ידיים בצדדים.' צייתתי, קודם מפנה אליו את הגב. שניים יכולים לשחק במשחק הזה. 'תסתובבי.' מאוד לאט התחלתי להסתובב, מנסה לכסות את עצמי באופן אינסטינקטיבי. אריק הזהיר אותי להשאיר את הידיים בצדדים, ובהיסוס עשיתי את זה. הסתובבתי אליו, טופלס."

אי אפשר לדבר על סיפורים למבוגרים בלבד, בלי להזכיר את אתר "סוכנות ארוטיקה" - סיפורים ארוטיים ופורנוגרפיים מקוריים, בעברית. מייסד הסוכנות הארוטית, רונן אלון, שהזכרתי אותו כאן באחרונה בהקשר של הקאונטר העצמאי, מנהל בלוג, "הפלאפל הכי טעים בעיר", בו ניתן למצוא "הרהורים, הגיגים, דעות, פה ושם סיפורים, קישורים, פינת המציצה הקטנה, ועוד כל מיני", כהגדרתו. בין ההגיגים והסיפורים משובצות תמונות, חלקן ארוטיות, חלקן גסות-מצחיקות, חלקן אפילו משובבות-עין. למשל, פוסט שנקרא "פיסול סביבתי?".

רונן אלון, שניהל בעבר את "חרא של בלוג", בלוג הגיגים ואסלות שהיה ואיננו עוד, מביא לצד הארוטיקה פכים קטנים מחיי האבהות שלו, וגם לפעמים טיפים בענייני אינטרנט. כמו זה עם הקאונטר, הערכה שלו בעניין ג'ימייל (הוא מהמר שבקרוב יפסיק המרדף אחרי ההזמנות והשירות ייפתח לקהל), או לינקים ל"מחוללי שמות", למקרה שאתם כבר מגרדים את תחתית החבית מבחינת הכינויים שאתם מצליחים להמציא. ברוח הסקירה הזאת, אולי תרצו לעצמכם ניק של שחקן פורנו?

ואם אתם כבר בבלוג של רונן, שווה להציץ בפוסט "על שקרים ברשת, על דמויות פיקטיבות ואמיתיות", בו הוא מספר קצת על ההיסטוריה האינטרנטית שלו:
"כשהתחלתי את חיי ברשת (די עם פריצת הרשת) בדיתי כמה וכמה דמויות. לאט לאט התכנסתי והפכתי לרונן אלון או ליתר דיוק הרונן אלון. THE Ronen Alon. הייתי מאוד מוחצן, שחצן, די חכמולוג. אחר כך קצת התמתנתי. הפכתי להיות 'רונן אלון' a Ronen alon. הרבה פחות מוחצן, הרבה פחות שחצן, חכמולוג נשארתי. עברו עוד שנתיים שלוש והפכתי להיות סתם רונן. אין הבדל בין דמותי האמיתית במציאות לבין דמותי ברשת. שתי הדמויות התכנסו".
ולעניין השקרים:
"לפני כמה וכמה שנים הייתה איזו מותק אחת באיזה פורום אחד. היא הייתה מלכת הכיתה. נערה צעירה וחולמנית שכתבה קטעים רומנטים, שירים עדינים ורכים. לא היה אחד שלא רצה לקחת אותה תחת חסותו. אחר כך התברר שהמותק הזאת היא עקרת בית משועממת אחרי גיל ארבעים. כן, היא נשארה מותק ואפילו הקשר נעשה חזק יותר ונעים יותר. ... לכעוס על השקר? למה לי. אני נהניתי מדמותה, נהניתי מהסיפור. קניתי את מה שרציתי לקנות. השאלה היא רק מה עם האחרים שעדיין שבויים בקסמי כל המותקיות האלו שבעצם הן כמו... אני לא יודע. אני הרי לא אספר את מה שאני יודע לאף אחד".


כתובת ישירה לדף זה www.perkol.itgo.com/blog-porn.htm

סיקור בלוגים קודמים

מה זה בכלל בלוג?

242