Sarit Perkol's Internet columns, Maariv תרומות לתחזוקת האתר יתקבלו בברכה
יש לכם בלוג מעניין?

העולם על פי גילי גרין / מאת שרית פרקול

יום שישי 25.3.05

ישרא-דייט, מיזם שדכנות בבלוג מפוקפק

http://israblog.co.il/39416

הדפסים מקוריים על חולצות, סינורים ותיקים

בבלוג של גילי גרין יש בדרך כלל דברים שמתאימים לכותרת המתנוססת בראשו, "דברים שלא כדאי שאמא שלי תקרא". גילי התחיל את הבלוג כשגר ועבד בתאילנד, והשתמש בו כדי לספר לחבר'ה, בלי כחל וסרק. הפוסטים היו זרועי אקשן וגסויות, כולל אוצר מילים ייחודי של המחבר, שבין השאר נותן פרשנות מקורית לשורש פ.ק.פ.ק. דוגמית, מהפוסט "פעם שלישית גלידה, תיאוריות פוסט גמירה":
"טוב, אז לא ראינו סרט, במקום זה התפקפקנו למוות משהו כמו שעה וחצי. זה גם כנראה הפקפוק האחרון שלי איתה, מכיוון שהיא עובדת בבית מלון יוקרתי (בקבלה, לא בתור זונה!) עכשיו אני חצי שפוך על המקלדת, מת לחזור לארץ לביקור ולטוס לפה כמה שיותר מהר. נראה לי, ואני גם בטוח שיש איזה מחקר מדעי שיצדיק אותי, שבזרע יש חומרים מעודדי דיכאון ולכן אחרי שאתה גומר, עם בחורה או בלי, אתה מבסוט עד הגג. כמובן שעל תאילנדיות הנוסחה עובדת הפוך על הפוך, וככל שיותר זרע נכנס אליהן הן יותר מאושרות".

אבל בזמן האחרון הפך הבלוג החצוף הזה למשהו שיכול לשמח אמהות - בלוג שידוכים. תחת הלוגו "ישרא-דייט" (יש גם כפתור תואם) הולם ונרקם מיזם שידוכים בלוגוספירי. בלוגרים ובלוגריות נרשמים, עם פרטים, ומציעים את עצמם כשידוך. לא במובלע, לא בעקיפין, אלא לגמרי פתוח ובלי בושה. אם בעבר כתבתי שהבלוגיאדה מתחילה להתבסס כזירת חיזורים, הפרויקט הזה הוא נדבך נוסף.

לארכימדס זה בא באמבטיה, את גילי זה תפס דווקא בשרותים. בפוסט המסביר את הרקע למיזם "הלו דולי", גרסת הבלוג, הוא כותב: "איך זה יכול להיות שאני, בחור נורמלי למדי, לא מכוער יותר מדי, המסוגל להתבטא בצורה נורמלית למדי, שומר על היגיינה בסיסית (לפחות), לא רב עם אנשים, לא דוחף בתור לכספומט, בעל חוש הומור בריא (או חולני, תלוי מאיזה עדה המאזין), כמעט בלי תסביכים מיוחדים (רק הרגילים), בעל הכנסה קבועה ונאה, אוהב בעלי חיים, איש העולם הגדול (מה שזה לא אומר), אני לבד. אני כאן בארץ ארבעה חודשים פלוס ועדיין לא יצא לי לפגוש מישהי שתמצא חן בעיני ואני בעיניה. כל מה שהיה כאן עד עכשיו היה מלצרית אחת מהנאפיס שהיה לה חבר, וכמות לא מבוטלת של פריחות מזוויעות מהמועדון שלי שאני ממש לא רוצה. אז חשבתי לעצמי, אין לי הרבה אינטראקציות עם בנות חוץ מהמועדון, אני לא יוצא, אני לא לומד, אין לי ממש איפה להכיר בחורות חדשות (פרשתי מדייטים מאינטרנט לפני שנתיים, סיפור ארוך ומצחיק), טוב, אז אין סיבה לכעוס על עצמי כנראה, בו נראה את החברה הסובבת אותי. גם, אותו דבר! איך זה יכול להיות שחבר'ה נורמליים, שנראים לא רע מינימום (נכון אף אחד לא דוגמן, אבל אף אחד לא מכוער רצח), פשוט לבד כבר כל כך הרבה זמן?"

הוא הכריז על "תחילת עונת השידוכים" והמשיך בהצהרת הכוונות:
"דרך הבלוג הזה אני אכיר בין אנשים (נורמליים) שמוכנים להודות שהם היו לבד כבר מספיק זמן ועכשיו הם רוצים לחיות בזוג".

בנים ובנות חפצי שידוך מוזמנים לשגר לג'ימיילו של השדכן המקוון פרטים, לשם מילוי הכרטיס. בין הפרטים: שם (או כינוי), גיל, גובה, מבנה גוף, תחביבים, אוכל אהוב, נטיות מיניות, מגורים וכדומה. הכרטיסים, עם חלוקה לבנות ולבנים, מתפרסמים בבלוג, לבן על גבי שחור.

רציתי דווקא לראיין את גילי, אבל הארנב האדום כבר סגר איתו על ראיון בלעדי לפני. להלן קטעים מהפוסט-השיחה בין הארנב לשדכן:

"גילי אז איך זה לעשות מעשים טובים כאלו?" שאלתי אותו.
"אני חייב לציין שאין לי מושג, אמרו לי שזה ישנה לי את החיים וזה לא עשה כלום", הוא אמר.
"נכון שאתה עושה את זה רק בשביל לתפוס בחורות לעצמך?" שאלתי אותו.
"אמרו לך כבר שאתה מה זה מפרגן?" ענה בחזרה.
"יש לי לב טוב, תמיד אמרו לי את זה" עניתי לו בלי לחשוב.
"בעיקר בחורות אני מניח?" הוא שאל שוב.
"לא דווקא בחורות, לא מוצאות בי שום דבר מיוחד" עניתי לו.
"למה זה?" הוא שאל.
"אני ארנב.... אני לא יודע.... אולי הן מפחדות מהליבידו שלי" עניתי לו.
נתתי לו את הפרופיל שלי, הוא פירסם אותו אצלו בבלוג, אחרי יומיים חזרנו לשוחח בעקבות תוצאות הפירסום.
"אוף איתך... אתה והפרוייקט שלך" אמרתי לו בכעס.
"מה אתה רוצה?" הוא שאל בכעס חזרה.
"אני רוצה את הכסף שלי" עניתי.
"אבל זה חינם" הוא ענה.
"זה בדיוק הסיבה שאני רוצה את הכסף... אתה גרמת לי לעוגמת נפש... נתת לי הבטחות שווא שאם אני אפרסם אצלך... יהיו לי קופצות... ואין כלום.. נאדה... אפילו לא גרגר של בחורה... זה הונאה" עניתי לו.
"אתה גם ארנב עורך דין לעת מצוא" הוא שאל.
"אין לך מושג, אני אגרור את התחת שלך לבית משפט ואני יוציא ממך מליונים" עניתי לו בחיוך.
"איזה מליונים?" הוא שאל בפליאה.
"את אלו שאתה עושה מהישראדייט שלך" אמרתי לו.
"אמרתי לך כבר שזה בחינם" הוא ענה.
"לך תעבוד על מישהו אחר... אף אחד לא עושה שום דבר בחינם בארץ הזאת, אתה בטח מקבל כסף מהצד, שוחד אמרת? חכה חכה בית משפט יקרע אותך" אמרתי לו.


גילי עצמו, כפי שניתן לראות בכרטיסו, הוא בן 25 קיצים וקצת, גבוה, דובי למדי, מעדיף נשים קטנטנות ומלוכסנות, אבל יסתפק גם בפנים יפות ובשכל חריף. אוהב ללמוד (לא מספרים), ג'אגלינג, חתולים, לעבוד, לשתות, לבשל, פלייסטיישן. בסעיף "תחבורה" הוא רשם "משתזרק מתוך ואל המטריקס עם הקורולה".

את הצהרת הכוונות שלו הוא חתם במשפט שכל אמא היתה אוהבת לשמוע: "ומי יודע אולי ככה אני גם אמצא מישהי שמוכנה לשאוב לי (את השטיח)". מצד שני, הוא גם בשלן.

כתובת ישירה לדף זה www.perkol.itgo.com/blog-isradate.htm

סיקור בלוגים קודמים

מה זה בכלל בלוג?

40