Sarit Perkol's Internet columns, Maariv
יש לכם בלוג מעניין?



העולם על פי הנסיכה של מויאל / שרית פרקול

יום רביעי 1.9.04

הנפיחה שהלכה לאיבוד

בלוג הערצה ארוטו-פיקטיבי להראל מויאל, שהיה ונמחק. למטה העדכון: פרידה מהנסיכה שלא היתה

Harel Moyal

www.israblog.co.il/55327

את הבלוג "הראל ואני געגוע" ניתן אמנם לשייך לקטיגוריית בלוגי ההערצה, אבל יש שיעדיפו לשייכו דווקא לקטיגוריית הבלוגים הפיקטיביים. "נסיכה שלך", החתומה על פוסטי ההערצה החרמניים להראל מויאל, מגדירה את עצמה "נעמי, בת 31 מאיזור ירושלים. בעלי רופא בהדסה הר הצופים וזהו". בתגובות שלה פה ושם ניכרת אישיות מעט אגרסיבית, לא ממש הולמת בעלות דם כחול. כך או כך, יש בבלוג הזה כמה פוסטים מזקיפי קומה ומעוררי לחלוחית בנושא הכוכב הנולד.

בפוסט "חלום" מתוארת הופעתו של הכוכב בשרעפיה הליליים:
"אנחנו מאחורי הבמה באיזה הופעה של כל האנשים מכוכב נולד ויש שם מלא אנשים שאני לא מכירה וכולם מסתובבים מסביבינו ומביאים לך כאפות כאלה שמחות וצביקה הדר מחבק אותך ואז אנחנו מוצאים איזה פינה ומציצים מאחורה איך סקעת שר את בתוך. אתה צריך לעלות אחר כך ולשיר את השיר הזה של בועז שרעבי שאתה שר אבל בינתיים אתה מוציא סכין יפנית וחותך לי את המכנסיים בתפר שבין הרגליים ומכופף אותי ותוך כדי שהוא שר אני שקעים לכל קמריך אתה מכניס לי אותו ולוחש לי באוזן את המילים של השיר... ואיך שאתה גומר סקעת גם גומר לשיר ואנחנו שומעים את הבמאי צועק מויאל לבמה! מויאל איפה אתה? ואני צוחקת ואומרת לך שתגיד לסקעת שאני כאן. זהו. זה היה חלום מאוד נחמד. הראליקו, עוד כמה שעות יא מנאייק, תהיה טוב ילד יפה ומתוק ואהוב שלי, נסיך החלומות נהיית לי גם".

פוסטים אחרים כוללים תיאורי עינוג עצמי ("אני יושבת פה עם הביצים הסיניות שנתת לי ביום הולדת") ופנטזיה סמי-נוסטלגית על שתובבות רב-אורגזמית בחוף ירושלים ("דפקנו שלושה זיונים בעומק ועוד אחד מטר מהחוף (אני לא מצליחה לשכוח איזה שורף היה המלח בכוס שלי ואיך צחקנו שגילינו שהזרע שלך מרגיע לי את השריפה) והכל בערב לא ארוך מאוד. מה אתה עושה עם כל זה עכשיו? שמרית שתהיה בריאה אף פעם לא יכלה בקצב שלך...") .

הפוסט "עוד שבת געגוע" נפתח בקריצה לקהל: "יש פה מלא אנשים פתאום מקשיבים אבל אמרת שזה מצחיק אותך ושנינו יודעים שבמילא אף אחד לא מאמין אז אני ימשיך לשחק עד שתגיד לי שלא". לאחר מכן, לקראת ראש השנה, מתוארת פגישה חשאית בראש שנה אחרת:
"שלושה ימים לפני ראש השנה התקשרת ואמרת ששחררו אותך. זה היה הפתעה גדולה, אף אחד לא ציפה וזה היה בדיוק הקטע. אמרת לי שאתה יכול לבוא אליי אם אני נפטרת לגמרי מאלעד לכל החג. זה היה קל לאללה. טלפון אחד והשמוק הסכים, מה הוא לא יעשה כדי להרוויח עוד כמה גרושים בבית חולים וזהו. היינו מסודרים".
יש תיאור פסיכוסקסואלי (=סקס במקלחת), עם תיאורים כמו "ונצמדת אליי מאחור בעדינות ושמת יד אחת על השד שלי והשניה על הכוס, סתם ככה הנחת אותה, ונישקת אותי בעדינות בצוואר מתחת לאוזן. ליקקת טיפה וגילית שיש שם קצת סבון והתחלת לירוק ואני צחקתי, עד אז לא עשיתי כלום. סובבת אותי אליך ולא נתת לי נשיקה כי אתה תמיד אוהב שאני מחכה לך וירדת על הברכיים והתחלת לנשק לי את הבטן בימקום [לא נגענו. ש.פ.]. זה היה נעים כזה, רגוע. התחממנו מזה לאט. אני חושבת שזה כי שנינו ידענו שסוף סוף יש לנו קצת זמן", וגם משהו שאולי לא קראתם מעולם בתיאורים מסוג זה: "ואז הדלת של הבית נפתחה ואתה הפלצת מרוב בהלה" (הנה כי כן, גם כוכבים מפליצים). "וזה היה הביקור פתע של אלעד ששכח בבית את החלוק שלו ולא רצה לקחת משהו מהמכבסה של הבית חולים והוא נכנס לחדר ואמר לי שלום והתחיל לדבר איתי. חשבתי שאני מתה, אבל אתה פתאום נהיית לי עבדאי גדול והתחלת ללקק לי".

בפוסטצ'יק שכתבה עליה FEmale, "המאוננת על הראל מויאל", מיהרה "הנסיכה" להגיב לכל המלעיזים: "אל תבהלו, כולה קצת סקס בריא".
על דבריה של FEmale, "אנחנו קהל קשה, נפגעי פיקציות רבות. ולפיכך הרי את מסווגת כפיקציה, עד שלא תוכיחי אחרת", השיבה הנסיכה בלי להתבלבל: "סבבי לך, מותק. ואליום, אולי?". הדיון הפרמקולוגי נמשך לאימודיום, עת כתבה הנסיכה: "זה לא בריא ללחוץ שיש שלשול עיוני. תחזיקי ואז לא תצטרכי אימודיום. ולנשום לאט לאט. תגידי, כמה זמן לא הזדיינת, נשמה?". בשלב זה נכנס לתמונה E, בן זוגה של fe, והביע סברה (מבוססת היטב, מן הסתם), כי אך אתמול בבוקר הזדיינה.

ושלא תגידו, לא רק ליקוקים והפלצות, יש גם רוחניות, כמו בפוסט המופתי "כיפת הציצי":
"לפני שהורדת את הכיפה נראית ממש אחר. זה משונה, כי כולה כיפה וזה, די קטנה, אבל יש משהו מגניב ורגוע בבחור עם כיפה, ואחרי שהורדת כאילו נהיית מישהו אחר.
בהתחלה היית נראה לי מוזר, קצת ערום. גם ראיתי איך אתה כל הזמן מחפש אותה על הראש שלך עם היד, היית מגשש להחזיר אותה למקום ונראה קצת מבולבל שלא מצאת וזה היה מתוק. עוד סיבה לנשק לך את הפופיק. זה היה זמן מעניין כזה כי אמרת לי שאתה עוד מניח תפילין וזה שאבא שלך לא ידע שאתה מתבלגן וגם בבית עוד הלכת עם כיפה אז כאילו לא היית רגיל לא לזה ולא לזה.
הייתי קצת עצובה לראות אותך מתרחק אבל אתה שמרת על כמה דברים וכיבדת את המשפחה שלך תמיד וזה היה יפה.
ואז פעם אחת היית אצלי והגעת עם כיפה, שכחת להוריד אותה בדרך או משהו, וכשנכנסנו למיטה לקחת אותה ושמת אותה על הציצי שלי וקראת לה כיפת הציצי ואז העפתי אותה באוויר ואמרת שופי הכיפה המעופפת (כמו הכיתה המעופפת בערוץ הילדים) ובסוף הנחת אותה על כל מיני חלקים שלי ונשמת בעדינות. אנלא הכי זוכרת מה היה שם באותו יום ומה עשינו, רק שעוד פעם לא התבלבלת ובאת עם כיפה.
אני דווקא התחלתי להתחזק בזמן האחרון ולהרגיש שהקב"ה מכוון אותי. אני לא יודעת מה הוא רוצה שאני יבין וילמד ממה שקורה עכשיו, אבל אני מקשיבה ושמה לב (וממשיכה לחשוב עליך יותר מדי)".



~ ~ ~ פרידה מהנסיכה ~ ~ ~

"קוראים לי נועם. אני גר במעלה אדומים, בן 22, מובטל", נכתב הבוקר בבלוג הכחלחל של "נסיכה שלך", שכלל פירוט לוהט של רומן פנטזיות עם הכוכב הנולד הראל מויאל. תחת הכותרת "זה שיר פרידה" הוא הסביר:

"אני כותב טוב מאוד, לא עילג, לא ערס, לא נמשך להראל מויאל או לגברים בכלל. שיחקתי, אני מקווה ומאמין ששיחקתי טוב - שעשעתי את עצמי מאוד.
אני מתכתב מזה יומיים עם ידידה של הראל והיא הסבירה לי את הנזק שעשוי להגרם לו מהבלוג הזה. לא השתכנעתי מיד, אבל בסופו של דבר אני מבין שזה בעיקר מיותר. היא אמרה שהוא רצה לפגוש את נעמי, להתעמת איתה פנים אל פנים. כל הכבוד מויאל, על הביצים שלך. נעמי כמובן לא קיימת".

הכותב מבקש "סליחה מכל אלה שדיברתי איתם בטלפון, מאלה שיעלי השכנה שלי עבדה עליהם, מהמעריצות שנחשפו לתכנים מיניים בוטים ולא ראויים לגילן. בחיי שרק באתי להנות".
וסליחה מיוחדת הוא מבקש מהראל עצמו ומאחל לו כל טוב.

בעיני מבינים, הבלוג נתפס כבדייה מלכתחילה, במיוחד לאור העובדה שהתפרסם בעיצומה של שערוריית הבלוגים הפיקטיביים. אחרים ראו בו סאטירה על בלוגי הערצה, אבל רבים התייחסו אליו כאל אמת לאמיתה והתנפלו על "נעמי", המעריצה-לכאורה, בשצף קצף. אז חבל, אבל אין ביצי תאווה סיניות, אין טבעת זין, אין לבלובים בחוף ירושלים, הכל פרי מוחו הקודח של נועם. הפוסטים עצמם, שאולי חירמנו אי-אלה גולשים - נמחקו. אגב, אם מישהו מחפש כותב, לא רק בתחום הארוטיקה, נועם מציע את עצמו.



כתובת ישירה לדף זה www.perkol.itgo.com/blog-harel.htm

סיקור בלוגים קודמים

מה זה בכלל בלוג?

2