Sarit Perkol internet pages


השטעטל הווירטואלי
ביידיש זה נשמע יותר טוב

מאת שרית פרקול

מעריב, 13.7.2003

ניתן היה לחשוב, שיידיש ואינטרנט הם דבר והיפוכו: העולם הישן האולטימטיבי, לעומת העולם החדש האולטימטיבי. הקורא המצוי היה סבור, מן הסתם, כמוני, שיידיש היא שפה של זקנים, או של דוסים, לא אוכלוסיית היעד המובהקת של האינטרנט. או מכל מקום, לא האנשים שעושים אינטרנט באופן אקטיבי. אבל ברחבי העולם יש, מסתבר, הרבה דוברי יידיש, לאו דווקא זקנים, לאו דווקא דתיים, שלא רק מחוברים לרשת, אלא גם מזרימים לתוכה חומרים בשפתם, מצ'וטטים ביידיש, ואפילו מפתחים תוכנות עזר מיוחדות לשפה הזאת. היידיש באינטרנט אולי התחילה מתוך רצון להנצחה, לשימור חומרי העבר, אבל כפי שזה נראה עכשיו, היא שפה מאוד חיה ובועטת, גם במדיום הזה.
שלום עליכם היה כנראה מתמוגג בקברו, אילו ידע על החיים היידישאים השוקקים באינטרנט. עד שנתקלתי ביומן המקוון של קטלא קניא, גם אני עצמי לא ידעתי. כלומר, פגשתי אמנם פה ושם אתרים באנגלית עם רשימות של סלנג ביידיש ומילוני יידיש, אתר או שניים של כליזמרים, אתר שמביא תסכיתים ביידיש. אבל הייתי צריכה את קטלא קניא - שהוא לגמרי לא קוטל קנים - כדי לקלוט שיש כאן משהו מעבר לכך. תרבות שלמה שהועתקה למדיום החדש.
בהתחלה, כשראיתי את בלוג מספר 1782 בישראבלוג, ניסיתי לשנות את אופציית הקידוד בדפדפן, חשבתי ששוב צריך, כרגיל, איזה שפיל (משחק) קטן בין עברית ויזואלית ללוגית. אבל לא, הבלוג של קטלא קניא (www.israblog.co.il/katlekanye), פשוט כתוב יידיש, עם כל הניקוד והסימנים המיוחדים, והוא מונה כבר יותר מ-8,000 כניסות מאז נפתח, באוקטובר שעבר. וקטלא קניא לא לבדו. יש עוד יידיש-שפראכיקע בלאגס, עם קמץ באלף, כפי שנקראים ביידיש בלוגים דוברי השפה. בישראבלוג פגשתי עוד שניים: זה של שלום בערגער www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=5801 וזה של אלף-בית www.israblog.co.il/alef_beys. מהבלוגים האלה הופניתי גם אל פורום מיוחד ומשגשג של דוברי יידיש בפורטל תפוז, שמנהלו, נועם סטאריק, מנחה להתנהל בו "מיט כבוד און דרך-ארץ". בדף הפורום (http://forums.tapuz.co.il/yiddish) יש, מלבד ההודעות, גם מאמרים - למשל, על תולדות וכללי הכתיב ביידיש, מאת חיים לוי - מילונים, בדיחות שהתפרסמו בפורום, גלריית ברכות שנה-טובה ביידיש וגם צ'אט.
יידיש אני לא כל כך מבינה, בעוונותיי, אז פניתי באימייל אל קטלא קניא, שיספר לי מיהו ומה כתוב ביומן המקוון שלו. הוא השיב לי, באנגלית, שהוא נשוי עם כמה ילדים, מתגורר מחוץ לישראל. "אם אתגלה, התוצאות יהיו חמורות, לכן אני לא מוכן לגלות על עצמי יותר מכך", כתב. "בהקדמה לבלוג שלי נאמר - כאן כותב משכיל חסידי, שחושב כמו משכיל, אבל נלהב כמו חסיד, כדי לתאר את חוויותיו בקהילה החסידית, על המאבקים, הספקות, ההצלחות והכשלונות, לצד הגיגים ורעיונות, ואידך זיל גמור".
לדבריו, היומן שלו עוסק "בשיגרה המונוטונית של חיים המסתובבים סביב תפילות, חגים דתיים, ילדים, ילדים, ילדים ועוד ילדים". הוא מתאר את רגשותיו המעורבים כלפי המנהגים הדתיים, "אנכרוניסטיים בעולם המודרני, אבל בה בעת, מחברים אותי לתרבות עשירה, שהיא ביתי". הוא מתאר את רגשות האשמה התוקפים אותו, כשהוא אינו דבק בהלכה עד קוצו של יוד. הוא מתאר טיפוסים חריגים שהוא פוגש ומספר אנקדוטות. הוא מנסה "להיות חצוף, אנטי-ממסדי, סאטירי, לפעמים נושכני, אבל מעל הכל - בהומור". ביידיש, כנראה, זה נשמע יותר טוב.
לשאלתי למה דווקא יידיש עונה קטלא קניא: "אין שפה אחרת שמגיעה אל לב הקהילות האלה כמו יידיש", וגם: "אני מרגיש נוח יותר לכתוב על ענייניי האישיים בדרך הזאת, בידיעה שהקהל שלי מוגבל לדוברי יידיש".
את הבלוג של קטלא קניא קוראת חבורה מעורבת, לדבריו. רבים מהם אנשים כמוהו, שאין להם מקום אחר לתת ביטוי לתסכוליהם, בעולם בו "אין עתונות חופשית, ובידור הוא מילה גסה". יש לו גם כמה קוראים מקרב חרדים שחזרו בשאלה, וקבוצה שלישית - חרדים מודרנים, או אנשים שאינם חרדים, הנהנים לקרוא דברים חדשים ביידיש. קטלא קניא אומר שהוא מכיר אתרי יידיש חילוניים, מנורווגיה, מאוסטרליה, מצפון אמריקה, מדרום אמריקה, מאירופה ומישראל.
רפאל פינקל, מהמחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת קנטאקי, מפרסם באתר האישי שלו (www.cs.uky.edu/~raphael/yiddish.html) תוכנות עזר ליידיש כמו מנוע המרה לשפת Ascii, גופנים ותוכנה לכתיבת יידיש להורדה, "די יידישע שרייבמאשינקע" (מכונת כתיבה וירטואלית ביידיש), מאגר של שירים ביידיש, קישורים למגזין אלקטרוני ביידיש ולמוסדות יידיש ולמאמר שלו על טיפול בטקסטים ביידיש במערכת הפעלה יוניקס. יש שם גם הפניות לטקסטים מקוונים ביידיש, בין השאר של איציק מנגר, של שלום ברגר ואפילו גירסה יידישאית לשיר האהבה של אלפרד פרופרוק מאת ט.ס. אליוט, "דר שיר השירים פון מענדל פומשטאק", בפורמט PDF.
רשימת הקישורים בדף הקטן הזה של רפאל פינקל מובילה ישירות אל מחוזות היידיש של האינטרנט. המקום המרכזי הוא המכון למחקר יהודי YIVO (בכתובת www.yivoinstitute.org), הכולל ארכיונים של טקסטים, תצלומים, צלילים ומידע על היידיש, לצד פירסומים, חדשות וקורסים. בארכיונים שמורים, לפי הכתוב באתר, יותר מ-22 מיליון מסמכים, צילומים, הקלטות, כרזות, סרטים, קלטות וידאו וחפצים, שמהווים יחד את האוסף הגדול ביותר של חומרים הקשורים בתרבות יהודי מזרח אירופה ואמריקה. חלק מהחומרים האלה זמינים באתר עצמו, ואת השאר אפשר להזמין באמצעות האתר.



והרי התחזית, ביידיש

ברשימת הקישורים השימושית של פינקל נמצא גם מגזין אלקטרוני "דר יידישער טעם-טעם" המתארח באתר יידיש צרפתי, אתר "השטעטל" (ראו הרחבה למטה), הפניות אל מרכזי ספרים ביידיש ובכלל זה ספרים שאזלו מהדפוס, אוסף הגלויות של בני שוורצברג עם כתבי יד ביידיש, רדיו יידיש, שירה ביידיש, ריקודי עם, מוזיקה, הבלוגים שהזכרתי קודם, וגם, תאמינו או לא, תחזית מזג אוויר בערי ארצות-הברית - ביידיש.
בראיון אימייל מספר פינקל כי, יידיש היתה שפת האם של הוריו, שנולדו בשיקגו ב-1915. הורי-הוריהם, שהגיעו ממזרח אירופה, דיברו יידיש בלבד. הוא עצמו התוודע לשפה דרך הבדיחות ("שכמובן, אף פעם אי אפשר לתרגם אותן", הוא אומר) והקלטות של שירי עם, למשל, מפי תיאודור ביקל. הוא התחיל ללמוד יידיש באוניברסיטת שיקגו, ב"בית הילל", המשיך ללימודים בסטנפורד, ובסופו של דבר גם התחיל ללמד יידיש בעצמו. "תמיד נראה לי שיידיש הרבה יותר חשובה לי מעברית, במיוחד עברית מודרנית", אומר פינקל. "נכון, עברית היא שפת אבותיי. אבל אצטרך לחזור אחורה תריסר דורות כדי למצוא דובר עברית מלידה, בעוד שאני צריך לחזור רק דור אחד בלבד כדי למצוא דובר יידיש ילידי. יידיש היא קשר הרבה יותר ישיר לאבותיי".
הוא בחר לדבר רק יידיש עם ילדיו, ילידי 1986 ו-1989, וככל שגדלו, גדל גם אוצר המילים שלו (אם כי הוא מודה שבנושאים כמו כימיה, פיזיקה ומתמטיקה הוא קצת מתקשה לדבר איתם ביידיש). במקביל, נוסף על התוכנה להמרת תעתיקי יידיש, הוא פיתח רשימת מילים ביידיש, יחד עם תוכנה המנפיקה את כל הצורות המורפולוגיות שלהן. למשל, המילה מענטש (אדם) מאפשרת ליצור גם "מענטשלך" ועוד. הוא משתמש ברשימת המילים כמילון, וגם לתוכניות לבדיקת איות ביידיש. פיתוח נוסף של פינקל הוא תוספות לתוכנות עיבוד תמלילים, המאפשרות להקליד במקלדת אנגלית רגילה, אבל לקבל טקסט ביידיש. הוא כתב גם תוכנות עזר לתמיכה יידית במעבדי תמלילים, עם אפשרות לראות את כל התפריטים ביידיש - עבודה שעדיין נמצאת בעיצומה.

יידיש, הדור הבא

למעשה, אדם החפץ בכך, יכול ללמד את עצמו יידיש דרך האינטרנט. באתר מרכז התרבות של דורה טייטלבוים, המיועד לקידום התרבות היהודית והשפה היידית
(www.yiddishculture.org) יש בין השאר, נוסף על קישורי רדיו ביידיש באינטרנט, מידע על לימודי השפה. יש שיעור מקוון למתחילים, ובמחשבה על הדור הבא, ב"קינדער קלוב", מועדון הילדים, יש משחקוני יידיש בסגנון מכונות המזל בקזינו, ואפשר לשמוע ביידיש, בעזרת תוכנת ריל-פלייר, סיפורים של איציק קיפניס: "הבית הקטן" (דאס שטיבעלע) ו"ארבעת הפרפרים". לדור הצעיר של דוברי יידיש מיועד גם אתר "ארעלע"
(http://beta.tuweb.com/arele), המכיל חוברות עבודה מצוירות ביידיש.
אחר כך, מי שרוצה להתכתב ביידיש דרך האינטרנט כדי לתרגל, ימצא את מבוקשו באתר www.derbay.org/penpal.html - חיפוש "רעים לעט" ברמות שונות. בשאלות אפשר לפנות אל פישל.

א לעק און א שמעק

באתר "השטעטל" (www.ibiblio.org/yiddish), המלווה באיורים בסגנון העיירה היהודית, יש, כמו בכל יישוב יהודי המכבד את עצמו, ספריה, בית כנסת, בית ספר, אתר הנצחה, משרד דואר, תחנת רכבת, מרכז אמנות ומטבח. בספריה נמצא את לוח התעתיק היידי, וכמובן ספרים מקוונים, מאמרים, עתונים, מילונים, קטלוגים, ביוגרפיות וסטטיסטיקות, לצד חנות "דר מויכער ספרים". באזור בית הכנסת הווירטואלי יש מקורות לימוד ותמונות של בתי כנסת ממזרח אירופה, לצד מדריך לבתי כנסת ומניינים ברחבי העולם. בבית הספר של השטעטל הווירטואלי יש מידע על לימודי יידיש בבתי ספר ואוניברסיטאות בעולם, על מועדונים ומרכזי תרבות, כולל אתר של מועדון יידיש ביפן, "דר יאפאנישער יידיש קלוב". באזור ההנצחה עוסקים בגינאולוגיה יהודית - שפע של קישורים לאתרים ואגודות של חיפושי שורשים, לצד ביבליוגרפיה נבחרת של חיי השטעטל.
משרד הדואר כולל רשימה ארוכה של רשימות דיוור לחובבי יידיש, מגזינים אלקטרוניים, עתונים ורדיו ביידיש. באגף התחנה יש מיפוי של השטעטל - קהילות ברחבי העולם.
מרכז האמנות נחלק לגלריות של ציורים (מרק שאגאל, למשל, אבל גם איורים לסיפורי שלום עליכם), מוזיקה - אתרי כליזמרים, תיאטרון יידי, קולנוע יידי, אירועים ופסטיבלי יידיש.
ובמטבח, כמו במטבח, מתכונים משפחתיים, נחלקים לפי מרקים ומתאבנים, מנות עיקריות, קינוחים ומאכלי חגים, תחת הכותרת "א לעק און א שמעק" - קצת טעם וקצת ריח, על קצה המזלג.



כתובת ישירה לדף הזה www.perkol.itgo.com/yiddish.htm

303