Sarit Perkol's Internet columns, Maariv
מציאות וירטואלית



Michael HeimEscaping to Other Worlds - the VR Option

In times of terror, peoples' imagination tends to freeze. In an interview to Israeli newspaper Maariv, Michael Heim, an international expert on 3D worlds, suggests an option for relaxation in virtual reality enviornments - and maybe even a solution for the feuding in the Middle East.
By Sarit Perkol

לברוח לעולמות אחרים

מאת שרית פרקול


מעריב, 5.5.2002

"אייסיטי הפכה לחיי. מאז הפעם הראשונה שביקרתי בעיר הפכתי למכור, וכל העיסוק שלי במחשב קשור לאייסיטי, כמו יצירת אווטרים, בניית חפצים ועוד. ואם העיר לא עולה לי, אני בדיכאון. לסיכום - העיר בשבילי היא כמו סמים. אייסיטי היא חיי ורוב היום אני בעיר".
--אלברונו, משתמש בעיר הווירטואלית הישראלית.

העולם שלנו, ובעיקר הארץ שלנו, ובמיוחד בימים אלה, זה לא תענוג גדול. אין פלא שמתחילים לחשוב על אופציות אחרות, גם אם הן נראות קצת מופרכות ממבט ראשון. עד שיתחילו ליישב את החלל, או לפחות עד שתתארגן לנו כאן מדינה נורמלית יותר, עם שכנים פחות עצבניים, כנראה אין לנו ברירה אלא לפנטז על עולם טוב יותר.
בזכות הטכנולוגיה, אפשר יותר מסתם לפנטז על עולם אחר; אפשר ממש לברוא אותו, בתלת-ממד דיגיטלי. אפשר להתהלך בתוכו, לקפוץ, לרוץ, להתקרב, להתרחק, להידבר, לאהוב, להתאבל, להילחם, ואם קשה מדי או נמאס - לעזוב אותו ולדלג בקלילות לעולם אחר.
מדובר באסקפיזם האולטימטיבי: עולמות של מציאות וירטואלית, תפיסה שנראית מצודדת יותר ויותר בהשוואה לריאליזם הקופח על ראשינו בעמק הבכא הזה. לפי הגדרה של אנציקלופדיה קולומביה (2001), מציאות וירטואלית היא "סביבה ממוחשבת שאיתה ובתוכה יכולים אנשים ליצור אינטראקציה. היתרון של המציאות הווירטואלית הוא, שאנשים יכולים להיכנס לתוך סביבה שבדרך כלל אינה זמינה להם, בגלל סיבות כמו מחיר, בטיחות או מגבלות התפיסה החושית. סביבת מציאות וירטואלית מוצלחת מציעה למשתמשים להיכנס, לנווט ולפעול בתוכה. המציאות הווירטואלית כוללת מגוון סביבות מחשב אינטראקטיביות, החל מפורומים טקסטואליים מקוונים ובמשחקים מרובי-משתתפים ועד לסימולאציות משוכללות המשלבות קול, וידאו, אנימציה או גרפיקת תלת-ממד וריח".
בעולמות וירטואלים תלת-ממדיים, נעשה שימוש באווטרים - מייצגי דמויות של אנשים, בעלי חיים וחפצים. מקור המילה אווטר הוא בסנסקריט, "לרדת, לעבור", ומשמעותו ללבוש דמות אנושית, או לגלם תפיסה פילוסופית.
מקור המילה "וירטואלי" הוא לטיני, "וירטס", שפירושו הצטיינות, והעולמות האלה אכן מצטיינים בפוטנציאל, לפחות מבחינה חברתית.
מייקל היים, אמן בעל תואר דוקטור בפילוסופיה, מפתח מאז 1986 רעיונות למרחב הממוחשב ולמציאות וירטואלית. הוא מעביר סמינרים במכללות ואוניברסיטות ברחבי העולם, ובשנים האחרונות פיתח קורסים בתיאוריית העולמות הווירטואליים ובעיצוב עולמות וירטואליים, בקולג' העיצוב ארט סנטר בפסדינה, קליפורניה, שם גם הוביל צוות של אמני גרפיקה ממוחשבת ליצירת סדרת סייבר-פורום של מפגשים מקוונים. עם ספריו נמנים "שפה אלקטרית" (1987), "המטפיזיקה של מציאות וירטואלית" (1993) ו"ריאליזם וירטואלי" (1998). בראיון אימייל מיוחד ל"און ליין" משתעשע היים באפשרות, שבאמצעות המציאות הווירטואלית נוכל לנסות להשפיע לטובה גם על מציאות חיינו שמחוץ לרשת.
-היית מעצב סביבה וירטואלית "מרגיעה", לשימוש בתקופות של טרור?
"סביבה וירטואלית כזאת יכולה להיות אקט של דמיון אחראי. דמיון אחראי מארגן את הדימויים ומשתמש בהם כדי להשפיע על הנפש. דמיון אחראי מתרחק ממעגל הדימויים המבעית ומביא תחת זאת הדמיות שמטרתן מזור ורגיעה, כדי שהדמיון יוכל לשחרר את עצמו ולראות אלטרנטיבות. הדמיון המבועת מקפיא את היכולת לראות אלטרנטיבות. באמצעות כוחות ההילינג של הדמיון, ניתן לרכך ולשחרר זכרונות קפואים. אם, למשל, קופצים את האגרוף למשל דקה, כשפותחים את היד בלי למתוח אותה, האצבעות לא יחזרו מיד למצבן הפתוח הטבעי. זה מפני שמשקעי המתיחות נשארים זמן רב יותר מאשר הרצון המודע להשתחרר. באותה מידה, הדמיון המבועת משתחרר רק אם נחכה מספיק זמן, או אם נכניס את עצמנו לתהליך מודע המשפיע על הגוף הגשמי. אלמנטים גופניים כמו נשימה ותנועה מקלים על ההילינג. אני מלמד מדיטציה וטאי-צ'י בבית חולים בלוס אנג'לס שהפך למרכז הילינג. מאז ה-11 בספטמבר, הביקוש ל'מדיטציית שלווה' הוא עצום. נשימה עמוקה ותנועות איטיות עוזרות לשחרר דמיון שעבר טראומה. ישיבה מול מחשב, כשהיא לעצמה, אינה מספקת גישה לרמה הגופנית של הגוף והמוח, בה ניתן לשחרר דימויים באופן מודע.
"מצד שני, אני בהחלט מאמין שיום אחד נהיה מסוגלים להשתמש בסביבות וירטואליות כדי לתמוך בתהליך הילינג באמצעות הדמיון. למרבה הצער, הממשק התלת-ממדי הקיים עדיין מוגבל לעכבר ולמקלדת. ובכל זאת, ישנם כמה עולמות וירטואליים המציעים הבטחה לרגיעה עמוקה. למשל, 'גן הזן של מייקל', גן וירטואלי שיצרו דייב ומרין רסמוסן בעזרת תוכנת Adobe 3D Atmosphere. בכניסה לגן נכתב: 'החלל השלו הזה במרחב הממוחשב הוא פונדק דרכים, שנועד להרגיע את העצבים ולחלוק חוויה רוחנית עם חברים. צלילי הסוף ופעמוני רוח, לצד הדרך הארוכה, מעניקים לאורח בגן הזן הזדמנות לשקוע בהרהורים על החיים במרחב הממוחשב ובמרחב המציאותי'. אזור אחר בעולמות האווירתיים האלה מאפשר מרחב וירטואלי המזכיר את טקס התה היפני. גם כאן, הדמיון המודע והאחראי מעורר שלווה, על בסיס ריטואל הלקוח מהעבר הנוסטלגי, האטאוויסטי (שינטו/בודהיזם)".
עולמות וירטואליים: www.activeworlds.com
www.adobe.com/atmosphere
כלים לבניית אווטרים: www.curiouslabs.com

- בעקבות ה-11 בספטמבר האמריקנים נוטים יותר "להסתובב" בצ'אטים ובמקומות וירטואליים? ראית אנשים מנסים להימלט מהמציאות הבלתי נעימה אל האינטרנט בכלל ואל סביבות וירטואליות בפרט?
"למעשה, אני דווקא מרגיש מאז ה-11 בספטמבר 2001 נסיגה מההיבטים היותר הזויים של המרחב הממוחשב. הפעילות באימייל ובפורומים נמשכת, כמובן, אבל דומה שההיבטים היותר נסיוניים של הרשת נסוגו זמנית. במשך שבועות לאחר הפיגועים, האמריקנים התכנסו במקומות פיזיים כמו פארקים וכנסיות. אין ספק שיש השפעה לנפילת חברות הדוט.קום, אבל זה נובע גם, לדעתי, מנסיגה של דמיון מבוהל. במצב של טרור, הדמיון מתכווץ, נצמד לדימויים חוזרים ונשנים של פחד ושל חוסר ביטחון. הדמיון האמריקני נתקע, כמו מכשיר וידאו מקולקל, ממחזר מראות של אסון שוב ושוב. בשבועות הראשונים שלאחר מתקפת הטרור בארה"ב, במרחב הממוחשב שררה תחושה של ואקום חסר צלילים. הצ'אטים נראו טריוויאליים והאימייל נראה מיותר, למעט העברת קישורים ותגובות מתוך הדמיון התקוע. היבול המיידי של הדימויים האמנותיים הופיע בפרויקט 'למה?' www.whyproject.org , בו הוזמנו אנשים מכל העולם לחלוק ביניהם קולאז'ים של דמיון מבועת ומסויט. אני עצמי מצאתי מעט נחמה ב-14 בספטמבר, כשהצטרפתי לטקס בעולם תלת-ממדי של אווטרים. בעולם הזה, שפותח באגף החינוכי של יקום אקטיב וורלדס www.activeworlds.com/edu , התקיימה אזכרה לאור נרות, בה אווטרים בצורות של ילדים השאירו נרות עטופים במסר אישי לאורחים הבאים. הטקס הזה, הכאילו ילדותי, הצליח לרגש אותי עמוקות. על אף שהאזכרה הזאת נבנתה במודע - עולמות מאוכלסי אווטרים הם מבנים חברתיים מודעים לעצמם - הנחמה שחשתי שם החייתה דמיון קדמוני. התנהגות שבטית מספקת מרגוע זמני לדמיון מבועת, אבל טקסיות כמו-קדמונית כזאת אינה הסוג הנעלה ביותר של דמיון מרפא. ריטואלים הם התנהגויות שבטיות שאינן מצליחות להציע את השליטה האישית המודעת של תכולת הדמיון שבהם. הטקסים מתרחשים מחוץ לדמיון האחראי. הם מגיבים לאימה ולטרור ומביאים נחמה, אך אינם משחררים את חומרי הנפש לטובת משהו מועיל. עם זאת, ככל שחלף הזמן, אנשים התחילו להקים אנדרטאות בתוך אקטיב וורלדס ולהנציח את יקיריהם או חבריהם שמתו בפיגועים של מרכז הסחר העולמי והפנטגון. רבים מהמבנים התלת-ממדיים האלה מאוחסנים כיום בעולם Memorial, בכתובת "
www.awcommunity.org/awec/activeworlds_united.

- האם אווטר או אייקון במקום סתם כינוי משפיע בצורה אחרת על ההתנהגות? אתה חושב שהמרחב הממוחשב, בו אנשים מכל מיני מקומות בעולם יכולים לאכלס אותו מקום וירטואלי, עשוי מתישהו לקרב בין עמים ניצים בעולם האמיתי? אתה יכול לתאר לעצמך עולם וירטואלי בו יהודים ופלשתינים חיים יחד בשלום, או שהיריבויות נמשכות גם שם?
"השאלה שלך מרמזת - בצדק, לדעתי - שעולמות האווטר מסוגלים לייצר ישויות חברתיות-תרבותיות. על ידי המעבר דרך הפנטזיה באינטרנט, אנחנו משנים את התפיסה העצמית שלנו ואת יחסינו עם הזולת. האיכות הפנטסטית, הקרנבלית, של האווטרים מציעה הזדמנות לטרנספורמציה. צחוק, פרודיה והגזמה יכולים לחולל תמורה בישויות - במיוחד כשהם מתרחשים בפגישות וירטואליות בזמן אמיתי, בניגוד למפגש פנים אל פנים (מאיים) או תקשורת משודרת (תעמולה). באחדים מהמאמרים שלי אני מדבר על הפוטנציאל הזה לחולל תמורה. ההיטמעות בעולם התלת-ממדי, אם היא מתוכננת ומיושמת במיומנות, עשויה לחולל התחדשות בישות חברתית.
"הסכסוך הישראלי-פלשתיני נראה מקרה מבחן טוב להתערבות של אווטרים, ובכלל, כך המצב הבינלאומי מאז 11 בספטמבר. רעיון ליוזמה כזאת עלה בדעתי חודש-חודשיים לאחר הפיגועים בארה"ב. באותה תקופה, אנשים כמעט לא צחקו מכל הלב, והאנושיות שלנו היתה שברירית וקלושה. בעוד אמצעי התקשורת האמריקניים מדווחים בלי הרף על החיפושים אחרי אוסאמה בן-לאדן באפגניסטאן, לא מצאתי נחמה בביקורים שלי בעולמות הווירטואלים. עד שפתאום צץ אווטר של אוסאמה. גרפיקאי כשרוני השתמש בתוכנת 'מעבדת האוואטר' והצליח להחדיר צחוק אירוני בסיטואציה טראגית. זה היה הצחוק הראשון שלי בעולמות התלת-ממדיים אחרי תקופה ארוכה".
האתר של מייקל היים: www.mheim.com

יצירת אדם רב-תרבותי

ד"ר מייקל היים חשב על צוות סטודנטים שישתתפו בכינוסים בינלאומיים בעולמות תלת-ממדיים, כמו סדרת CyberForum@ArtCenter שהתקיימה בשנים 1998-2000. "מטרתה של סדרה כזאת תהיה להביא סטודנטים מיבשות שונות כדי לחלוק את הזהויות התרבותיות שלהם דרך האווטרים שבחרו לעצמם וכדי לדון, באמצעות צ'אט, בחילוקי הדעות ביניהם וברעיונות המשותפים להם", אומר היים. "התוצאות של מפגשים כאלה יכולות להיות יצירת אדם רב-תרבותי - לפחות כפי שזה נראה באמצעות גרפיקה בתלת-ממד - אווטר שאליו יגיעו, מבחירה חופשית, אנשים צעירים מתרבויות שונות, המתחברים באינטרנט כקהילה במשך חודשים אחדים. בינתיים אנחנו לא יודעים איך 'האדם הגלובאלי' הזה עשוי להיראות, או מה יהיו ההתנהגויות שלו. הסמינרים המתוקשבים שלי הראו, שההתנהגות החברתית שונה בקרב אנשים מארצות שונות: אנשים משוודיה או מקוריאה מתנהגים בקהילות המקוונות בצורה שונה מאשר האמריקנים. ואולי נעדיף ריבוי-זהויות על פני צורה אחת ויחידה?"
היים מעלה את האפשרות שבתי ספר ואוניברסיטאות בישראל ובשטחי הרשות הפלסטינית ישתתפו יחד בניסוי כזה, יוזמת "אינטר-דיזיין", כפי שהוא מכנה אותה. יוזמה כזו מצריכה עבודה של חמש שנים, והיא קוראת למשתתפים ולנותני חסות. בינתיים נמצאו, לדבריו, בתי ספר בסקנדינביה ובאירופה שהביעו התעניינות. מורים ומנהלי מוסדות חינוך המעוניינים להשתתף ביוזמה יוכלו למצוא מידע נוסף באתר cyberforum.artcenter.edu

בית בקיבוץ וירטואלי

iCity היא עיר וירטואלית ישראלית בתלת ממד, שהוקמה לפני כשנה וחצי. לפי הכתוב בקובץ השאלות והתשובות שבאתר www.icity.co.il "זוהי סביבה מרתקת ומלאת התרחשויות, המהווה מקום מפגש לאנשי הרשת בני כל הגילאים, הדתות והתרבויות. ב -iCity תוכל בעצם לנהל את חייך: להשתתף באופן מלא בחיים הציבוריים (להצביע על ענייני השעה בעיר, לשמש בתפקיד ציבורי, לנהל מסחר על חפצים בשוק הפשפשים), ליהנות ממגוון חיי הבידור והפנאי (לבלות במועדוני הלילה, להשתתף במשחקים, לצפות בסרטי וידאו), ולפגוש אנשים מרחבי העולם. יהיה לך כאן בית פרטי לאחר שתשכור אחד, ותוכל לרהט אותו כרצונך. לאחר שתכיר כמה מהאזרחים ב -iCity , תוכל להזמין אותם למסיבה פרטית בבית שלך, או סתם לכוס קפה של אחר הצהרים. אם אתה מתעניין בנושא מסוים תוכל להקים מועדון משלך בתלת ממד".
העולם הזה פועל על כסף אייסי ונקודות ניסיון, הנצברים בעצם הכניסה והשהות בעולם הווירטואלי הזה, בו אפשר להתגורר בקיבוץ, ביפו, באי רובינזון או בבית מלון. מידע שוטף על משרות פנויות מוצאים במרכז התעסוקה, חפצים לבית משיגים בשוק הפשפשים, בדוכנים פרטיים או במסחר אישי עם אזרחים אחרים.
בגיליון 19 של "הממד הרביעי", המקומון של העיר הווירטואלית, שראה אור בסוף נובמבר 2001, נערכו לציון שנה לאייסיטי, וכבר העלו נוסטלגיה: "מצאתי עצמי מהרהרת בימיה הראשונים של אייסיטי, כשעשרים אזרחים אונליין היה שיא השיאים, כשלמצוא אזרח דובר עברית היה אירוע נדיר, וחפץ חדש בשוק היה נדיר עוד יותר... ימי טרום החתונות והזוגות המאוהבים המטיילים עם כלבם הווירטואלי ברחבי צפון העיר, ימים בהם הנהלת העיר החזיקה ברוב העבודות ו'המרתף של איליין' לא היה קיים אפילו באגדות המקום".


S1m0ne & Virtual Women סימון - ונשים וירטואליות אחרות

כתובת ישירה לדף זה: direct URL: www.perkol.itgo.com/vr.htm

187