Sarit Perkol internet pages
כתבו לי



שיכוני צמרת

טרנד חדש - אנשים חוזרים לגור על העצים, ולא דווקא בגלל מחסור בכסף

מאת סטיבן בארי-אנתוני, "לוס אנג'לס טיימס". תרגום: שרית פרקול

מגזין עסקים, מעריב, 24.8.2004

Tree House
בתים על עצים, נדל"ן מניב

זה נשמע כמו בדיחה. רק נסו להגיד "יש לנו בית עץ", ותראו את התגובות. לא הגיע הזמן להתבגר? אבל לאט לאט, הפנטזיה גוברת על ההיגיון. "מה, זה לא חלום של כל אחד?" שואל קיט סיקלס. זו בדיוק התשובה הרווחת בקרב האנשים הבוגרים המתחזקים בתי עץ. למעשה, קשה להם להסביר את האופי המדויק של השיגעון הזה. "בואו ותראו בעצמכם", הם יאמרו.
סיקלס, איש נדל"ן מסן דייגו, ואשתו קארן, מורה בגמלאות, התחילו לדבר על בתי עץ בזמן חופשה באספן, קולורדו. דיברו ועשו: הם ניגשו לחנות מקומית, שם רכשו שני ספרים, מאת המומחה לענייני בתי עץ, פיטר נלסון.
החברה של נלסון מסיאטל, וושינגטון, "טריהאוס וורקשופ", הקימה כבר יותר מ-60 בתי עץ בשש השנים האחרונות, רבים מהם עבור מבוגרים. החברה הגדולה ביותר בעולם לבניית בתי עץ, "טריהאוס קו" מסקוטלנד, מקבלת מארצות הברית הרבה יותר פניות מאשר מכל הארצות האחרות גם יחד, מוסר נשיא החברה, ג'ון האריס. השנה תקים החברה שלו יותר מ-150 בתי עץ, זאת לעומת 40 בתים בשנת 2000 ושלושה בתים בלבד בשנת 1996. בחמש השנים האחרונות טיפסו לצמרות העצים משרדים, ספריות, חדרי אורחים ואפילו בתים שלמים, בעזרת אנשי מקצוע מתמחים: אדריכלים, נגרים, גננים ומהנדסים, הבונים בתי עץ במשרה מלאה.
בני הזוג סיקלס, שהבינו כי יש הרבה מאוד אנשים שפויים המעדיפים לבלות את זמנם על עצים, קבעו פגישה עם פיטר נלסון בסיאטל. בשבועות שלאחר מכן שרטט נלסון את התוכנית, ונגר בן 32 בשם באבה סמית סידר לעצמו בית זמני על עץ בנחלתם של הזוג סיקלס, כ-300 דונם בצפון-מזרח סן דייגו. ביוני שעבר התחילו העבודות על אחד מבתי העץ המושקעים ביותר בארצות הברית.
מבחינת נלסון, הגורו של תנועת בתי העץ האמריקנית, הכל התחיל לפני 34 שנה, מול בית קטן בסגנון קולוניאלי-הולנדי ברידג'ווד, ניו-ג'רזי. נלסון בן השמונה תפס פטיש והתחיל למסמר לוחות על עץ אדר סמוך. בהתחלה הוא בנה סולם, אחר כך צצה על העץ במה, ואז גם גג. במשך שמונה השנים הבאות חלקו נלסון ואחותו את זמנם בין העצים לבין הקרקע. כשקיבל נלסון את רשיון הנהיגה שלו "וגילה את המין היפה" נכנסה תאוות העצים שלו "להקפאה עמוקה", כדבריו, אבל זו שבה וצצה אצלו בגיל 25, כשעבד כנגר בקולורדו. "תיארתי לעצמי שיש איפשהו בתי עץ של אנשים בוגרים", אומר נלסון, שהתחיל לצלם כל בית עץ שנקרה בדרכו. ב-1994 הוא פרסם את הצילומים בספר אלבומי, "בתי עץ: האמנות והאומנות של החיים על הקצה".
בזמן ביקור בהוואי, בין הדקלים, שמע נלסון על מישהו מפורטלנד, אורגון, שבדיוק בנה את בית העץ הראשון שלו. הוא טס לפורטלנד, ומשם, "באמצע הלא כלום", אל טאקילמה, עיירת מכרות נחושת לשעבר. הוא פגש שם את מייקל גרנייר, שפתח מקום של לינה וארוחת בוקר במרחק קילומטרים רבים מכל אורח פוטנציאלי. "היה לי בית הארחה, אבל לא באו אורחים", אומר גרנייר, שהחליט להגשים חלום ילדות ואולי גם לדרבן קצת את העסקים היגעים. הוא איתר עץ סקויה חסון ולקח את ארגז הכלים שלו. "עמדתי לבנות את בית העץ שתמיד רציתי", הוא מספר.
השמועה על בית הארחה על העץ פשטה מפה לאוזן, ובתחילת שנות ה-90 אנשים כמו נלסון התחילו להגיע. ביניהם היו גם צ'רלי גרינווד, לשעבר מהנדס מעמק הסיליקון, וג'ונתן פייראוקס, מומחה מדופלם לעצים. אנשים אלה ואחרים היוו את הגרעין של תנועת בתי העץ האמריקנית, וכבר שמונה שנים הם מגיעים אחת לשנה לטאקילמה, בסוף השבוע של יום קולומבוס, כדי להשתתף בוועידה של התאחדות בתי העץ העולמית.
מספר המשתתפים כבר מגיע ל-60, וביניהם גם משוגעים-לדבר מיפן ומאירופה, שמחפשים קורסים על תכנון בתי עץ והנדסת בתי עץ. מידי שנה הם מרימים כוסית לכבוד פריצות דרך כמו "ענף הגרנייר" - ענף מלאכותי הממזער את הנזק לעץ תוך אספקת עוגן שיכול לשאת עד כ-4,000 ק"ג.

לינה, ארוחת בוקר ומכללה על הגובה

היום יש בחוות בתי העץ של גרנייר, הנושאת את השם הציורי "Out'n'About Treesort", כבר 18 בתי עץ, בגובה כ-12 מטר מעל פני הקרקע, מחוברים על ידי גשרי חבלים ופלטפורמות על צמרות העצים. משפחות יכולות לשכור סויטה - כולל מיטה זוגית, חדר גדול, שולחן אוכל ואמבטיה ענתיקה על רגלי אריה - או "טריזיבו", דירה בסגנון גאזיבו, בגובה של כ-13 מטר מעל פני הקרקע. כדי להגיע לטריזיבו צריך לטפס במדרגות לולייניות ולהתהלך על גשרים תלויים המשתרעים על פני כ-40 מטר. זו ממש עיר בתוך העצים - לינה וארוחת בוקר, פלוס "מכון בתי העץ", שם יכולים מבקרים בעלי נטיות אילניות מפותחות להירשם לקורסים לבניית בתי עץ.
משפט המפתח הוא, ששלושה כוחות משחקים כאן: המזמין, אנשי המקצוע והעץ. והעץ, אומרים אנשי המקצוע, תמיד פוסק אחרון.
ראשון בא המומחה לעצים ומבצע ריקוד משוכלל: כורע ברך כדי לבדוק את איכות הקרקע, ממשש ומודד את השורשים ואת הענפים, כדי לקבל תחושה של העץ. בעקבותיו בא המהנדס, "שבוחן את הגיאומטריה הקריטית של העץ או העצים", מסביר גרינווד. מודדים את מידות הבסיס, את ההתנגדות לרוח, את אזור הצמרת. גרינווד מזין את הנתונים תוך שימוש באותה תוכנת מחשב ששימשה לעיצוב תחנת החלל הבינלאומית.
נלסון משרטט בסבלנות, וחוזר ומתקן במקרה הצורך. אחר כך יבלו סמית ונגר נוסף את תשעת החודשים הבאים בדפיקות פטיש. בתור חומר גלם משמשים עצי אלון מתים שנמצאו בשטחם של הזוג סיקלס, אבל נלסון מביא מסיאטל גם עץ יפהפה מבניינים ישנים שפורקו. רוצים אח בנויה מלבנים? צוהר בשמיים? אין בעיה. וכמובן, גם צנרת, חשמל, חימום ומיזוג אוויר. בסופו של דבר קם בית עץ ששטחו 91 מ"ר, בגובה כשלושה מטרים מעל פני הקרקע.

טרזן של סופי שבוע

קיט סיקלס אומר שכבר כואבת לו היד מרוב כתיבת צ'קים - בסביבות 350,000 דולר - אבל לא כל בתי העץ כל כך מושקעים ויקרים. ישנו גם אנדרו פישר, שבנה בנאפה בית עץ בגובה כ-13 מטר מעל פני הקרקע ומשתמש בחבל כדי להגיע באומגה למטווח חץ וקשת מתוצרת בית. פישר, מעצב פנים מסן פרנסיסקו, הופך בסופי השבוע לטרזן. הוא לא הצליח לתפוס את פיטר נלסון, אז הוא התקשר אל ג'ונתן פייראוקס, המומחה לעצים, שהגיע במהירות לנאפה. כעבור ארבעה חודשים, ביולי 2002, הסתיימה בניית בית עץ בשטח של 37 מ"ר בין עצי אורן מתנועעים ברוח. "רציתי שזה יתמזג עם העצים", אומר פישר, ובאמת, אלא אם כן יודעים מראש, די קשה למצוא את מקום המסתור שלו בסופו שבוע. סיום הבנייה היה רק ההתחלה מבחינת פישר, שהתחיל לבנות רהיטים פנטסטיים כמו "מיטת-יום אינדיאנית" ענקית וציפוי קירות מוזהב. הוא התקין נברשת פלדה מצופה זהב בדמות ענפי עץ הבוקעים מהתקרה, והוסיף גם אדניות עם פרחי יסמין בחוץ.
"בתי עץ הם חלומיים מעצם מהותם", אומר פישר. הוא עורך שם מסיבות קוקטייל, ולפעמים גם מציע את החדר לזוגות טריים, לטובת האווירה הרומנטית. הכל טוב ויפה, עד שמגיעות רוחות סערה ומטלטלות את בית העץ מצד לצד. זמן לרדת, והכל נחשב חלק מההרפתקה.
ומה המחיר? באזור פסאדינה, קליפורניה, שם בנו מייק קאווני וטינה לנרט את בית העץ שלהם, בתי עץ נמכרו ביוני תמורת כ-04,43 דולר למ"ר. בית העץ שלהם משתרע על פני 18 מ"ר צנועים אך מטופחים מאוד, ושווי השוק שלו יותר מ-80,000 דולר. את הסנאים מקבלים בתור בונוס, על חשבון הבית.

גם לצ'רצ'יל היה בית עץ

לדברי האריס, ההיסטוריון הרשמי של תנועת בתי העץ, אנשים נהגו לגור על עצים בתקופות עתיקות. "זו היתה הדרך ההיגיינית ביותר לחיות", הוא מסביר. באירופה של המאה ה-16 וה-17, למשל, "לכל אדם אמיד היה בית עץ. חברי אצולת הקרקעות נהגו לארח שם את אהובותיהם". לווינסטון צ'רצ'יל היה בית עץ באחוזת צ'ארטוול בקנט, וגם לג'ון לנון, אומר האריס. אבל הם כנראה לא הצטרכו להתמודד עם הנודניקים.
"טרחן אחד יכול לסלק את כל הקסם", אומרת ג'רי צ'יאבטה, סבתא מהאנטינגטון ביץ', קליפורניה, שבשנת 2000 נאלצה לפרק את בית העץ שלה, בעקבות תלונה של שכן. בדרך כלל הבנייה על עצים אינה מעוגנת בחוק העירוני, כך שכל תלונה יכולה להסתיים בצו הריסה. שכנים אחרים הפגינו ונשאו שלטים, "הצילו את בית העץ!", אך כלום לא עזר. גרינווד, המהנדס, עובד בינתיים קווים מנחים לבנייה על עץ, שעשויה מתישהו להתקבל על ידי הרשויות.
עד אז, הם מציעים לבעלי נדל"ן הצמרת להתיידד עם השכנים. להזמין אותם לבית העץ. כי מרגע שהם יטעמו את הטעם, כל הסיכויים שגם הם ירצו לטפס על העץ, במקום לטפס על השכן.
הסברים על בניית בית עץ: www.treehouses.com/treehouse/construction/home.html

כתובת ישירה לדף זה: www.perkol.itgo.com/treehouse.htm



541