ימי הרדיו - מאת שרית פרקול @ Radio Days by Sarit Perkol

אל תכבו את הרדיו הישן

מאת שרית פרקול

מעריב, אוגוסט 2002

ישירות לקישורי הרדיו

עד לאחרונה, זה עדיין נראה כמו אוטופיה. רדיו לכל פועל, תחנת שידור לכל אזרח. תחנות הרדיו המקוונות הצטיירו כאחד התחומים החזקים והמבטיחים ביותר באינטרנט. על סף המילניום החדש, יאהו היתה מוכנה לשלם כ-5.6 מיליארד דולר בעד אתר ברוקאסט.קום, ומיקרוסופט פיתחה טיונר של רדיו המשתלב בדפדפן שלה. לרשימה המפורסמת של MIT, שפירטה את תחנות הרדיו המקוונות, נוספו כל הזמן עוד ועוד תחנות. המסר שיצא מכנס התאחדות גופי השידור הארצית בארה"ב, שהתקיים בתחילת 1999 בהשתתפות יותר מ-100,000 איש, היה ברור ונוקב: כדאי לחברות התקשורת המסורתיות לעלות לרשת, אחרת הן תישארנה מאחור. רוב גלייזר מחברת "ריל נטוורקס" המושלת בתחום אמר בשעתו: "העתיד של השידור דרך הרשת הוא העתיד של השידור, נקודה".
אבל באחרונה נשמעות בתחום הזה זמירות חדשות, נוגות למדי. אמנם ב"רדיו-לוקייטר", מאתר התחנות לשעבר של MIT, רשומות 10,000 תחנות רדיו מקוונות, בארה"ב ובכל העולם, אבל חלקן כבר מתות. חלק מהחברות התקפלו בגלל קשיים פיננסיים, מהסוג שפקד את האינטרנט באופן כללי עם התפוצצות הבועה. לגבי השאר, המצב אינו נראה מזהיר.

ב-20 ביוני קבעה המועצה האמריקנית לענייני זכויות יוצרים תעריף של 0.07 סנט לכל שיר, לכל מאזין. התעריף הזה אמור להיכנס לתוקפו בספטמבר, והתשלומים, שאמורים להיות מועברים עד 20 באוקטובר, יצטרכו להיות רטרואקטיביים מ-1998. בשביל תחנות רבות, המנוהלות על ידי אוהבי מוסיקה, למען אוהבי המוסיקה, זה מסתכם באלפי דולרים שאין להן. לפי אתר החדשות "ניוזפקטור", הרבה ארגונים שאינם נושאי רווחים, כמו UCLA ואוניברסיטת ניו-יורק, כבר סגרו את תחנות הרדיו המקוונות שלהם. יותר מ-200 תחנות רדיו רשת נסגרו, רבות נוספות נסגרות מידי יום, וההנחה היא שבקרוב יצטרפו אליהן עוד מאות אחרות.

החלוצה התקפלה

אפילו KPIG, תחנת הרדיו הראשונה ששידרה דרך האינטרנט, סגרה את השידור המקוון שלה, בגלל תוכנית התמלוגים החדשה. KPIG הפסיקה את שידוריה הסדירים באינטרנט ב-18 ביולי, והיא ממשיכה לשדר באינטרנט מוסיקה חיה, שתמורתה אין צורך לשלם תמלוגים נוספים.
KPIG השיקה את שירות הרדיו האינטרנטי הראשון בעולם באוגוסט 1995. מאזינים מכל העולם יכלו לשמוע את התחנה המקומית הקטנה מקליפורניה. כעת נכתב באתר התחנה : KPIG "עד שייקבע מבנה תעריפים חדש... לא נוכל לשדר את תוכניותינו. אנחנו מאוד מקווים שזו רק בעיה זמנית".
קורט הנסון, בעל המגזין המקוון "רדיו ואינטרנט" (RAIN ), אומר שלמעט יאהו, AOL, מיקרוסופט והתאגידים העשירים האחרים, התחנות המקוונות לא ישרדו. לדבריו, חלקן עשויות להעביר את משרדיהם אל מחוץ לארה"ב.
בכתבה "ימי הרדיו" (למטה), שהתפרסמה במגזין עסקים @ מחשבים במאי 1999, כתבתי על הפריחה המחודשת של התחום, שנראה היה כי הטלוויזיה והווידאו כבר חיסלו אותו. "זה לא בהכרח הולך להיות אותו הרדיו שהכרנו, ולא בהכרח נשמע בו את אותם תכנים שאנחנו שומעים בתחנות הרדיו הרגילות. נוסף לאתרי אינטרנט של תחנות רדיו קיימות, כבר עכשיו יש תחנות רדיו מיוחדות לאינטרנט, יש נישות לכל ז'אנר מוסיקלי, לכל סוג של תוכן, ויש תחנות רדיו אישיות שאותן מפעילים סתם גולשים כמוני וכמוכם. כל עוד יהיו צלילים ודיבורים וכפתורים, גם אם וירטואליים, שעליהם לוחצים כדי להפעיל את הקסם - זה ייקרא רדיו. ובאינטרנט, 'לעשות רדיו' זה עניין קל וזול יותר מאי פעם".
לפחות בארה"ב, לעשות רדיו באינטרנט זה אולי עניין קל, אבל מעכשיו, אמור להיות יקר מאי פעם. חוק השידור המסורתי דורש לשלם תמלוגים רק למלחיני המוסיקה. חוק זכויות היוצרים של המילניום הדיגיטלי (DMCA), שהועבר בארה"ב ב-1998, קבע שהאמנים וחברות התקליטים יכולים גם הם לגבות תמלוגים משידורים באינטרנט.
תחנות רדיו רשת רבות כבר משלמות תמלוגים לארגונים של היוצרים, אבל התעריף החדש, ממנו פטורות תחנות הרדיו המסורתיות, מיועד לחברות התקליטים. הילרי רוזן, האשה החזקה של התאחדות תעשיית ההקלטות של אמריקה (RIAA), אומרת שלא צריך להציג את זה כעניין של חברות התקליטים הגדולות מול תחנות רדיו צנועות של האדם הפשוט. "אם אין לך מודל עסקי שמחזיק את העלויות שלך, זה אכן נשמע נוקשה - אבל אלה החיים", אמרה לאתר החדשות ניוזפקטור. "אם חנות מכולת לא יכולה להרשות לעצמה לשלם בעד הירקות, היא לא תוכל להישאר פתוחה". אבל רבות מהתחנות הנסגרות אינן מסחריות. "ככל שנעשה את עבודתנו טוב יותר, על ידי כך שנמשוך יותר מאזינים, זה יעלו לנו יותר, למרות שאנחנו לא מרוויחים כסף", אמר וויל רובידי, מנכ"ל תחנת הרדיו המקוונת KTRU של אוניברסיטת רייס ביוסטון. ג'ון סימסון, מנכ"ל חברת "סאונדאקסצ'יינג'", שהוקמה על ידי RIAA כדי לגבות תמלוגים מהאינטרנט, אומר שהם מוכנים להגיע לפשרה עם תחנות השידור הקטנות, כדי שלא יצטרכו להיסגר, אבל בינתיים אין תוכנית. במקביל, כפי שדיווח בתקווה מסוימת קורט הנסון באתר שלו, ב-26 ביולי הציעו שלושה חברי קונגרס, ג'יי אינסלי וג'ורג' נדרקאט וריק באוצ'ר את "חוק ההגינות ברדיו אינטרנט", שאמור לפטור מתמלוגים גורמי שידור קטנים.

רדיו ישראלי רב-ערוצי

Walla radio בישראל, לאחר סגירתם של רדיו "נטקינג" ורדיו "מומה", נותר בעצם רק חברת "וואלה" עם רדיו מקוון רב-ערוצי. וואלה!רדיו עלה לאוויר במרץ 2001, בעריכתו של אוהד בולוטין. הרדיו משדר באינטרנט בפורמט WMA (נגן המדיה של ווינדוז), ומאזינים לו, לדברי נציגיו, כ-6,000 גולשים ביום. הרדיו מכיל 25 ז'אנרים מכל התחומים: רוק, צ'ילאאוט, טראנס, קלאסי, היפ הופ, אלקטרוניקה, להיטים, ים-תיכונית, ג'אז, שירים שקטים וכולי, ובנוסף יש תחנות המתחלפות מדי שבוע (כמו שנות ה-80 או דיסקו) ותחנות אורח, בהן מוסיקאים אורחים בוחרים במוסיקה שהשפיעה עליהם. יש גם תחנות המוקדשות להשמעה מלאה של אלבומים חדשים, כמו החדש של רד הוט צ'ילי פפרז או של דויד ברוזה. ערוץ מיוחד ברדיו וואלה מוקדש ליצירות של הגולשים, ששולחים חומרים שנכתבו ובוצעו על ידם וזוכים כך לחשיפה. יש גם הפקות מקור של קליפים ליוצרים ישראליים, במחירי עלות. לפי נציגי וואלה, הרדיו פועל כחוק ברשיון אקו"ם. זכויות היוצרים מוגנות, והתמלוגים מועברים אחת לחודש. לדברי ארז פילוסוף, המשנה למנכ"ל, החברה עלתה לאוויר מצוידת ברשיון של אקו"ם ("בגלל זה עלינו אחרי נטקינג"). פילוסוף אומר שוואלה משלמת לאקו"ם וגם להתאחדות חברות התקליטים. בתגובה לשאלת אוןליין לגבי האפשרות שתשלומי התמלוגים יהפכו בלתי נסבלים הוא משיב: "מובן שאם מישהו יגיד לשלם מיליון דולר, אז נסגור. אם כי מבחינת אקו"ם, עדיף להם לקבל אחוז ממשהו מאשר מאה אחוז מכלום. אני מאמין שהם לא יעלו את זה לסכומים בלתי ריאליים, כי גם להם יש אינטרס ברור - זה מקדם מכירות של מוסיקה. זה לא פוגע באמנים, אי אפשר להוריד את השירים, זה לא כמו קאזאא". לדבריו, המצב כרגע בדיונים עם אקו"ם, והם "ממש בסדר בעניין הזה. אנחנו לומדים מהם, והם לומדים מאיתנו. גם ככה כבר אי אפשר לצאת פה לבית קפה בלי להתפוצץ. אם יעצרו לנו גם את המוסיקה באינטרנט, אני לא יודע מה אפשר יהיה לעשות פה. אבל אני לא מאמין שמישהו עם ראש על הכתפיים ירצה לעצור את הפעילויות האלה", אומר פילוסוף, ובעצמו מתפעל מהאופטימיות שלו.

רדיו מזל וארץ נרניה

מלבד וואלה!רדיו, רדיו רשת רב-ערוצי, יש גם תחנות רדיו מקוונות ישראליות המשדרות רדיו ברשת כמו תחנת רדיו רגילה, עם לוח שידורים קבוע המחולקת לרצועות שידור, ובלי אפשרות לבחור ז'אנרים מסוימים. הקשת "תחנות רדיו" בנטקס Netex תניב רשימה של רובן, ובדפדפן אינטרנט אקספלורר (גירסה 5 ומעלה), בחירה באפשרות מדריך הרדיו (תפריט תצוגה > סרגל אקסלורר > מדיה > מדריך רדיו) תביא רשימה ארוכה של תחנות רדיו מקוונות. חלקן תחנות אינטרנטיות הנלוות לתחנות רדיו ישראליות רגילות, וחלקן מפתיעות, כמו "רדיו מזל" בעל האוריינטציה הצרפתית.
אחד האתרים הישראלים החשובים בתחום הרדיו הוא הפורטל amfm . דרך האתר הזה של חברת "וובקונטנט", הפועל כבר שלוש שנים ומתפקד גם כאתר הרדיו של תפוז ו-MSN, אפשר להגיע לקרוב לאלף תחנות שונות. לדברי ניב אבידן, מבעלי האתר, "המספר משתנה מדי חודש, כי יש לנו מערכת בקרה שמוסיפה ומורידה תחנות שלא עובדות, או שהקליטה בהן לא טובה למשך מספר ימים רצופים". אבידן אומר כי התחנות הפופולריות ביותר הן התחנות מישראל, אליהן גולשים גם מחו"ל. לדבריו, "הדבר בולט בעיקר בזמנים של פיגועים, כאשר האתר מלא בגולשים, או במשחקי מכבי בכדורסל בעיקר בשלבים המתקדמים של אליפות אירופה ואירועים דומים".
פורטל רדיו מקיף נוסף הוא נרניה, Narnia , על שם הארץ האגדית בספר "האריה, המכשפה וארון הבגדים". האתר פועל קצת יותר משנתיים, ורן הרטל, יוזם ומפעיל, אומר שאינדקס משדרי הרדיו שלו כולל בערך 4,200 משדרים, מהם 21 ישראליים. באתר יש גם ריכוז של קטיגוריות שימושיות נוספות לחובבי המוסיקה בכלל והרדיו בפרט.
Radi-Yo היא תחנת רדיו עצמאית הנמצאת בבעלות עיקרית של חברת "ערוצי תקשורת" מאילת ושל עובדי התחנה והאתר. ערן קורץ, יוזם התחנה ומנהלה, אומר שהאולפן המרכזי נמצא באילת, ויש אולפנים נוספים, בעיקר בבתים, מאילת ועד קצרין ברמת הגולן. לדברי קורץ, ביום רגיל יש בין 2,000 ל-8,000 מאזינים, והמוסיקה המשודרת בעיקר שחורה. יש להם היום הסדר עם אקו"ם, לאחר "התכתבות בין עורכי הדין" ותקופה קצרה שהם הורדו מהאוויר. "אנחנו מאמינים ביכולתה של רשת האינטרנט להפיץ את המסר העיקרי שלנו, שהוא מסר של כיף אהבה וחיים נורמליים בישראל שטופת הטרור והאימה", נכתב באתר Radi-yo .
המתחרה העיקרי של רדי-יו הוא רדיו WFM, שבניגוד לרדי-יו, הוא עתיר פרסומות. WFM ניחן בלוק צעיר ושובב, ויש באתר שלו WFM תכנים המיועדים לצעירים, מצעד, צ'ט, מועדון ועוד.

אקו"ם

"אקו"ם מעודדת כל פעילות ברשת האינטרנט הנעשית ברישיון כדין. שימוש חוקי ביצירות מוסיקליות מקרב את היצירות לציבור הרחב ומהווה מקור הכנסה ליוצרים", נמסר מאקו"ם. לפי ההסבר, צורת החישוב של התמלוגים וגובהם תלויים במהות השימוש ביצירות -Download, Streaming או - Music on Demand לכל אחד מהם תעריף משלו. ברשיונות שנהגו עד עתה עם תחנות רדיו, המשדרות שידור רציף לאינטרנט (streaming) נגבה סכום מינימלי לכל ערוץ של שידור, שהלך ופחת ככל שעלה מספר הערוצים בתחנה. בימים אלה עוברת אקו"ם למודל של קביעת דמי רישיון לפי מספר המאזינים המבקשים להאזין לכל יצירה ויצירה. זהו מודל אפשרי, לנוכח העובדה ששרתי תחנות הרדיו מנהלים רישומים מדויקים של כל בקשה לכל יצירה. לצד תעדיף המינימום דורשת אקו"ם תמלוג המהווה חלק מהכנסות התחנה. בפועל, עד כה שולמו סכומי המינימום בלבד, בשל מיעוט ההכנסות בתחנות הרדיו האינטרנטיות.
בתגובה לשאלת און ליין נמסר מאקו"ם, כי על פי חוק חייב כל ערוץ רדיו ברשת לפעול ברישוי, בין אם הוא מסחרי בין אם הוא אינו מסחרי. דמי הרישיון הנדרשים הם שוויוניים ונקבעים על פי אופן השימוש וכמות השימוש בלבד. יחד עם זה, בימים אלה בוחנת אקו"ם את האפשרות למצוא "מענה ידידותי, מהיר ונוח" לרישוי תחנות רדיו קטנות, של משתמשים פרטיים. למשל, ערוץ רדיו באתר שאינו מופעל למטרות רווח, המופעל על ידי נער. עם זאת, הם מציינים שבעבר כבר נתקלו באתרי ילדים שהפירו זכויות יוצרים, או שימשו חזות תמימה לאתרים שהופעלו בעצם בידי חברה עסקית או בוגר.
לשאלה כמה תחנות רדיו אינטרנטיות פועלות ברישיון של אקו"ם השיבו: בעבר, בימים שהיתה נהירה מאסיבית של משקיעים לממן מיזמים שונים ברשת, ניתנו מספר לא מבוטל של רשיונות למפעילי תחנות רדיו ברשת. כיום מצויה אקו"ם, בין השאר, במו"מ מתקדם על חידוש רשיונה של תחנה עיקרית אחת ועל מתן רשיונות לתחנות נוספות.

ימי הרדיו Radio Days

מאת שרית פרקול

This article deals with the proliferation of online radio broadcasts
It has links to numerous radio stations and lists
(הכתבה התפרסמה במגזין עסקים@מחשבים של מעריב בחודש מאי 1999)

בימי הרדיו של וודי אלן, דודתו הצעירה של הילד עינטזה לצלילי כרמן מירנדה, מול המקלט הישן. בימי הרדיו הנוסטלגיים שלי, בשנות השישים המאוחרות, היינו שומעים תסכיתי מתח כמו "פול טמפל" ו"בועז בבלי בלש פרטי" ביחד בסלון, ואת "החתול הג'ינג'י" שמעתי במסגרת "פינת הילד" בצהריים, כשההורים נחו. לפני בוא הטלוויזיה והרב-קולנוע, זה היה הבידור המשפחתי היחיד.
אבל כבר הרבה שנים, המניות של הרדיו בירידה. בימי הרדיו של שלהי המאה העשרים, רובנו שומעים רדיו רק ברכב, בדרך לעבודה וממנה. כאן דיווח על גודש תנועה בצומת גלילות, שם רזי ברקאי דוחק מישהו לפינה, פה "קולה של אמא" בדרך לסידורים לקראת השבת, ומדי פעם איזה "געגועים לחיבוקים", שנדבקים בך אחר כך לכל היום.
אבל בזכות האינטרנט זה הולך להשתנות, ומהר. הטלוויזיה והווידיאו אולי הרגו קצת את הרדיו הקשיש (עוד מעט בן 90), אבל דווקא המחשב יכול להחיות אותו. זה לא בהכרח הולך להיות אותו הרדיו שהכרנו, ולא בהכרח נשמע בו את אותם תכנים שאנחנו שומעים בתחנות הרדיו הרגילות. נוסף לאתרי אינטרנט של תחנות רדיו קיימות, כבר עכשיו יש תחנות רדיו מיוחדות לאינטרנט, יש נישות לכל ז'אנר מוסיקלי, לכל סוג של תוכן, ויש תחנות רדיו אישיות שאותן מפעילים סתם גולשים כמוני וכמוכם. כל עוד יהיו צלילים ודיבורים וכפתורים, גם אם וירטואליים, שעליהם לוחצים כדי להפעיל את הקסם - זה ייקרא רדיו. ובאינטרנט, "לעשות רדיו" זה עניין קל וזול יותר מאי פעם.

לקריאת הכתבה במלואה

אתרי רדיו Radio sites