כחול לבן יש תעשיית פורנו באינטרנט הישראלי, והיא גרה ברעננה. פגישה עם האנשים ששיכנעו את ויקי קנפו להתפשט. אומרים לנו שיש סקס עברי מאת שרית פרקול מעריב אונליין 10.6.2001 תעשיית סרטי הפורנו העבריים באינטרנט יושבת מולי בסלון בית דו-משפחתי באזור השרון. המפיקים, הבמאים, התסריטאים, המקליטים, התאורנים, התפאורנים, הקריינים והמפיצים יושבים כולם על ספה ושותים קפה. לתעשיית סרטי הפורנו העבריים באינטרנט קוראים משה וגדי (שמות בדויים). משה בשנות ה-40 לחייו, גדי כבן 30. במו ארבע ידיהם, עם מעט מאוד ידע מוקדם ועם מיומנויות שנרכשו תוך כדי העשייה החלוצית, הם מנפיקים אורגזמות עבריות זורמות למנויי האתר החדש שלהם, פרפר1 www.parpar1.com. מצד אחד, ככה זה נראה. גם מצד שני. הבסטה שלהם באינטרנט נעימה לעין ומסודרת יפה, תודות לגדי, שבין שאר כישוריו הוא גם מעצב גראפי. בישראל כמו בישראל, חלה גם פה היצירתיות הפיוטית שמאפיינת את תגרני שווקינו. הסיסמאות באתר מכריזות: "ישראל פותחת את רגליה", "זיונים כחול-לבן", וגם, לבל נשכח שעם הספר הננו, רשמו בכניסה ל"היכל המין בראשית", האזור האקסקלוסיבי למנויים: "כאן אדם וחוה עוד לא אכלו את התפוח". פרפר1.קום מייצרים סרטוני סקס בעברית בקצב של עשרות רבות בחודש. המשתתפים (להלן: השחקנים והשחקניות) כולם ילידי הארץ, ולדברי משה וגדי, עשו - וחלקם עדיין עושים - צבא במדינת ישראל. מאגר השחקנים והשחקניות כולל בינתיים שש בנות וארבעה בנים, בני 21 ומעלה (עד 35, לא בגלל שיש גיל מקסימלי, אלא מפני שעוד לא השיגו שחקנים קשישים יותר. עובדים על זה). אילת, נוף של דקלים, מים כחולים של חוף הלגונה, קו המתאר המוכר של בתי המלון. "שרון" ו"אילנה", שתי אחיות, שאין כל ספק לגבי ישראליותן, מתחממות לקראת הצילומים. בבגדים, הן נראות כמו נופשות מצויות באחד הדילים. הן לובשות ספק בגדי ים, ספק תחתונים, ונראות מבסוטיות מהקטע. צחוקים. דחקות. משה, אשר על המצלמה, מדריך את שרון, מזמר לה "יא חביבי, יא עייני", כדי שתענטז. גדי מראה לה איפה לשים את היד, איך להוריד את החולצה. הן צוחקות, מסתלבטות, בזמן שגדי מלמד אותן את הכוריאוגרפיה הלא מאוד מסובכת. מדי פעם, אילנה, או שרון, משמיעות גירסה זו או אחרת של הביטוי "על הזין שלי". שתיהן נשואות, אמהות, ולדברי גדי ומשה, הבעלים שלהן יודעים. אחת מהן, חבושה בכובע קש וחמושה במשקפי שמש, פוסעת לעבר המים. גוף נאה, תחת אגסי, לא מעט צלוליטיס, כמו הרבה מבנות ארצנו והארצות השכנות. אחר כך היא משכשכת במים, חשופת חזה, נכנסת לאווירה. כאן זה לא הוליווד השאלה אם הם מאפרים את הבנות די מצחיקה את גדי ומשה. לדבריהם, העיקרון הוא שיהיה טבעי, לא הוליווד, לא איפור גוף ולא כלום, ואם יש לשחקנית פצעון על התחת , כמו שקורה לפעמים במשפחות הכי טובות - אז שיהיה. ככה זה יותר אותנטי, זה מה שהחבר'ה רוצים. לדברי משה, פנו אליהם אנשים מקצועיים שהציעו לצלם בחינם, רק כדי להיות על הסט. "חרמנים", אומר משה. את הפורנו העברי מצלמים באילת, בדימונה, בגליל, בתל אביב. הואיל וקצת קשה להשיג אישור לצלם סקס ליד הכותל, בגן הבהאי או במגדלי עזריאלי, כדי שירגישו את הישראליות המתפרצת, משמיעים לפעמים בזמן הזיונים שירים עבריים. מדי פעם שומעים ברקע מבט לחדשות, או חדשות ערוץ 2. לא יותר מדי, כדי לא להעכיר את מצב הרוח ולמוטט את הזיקפה הלאומית, שמצבה גם כך לא מי יודע מה. משה וגדי מכירים זה את זה קרוב לשנתיים. למשה יש עוד אתר בתחום שלא קשור לסקס, אתר שבנה לו גדי, שמתעסק כבר כשש שנים בעולם המחשבים. על העסק של סרטי הפורנו הישראליים הוא ומשה מדברים בערך שנה. לפני חמישה חודשים התחילו את התהליך של ההעברה לאינטרנט, "מאוד מסובך", לדבריהם. יש להם וובמאסטר שמתעסק בעניינים הטכניים, וגם שותף שלישי, איש מקצוע. לאתר, אגב, הם קראו "פרפר" לא מפני ששם המתחם "פרפר" היה תפוס, אלא כי "כולנו פרפרים, וזה הפרפר מספר 1". כשעושים סקס לא חושבים על פיגועים גדי אומר, שזה היה "חלום ילדות" שלו, לפתח את תעשיית הפורנו בארץ. "אני חרמן, מת על סקס, חושב שזה דבר יפה", הוא מוסיף. "בישראל יש טאבו, יש נטייה לסגור את זה. אבל זה דבר טבעי, וצריך ליהנות". יש לו גם פתרון יצירתי לדכדוך הקיומי שפשה במקומותינו בשל המצב הבטחוני העגום: "בנאדם שעושה סקס לא חושב על פיגועים ועל שום דבר, הוא חושב רק על הסקס". "דוריס", צעירה ג'ינג'ית יפה, צחת עור וחטובה להפליא, לבושה רק גרביים ותחתונים זעירים, שוכבת על מיטה סתורת מצעים, כשלידה פזורים עתונים ישראליים ובקבוק "תירוש". היא חופשיה מאוד, חייכנית, נשמעת אינטליגנטית ונראית סטודנטית (גדי ומשה אומרים שהיא אכן סטודנטית). ניכר בה שהיא נהנית לחשוף את גופה ולהצטלם. היא מחליפה תנוחות, ומשה אומר לה "תעשי כאילו את קוראת בעתון, וגם תשימי את היד ככה בין הרגליים, לא בסקסיות, אלא סתם, כאילו מגרד לך". דוריס צוחקת, "מה אתה רוצה, שאני אגרבץ, כמו גברים?" אחר כך, היא נשכבת על הגב ועושה "אופניים" עם הרגליים. גדי ומשה מתלבטים ביניהם מה צריך להראות בעתון שהם מניחים על ישבנה של דוריס, שבינתיים הסירה את תחתוניה וחשפה ערווה חלקה משיער. "אני ואתה נשנה את העולם", רשום לה באדום במעלה הירך. "שים עליה את איציק מרדכי, אשם או לא אשם", אומר גדי. "אולי אני אשים לה את שרון על התחת", מציע משה. בניגוד לבציר הראשון של הסרטונים, שהיו בעיקר לצרכי שיפשוף ואימון, בסרטים החדשים יש גם "תסריט", אותו כותבים גדי ומשה. הם עושים הכל. רעיותיהם יודעות על עיסוקם, אבל לדבריהם - לא רואות את הסרטים עצמם. משה אומר, שהוא נהייה צלם "מכורח המציאות", בלי ללמוד. "בבית אני מצלם את המשפחה. יש לי טאץ' לצילום. אולי אני באמת אלך פעם ללמוד", הוא אומר. משה, בניגוד לגדי, אפילו לא ראה בימי חייו הרבה סרטים כחולים, עד שהתחיל לייצר אותם. "הרבה סטיות שאני לא יכול אפילו להסתכל עליהן, אני אצלם", הוא אומר. "השתנות, הומואים. אני מתייחס לזה כמו לעבודה. גם כשמצלמים דברים נורמליים, לא מתרגשים, כי זאת עבודה. לא רואים אותה כאשה, אלא כאובייקט צילום. לנו זה כבר לא עושה כלום". אז מה הישראלים אוהבים? האם יש לעם היושב בציון דרישות מיוחדות מהפורנו שלו? מתברר שכן, אבל לא משהו מפחיד. גדי: "הישראלים אוהבים דברים רגילים. אוהבים לראות את הבת של השכן עם החברה של הבן-דוד. סרטים עם שוטרת, סגן אלוף, דוסיות, רב, חיילות. אנחנו מלבישים אותם בהתאם". גדי אומר שהישראלי "די סטנדרטי, לא מחפש ביזאר". כמובן, ישנו העניין הקטן של ההשתנות. תתפלאו, אבל הישראלי דווקא אוהב שמשתינים עליו בקשת. וגם לא בקשת. זו קטיגוריה מאוד מבוקשת, לדברי גדי, ויש לו גם הסבר לכך: "אדם רגיל, שאין לו אחות ואין לו ילדה קטנה, הסיכוי שייראה אי-פעם מישהי משתינה די קלוש". לכן, כבר בקטעי הפרומו של האתר, הדוגמיות הזעירות בהן יכולים לצפות גם מי שאינם משלמים 40 או 49 שקל דמי מנוי, מופיע קטעון של מישהי המטילה את מימיה. גדי אומר שהישראלים, לפי הבקשות שמגיעות אליו באימיילים, אוהבים גם לראות קטינות. לדבריו, אין לו הרבה קווים אדומים, אבל זהו אחד מהם. המפיקים לא מגלים את שיטות גיוס השחקנים, גם לא כמה משלמים. אבל גם באתר עצמו הם מפרסמים קריאה "דרושים שחקנים". יש טופס עם מקום לסימון נטייה מינית, פורנו רך או קשה, סטייה אישית. גדי אומר, שהם לא משתמשים בעולים חדשים, כי "רוסיות כל אחד יכול להביא בלי שום בעיה", אלא דווקא ישראלים צברים. לעומת זאת, הם מאוד מחפשים אתיופיות. "קיבלתי כבר בערך 100 אימיילים בעניין הזה. אולי מפני שהם קהילה סגורה, וזה מסקרן", הוא אומר. בינתיים, את תפקיד "שחומות העור" - קטיגוריה נחשקת באתרים דומים בחו"ל - ממלאות תימניות, ויש גם "מראה אסיאני". לדבריהם, מצלמים בקצב של סרט בשבוע. שש-שבע שעות צילומים מסתכמות בשלוש שעות סרט, ולאינטרנט מעלים סרטונים בשיטת וידאו זורם (אי אפשר לשמור אותם לדיסק) של דקה וחצי עד עשר דקות. הסרטים בנויים לדקות ספורות, בגלל האינטרנט. גדי: "אנשים לא צריכים סרט ארוך עם עלילה. הם חרמנים, רוצים להיכנס, לאונן ולגמור". עכשיו הם מחפשים "כשרונות" נוספים, כמו "בלונדיניות טבעיות מעל גיל 21 ועד 50 פלוס", הומואים ולסביות (כנ"ל) ובכלל - בחורים ובחורות לצילומים נועזים. הסרטים בהשתתפות הגברים מיועדים בעיקר להומואים, ובין השאר, אחד שמנסה להעניק לעצמו פינוק אוראלי. לבוא בשערי היכל בראשית 400 המנויים שהצטברו בשני חודשי קיומו של האתר, מתוכם 110 נשים, מקבלים מגזין מקוון חודשי המיועד לחברי מועדון האתר ותמונות סקס מדי שבוע בדואר האלקטרוני. הם רשאים גם להיכנס בשעריו של "היכל בראשית", על אגפיו השונים: ישראל פלוס - מפורסמים שנתפסו במצבים לא הכי לבושים, בסגנון דצה עם הפטמה המבצבצת. קטיגוריה מאוד פופולרית. שיחות חינם - צפייה במישהי מבצעת שיחות אירוטיות. קזינו - משחקי פלאש. סקס קפה - היכרויות בין גולשי האתר. זום אין - תמונות סקסיות בטכנולוגיית פלאש, שאפשר "להיכנס לתוכן" עם זום. יש בהיכל גם קריקטורות שציירו הגולשים, סרטוני סקס מצחיקים, ומדור דבש טהור - סקסולוג משיב לשאלות בסגנון "אני גומר מהר מדי" ו"אני לא מגיעה לאורגזמה". בתכנון גם חנות למכירת דיסקים וקלטות (גדי אומר שהוא מחכה לתשובה מ"ארוס" ומעוד חנות בשרון). המטרה שלהם, ככל שזה נשמע מוזר על רקע החובבנות והפרטצ'יות הזועקת, היא להיות מין "ערוץ פלייבוי ישראלי". אחת הפנטזיות שלהם, למשל, היא לצלם זיונים עבריים בחוות רונית, או באיילון. בינתיים, הם מנסים לעניין קהילות יהודיות בארה"ב, גולשים מיפן, ומנהלים, לדבריהם, משא ומתן עם ערוצי תוכן בטלוויזיה. יש כניסות לאתר גם מחו"ל, ובימים אלה הם עובדים על נושא התשלום בכרטיסי אשראי בינלאומיים (מי שמבקש להישאר בעילום שם, שולח צ'ק בדואר, או משלם בהעברה בנקאית). לדבריהם, הם "החזירו כבר את ההשקעה", והמטרה, מעבר לחרמנות הבסיסית של גדי ולתחושת השליחות - בידור העם המדוכא אשר בציון - היא כמובן לעשות עוד כסף. יושבים ועושים ביד בעבודה כדי ליהנות מהסרטים באופן חלק ועל מסך מלא, צריך להיות מצויידים בחיבור מהיר. לדברי משה, הרבה "יושבים ועושים ביד בעבודה", מנצלים את חיבורי הפריים-ריליי כדי לספק את חרמנות הבוקר. בתנאי האחריות המתפרסמים באתר כתוב, שפרפר1.קום ישראל "אינה מתחייבת ו/או מצהירה כי השירות יהיה ללא הפרעות או ללא תקלות, כי תקלות תתוקנה, או כי השירות או השרת המספק את השירות יהיו נקיים מוירוסים או רכיבים מזיקים אחרים". משה מסביר: "בערך כל שבועיים החלק של המנויים, הכבד יותר, נופל לחצי שעה-שעה. בעיה עם השרתים. זה לא טלוויזיה, אנשים יודעים שבאינטרנט יש לפעמים בעיות". ואכן, מעשה שטן, בדיוק כשניסיתי להיכנס בכניסת המנויים, ערב כתיבת שורות אלה, לא הצלחתי. תקלה קשה (נדירה, טוענים בעלי פרפר1), שנמשכה יותר מלילה שלם, השאירה אותי, ומן הסתם גם אי-אלה מנויים בתשלום, וחצי תאוותי הווירטואלית בידי. סקס ברשת: פשוט, זריז, רווחי אתרי הסקס היו הראשונים שהשכילו להבין את ההזדמנויות של האינטרנט, והם גם הפנימו את הלקחים במהירות רבה יותר מאשר האתרים הפחות שובבים. בעוד שחנות האינטרנט הענקית אמזון.קום, מילה נרדפת לסחר אלקטרוני, לא הגיעה לרווחיות גם שנים לאחר השקתה רוב אתרי הפורנו, שרבים מהם פועלים כבר חמש או שש שנים גרפו רווחים כבר אחרי חצי שנה.לפי רויטרס, רוב אתרי הסקס המובילים אינם מסתפקים ברווח של פחות מ20 אחוז. כמו חברות בינלאומיות גדולות, אתרי הסקס מקימים אולפנים בארצות זולות דוגמת צ'כיה, כדי להתחמק מתשלום משכורות גבוהות ומחוקי תעסוקה נוקשים. אתרי הסקס התמקדו ברווחיות הרבה לפני שעשו זאת חברות האינטרנט המהוגנות, מפני שבהיעדר אשראי ומשקיעים, רוב יזמי הסקס נאלצים למצוא מקורות מימון עצמיים.אתרי הסקס הם גם צרכני פס רחב זללניים, החלוצים בתחום הווידאו הזורם. אתרי הסקס הבינו בשלב מוקדם שהקליינטים שלהם חרמנים ורוצים סיפוק מיידי, לכן חשוב עוד יותר שהכל יהיה מאוד יעיל וזריז. הניווט באתרים אלה בדרך כלל פשוט יותר, ואתרי הסקס גם היו הראשונים שאימצו תוכנות ג'אווה המבטלות את הצורך בהתקנת תוספית וכנה מיוחדים.ענף הסקס באינטרנט גם נוטה ליצור קישורים לאתרים מתחרים, מפני שזו דרך מוכחת להגביר את תנועת הגולשים. אתרי הסקס הם גם אלה שנאלצו להתמודד מוקדם יותר עם בעיית השימוש בכרטיס אשראי ברשת, אבל הם גם מצאו את הפתרונות.לעומת זאת, אנשי המוסר ישמחו ודאי לדעת, שבסקר של מכון המחקרים "פורסטר" מאוגוסט 2000 הסתמן ציון דרך חשוב: בראשונה, תחום הבריאות חלף על פני הפורנו כסיבה העיקרית לכך שאנשים מתחברים לאינטרנט. הכתובת הישירה של דף זה: www.perkol.itgo.com/parpar.htm
500
|