מה ניתן ללמוד מהמחקר הזה? כאן מקומן של הספקולציות:

1. בניגוד לסחף החינוכי כיום כלפי האינטרנט, הרי שבתחום הקריאה האינטרנט הוא מורה לא מוצלח. הוא מקל אמנם על השגת המידע, אך מקשה מאוד על קליטת המידע.

2. האינטרנט נכשל בטקסטים ליניאריים, כי הוא ניחן בטבע דינאמי היכול לבוא לידי ביטוי רק בהיפרטקסטים, או בהיפרמדיה (טקסט עם קישוריות המאפשרות לקרוא בדילוגים מטקסט אחד להרבה טקסטים אחרים). אלא שבמקרה הזה, עדיין לא הוכח עד כמה ניתן לרכוש ידע אמין ומסודר מטקסטים קופצניים, מרובי-דילוגים. החינוך באינטרנט נשאר עדיין בבעיה.

3. עדיין רחוקה מאוד הדרך אל ספרים דיגיטאליים. מי ירצה לקרוא ספר דיגיטאלי שמוערך מלכתחילה כגורם העלול לפגוע ברמת העניין, ההבנה, השכנוע והאמינות?

4. הכישלון הנוכחי של האינטרנט הוא עניין סגנוני בלבד. עד כה, רוב הטקסטים האינטרנטיים הם טקסטים מסורתיים שעברו המרה דיגיטאלית. אך כבר עתה מופיעים אתרים שונים, לרבות אתרי עיתונות ואתרים של ספרות יפה, שכתובים בסגנון אחר, "אינטרנטי". מדובר בשפה דלה, סלנג של קיצורי מילים (כמו u במקום you, ו-4 במקום four), משפטים קצרים במיוחד, משפטים מאויירים (כמו אייקון של סמיילי במקום משפט הבא לבטא מצב של שביעות רצון), משפטים בני-מילה אחת (כמו "אהבתי" במקום "אני אוהב את מה שקראתי"), וכיוצא באלה. אבל, השאלה היא עד כמה ניתן לכתוב בסגנון כזה מידע מדעי, עסקי ואינפורמטיבי. סופרים יכולים להשתמש בסגנון החדש, אבל האם גם מוסד ממשלתי המעביר מידע אל האזרחים? האם סגנון פרחחי הולם גם מסגרות מכובדות? האם ניתן לחנך בעזרת שפה ירודה?

5. לפי שעה, ואולי בכלל, יש לפתח מערכת כפולה של העברת טקסטים (חשוב בעיקר לבתי ספר ולמוסדות להשכלה גבוהה) - איתור מידע באינטרנט, ואז הדפסתו על גבי נייר כדי לאפשר קריאה מסורתית (האפשרות הזו עולה בברור מהגידול המשמעותי בצריכת הנייר מאז הופעתם של המחשב והאינטרנט). במקרה כזה, הבעיה היא בעיקר כלכלית. הכבדה משמעותית על הכיס הפרטי.

6. במקום לחנך את הדורות הבאים לקריאה טובה, יש לחנך לאור מה שאני מכנה - גורם אי-הקריאה. גורם אי-הקריאה אינו מחנך שלא לקרוא, אלא כיצד לומדים על מלוא הטקסט באמצעות קריאה חלקית. יש לכך כמה שיטות, כמו שימוש בפונקצית החיפוש כדי להגיע לפסקאות הרלוונטיות בלבד. אבל, במקרה כזה, הקריאה תאבד את מקומה כפעולה מהנה, הנחשבת לטובה בפני עצמה.

תארו לכם מערכת שמע משוכללת. כל הרכיבים הם המילה האחרונה בטכנולוגיה, חוץ מהרמקולים שהם מודל ישן - צרוד בטונים הגבוהים ועמום בטונים הנמוכים. מה התוצאה? מערכת השמע המשוכללת תשמיע מוזיקה ברמתם הירודה של הרמקולים, ולא ברמתם הגבוהה של שאר רכיביה. במילים אחרות, עדיין רחוקה הדרך עד שנוכל להגיד איוריקה חינוכי על קריאה באינטרנט.

* אבינועם בן זאב הוא ראש היחידה לשילוב הטכנולוגיה בחינוך, המכללה האקדמית, אורנים

~ ~ ~ הקורא יוצר את הטקסט ~ ~ ~

"כמשתמש אינטרנט כבד, מקובל עלי שטקסטים ליניארים עדיף לקרוא מהנייר. אולי יש כאן משהו גנטי, גן הקובע שקריאה לינארית מוצלחת חייבת להיות אופקית ולא אנכית. מכל מקום, אין לי סבלנות לגלול", מודה נ"מ, חבר מערכת מגזין מקוון. "אם נחוץ לי לקרוא טקסט לינארי ארוך מהאינטרנט, אשתדל מאוד להדפיס אותו. גם כעורך, תמיד אעדיף טקסט שנכנס בדף אחד על פני זה שיש לגלול, כי אני מניח שרוב הקוראים נוהגים כמוני. מאידך אני קורא הרבה שירה באינטרנט. שירה אין בעיה לקרוא אולי כי רוב המשוררים מגבילים את יצירתם לדף אחד וממילא אני מעדיף שירים קצרים".
"אני לא חושב שיש משמעות למושג 'טקסט שנוצר לאינטרנט'. יש הפרזה רבה בטענה המפורסמת ש'המדיום הוא המסר', לפחות ככל שהדבר נוגע לטקסטים כתובים. כל טקסט (מילולי, ויזואלי וכו') נוצר באופן שאינו תלוי במדיום, אחד או יותר, בו הוא יוצג לקהל. בכל זאת יש משהו שאני מבקש לכנות 'טקסט וירטואלי'. בהפלגה קלה על כנפי הדמיון, וברוח פוסט מודרנית, יורשה לי להגדיר שהטקסט הווירטואלי הוא סך הכל דף המוֹצא וכל מה שמתגלגל ממנו, זה טקסט שכל קורא יוצר לעצמו, אנרכי אבל גם מקובע. אפשר אפילו לדבר על שכבות. הדף הראשון שהקורא רואה הוא שכבה ראשונה של טקסט וירטואלי, כל הלינקים היוצאים מהדף הראשון הם שכבה שניה של טקסט וכן הלאה. במגזין אנחנו מסייעים לקוראינו להרכיב בעצמם את הטקסט. התכנים אמנם מסורתיים, אבל אנחנו מקפידים שכל המובאות וההפניות, כלומר השכבה השניה, יהיו לכתובות אינטרנט ומהן והלאה כל קורא ממשיך לבדו.
"אני חושב שיש בכך גם רמז על האינטרנט והחינוך. מניסיוני, כאשר אני מתפקד בשיטה המבוזרת, כלומר מתוך הרכבת הטקסט הווירטואלי, אני משיג מידע ורעיונות שסך הכל שלהם עולה על סך הפרטים. כלומר, יש לחיפוש באינטרנט ערך סינרגטי, ולכן יהיה לאינטרנט ערך חינוכי ככל שתוכניות הלימודים ישכילו לנצל את היכולת האנושית ליצור טקסטים כאלה".

~ ~ ~ אין ראש למילים ארוכות? ~ ~ ~

הכלים המודרניים לתקשורת בינאישית - דואר אלקטרוני, צ'אט והודעות SMS בטלפונים הסלולריים - הפכו כל עילג לאשף התכתובת. מצד אחד, כישורי כתיבה נאים משחקים במדיום הזה תפקיד חשוב ויכולים להרשים את הזולת יותר מכל דבר אחר (ראו כתבה על סיראנו דה ברז'ראק הדיגיטלי,
www.perkol.itgo.com/cyrano.htm). מצד שני, השפה הולכת ומצטמקת, וזה הפך כבר לנורמה.
אילוצי הזמן והמקום - הצורך בכתיבה מהירה, ספונטנית, לצד מגבלות השטח והטירחה הכרוכה בהקלדת הודעות טקסט על המקשים הזערוריים של הטלפון הסלולרי - מחוללים תמורה בשפה. אילוצים אלה גרמו לנו לזנוח זה מכבר גינוני נימוסים במכתבי דואר אלקטרוני, שלא לדבר על התכתובת הסינכרונית בצ'אטים. התרגלנו לקרוא מילים עבריות המורכבות בחלקן מספרות ומאותיות אנגליות ואימצנו את האמוטיקונים ("סמיילים") במקום ביטויי רגש משתפכים. התרגלנו לכתוב בקצרנות, בשפת הסימנים. כי בעידן המודרני, לכולנו, כמו להיא מ"שיר הפריחה", אין ראש למילים ארוכות.
--שרית פרקול

מילון סמיילים: www.netlingo.com/smiley.cfm
קצרנות צ'אטים: www.netlingo.com/emailsh.cfm

כתובת דף זה: www.perkol.itgo.com/noscroll.htm