Sarit Perkol - internet columns

לא רוצים לגלול

emoticons


מאת אבינועם בן זאב

עסקים@מחשבים, מעריב, 28.8.2003

"הייתי צריך שינוי. אז הזזתי את המאפרה מצד ימין של השולחן, לצד שמאל", כתב אייזק ביומן המקוון שלו. המשפט הזה מהווה יצירה בפני עצמה. אין לו משפטי מבוא וגם לא משפטי המשך. שורה אחת והוא שלם כמות שהוא. טקסט קצר, מתומצת ובלי אף מילה מיותרת.

האם אייזק כותב לפי דרישות הקריאה באינטרנט? אם נישאר בתחומם של קוראי היומנים המקוונים, הבלוגים, נוכל להתרשם שאכן כן. פרסומים ארוכי טקסט זוכים, לעתים קרובות, לתגובות מחאה. האריכות מעצבנת אותם, גם אם היא יפה, מעודנת ובעלת עניין. בהתאם לכך, וללא קשר לבלוגים, אחת ההנחיות למעצבי אתרים ברשת היא לנסות ולרכז את כל הטקסט בתוך גבולותיו של צג המחשב. ההנחיה אומרת שאין לגולשים סבלנות לגלול טקסט (ראו למטה).

אבל אם אכן האינטרנט הוא מדיום היוצר אפקט של קריאה קצרת סבלנות, הרי שאנחנו בבעיה. האינטרנט הוא אחת הסיבות להיצף המידע, בממדים בלתי נתפסים. לא זו בלבד שקלות השגת המידע מחוללת בעצמה מידע חדש (יש חוקרים הטוענים שבגלל זמינות המידע באינטרנט הם מסוגלים לכתוב ספר בשליש הזמן בהשוואה לכתיבת ספר דומה בעידן הקודם), אלא שקלות הפרסום באינטרנט מעודדת את הכתיבה בקרב ציבור נרחב שלפני כן כמעט שלא כתב. מצד אחד, כמויות גדולות יותר של טקסטים, ומצד שני התקצרות הסבלנות לקרוא טקסטים.

מחקר חדש, חלוצי בתחומו, ניסה לעמוד על היקף הבעיה ככל שהיא מתייחסת לאיכות הקריאה. צוות המחקר, בראשותו של פ.ק. מרפי, מבית הספר למדיניות ומנהיגות חינוכית באוניברסיטת אוהיו, פירסם באחרונה, בכתב העת האקדמי Learning and Instruction, ממצאים שניתן היה לחזותם על פי התרשמות אישית: איכות הקריאה בטקסט דיגיטאלי (על גבי צג של מחשב) ירודה ברמתה בהשוואה לאיכות הקריאה בטקסט מסורתי (על גבי נייר). טקסט מסורתי נמצא משכנע יותר מבחינת רכישת יידע וגיבוש דעות, בהשוואה לטקסט זהה במהדורתו הדיגיטאלית.

לצורך המחקר, בחרו החוקרים שני טקסטים שעמדו בקריטריונים הבאים - סגנון עיתונאי פופולרי (רשימות מתוך טיים מגזין), כמות טקסט סבירה (885-860 מילים בלבד, כאורך רשימה זו), כתיבה משכנעת (טקסטים שדורגו ככאלה הן על ידי מומחים והן על ידי סטודנטים), טקסט לינארי (עם רצף ברור של התחלה, אמצע וסוף), ונושאי דיון בעלי עניין רחב (האם לאפשר לרופאים לעזור לחולים סופניים להתאבד, ודילמות בנושא של אינטגראציה בבית ספר). אוכלוסיית המחקר כללה סטודנטים לתואר ראשון מתחומי דעת שונים, כולם ממדינות המערב-התיכון של ארצות הברית. במהלך המחקר, נבדקו כמה משתנים: הבחנה בין טקסטים שונים, רמת המיומנויות במחשב והבחנה בין קריאה של טקסט זהה, בפורמט עיצובי זהה. משתנים אלה נבדקו לגבי שתי מהדורות שונות - מהדורת נייר ומהדורת דיגיטאלית. שאלות המחקר היו: האם מחבר הטקסט מציג נקודת מבט מאוזנת, האם כתיבתו אמינה, האם הוא מציג טיעונים משכנעים, והאם המאמר קל להבנה, מעניין ומרגש. כדי להשיב על אותן שאלות, חולקה אוכלוסיית המחקר לשלוש קבוצות: קבוצה שקראה מאמרים על גבי נייר בלבד, קבוצה שקראה אותם מאמרים על גבי צג של מחשב, וקבוצה שקראה את המאמרים בשתי המהדורות.

הממצאים, כאמור, די צפויים, אך חשיבותם בתוקף המדעי: סטודנטים שקראו בצורה המסורתית הבינו יותר את המאמרים, גילו בהם עניין רב יותר ומצאו את מחברי המאמרים כאמינים יותר וכבעלי טיעונים משכנעים יותר. ההבדלים התגלו כמובהקים. כמו כן, חשוב לציין שאותן ממצאים נתגלו לגבי כל רמות המיומנויות המתוקשבות. סטודנטים מיומנים במחשב ולא מיומנים למדו פחות והרגישו שהם פחות מושפעים מהטקסטים הדיגיטאליים מאשר סטודנטים שקראו על גבי נייר.

מה ניתן ללמוד מהמחקר הזה? כאן מקומן של הספקולציות:

1. בניגוד לסחף החינוכי כיום כלפי האינטרנט, הרי שבתחום הקריאה האינטרנט הוא מורה לא מוצלח. הוא מקל אמנם על השגת המידע, אך מקשה מאוד על קליטת המידע.

2. האינטרנט נכשל בטקסטים ליניאריים, כי הוא ניחן בטבע דינאמי היכול לבוא לידי ביטוי רק בהיפרטקסטים, או בהיפרמדיה (טקסט עם קישוריות המאפשרות לקרוא בדילוגים מטקסט אחד להרבה טקסטים אחרים). אלא שבמקרה הזה, עדיין לא הוכח עד כמה ניתן לרכוש ידע אמין ומסודר מטקסטים קופצניים, מרובי-דילוגים. החינוך באינטרנט נשאר עדיין בבעיה.

3. עדיין רחוקה מאוד הדרך אל ספרים דיגיטאליים. מי ירצה לקרוא ספר דיגיטאלי שמוערך מלכתחילה כגורם העלול לפגוע ברמת העניין, ההבנה, השכנוע והאמינות?

4. הכישלון הנוכחי של האינטרנט הוא עניין סגנוני בלבד. עד כה, רוב הטקסטים האינטרנטיים הם טקסטים מסורתיים שעברו המרה דיגיטאלית. אך כבר עתה מופיעים אתרים שונים, לרבות אתרי עיתונות ואתרים של ספרות יפה, שכתובים בסגנון אחר, "אינטרנטי". מדובר בשפה דלה, סלנג של קיצורי מילים (כמו u במקום you, ו-4 במקום four), משפטים קצרים במיוחד, משפטים מאויירים (כמו אייקון של סמיילי במקום משפט הבא לבטא מצב של שביעות רצון), משפטים בני-מילה אחת (כמו "אהבתי" במקום "אני אוהב את מה שקראתי"), וכיוצא באלה. אבל, השאלה היא עד כמה ניתן לכתוב בסגנון כזה מידע מדעי, עסקי ואינפורמטיבי. סופרים יכולים להשתמש בסגנון החדש, אבל האם גם מוסד ממשלתי המעביר מידע אל האזרחים? האם סגנון פרחחי הולם גם מסגרות מכובדות? האם ניתן לחנך בעזרת שפה ירודה?

5. לפי שעה, ואולי בכלל, יש לפתח מערכת כפולה של העברת טקסטים (חשוב בעיקר לבתי ספר ולמוסדות להשכלה גבוהה) - איתור מידע באינטרנט, ואז הדפסתו על גבי נייר כדי לאפשר קריאה מסורתית (האפשרות הזו עולה בברור מהגידול המשמעותי בצריכת הנייר מאז הופעתם של המחשב והאינטרנט). במקרה כזה, הבעיה היא בעיקר כלכלית. הכבדה משמעותית על הכיס הפרטי.

6. במקום לחנך את הדורות הבאים לקריאה טובה, יש לחנך לאור מה שאני מכנה - גורם אי-הקריאה. גורם אי-הקריאה אינו מחנך שלא לקרוא, אלא כיצד לומדים על מלוא הטקסט באמצעות קריאה חלקית. יש לכך כמה שיטות, כמו שימוש בפונקצית החיפוש כדי להגיע לפסקאות הרלוונטיות בלבד. אבל, במקרה כזה, הקריאה תאבד את מקומה כפעולה מהנה, הנחשבת לטובה בפני עצמה.

תארו לכם מערכת שמע משוכללת. כל הרכיבים הם המילה האחרונה בטכנולוגיה, חוץ מהרמקולים שהם מודל ישן - צרוד בטונים הגבוהים ועמום בטונים הנמוכים. מה התוצאה? מערכת השמע המשוכללת תשמיע מוזיקה ברמתם הירודה של הרמקולים, ולא ברמתם הגבוהה של שאר רכיביה. במילים אחרות, עדיין רחוקה הדרך עד שנוכל להגיד איוריקה חינוכי על קריאה באינטרנט.

* אבינועם בן זאב הוא ראש היחידה לשילוב הטכנולוגיה בחינוך, המכללה האקדמית, אורנים

~ ~ ~ הקורא יוצר את הטקסט ~ ~ ~

"כמשתמש אינטרנט כבד, מקובל עלי שטקסטים ליניארים עדיף לקרוא מהנייר. אולי יש כאן משהו גנטי, גן הקובע שקריאה לינארית מוצלחת חייבת להיות אופקית ולא אנכית. מכל מקום, אין לי סבלנות לגלול", מודה נ"מ, חבר מערכת מגזין מקוון. "אם נחוץ לי לקרוא טקסט לינארי ארוך מהאינטרנט, אשתדל מאוד להדפיס אותו. גם כעורך, תמיד אעדיף טקסט שנכנס בדף אחד על פני זה שיש לגלול, כי אני מניח שרוב הקוראים נוהגים כמוני. מאידך אני קורא הרבה שירה באינטרנט. שירה אין בעיה לקרוא אולי כי רוב המשוררים מגבילים את יצירתם לדף אחד וממילא אני מעדיף שירים קצרים".
"אני לא חושב שיש משמעות למושג 'טקסט שנוצר לאינטרנט'. יש הפרזה רבה בטענה המפורסמת ש'המדיום הוא המסר', לפחות ככל שהדבר נוגע לטקסטים כתובים. כל טקסט (מילולי, ויזואלי וכו') נוצר באופן שאינו תלוי במדיום, אחד או יותר, בו הוא יוצג לקהל. בכל זאת יש משהו שאני מבקש לכנות 'טקסט וירטואלי'. בהפלגה קלה על כנפי הדמיון, וברוח פוסט מודרנית, יורשה לי להגדיר שהטקסט הווירטואלי הוא סך הכל דף המוֹצא וכל מה שמתגלגל ממנו, זה טקסט שכל קורא יוצר לעצמו, אנרכי אבל גם מקובע. אפשר אפילו לדבר על שכבות. הדף הראשון שהקורא רואה הוא שכבה ראשונה של טקסט וירטואלי, כל הלינקים היוצאים מהדף הראשון הם שכבה שניה של טקסט וכן הלאה. במגזין אנחנו מסייעים לקוראינו להרכיב בעצמם את הטקסט. התכנים אמנם מסורתיים, אבל אנחנו מקפידים שכל המובאות וההפניות, כלומר השכבה השניה, יהיו לכתובות אינטרנט ומהן והלאה כל קורא ממשיך לבדו.
"אני חושב שיש בכך גם רמז על האינטרנט והחינוך. מניסיוני, כאשר אני מתפקד בשיטה המבוזרת, כלומר מתוך הרכבת הטקסט הווירטואלי, אני משיג מידע ורעיונות שסך הכל שלהם עולה על סך הפרטים. כלומר, יש לחיפוש באינטרנט ערך סינרגטי, ולכן יהיה לאינטרנט ערך חינוכי ככל שתוכניות הלימודים ישכילו לנצל את היכולת האנושית ליצור טקסטים כאלה".

~ ~ ~ אין ראש למילים ארוכות? ~ ~ ~

הכלים המודרניים לתקשורת בינאישית - דואר אלקטרוני, צ'אט והודעות SMS בטלפונים הסלולריים - הפכו כל עילג לאשף התכתובת. מצד אחד, כישורי כתיבה נאים משחקים במדיום הזה תפקיד חשוב ויכולים להרשים את הזולת יותר מכל דבר אחר (ראו כתבה על סיראנו דה ברז'ראק הדיגיטלי,
www.perkol.itgo.com/cyrano.htm). מצד שני, השפה הולכת ומצטמקת, וזה הפך כבר לנורמה.
אילוצי הזמן והמקום - הצורך בכתיבה מהירה, ספונטנית, לצד מגבלות השטח והטירחה הכרוכה בהקלדת הודעות טקסט על המקשים הזערוריים של הטלפון הסלולרי - מחוללים תמורה בשפה. אילוצים אלה גרמו לנו לזנוח זה מכבר גינוני נימוסים במכתבי דואר אלקטרוני, שלא לדבר על התכתובת הסינכרונית בצ'אטים. התרגלנו לקרוא מילים עבריות המורכבות בחלקן מספרות ומאותיות אנגליות ואימצנו את האמוטיקונים ("סמיילים") במקום ביטויי רגש משתפכים. התרגלנו לכתוב בקצרנות, בשפת הסימנים. כי בעידן המודרני, לכולנו, כמו להיא מ"שיר הפריחה", אין ראש למילים ארוכות.
--שרית פרקול

מילון סמיילים: www.netlingo.com/smiley.cfm
קצרנות צ'אטים: www.netlingo.com/emailsh.cfm

כתובת דף זה: www.perkol.itgo.com/noscroll.htm


174