Sarit Perkol's Internet columns, Maariv

הבהלה לננוטק

מאת ג'אסטין גיליס וג'ונתן קרים, וושינגטון פוסט, מיוחד ל"עסקים"

בכירי הממשל האמריקני מתייחסים לתחום הננוטכנולוגיה כאל "המהפכה התעשייתית הבאה" וצופים שבעוד עשר שנים יהיו מוצרים המתבססים עליה בשווי של טריליון דולר. ממשל בוש מזרים מיליארדים למחקר בתחום. קומץ מוצרים טפטפו בינתיים מהמעבדות אל השוק - מכנסיים עמידים בפני כתמים, קרמים החודרים עמוק יותר וכדורי טניס עמידים יותר - והחברות אומרות שיש עוד מוצרים בדרך. דיסקים קשיחים על בסיס ננוטכנולוגיה, עם שטח אחסון מרווח במיוחד, כבר עוררו עניין. אבל אפילו מי שמאמין בטכנולוגיה, מזהיר מפני תחזיות מנופחות ובהלת ההשקעות

תרגום: שרית פרקול

מגזין עסקים 10.3.2004

Richard Smalley
הדבר החזק ביותר שאפשר לייצר ממשהו ביקום. ריצ'רד סמולי * צילום: וושינגטון פוסט

עמוד הפלדה הכחול שניצב במחסן ביוסטון נראה דומה מאוד לטיל, המוכן לשיגור לחלל. האמת היא שהוא אינו מסוגל לטוס, אבל האנשים שבנו אותו אוהבים את הסמליות שבדבר. כמו רבים אחרים בתחומי המדע והתעשייה, הם מקווים שהתחום הזה, ננוטכנולוגיה, מוכן סופסוף לשיגור.
העמוד הכחול מכיל מעין תנור חדש ומוזר, כנראה הגדול מסוגו בעולם. התנור הזה מייצר חומר שחור רך, ש"נראה כמו פיח", לדברי בוב גוואר, העומד בראש יצרנית המכשיר הזה, "אבל זה פיח מאוד מתוחכם".
כרגע, מחירו של הפיח הזה פי 39 ממחירו של זהב. הוא מכיל צינוריות זעירות של פחמן, "הדבר החזק ביותר שאפשר לייצר ממשהו כלשהו ביקום", אומר ריצ'רד סמולי, המדען שזכה בפרס נובל על חלקו בגילוי עצמים דומים.
ביום מן הימים, כשהמחיר יירד והאיכות תשתפר, ניתן יהיה לטוות מהחומר השחור הזה כבל שיהיה דק יותר מאצבע אנושית, ועם זאת מסוגל לשאת את כל אספקת החשמל העולמית. או שניתן יהיה להשתמש בו למחשבים חזקים פי כמה מאות מהמחשבים הקיימים, אבל זעירים מספיק כדי לענוד אותם על פרק היד. או לבנות מהם גשרים חינניים ודקיקים להפליא, שיחזיקו בקלות את המשאיות הכבדות ביותר.
ביום מן הימים.
אבל מי שעוקב אחרי מה שקורה בימים אלה ממש בוול סטריט, עלול לחשוב שהיום הזה כבר הגיע.
חברת קרבון ננוטכנולוג'יז (Carbon Nanotechologies), הבונה את הכור החדש, אינה נסחרת בבורסה. אבל יש כמה חברות ציבוריות ששמן מכיל את המילה "ננו", ומניותיהן זינקו אל-על בזמן האחרון. ננוג'ן (Nanogen) זינקה ב-183% מאז 1 בדצמבר, וב-503% מאז ראשית 2003. מניות חברת אלטאייר ננוטכנולוג'יס (Altair Nanotechnologies) עלו ב-502% מאז תחילת שנת 2003 והמניות של ננומטריקס (Nanometrics) עלו ב-347% מאז תחילת 2003.
במה שמזכיר את ימי בועת הדוט.קום, הפורומים באינטרנט הומים שיחות על ננוטכנולוגיה, והמניות רק עולות ועולות ועולות.
זה כבר כמה שנים שבכירי הממשל האמריקני מתייחסים לתחום הננוטכנולוגיה כאל "המהפכה התעשייתית הבאה" וצופים שבעוד עשר שנים יהיו מוצרים המתבססים עליה בשווי של טריליון דולר. ניוט גינגריץ', לשעבר יו"ר בית הנבחרים, דחף את הנושא. ממשל בוש מזרים מיליארדים לחקר הננוטכנולוגיה.
קומץ מוצרים טפטפו בינתיים מהמעבדות אל השוק - מכנסיים עמידים בפני כתמים, קרמים החודרים עמוק יותר וכדורי טניס עמידים יותר - והחברות אומרות שיש עוד מוצרים בדרך. דיסקים קשיחים למחשבים, על בסיס ננוטכנולוגיה, עם שטח אחסון מרווח במיוחד, כבר עוררו עניין רב.
אבל אנשים רבים, המאמינים בפוטנציאל של הטכנולוגיה, מזהירים מפני תחזיות מנופחות ומפני בהלת ההשקעות.

הדפסים בלעדיים על חולצות, תיקים וספלים

"אתם קונים את שווה הערך של מניות אינטרנט לפני שנים אחדות", אומר תומס ת'איס מחברת יבמ, אחת החלוצות בתחום הננוטכנולוגיה. "אם אתם חושבים שיש לכם מספיק שכל לצאת לפני התפוצצות הבועה - בהצלחה לכם".
האם מהפכת הננוטכנולוגיה היא משהו שהמשקיע הקטן צריך לזנק לתוכו? או שיש כאן סכנה שהמשקיעים הקטנים יישאבו פנימה בשל הזינוקים של השוק וייפלו עם קריסתו הבלתי נמנעת?.
לקראת סופו של יום, בו נתן ראיונות במשך שש שעות, ניצב ריצ'רד סמולי, ממייסדי קרבון טכנולוג'יז ופרופסור באוניברסיטת רייס, מול צג בו התווה את השימושים הפוטנציאליים של ענף מדע שבהמצאתו נטל חלק. המדע הזה עשוי, אמר סמולי, לעזור בפתרון בעיות האנרגיה של העולם, בין השאר. לדוגמה, הוא עובד על ניסיון לפתח כבלי חשמל כה יעילים, ש"הם יוכלו בקלות להחליף את כל כבלי המתח הגבוה בעולם".
אנשים שמים לב למה שאומר סמולי, אחד המוחות המבריקים ביותר בתחום המדע בארצות הברית. הוא זכה ב-1996 בפרס נובל, יחד עם שני עמיתים, על גילוי צורה חדשה של פחמן, שקשה ליצור אותה, אך סגולותיה מופלאות. בשנות ה-80 הסתבר בראשונה, כי ניתן לחבר אטומים של פחמן, הנקשרים זה לזה בצורה מאוד הדוקה, ליצירת מבנים שלא היו עד אז מוכרים למדע - כדורים זעירים וחזקים להדהים.
כדורי הפחמן היו בצורת הכיפה הגיאודזית המפורסמת של באקמינסטר פולר, אדריכל ומדען בעל חזון. החוקרים קראו לצורה החדשה פחמן באקמינסטרפולרין, והכדורים קיבלו את הכינוי "כדורי באקי". תוך זמן קצר הציגו הקבוצה של סמולי ומדענים אחרים צינוריות פחמן, הנוצרות בצורה דומה. חלק מהצינוריות האלה, החזקות בהרבה מפלדה, יכולות לשמש מוליכים מעולים לחום ולחשמל. .
אלה היו התגליות המשמעותיות ביותר בתחום הננטכנולוגיה, המתעסקת ברמת האטומים והמולקולות של החומר. שיטות כאלה מציעות אפשרות של חומרים ומכשירים חדשים ומדהימים.
השם "ננוטכנולוגיה" מבוסס על ננומטר - יחידת מידה שהיא מיליארדית המטר. רוחבה של שערה אנושית הוא כ-100,000 ננומטר. קוטרו של כדור באקי הוא קצת פחות מננומטר אחד.
בשנות ה-90 התחילו המדענים להתעסק בחומר ברמת הננו. מאז נוצרו כל מיני מכשירים נסיוניים, התגלו תכונות חדשות, וברחבי העולם מתנהלים מאמצים להפוך את הטכנולוגיה המסחרית.
אחדים מהמוצרים נכנסו כבר לשוק, בכלל זה קרם הגנה נגד קרינה, שהוא מצד אחד מאוד חזק, מצד שני שקוף, במקום להיות משחתי ולבן. יש גם בדים של חברה מצפון קרולינה, ננוט-טקס (Nano-Tex), המשמשים ליצירת מכנסיים וחולצות של אדי באואר, קלייבורן ומותגים אחרים. הבדים מצופים חלקיקי ננו הדוחים כתמים ולחות.
אבל בסך הכל, ההצלחות במעבדה עוד לא קיבלו תרגום משמעותי לעולם מוצרי הצריכה. זה דבר אחד ליצור אב-טפוס של מכשיר כה זעיר, שחושי האדם אינם יכולים להבחין בו, וזה דבר אחר לייצר מיליונים כאלה בצורה אמינה וזולה.
"איך מזיזים את האטומים ואת המולקולות בקצב כזה, שאפשר יהיה לייצר מכשירים ומבנים בעלי כדאיות מסחרית, זאת השאלה", אמרה ג'ולי צ'ן, מנהלת תוכנית במכון הלאומי למדע של ארצות הברית, המפקחת על מענקים המיועדים לפתרון בעיות של ייצור.
חברת קרבון ננוטכנולוג'יז היא דוגמה מצוינת: היא חתמה על כל מיני הסכמי שיתוף פעולה והגישה הרבה בקשות לפטנטים. אבל החברה מגיעה רק עכשיו לשלב בו היא יכולה לייצר מעט יותר מתשעה ק"ג צינוריות באקי ביום. והיא גם אינה יכולה לשלוט בינתיים באופן מדויק בסוגי הצינוריות. הואיל והתכונות של צינוריות באקי יכולות להיות שונות מאוד, בהתאם לצורת הגיאומטרית המדויקת, זו בעיה גדולה, המגבילה את השימוש בחומר.
גלל הקשיים, רוב המוצרים שסביר להניח שיהיו מסחריים בשנים הקרובות הם שגרתיים, כמו בדים עמידים יותר, ציפויים וסוגי דבק. אלה בהחלט יכולים להבטיח רווחיות לחברות מסוימות, אבל זה לא מה שישנה את העולם, או את הכלכלה העולמית.
כמו חברות קטנות אחרות המובילות בתחום, חברת קרבון ננטכנולוג'יז לא נזקקה לצאת לבורסה כדי לגייס כספים. משקיעים פרטיים וחברות גדולות שמחו להשקיע בה. רבות מחברות הננוטק (קיצור של ננוטכנולוגיה, על משקל "הייטק" - ש.פ.) אומרים שהן מתקרבות סופסוף לשלב בו יתחילו להיות מסחריות.
חברת ננוסיס (Nanosys) מפאלו אלטו, קליפורניה, משתמשת בחומרים שאינם פחמן כדי ליצור אותם סוגי דברים שעושה החברה של סמולי. ננוסיס חתמה על הסכם שיתוף פעולה חשוב עם תאגיד יפני, שעשוי להביא לשוק תאים סולריים זולים, בצורה של רעפים ספרדיים, כבר בשנת 2006. ננוסיס משתמשת בננטכנולוגיה כדי לייצר מרכיב מפתח בתאים הסולריים, שיהיו מורכבים מחומר גמיש דיו כדי לקבל כמעט כל צורה שהיא. "יש לנו אסטרטגיה ריאליסטית להכנסת הטכנולוגיה שלנו לשוק", אומר סטיבן אמפידוקלס, מנהל פיתוח עסקי בננוסיס. .
החברות מתייחסות לרבים מהמוצרים המוקדמים האלה כאל "פירות המשתלשלים מהענפים הנמוכים של העץ" - שימושים שיכולים להיעשות גם עם שיטות ייצור פרימיטיביות יחסית. אבל החברות האלה אינן מסוגלות לומר כמה זמן ייקח לשפר את השיטות, להנמיך את המחירים ולהגיע למוצרים מדהימים באמת.
דומה כי חוסר הוודאות הזה, אף שהוא נחלתם של כמעט כל מדען או איש השקעות העובד בתחום, לא שיכך כהוא-זה את התלהבותם של המשקיעים במניות הננוטק. "משקיעים תמימים ייכוו", אומר ג'וש וולף, העומד בראש חברת הון סיכון לוקס קפיטל, המשקיעה בחברות ננוטק. לדבריו, כמו בסוף שנות ה-90, כשהיה מאוד פופולרי לשרבב נקודה קום בסוף השם של חברה (מקור הביטוי "חברות דוט.קום" - ש.פ.), חברות מסוימות ממצבות מחדש את עצמן כחברות ננוטק, במטרה למשוך משקיעים.

להיזהר מ"ננו-בלוף"

וכמו שקרה עם חברות רבות בזמן פריחת מניות האינטרנט, מניות הננוטק מרקיעות שחקים, למרות שהדוחות הכספיים מעידים על הפסדים. בעלון שהוא כותב בנושא מניות הזהיר וולף בדצמבר, כי על המשקיעים להיזהר מ"ננו-בלוף" כמו חברת ננוג'ן מסן דייגו, המייצרת שבבים זעירים לביצעו בדיקות גנטיות. לדבריו, ננוג'ן אינה משתמשת בעיקר בננוטכנולוגיה (דייויד לודוויגסון, הטכנולוג הראשי של החברה, עמד על כך שהם משתמשים בננוטכנולוגיה כדי "לטפלל פרגמנטים של DNA" בתהליך הייצור).
וולף אומר כמעט אף אחת מהחברות הנסחרות בבורסה מייצגת ננוטק "טהור". אבל בעלון של וולף יש המלצות קניה על כמה חברות בורסאיות הקשורות לתחום הננו. לדבריו, סביר להניח שהמגזר הזה יניב תשואות גבוהות למשך השנתיים הבאות לפחות.
אבל וולף מזהיר כי השקעות בננוטק יכולות להיראות בסופו של דבר כמו ההשקעות בביוטכנולוגיה, עם תנודות חדות לשני הצדדים במשך יותר מעשור ועם טלטלות אכזריות כשחברות מוציאות את הטכנולוגיה מהמעבדה אל השוק. יש משקיעים נבונים שעשו כסף מהביוטכנולוגיה - אבל משקיעים נבונים שמבינים באמת בביוטכנולוגיה הם היוצא מן הכלל.
פלויד קוואמי הוא יועץ טכנולוגי לנשיא בוש ואחד מאנשי הון הסיכון המובילים של עמק הסיליקון, המשקיעים המקצועניים, שעוזרים לממן חברות טכנולוגיה בשלבים הראשונים שלהן. הוא מוצא הבדלים חשובים בין בהלת הננו הנוכחית לבין בועת הדוט.קום.
"קשה לנקוב בשמה של חברת הון סיכון שלא נכנסה לעניין ההוא של הדוט.קום", הוא אומר. "זה לא קורה בתחום הזה". הון סיכון מזין פחות מ-10% מתחום הננוטק, ויש הרבה חברות הון סיכון שאינן מוכנות לגעת בו, לפני שתוכיח התעשיה שהיא מסוגלת להביא מוצרים אמיתיים לשוק בצורה יעילה. ובניגוד לבועת האינטרנט, שהתאפיינה ביחס שחצני מאין כמותו של מנהלי החברות, בתוך שוק הננוטק עצמו שורר החשש, שהענף ייפול קורבן לניפוח המופרז. החשש הזה גורם לחברות להיות זהירות בהודעותיהן הפומביות, זהירות לא להבטיח יותר מדי.
ובכל זאת, מקצוענים מתחום ההשקעות מזהירים, שכל מי ששוקל לזנק על טיל הננוטק יבחן בשבע עיניים את הטכנולוגיה של החברה, את הפטנטים שלה, את המימון, את גודל השוק הפוטנציאלי, ומעל הכל - את המכשולים שניצבים בפניה.
אחת הדאגות הגדולות ביותר היא בטיחות. מחקרים ראשוניים מרמזים על כך, שחלקיקים בגודל ננומטר עלולים להשפיע בצורה בלתי צפויה על הגוף, אולי להפוך לרעלים. יש צורך במחקרים נוספים, ובינתיים, משקיעים צריכים להביא בחשבון את האפשרות, שמוצרי החברה יוגבלו, או ייאסרו לשיווק. "מה שבאמת צריך זה לנתח את החברה הספציפית: זאת מניה טובה? זה מחיר קניה טוב?" אומר סקוט מיז, שייסד עלון בנושא ננוטק בקליפורניה. "מוכרחים להיות ממושמעים. אי אפשר סתם לומר, זאת מניית ננוטק, אז היא חייבת להיות טובה".
.

הכתובת הישירה של דף זה: www.perkol.itgo.com/nano.htm


181