Sarit Perkol internet pages
כתבו לי



המומיה 2

כהן דת מצרי מלפני 3,000 שנה התעורר לחיים במוזיאון הבריטי בזכות מחשב-על של סיליקון גרפיקס

מאת שרית פרקול

computerized mummy

גרסה מקוצרת של הכתבה התפרסמה במעריב 18.7.2004

כיפה מסתורית, שהתנוססה על ראשו של כהן דת מצרי, חיכתה 3,000 שנה מתחת לשכבות של תכריכים וארון מתים כפול דפנות, עד שמחשב רב עוצמה חשף את סודותיה. בשילוב בין אחת הטכנולוגיות העתיקות ביותר של האנושות - שימור מומיות - עם טכנולוגיה מתקדמת ביותר של חברת סיליקון גרפיקס (SGI), הצליחו המדענים לחקור את קרביה של המומיה באופן וירטואלי, מבלי להוציא אותה מתכריכיה. תעלומת הכיפה, שתיפתר כאן בהמשך, הוצגה במופע הפתיחה של "המומיה - הסיפור מבפנים", שהועלה בראשונה ב-30 ביוני במוזיאון הבריטי בלונדון.

המופע החדש והראשון מסוגו, שילוב של ממצאים מחקריים עם גרפיקה תלת ממדית משוכללת, מאפשר למבקרי המוזיאון להכיר מאוד מקרוב את נספרנאב, כהן דת מהעיר המצרית תבס, שנקבר בשנת 800 לפני הספירה בגדה המערבית של הנילוס. למעשה, אפשר אפילו לראות שהוא סבל מכאב שיניים, והיה לו גם חור בראש. כדי לגלות זאת היה אמנם צורך לטלטל את המומיה במסדרונות בית החולים לנוירולוגיה ולנוירוכירורגיה בלונדון ולעשות לה סריקות בטומוגרף ממוחשב (CT), אבל תכריכיה נותרו בשלמותם.

במשך שנים רבות, הדרך היחידה לתהות על קנקנן של המומיות היתה לפתוח את התכריכים. בתחילת המאה ה-19 נהגו לערוך "חשיפות פומביות" של מומיות, במיצגים דרמטיים, שנערכו לעיני שמנה וסלתה של החברה האירופית. אם כי ניתן היה ללמוד מכך על המומיות, נגרם נזק בלתי הפיך למומיה עצמה, ששוב אי אפשר היה להחזיר אותה לתכריכיה, וכן לחפצים השונים שנטמנו יחד איתה, בין התכריכים, ואיבדו את ההקשר המקורי שלהם. "ברגע שהמומיה נפתח מתכריכיה, חלק ניכר מערכה ככמוסת זמן אובד לעד", הגדיר זאת ד"ר ג'יימס טיילור, אוצר התערוכה במוזיאון הבריטי, שעבד על הפרויקט בשיתוף פעולה עם פרופ' דייויד יוז, ראש המחלקה להדמייה מתקדמת בסיליקון גרפיקס.

בסוף המאה ה-19 כבר התחילו להבין את הפוטנציאל של צילומי רנטגן בהקשר הזה, ובמהלך המאה ה-20 צולמו ברנטגן מאות מומיות. אבל המידע שהושג מצילומי הרנטגן היה שטוח, ולא תמיד ברור. קשה היה להבחין בפרטים, והשרף הנוקשה ששימש לחניטה ושאר חומרים צפופים הפריעו לבהירות התמונה. בעיות אלה נפתרו עם פיתוח טכנולוגיית הטומוגרפיה הממוחשבת, שמאפשרת ליצור "פרוסות", או "חתכים" וירטואליים של הגופים הנסרקים, מזוויות שונות.

חקר המאדים ושר הטבעות

חברת סיליקון גרפיקס מקליפורניה, ששני הלקוחות הראשונים שלה היו סוכנות החלל האמריקנית ודיסני, שילבה בפרויקט המומיה שניים מההיבטים המרכזים של פעילותה - מחקר ובידור. החברה, שמצד אחד מעורבת בפרויקטים מתקדמים מתחומי המדע, כמו משימת החקר של המאדים, ומצד שני אחראית לאפקטים הוויזואליים בשוברי קופות כמו "שר הטבעות", "הארי פוטר", "מלחמת הכוכבים", "ספיידרמן" ו"שרק", מפגינה במופע המומיה את עוצמת החישוב המדהימה ואת יכולת אחסון הנתונים של מחשבי העל, לצד האפקטים המרשימים של תלת-ממד. עם משקפיים מיוחדים המחולקים לצופים, אפשר ממש לראות את ארונו מקושט כתב החרטומים של נספרנאב מרחף בחלל האולם, עושה חשק להושיט יד ולגעת בו. החפצים שנטמנו יחד עם המנוח, כמו חרפושית שהונחה מעל לבו וסמל נשר, משייטים אף הם באוויר, בתלת-ממד. הטריק הזה מושג על ידי טכנולוגיית תמונה סטריאוסקופית - צילום משתי זוויות מבט קצת שונות והלבשת התמונות בצורה שאינה חופפת לחלוטין, בדומה לתמונות "העין המופלאה". נספרנאב עצמו קודם מתקלף וירטואלית משכבותיו השונות, עד שאפשר לראות, בשיטת הצילום המיוחדת, ממש בין רגליו (הוא אכן היה זכר) - ואחר כך קורם עור וגידים. לאחר שבודדו וירטואלית בין השכבות, על פי איפיון צפיפות החומר, "הלבישו" עליו, כמו בסדרת מתח על רפואה משפטית, פנים אנושיים.

בהמשך המופע, שנמשך כ-20 דקות, בקריינות של סר איאן מקקלן, משולבים גם מראות משוחזרים של גדות הנילוס והמקדש, לצד שחקנים אנושיים. הצופים באולם, המכיל 112 מושבים ומסך קעור באורך 15 מטר, עורכים סיור וירטואלי תלת-ממדי במנהרת הקבורה, כמו בתוך משחק מחשב ענקי.

לפי ההסברים, האתגר לפני החוקרים, בבואם לנתח וירטואלית את נספרנאב, השוכן במוזיאון הבריטי מאז 1899, היה "לחשוב כמו בלש, כמו פתלוג וכמו ארכיאולוג", בעת ובעונה אחת. לפי הממצאים שנאספו על ידי סיליקון גרפיקס ב-1,500 סריקות ונותחו בסיוע מומחים לרפואה משפטית ואג'יפטולוגים, נספרנאב היה בן 40 ומשהו, גובהו היה 1.62 מטר, וכל שיניו היו איתו, למרות הדלקת הקשה באחת השיניים. מעל עין שמאל יש לו חור מסתורי, אבל הוא לא נפגע על ידי כלי נשק, שכן החור נוצר מבפנים, אולי גידול במוח (המוח עצמו "נשאב" החוצה על ידי החונטים, שלא ייחסו לו כל חשיבות. הנשמה, לדעתם, שכנה בלב).

כמו קפיצה קוונטית לעולם החדש

ועכשיו מגיעים סופסוף לכיפה המסתורית. מתברר שכבר צילומי רנטגן של נספרנאב משנות ה-60 הראו את החפץ הזה על ראשו, במטושטש. החוקרים גריי ודאוסון, שניתחו את צילומי הרנטגן, שיערו שזה היה מנהג מצרי קדמוני, להניח שליה על ראש המת. לדבריהם, מצאו צורות כאלה על ראשים של עוד שתי מומיות. אבל צילומי התלת-ממד החדשים גילו, שהעצם דמוי הכיפה על ראשו של כהן הדת המצרי לא היה שליה, אלא קערה פשוטה, עשויה חימר. צורת הקערה והמרקם שלה, שנראים בבירור בצילומים, גרמו לחוקרים לחשוב, שזה חלק מהציוד של החונטים, שהשתמשו בקערה כדי להכיל את השרף שלהם. אבל מה היא עושה על ראשו של הבר מינן? טיילור סבור, שהחונטים שכחו את הקערה, שנדבקה איכשהו לראש. ההדמייה התלת-ממדית אפילו מראה קרע בעור הקרקפת מתחת ל"כיפה" - אולי ניסיון בלתי מוצלח לשחרר בכוח את הקערה. בסופו של דבר, כנראה החליטו החונטים להסתיר את הפאשלה שלהם מאחורי התכריכים, בהנחה שאיש לא ירגיש. נספרנאב נשלח לעולם הבא כשהקערה דבוקה לראשו, והוא אכן הופיע כעבור 3,000 שנה, כמו בקפיצה קוונטית, בעולם חדש לגמרי.

את מרכז ההדמייה ("ריאליטי סנטר") במוזיאון הבריטי, שהוקם בהשקעה של 200-300 אלף דולר, מפעילה מערכת Onyx 350 של סיליקון גרפיקס, עם שלוש תת-מערכות גרפיות InfiniteReality4 עם 6 גיגה-ביט זיכרון ונפח דיסק של 1.5 טרה-ביט. כשיוצאים מהאולם, אפשר לראות בארונות תצוגה מזכוכית את המוצגים עצמם - ארונות המתים המקושטים, תרגום כתב החרטומים, וצילום שטוח המייצג את תמונת התלת-ממד שנראתה במופע.

מעבר לערך הבידורי, כמובן, תוצאות פרויקט המומיה סיפקו נתוני מחקר רבי ערך, אותם יכול המוזיאון הבריטי לחלוק עם אג'יפטולוגים ברחבי העולם. לדברי דייויד יוז, בעקבות השקת מופע המומיה עוד מוזיאונים בעולם כבר מתעניינים בפרויקטים דומים. הוא לא היה מוכן למסור פרטים בשלב זה.
חברת SGI-ישראל הוקמה בישראל ב-1988 בידי החברה-האם, כחברה-בת בבעלות מלאה החברה עוסקת בשיווק, מכירה, תמיכה והדרכה של תחנות עבודה, שרתים ופתרונות אחסון לסביבות לינוקס ויוניקס. עם לקוחות החברה נמנים יותר מ-200 גופים מהמובילים בארץ, במגזר התעשייתי והאקדמי ובצה"ל. בארץ מופעלת טכנולוגיית המחשה דומה של סיליקון גרפיקס בהדמייה של הר הבית, כפי שניצב לפני 2,000 שנה. מערכת Onyx משמשת פלטפורמה למודל וירטואלי, תלת-ממדי ואינטראקטיבי, של הר הבית. המבנה הוקם בשיתוף פעולה עם ארכיאולוגים מרשות העתיקות עבור מרכז דוידסון, בגן הארכיאולוגי בירושלים (www.archpark.org.il).

אבל אם אפשר לראות בהמחשה וירטואלית כל כך חיה וברורה את הממצאים המוזיאוניים, בשביל מה לכתת את הרגליים אל המוזיאון הפיזי. בשביל מה, למשל, לטרוח ולטוס ללונדון, למוזיאון הבריטי. אפשר הרי להציג את המומיה הווירטואלית בתערוכה נודדת ברחבי העולם. אפשאד מיסטרי, מנהל שיווק ההדמייה המתקדמת בסיליקון גרפיקס, אומר שנכון, אפשר יהיה לעשות זאת, "אבל אין כמו לראות, אחרי שיוצאים מהמופע, את הדבר האמיתי".

~ ~ ~ הטכנולוגיה: להיכנס לתוך העצמות ~ ~ ~

המומיה של נספרנאב נסרקה בטומוגרף ממוחשב, והתוצאה היתה יותר מ-1,500 תמונות-חתך שלה, במרווחים של מילימטר אחד. תוך שימוש במחשב-על של סיליקון גרפיקס מסוג Onyx הרכיבו את את ה"פרוסות" למאגר נתונים אחד בתלת-ממד, שניתן לראותו ולחקור אותו אינטראקטיבית, על ידי טיפול בנפחים בזמן אמיתי. כלי תוכנה של סיליקון גרפיקס, OpenGL Volumizer, מאפשר למשתמש לראות את העצם מכל זווית ולשנות פרמטרים כמו צפיפות ושקיפות, כדי להציג שכבות ומרקמים ולהבליט פריטים מסוימים שטמונים עמוק בתוך הגוף. באמצעות "איזמל וירטואלי" מקלפים שכבות, ותאורה מלאכותית מטילה צללים שעוזרים לפרש את צורת העצמות או החפצים.

על ידי שינוי נקודת המבט של הצופה, אפשר לרחף קרוב מעל הגוף, ואפילו להיכנס לתוך חלל העצמות. זו פעם ראשונה שטכנולוגיה כזאת מיושמת באופן אקטיבי על גוף שלם. לדברי יוז, "בטכנולוגיה הזאת עובדים עם תלת ממד כמו שפוטושופ עובד עם דו-ממד. במקום פיקסלים, יש ווקסלים (יחידות מידע של נפח)".

טכנולוגיית הדמייה משמשת את לקוחותיה של סיליקון גרפיקס בתעשיות שונות. בתחום הבריאות, למשל, לצורך אבחנות רפואיות. בתחום חיפושי נפש וגז, לצורך ניתוח נתונים סייסמיים. בתחום תעשיית הרכב, השימוש בכלי ההדמייה חוסך בניית דגמים פיזיים יקרים. למערכות גם שימושים בתחום הבטחוני, בין השאר בסימולציות ובחיזוי מזג אוויר. מחשבי על של סיליקון גרפיקס מותקנים גם במרכזים אוניברסיטאיים בארץ ובעולם.

עם לקוחות החברה נמנים מרכזי המידע הגדולים בעולם, פלנטריומים (כולל פלנטריום היידן בניו-יורק) ומוזיאונים, העושים שימוש בטכנולוגיי הוויזואליזציה כדי להשיג הדמויות ברזולוציות גבוהות ויכולות אינטראקטיביות. הואיל ואין מדובר בסרט, אלא בתוכנה, אפשר לעדכן במהירות את התכנים ולהגיב לתגליות ולחידושים. הטכנולוגיה הזאת שימשה בעבר בפרויקט חדשני, "האדם הגלוי", בו בפעם הראשונה התבצעה הדמייה ויזואלית של אדם, מבחוץ ומבפנים.
-הכותבת היתה אורחת של סיליקון גרפיקס בלונדון


כתובת דף זה: www.perkol.itgo.com/mummy.htm



79