Sarit Perkol's Internet columns, Maariv
הציעו אתר



יוצאים מהבועה

מאת שרית פרקול

3.10.2003 מעריב עסקים

 

ניר ברקת לא לבד: יותר ויותר אנשי היי-טק, צעירים שהגיעו לשיא מקצועי וכלכלי, מתקשים להתעלם מהזירה הפוליטית ועוברים לפעילות ציבורית * בארה"ב הם הצליחו להשפיע על הצבעות בסנאט, בארץ לרוץ לכנסת ("ישראל אחרת") ולנהל את המפקד הלאומי (אורני פטרושקה), ואם לשפוט לפי ההצהרות - זוהי רק ההתחלה * מה מריץ אותם, עד כמה תורם הניסיון שצברו בהיי-טק ואיך הם מסתדרים עם הציניות של הפוליטיקה


מי שביקר באחרונה באתר האינטרנט של המפקד הלאומי (www.mifkad.org.il) - יוזמה אזרחית רחבת היקף של עמי אילון וד"ר סרי נוסייבה, שמטרתה לקדם את תהליך השלום בין ישראל לפלשתינים - מצא בלוח האירועים באתר הודעות על חוגי בית בשרון, שמועברים על-ידי אורני פטרושקה. פטרושקה, מייסד כרומטיס המיתולוגית, שנמכרה ב-2000 ללוסנט האמריקנית בסכום השערורייתי של 4.5 מיליארד דולר, ממנכ"ל כעת את המפקד הלאומי, ומנחה חוגי בית לפחות אחת לשבוע. לדבריו, הסכסוך הישראלי-פלשתיני הוא "אחד מהגורמים המרכזיים לבלימת הצמיחה במדינת ישראל ולמצב הכלכלי הקשה, מה שהופך את סיום הסכסוך למטרה ראשונה במעלה". פטרושקה מאמין, כי "המפקד הלאומי מנוהל נכון. ובדומה לניהול בעולם העסקי - פועל כדי לפתור את הבעיות המרכזיות של מדינת ישראל תחילה". עד לכתיבת שורות אלה, באמצע השבוע, הצטרפו למפקד, יותר מ-67,270 ישראלים, ועוד הזרוע נטויה.
גם ווז בויד ואלי פאריזר, מפעילי אתר האינטרנט מוב-און האמריקני (www.MoveOn.org), חוככים ידיים בסיפוק: תוך שלושה ימים בלבד זרמו לחברי הסנאט האמריקני יותר מ-220 אלף טופסי התנגדות של חברי תנועת מוב -און ("זוזו הלאה"), שהוקמה בארה"ב בידי אנשי היי-טק, שביקשו להשפיע על החברה. נראה כי הם אכן משפיעים: ברוב של 55 מול 40 דחה הסנאט האמריקני בחודש שעבר הצעה להקלות בחוקי ועדת התקשורת הפדרלית (FCC), שנועדו לאפשר לתאגידי המדיה להחזיק בבעלותם חלקים גדולים עוד יותר מאמצעי התקשורת ובעלות צולבת על עיתונים ותחנות טלוויזיה. זו לא היתה ההצבעה המכרעת, אבל המאבק נמשך.
בדף הראשי של מוב-און, לצד תמונה של הסנטור הדמוקרטי ביירון דורגן ועמיתו הרפובליקני טרנט לוט, מוקפים בארגזים מלאים מכתבי התנגדות של הציבור, חגגו הפעילים ניצחון קטן, אבל הזכירו שהמערכה טרם הסתיימה. במקביל לפעילות נגד הבעלות הצולבת בתקשורת, ממשיכה תנועת מוב-און בקמפיין גדול יותר -למניעת בחירתו מחדש של הנשיא ג'ורג' בוש בבחירות 2004. בחודש שעבר, במקביל לבקשה של בוש מהקונגרס להקצות 87 מיליארד דולר למימון הכיבוש הצבאי בעיראק, השיקו מוב-און אתר מחאה www.misleader.org - "מיס-לידר" ("מוליך שולל" במקום מנהיג), שנועד "למעקב אחר הכרזות השקר של ג'ורג' בוש".
מאחורי אתר מוב-און, שהוקם לפני 5 שנים, עומדים יזמים שצמחו בתחום ההיי-טק. המגמה ניכרת גם בארץ:מתכנתים ומהנדסים, שחוללו את המהפכה הטכנולוגית של שנות ה-90', מנסים עכשיו לטלטל את השלטון. יש לציין כי בכירי היי-טק, כמו ביל גייטס, כבר מצאו מזמן את הקול הפוליטי שלהם, אבל כעת גם רבבות עובדי הטכנולוגיה מהשורה מתחילים להשמיע את קולם (לפחות בארה"ב). יש להם כסף, שהרוויחו בשנות השגשוג הכלכלי; יש להם זמן, מאז התפוצצות הבועה; והם משתמשים בידע הטכנולוגי שרכשו כדי לגייס למאבק את המוני הגולשים.
"מחפשים ריגוש"

יוסי שטורם, עורך אתר האינטרנט פוליטיקה עכשיו (www.politicsnow.co.il), לשעבר יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית, פעיל במפלגת העבודה ודובר הסוכנות, מזכיר את אנשי "דור שלום", שבאו בחלקם משורות ההיי-טק המקומי, ואת אנשי "התעוררות", שאליהם הסתפחו אנשי היי-טק, כולל המהדורה המפלגתית שלהם - "ישראל אחרת" - שהתמודדה בבחירות האחרונות. לדבריו, "את 'ישראל אחרת' בהחלט ניתן להכתיר כמפלגת ההיי-טק הראשונה בישראל, והיא גם קרסה - כמו ההיי-טק".
מקרה פרטי של התופעה הוא ניר ברקת, שרץ בבחירות האחרונות לראשות עיריית ירושלים. ברקת הוא מייסד קרן ,BRM מקרנות הון הסיכון הגדולות בארץ, ועזב את העסקים לטובת פעילות ציבורית. כיום הוא מכהן במועצת העיר, בראש הרשימה השנייה בגודלה, "ירושלים תצליח".
שטורם, מה מחפשים אנשי היי-טק בפוליטיקה?
"בדרך-כלל מדובר באנשים שכבר הגיעו לפסגות בתחומם, והם מחפשים את העניין והריגוש שבעיסוק הפוליטי. בנוסף, רבים מהם ידועים מאוד בתחום שלהם, ובמדורי הכלכלה והטכנולוגיה, אך לא לציבור הרחב. בפוליטיקה מצוי פוטנציאל החשיפה לציבורים רחבים. רוב אנשי ההיי-טק שנכנסים לפוליטיקה מ גיעים עם רצון אמיתי וכן לשנות את פני החברה והמדינה; הם מאמינים שכפי שעשו גדולות ונצורות בתחום שלהם, כך יוכלו לשנות את החברה".
ומה קורה להם בפועל?
"הפוליטיקה היא עיסוק ארוך, מתיש ואינסופי, שכרוך ברקימת יחסים אישיים, שכנוע, גיוס תמיכה ושימורה. לאיש ההיי-טק, שעסק כל ימיו בהחלטות כספיות וטכניות, קשה להבין שבפוליטיקה עיקר העשייה היא הדיבורים עצמם. אנשי ההיי-טק מגיעים למגרש עמוס שחקנים, שעברו לא מעט מערכות בחירות, ולא מחכה להם שטיח אדום; להפך, כולם מנסים לשים להם רגליים. בניגוד לאווירת הצוות (האמיתית או המלאכותית) בהיי-טק, בפוליטיקה שם המשחק הוא האינטרס האישי. בנוסף, בעוד שבעסקים, ובפרט בהיי-טק, יש כללי משחק והגינות בסיסית במו"מ, בפוליטיקה ההסכם של הבוקר מופר כבר אחר-הצהריים.
"חוץ מזה, בפוליטיקה אין בדרך-כלל 'רעיון מנצח' או הברקה גאונית, שבבת-אחת משנים את המצב מהקצה אל הקצה. יש רק עבודה יומיומית, שוחקת מאוד. העיסוק הפוליטי גם מחייב התחככות עם אנשים ומגזרים שאיש ההיי-טק המצוי לא נפגש עימם: זיעת ההמונים, הומור נהגי המוניות ומוזיקת חתונות. אם הם מצליחים לשרוד את כל זה, הם מ גיעים להנאה שבפוליטיקה: האדרנלין הממכר, ההנאה שבלהיות דמות מוכרת, ולפעמים, ממש לפעמים, גם הסיפוק שהצלחת לגרום לשינוי קטן, שבריר מ'התוכנית הגדולה' שאיתה יצאת לדרך".
לדברי שטורם, לא רק שאנשי ההיי-טק המקומיים אינם מתמצאים בכללי המשחק הפוליטי, הם גם לוקים בנאיביות: "ניר ברקת יכול היה להיות היום ראש עיריית ירושלים, אילו היה מנהל מערכת בחירות קצת פחות נקייה, קצת יותר צינית", הוא אומר. "קורטוב של הסתה אנטי-חרדית - והציבור החילוני היה מטריח את עצמו לקלפיות. אבל ברקת, איש טוב והגון לכל הדעות, לא היה מוכן לעשות זאת, והחילונים נשארו בבית. ברקת הפסיד".
ברקת, 43, מייסד קרן BRM כאמור ועד לא מזמן מנכ"ל שלה, הנמנה גם עם מייסדי צ'ק פוינט, דווקא לא סבור שהוא הפסיד לחלוטין. "אמנם לא ניצחנו בבחירות בירושלים, אבל ההישג חסר תקדים. הרשימה שלי מאוד גדולה, פי שלושה מהליכוד", הוא אומר.
ברקת, למה אנשי היי-טק הולכים לפעילות פוליטית?
"ענף ההיי-טק מאוד תובעני, בשעות ובזמן. אנשים יכולים לעבור את כל הקריירה העסקית שלהם בלי להיות מחוברים למציאות, שלא לדבר על עשייה ציבורית. באיזשהו שלב בחיים, כש מרימים את הראש, מבינים שאפשר לרתום את הידע והניסיון שנצברו בענף ההיי-טק לניהול ויזמות של המדינה. המציאות הרי לא תשתנה לטובה מאליה. אם כבר, היא תשתנה לרעה".
ברקת עצמו נכנס לפוליטיקה בשלבים. "לפני 7-6 שנים התחלנו אשתי בוורלי ואני להיות מעורבים בתחום החינוך. ככל שראינו יותר, הבנו שאפשר להשפיע ולתת ערך מוסף אמיתי למערכת", הוא אומר. ברקת פעיל בארגון - IVN קרן הון סיכוי לישראל", לצד אנשים כמו שלמה דברת (מקרן הון הסיכון כרמל), בני לוין (נייס), איציק דנצינגר (קומברס), ובצד האמריקני - אריק בן חמו (COM3 ופאלם). "מדובר ביותר מ-60 אנשי היי-טק, כולם מעורבים בענייני חינוך בישראל", מציין ברקת בסיפוק.
פוליטיקאי שהוא איש היי-טק חושב אחרת?
"אנשי היי-טק תופסים את הציבור כלקוח, לא ככלי שחמט. במערכת הפוליטית, לעומת זאת, תפיסת הלקוח לא מפותחת. צריך לזכור שהתושב הוא הלקוח, ויש לפעול לשביעות רצונו".
אתה חושב להשתלב בעתיד בפוליטיקה הארצית?
"לא, אני ממוקד מאוד בירושלים. אני ירושלמי. מאוהב בעיר. ואני רואה את התחום הזה כמו ריצת מרתון, תהליך מסודר, שאותו צריך לעבור. רק התחלנו".
בהיי-טק תורמים יותר לעומתו, אורני פטרושקה, 45, מנכ"ל המפקד הלאומי כאמור, אומר שהוא רחוק מקריירה פוליטית. "לא הצטרפתי למפקד בגלל שאיפות פוליטיות כלשהן. זו יוזמה אזרחית, שאינה קשורה לשום גוף פוליטי. אני גם לא חושב שכאיש ההיי-טק אני בהכרח יכול לתרום יותר מכל אדם אחר שמאמין ברעיון. יחד עם זאת, ייתכן שהניסיון שצברתי בהבאת רעיונות התחלתיים לכדי מימוש מעניק ערך מוסף לראייה שלי את הפרויקט. גם הקשרים שצברתי מסייעים להפיץ את הרעיון ולגייס אנשים נוספים".
פטרושקה, אילו יתרונות יש בהתגייסות של אנשי היי-טק לפוליטיקה?
"למרות שאני מניח שהמעורבות שלי בעולם העסקים הבינלאומי השפיעה על תפיסת העולם שלי, נקודת המבט שלי היא של אזרח, ולא של איש היי-טק שמתיימר לחשוב שלהיות מנהיג זו משימה קלה. אני כן חושב שאזרחים צריכים לפעמים להיות אקטיביים, ולהוביל לשינויים מול המנהיגים".
באילו תחומים יכולה תעשיית ההיי-טק הישראלית לתרום לחברה ואינה תורמת?
"אני דווקא חושב שבהשוואה לתעשיות אחרות, אנשי ההיי-טק תורמים יותר - גם מכספם וגם מזמנם. אולי זו העובדה שרבים מהם הגיעו לביטחון כלכלי בגיל צעיר יחסית, שמאפשרת להם להתפנות ל עשייה חברתית".

~ ~ ~ חלום אמריקני ~ ~ ~

בארה"ב הורגשה תנועת פעילי ההיי-טק בעיקר לפני המלחמה בעיראק, אז הם שיתקו את מערכת הטלפונים של כמה מהסנטורים האמריקנים ב"הפצצת" שיחות. מטרתם היתה להבטיח ש"בטחון המדינה" לא יבוא על חשבון חירויות האזרח, ושאמצעי התקשורת יהיו משוחררים מתכתיביהם של קומץ קבוצות ותאגידים.
ווז בויד, מנהל תנועת מוב און וממנהיגי המהפכה, הוא תוכניתן בן 42 מברקלי, קליפורניה, שעשה את כספו ממכירת משחקי מחשב ושומרי מסך בצורת טוסטרים מעופפים. התומכים בתנועת מוב-און אינם משלמים מיסי חבר, אבל מסכימים לקבל הודעות באימייל על עמדות חדשות וקריאות לפעולה. בפברואר, למשל, הם גייסו יותר מ-100 אלף איש למצעד נגד המלחמה בעיראק בסן פרנסיסקו - ההפגנה הגדולה בנושא שנערכה בארה"ב.
בויד ואשתו, ג'ואן בליידס, גם היא יזמית מעמק הסיליקון, גייסו 3.5 מיליון דולר למען מועמדים שרצו למשרות פדרליות בשנה שעברה. באפריל הם הכריזו על היעד - להביס את בוש. לצורך כך, הם מממנים מודעות בעיתונים הגדולים. "התחוור לנו, שאם לא נשתתף במשחק הזה, אם לא נפעל כדי לעשות שינוי, אף אחד לא יעשה את זה. גילינו שאנחנו כבר לא יכולים להמשיך להעלים עין", אמר באחרונה בויד ללוס אנג'לס טיימס.
ייתכן שהם לא יצליחו להביס את בוש, הנהנה ממימון מסיבי. אבל יש אנליסטים שרואים במוב און ובקבוצות דומות כוח פוליטי חשוב. "אני לא מכיר אף קבוצה אחרת שיש ברשותה 1.3 מיליון חברים בעלי מוטיבציה לפעול מתי שיידרשו לכך", אמר ללוס אנג'לס טיימס מייקל קורנפילד, מנהל המכון לפוליטיקה, דמוקרטיה ואינטרנט באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון.
חברי ועדת ההקצבות של הסנאט האמריקני זוקפים לזכות מוב און ופעילי אינטרנט אחרים את הצתת הסערה הציבורית שהניעה אותם להצביע נגד יישום התוכנית של הנשיא בוש לסרוק מאגרי נתונים לצורך השגת מידע על אזרחים פרטיים, במסגרת המלחמה בטרור.
קבוצה טכנו-פופוליסטית אחרת, ,www.digitalconsumer.org משכה יותר מ-50 אלף גולשים להצטרף למטרתה: הגנה על זכותם של הצרכנים לעשות העתקים של תכנים דיגיטליים לאחר שרכשו אותם בכסף. הקבוצה נוסדה ב-2001, בידי ג'ו קראוס וגרהאם ספנסר, בוגרי אוניברסיטת סטנפורד, שעשו מיליוני דולרים מחברת חיפוש באינטרנט .Excite פעילות הקבוצה ועדויותיה בפני הקונגרס האמריקני עזרו להפיל הצעת חוק, שהיתה מעניקה חסינות משפטית לחברות התקליטים. כעת מגייסת הקבוצה אופוזיציה להצעת החוק, שלפיה העלאת שיר מוגן בזכויות יוצרים לאינטרנט תהיה עבירה הכרוכה בעונש מאסר של יותר משנה.
במקומות אחרים בעמק הסיליקון יצאו אנשי היי-טק נגד אולפני הסרטים, שניסו למנוע מהם לדלג על הפרסומות על ידי שימוש בריפליי טי.וי - גירסה דיגיטלית של מכשיר הווידיאו.
והכי מתרגזים אנשי ההיי-טק משימוש לרעה בטכנולוגיה, בסגנון "האח הגדול", בשם המלחמה בטרור, כמו חיפושים חשאיים בביתו של אדם ומעקב אחרי הדואר האלקטרוני, מתוקף "חוק הפטריוט" החדש. לדברי ג'ון גילמור, ממייסדי קרן EFF, הפועלת להגנה על הפרטיות בתחום הדיגיטלי, "החידוש בעמק הסיליקון הוא שאנשים משתמשים בכלים המקצועיים כדי לפתור בעיות אחרות - את בעיות הפוליטיקה".



הכתובת הישירה של דף זה: perkol.itgo.com/hitech2003.htm


259