Sarit Perkol's Internet columns, Maariv
כתבו לי



תן לי בבקשה ספר שמח

פרויקט הספריה הדיגיטלית הבינלאומית לילדים

תרגום: שרית פרקול

מעריב, עסקים@מחשבים, יוני 2003

children's digital library

מאת לזלי ווקר, וושינגטון פוסט

בזמן האחרון קשה מאוד למצוא משקיעי הון סיכון, אבל מסתבר שעדיין אפשר למצוא כסף לפרויקטים אינטרנטיים שמטרתם לשנות את העולם.
תשאלו את אליסון דרוין, ראש צוות באוניברסיטת מרילנד, שהצליחה לגייס 4.4 מיליון דולר במענקים, לצורך יצירת ספריית הילדים הדיגיטלית הגדולה ביותר בעולם. הספריה הציבורית החינמית הזאת פתחה את שעריה האלקטרוניים בנובמבר 2002, עם כ-200 ספרים ב-18 שפות לילדים בני שלוש עד 13, שהועברו לפורמט דיגיטלי.
לפי התוכנית, ספריית הילדים הדיגיטלית תציע עד שנת 2007 לא פחות מ-10,000 ספרים - 100 כותרים שונים של 100 תרבויות שונות. ילדים מכל העולם יכולים ליהנות מהספרים האלה במחשבים האישיים שלהם, במחשבים נישאים ובמכשירים ניידים.
הספריה המגוונת הזאת מאפשרת לילדים "לצוד" ספרים על פי צבע הכריכות, על פי ההרגשה שהם משרים, על פי סוג הגיבורים המופיעים בהם ובעוד דרכים, שהמבוגרים עשויים להתפלא עליהן (ראו למטה). אחד היעדים של הפרויקט היא לבחון דרכים חדשניות בניווט בין דפי הספר, באמצעות רמזים גראפיים, לאו דווקא טקסטואליים.
"אנחנו מפתחים טכנולוגיות חדשות, המשקפות חשיבה אמיתית לגבי הצרכים של הילדים ולגבי כישוריהם הקוגניטיביים", אומרת דרוין, פרופסור לחינוך המקימה את הספריה יחד עם בעלה, בנג'מין בידרסון, פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטת מרילנד. "אם תבחנו את הטכנולוגיה הקיימת בה ילדים מבצעים חיפושים באינטרנט, תראו שחלק ניכר כרוך בקריאה ובהקלדה. בגילים ארבע עד שמונה, ילדים יודעים בדיוק מה הם רוצים, אבל כישורי ההקלדה שלהם עלובים, והם מתקשים מאוד למצוא את מבוקשם".
יעד חשוב לא פחות הוא לכנס יחד מו"לים ספרנים ומפתחי תוכנה, כדי לחקור את הסוגיות הבעיות של זכויות יוצרים, הנובעות מהעובדה שספרים זמינים לציבור דרך האינטרנט. איש אינו יודע כיצד בדיוק תיתרגם הקונספציה המסורתית של ספריות ההשאלה אל הזירה הדיגיטלית, שם קל יותר להעתיק חומרים. אם כי המו"לים אינם ששים לאפשר לספרים שלהם להיות זמינים באופן חופשי באינטרנט, בתי הוצאה גדולים כמו "רנדום האוז" ו"הארפר קולינס" תרמו ספרים לתצוגה בספריית הילדים הנסיונית. יש יצירות שעליהן חלות זכויות יוצרים, כמו "איש השלד" מאת ג'וזף ברוצ'אק, שמופיעים בספריה בצורה מקודדת (יש לקרוא אותן באמצעות תוכנת e-Reader של אקרובט, הניתנת להורדה חינם דרך האתר. התוכנה הזו מאפשרת לבעל הזכויות להטיל מגבלות על השימוש בספר - ש.פ.) בעוד שאחרים, כמו "איאנה ורוח הפיאה", מאת לינו נליסה מסמואה מופיעים בלי הגנת זכויות יוצרים. יותר משני שלישים מהספרים בספריה הם נחלת הציבור, ספרים שזכויות היוצרים שלהם פקעו זה כבר. הספרים נסרקו במלואם. הדפים והכריכות מופיעים כצילומים דיגיטליים באתר הספריה - www.icdlbooks.org - וניתן לצפות בהן בכל דפדפן.
"אנחנו עובדים עם מו"לים ליצירת מודל עסקי", אומר ברוסטר קאהלה, מייסד ארכיון האינטרנט בסאן פרנסיסקו, מיוצרי ספריית הילדים והמארח שלה. "ספריות מסורתיות נמצאות בעמדה טובה להתנסות עם סוגיות כאלה של זכויות יוצרים, מפני שהן מוציאות חלק גדול מהתקציבים שלהן על מוצרי מו"לות".
הספריה הדיגיטלית תוכננה על ידי מעבדת האינטראקציה בין אדם למחשב באוניברסיטת מרילנד, שבראשה עומד בידרסון. עם מייסדיה נמנים קרן המדע הבינלאומית האמריקנית, המכון הפדראלי לשירותי מוזיאונים וספריות וקרן "מארקל". ספריית הקונגרס תרמה עם תחילת הפרויקט 50 כותרים, וכותרים אחרים נתקבלו כתרומות מספריות לאומיות בארצות כמו סינגפור, קרואטיה וניו-זילנד. מלב "עליסה בארץ הפלאות" כוללים הספרים שהועברו למתכונת דיגיטלית כותרים דו-לשוניים דוגמת "מהפופיק לירח ושירי קיץ אחרים". יותר מ-20 ספרנים, סופרים ומו"לים ממצרים, מיפן, מרוסיה, מפינלנד, מגרמניה וממקומות אחרים בעולם התכנסו בספריית הקונגרס עם השקת הפרויקט, כדי לדון בתוכנית חומש להתרחבות האוסף הדיגיטלי.
הפרויקט הזה מיוחד במינו מכל מיני בחינות, בין השאר בגלל מי שסייע בעיצוב הספריה: ילדים מתחת לגיל 14, שעבדו יחד עם פרופסורים כדי למצוא עזרים חזותיים חדשים, שעשויים לעזור לצעירים לחקור ביתר קלות את הספרים. מאז סוף שנות ה-90 ביקרו מידי שבוע תלמידי בית ספר יסודי במעבדת הקולג', כדי לעזור לגבש כלי חיפוש ניסיוניים.
"אחד הממצאים המעניינים ביותר היה, שילדים רוצים לחפש ספרים על בסיס הרגשות המתעוררים בהם בשל הספרים האלה", אומרת דרוין. "הם אמרו: 'אני רוצה למצוא את כל הספרים השמחים', או 'אני רוצה למצוא ספרים שיפחידו אותי',. אף ספריה בעולם לא מחזיקה מדפים עם תווית של 'ספרים שמחים', כך שהילדים מדרגים את הספרים על בסיס התחושות שהם מעוררים".
נוסף על שיטת המיון הידידותית לילדים יצרו דרוין ובידרסון ממשק ידידותי לילדים, המציג שלוש אפשרויות קריאה שונות, המאפשרות לילדים לדלג מכותר לכותר באופן ויזואלי. ניתן לצפות בכל דף בנפרד, מה שדומה יותר לספר מודפס; לראות את הדפים מוקטנים בצורה הדומה לרצועת קומיקס; או לראות אותם מוקטנים בצורת שתי ספיראלות. לחיצה על הדפים המוקטנים מאפשרת להגדיל את העמוד ולקרוא אותו בנוחיות.
לנוכח ספקנות מצד המבקרים לגבי כמות הקריאה שילדים מסוגלים לה מעל גבי צג של מחשב אומרת דרוין, כי התצוגה הדיגיטלית משפטת כל הזמן, והיא כנראה תהיה העתיד של הקריאה. "לאנשים היו אותם חששות כשהונהגו בראשונה מדפסות הזרקת הדיו, אם גירסת הרזולוציה הנמוכה", היא מזכירה. "היום איש אינו מהסס לקרוא תדפיסים כאלה".
דרוין צופה שאחת ההשפעות החזקות ביותר של הספריה הדיגיטלית תהיה העצמת הקוראים הצעירים, שלא יהיו תלויים במבוגרים בשביל חוויית הלמידה שלהם. "לילדים יש מוח עצמאי, ואנחנו נותנים להם כמה כלים שיאפשרו להם להיות בשליטה. המטרה היא להחזיר את הילדים למצב של שליטה בחלק קטן מחייהם, לתת להם תחושה של - 'אהה, אני יכול לעשות את זה! זה שלי!'"
קאהלה מקווה שהספריה תהפוך ספרות ילדים איכותית לזמינה יותר, חוצה קווים של תרבויות. "האחריות הגדולה ביותר של כל דור היא להציע לילדיו את מיטב היריעה של התרבות האנושית", הוא אומר. "זו, בעצם, מהות הפרויקט הזה".

איך עושים שלום

Shalom

לפני חודש נוספה לאתר הספריה הדיגיטלית הבינלאומית לילדים, שעד אז פעל בשפת ג'אווה, גם גירסת HTML, שנועדה להקל על הצפייה בספרים גם לבעלי מחשבים ישנים וחיבור איטי יותר. "האוסף של ICDL מספק גישה לספרי הילדים הטובים ביותר ברחבי העולם, אבל התועלת העיקרית של הפרויקט תהיה לגלות מהי הדרך הטובה ביותר לאינטרקציה בין ילדים לספרים דיגיטליים", אומרת מנהלת הספריה הדיגיטלית, ג'יין ווייט. מאז השקת הפרויקט נצפו במסגרתו כ-200,000 ספרים דיגיטליים מ-21 ארצות. נמסר כי יותר מ-60 אחוז מהקוראים הם בנות, וכמחצית הילדים המבקרים באתר מלווים במבוגר.
סאלי לוין, ספרנית מבית ספר יסודי פון האמבולדט באזור שיקגו, מתלהבת מהפרויקט: "מורים רבים מתקשים להגיע לספריה, אבל כעת אפשר להגיע לא רק לקטלוג, אלא לספרים עצמם, מהבית ומהכיתה. זה פותח אפשרויות עצומות של שילוב ספרות טובה בתוכנית הלימודים". לדבריה, העובדה שהספרים מוגשים באופן דיגיטלי מאפשרת לתלמידים רבים לדון באותם סיפורים, בלי שיהיה צורך להשיג עותקים רבים של אותו ספר. "התלמידים אוהבים את הצורות המשתנות של חיפוש ספרים", היא אומרת, "והם אוהבים את האיורים האיכותיים. יש ילדים שקוראים כמה ספרים בביקור אחד".
באתר מוזמנים הגולשים הצעירים לפגוש את צוות הילדים, בני 7 עד 11, שעזרו לאנשי מעבדת האינטראקציה בין אדם למחשב באוניברסיטת מרילנד לבחון את הטכנולוגיה החדשה. באזור המידע לילדים מתקיים "סיור מודרך" בספריה הדיגיטלית, ויש סרטון וידאו באורך כחמש דקות על הקמת הפרויקט. המשתתפים הצעירים הם אלכס, קארל, צ'לסי, אדם, ג'ייד, שרה וג'ואי. כל אחד מהם רשם כמה מלים על עצמו, ואלכס, שמשתתף כבר חמש שנים בצוות הצעיר, סיפר שהספר האהוב עליו ביותר בספריה הדיגיטלית הוא "איך עושים שלום", מאת נעמי שמואל, שכתבה וגם איירה. הספר בהוצאת "לילך", המציג אנשים כחולים ואנשים אדומים שאינם מסתדרים ביניהם, מוצג במלואו ברשת. ככל שהצלחתי לראות, זה בינתיים הספר היחיד בעברית, מבין 262 הכותרים שכבר הועלו לאתר. ספרים בערבית יש יותר מ-20. אז קדימה, מו"לים עבריים.
לא מעט כתוצאה מהמעורבות של הילדים, נוצרה האפשרות החביבה לחפש בספריה על פי קטיגוריות: גיל, נושא, שפה, רגשות, צבעים, דמויות, אורך, מקום התרחשות העלילה, ז'אנר, אמת מול בדיה, תאריך הפרסום, דירוג, ואפילו אופצייה של חיפוש על פי צורתו החיצונית של הספר (יש בקטיגוריה הזאת שלושה ספרים בינתיים - אחד עגול, אחד צר וארוך ואחד מלוכסן).
--שרית פרקול

עוד על ספרים ברשת: www.perkol.itgo.com/books.htm


64