Sarit Perkol's Internet columns, Maariv
הציעו אתר



הארי פוטר לכל פועל

מאת שרית פרקול

1.12 2002

ישירות לקישורי ספרים


האינטרנט, לא זו בלבד שבניגוד לתחזיות לא הרג את הספר, אפילו מפיח חיים חדשים בספרים שאבד עליהם הכלח. "שירי רחל, וכוכבים בחוץ, כמו לפני שנות אלף בקיבוץ", שרה להקת הנח"ל. טוב, אז אלתרמן עוד לא, אבל לפחות את שירי רחל, אפשר להוריד חינם מהאינטרנט ולקרוא כספר אלקטרוני.



מפעלים שונים באינטרנט מנצלים את כוח ההפצה העצום של המדיום הגלובלי כדי להחיות ספרים נושנים, לשתף המונים בקלאסיקה העולמית ולתת הזדמנות ליוצרים חדשים. חלקם פועלים מתוך אהבה לדבר, חלקם ממניעים פיננסיים טהורים, חלקם משלבים בין אהבה לפרנסה. יש השוטחים את מרכולתם הדיגיטלית באתר האינטרנט, יש המשגרים אותה טיפין-טיפין, דרך הדואר האלקטרוני. כך או כך, שוחרי הספר מרוויחים, ומי ששכחו את חדוות הקריאה, או מעולם לא התוודעו אליה - יכולים לעשות זאת, דווקא בזכות הטכנולוגיה.
כל חנות ספרים עברית מקוונת המכבדת את עצמה - כמו דיבוק (www.dbook.co.il), מיתוס ( www.mitos.co.il), סטימצקי (www.ibooks.co.il), בקבוק (www.bakbook.co.il) ובוקנט (www.booknet.co.il) - מציעה קריאת פרקים ראשונים חינם, ממבחר כותרים. אתר בקבוק, הפועל בשיתוף עם אתר ליטרטורה (www.literatura.co.il) המהווה במה חופשית ליוצרים, מציע, בתשלום ובחינם, ספרים שלמים. כמו שירי רחל ורשימות מעזבונה - באדיבות אחיינה אורי מילשטיין - ספרי התנ"ך, אוליבר טוויסט של צ'רלס דיקנס, "מלחמות היהודים" של יוספוס פלוויוס ויצירות של שייקספיר. "הילד שמאחורי העיניים", מחזה מאת נאוה סמל שאזל מהדפוס, מוצע כעת למכירה במהדורה אלקטרונית. את הספרים קוראים בעזרת תוכנת קריאה -- ebook reader של חברת אדובי, הניתנת להורדה חינם מהאתר.
טל כידן, יזם ומנהל משותף של בקבוק-ליטרטורה, מסביר שהחנות מציעה, לדבריו לראשונה בארץ, אפשרות להפיץ ספרים אלקטרוניים תוך כדי שמירת זכויות יוצרים. (הרומן האלקטרוני הראשון שיצא לאור בישראל, "עירום" של רם אורן, פוצח בשעתו לאלתר והגיע במהירות לתיבות הדואר האלקטרוני של כולם). הקונה שמבצע את רכישת הספר האלקטרוני מקבל קישור המאתחל את תוכנת הקריאה, שמתחילה הורדה מוצפנת של הספר למחשב. אי אפשר להעתיק את הספר או להעבירו למחשב אחר. "למפיצים דרכנו את הספרים יש יכולת לשלוט בכל זכויות היוצרים", מסביר כידן.
מבחינת הקורא, מחירי הספרים האלקטרוניים עדיין גבוהים מדי. כידן אומר שמחירו של ספר אלקטרוני אמור להיות כ-50 אחוז ממחיר קטלוגי של ספר נייר, ובינינו גם זה די גבוה, יחסית להגבלות הרבות המוטלות על השימוש בו ולעובדה שתוכנת הקריאה טרם ערוכה במאת האחוזים לעברית (בלועזית היא עובדת יופי, כולל אפשרות חיפוש בטקסט והקראה בקול). אבל בפועל, מחירי הספרים האלקטרוניים באתר בעת כתיבת שורות אלה היו גבוהים כמעט כמחירי הספרים המודפסים. כידן אמר שזו טעות שתתוקן, וציין ש-50 אחוז זה בערך התמחור המקובל בעולם, כולל אמזון.קום.

לקנות ספר עברי בפינלנד

לדברי כידן, הוצאה לאור שמוציאה ספר אלקטרוני יכולה למכור את הכותר ללא הגבלת כמות, ללקוח אין בעיה לקבל את העותק מיידית, אין תהליך שינוע, לא משנה המיקום של הלקוח. הוא נותן כדוגמה עובד סלקום שהתארח ב"נוקיה" בפינלנד לצורכי עבודה. שיעמם לו בסוף השבוע, לא היה לו מה לקרוא, אז הוא ישב בפינלנד והוריד למחשב ספר בעברית. יש לחנות גם לקוח מאוד ותיק, בן 90, שהיה לוחם בפלמ"ח, "פריק של אינטרנט, קונה כל הזמן ספרים אלקטרוניים".
כידן מאמין שבעתיד כל הספרים יהיו אלקטרוניים. בעוד שהאי-בוק, הגאדג'ט הייעודי לקריאת ספרים אלקטרוניים, נכשל (לדעתו של כידן, מפני שהוא היה מכשיר ספציפי, האנשים רוצים הכל "במכה אחת", לא להסתובב עם המון גאדג'טים שונים), הרי ה"טבלט-פיסי החדש של מיקרוסופט הוא ממש זה". לדבריו, הציפייה בענף היא שמחשב-הלוח ייתן "דחיפה רצינית" לכל תחום הספרים האלקטרוניים.
בקבוק-ליטרטורה עובדים לרוב מול ההוצאה, אבל גם מול הסופרים עצמם. כידן נותן לדוגמה את משה בן הראש, סופר ומשורר, המפרסם את ספריו חלקם כספר אלקטרוני בלבד, חלקם כספר נייר וכספר אלקטרוני במקביל. למשל, ספרו "לוסנה" נמכר כספר אלקטרוני ב-24 שקל וכספר נייר ב-48 שקל. "הסופרים המודרניים יותר מבינים, שהם נותנים להוצאה לאור רק את זכויות היוצרים על ספר הנייר", אומר כידן.
לליטרטורה יש מטרה לקדם את תחום הספרות האלקטרונית. טל כידן מדבר על "חזון הספריה הלאומית" ואומר שבאמצעות הספרים הדיגיטליים ניתן לגשר על הפער הדיגיטלי. הספרים והמידע יהיו זמינים לאנשים בפריפריה שיש להם נגישות למחשב, אבל אין להם מספיק כסף לקנות ספרים.
"זה פרויקט גדול, חזון לעוד הרבה שנים, שכל הספרות המקצועית והעיונית שנכתבה בישראל תהיה בפורמט אלקטרוני, כך שכל אחד יוכל לרכוש אותם". כידן רואה בסופו של דבר את מחירו של הספר האלקטרוני מתייצב על כ-30 אחוז ממחיר ספר נייר. שוו בנפשכם, הארי פוטר אלקטרוני לכל פועל, ב-30 אחוז ממחיר ספר הנייר.

חמש דקות קריאה ביום

זהר עמיהוד, המנהל והבעלים של הוצאת הוד-עמי, השיק בשבוע שעבר יחד עם אשתו צילה, בעלת חברת "רעיונית", אתר בעל הכתובת המבטיחה www.read4free.co.il ("קראו בחינם"). האתר שולח לנרשמים באימייל קטע קריאה יומי בן חמש דקות חינם. קטעי הקריאה, שבשבוע הראשון היו מתוך "בנות בראון" של עירית לינור, התחילו להתרוצץ בתיבות הדואר האלקטרוני, גם אצל מי שלא נרשם, בשיטה הוויראלית. עמיהוד מדבר בהודעה לעתונות על חינוך הגולש: "צריך רק 5 דקות ביום של קריאה כדי לחזור לקרוא בכייף, ומי שמתחיל יגלה מחדש את ההנאה שבקריאה". אלא שהקריאה מספר זה נמשכה רק עד עמוד 27, ואת השאר הוזמן הקורא לקרוא בספר שירכוש במיטב כספו (עדיף, דרך האתר). הספרים הבאים יהיו "מים נושקים למים" של סמי מיכאל, "סיפור על אהבה וחושך" של עמוס עוז, ואחר כך ספרים של אייל מגד, יהודית הנדל, דויד גרוסמן, אמנון דנקנר ועוד.
- מה החוכמה לתת 27 עמודים בשבוע, כשאפשר לקרוא פרק שלם בבת אחת בחנויות המקוונות?
"האתר מבוסס על דוגמה אמריקנית (www.chapteraday.com). גם שם שולחים קטע קריאה של חמש דקות".
- גם כן עד עמוד 27?
"זה לאו דווקא עמוד 27. אני לוקח בערך 6,000 מילים ראשונות של הספר, ומחלק את זה לחלקים שלהערכתי אפשר לקרוא בחמש דקות".
- ובמה זה עדיף על החנויות המקוונות, שמציעות פרק שלם רצוף?
"ההבדל הגדול הוא הצורך לחפש באתרי הספרים, ללחוץ על הרבה קישורים, וכשמגיעים מקבלים דף ארוך וצפוף באותיות קטנות, שלאף אחד אין כוח לקרוא. רוב האנשים לא מסוגלים לשבת יותר מחמש דקות ולהתרכז בחומר במחשב. אני חושב שחמש דקות זה זמן סביר להתרכז מול המסך באינטרנט. אז במקום ללכת ולחפש איפשהו במעמקי אתר האינטרנט, זה מגיע בדחיפה לאימייל".
- ומה אם קראתי קטע מ"בנות בראון" והשתעממתי? לא תיתן לי עוד אופציה להרחיב את אופקיי?
"אם לא מוצא חן בעינייך הקטע, תזרקי אותו, זה לא קדוש. ואולי בשלב כלשהו נעבור לשני ספרים בשבוע, אבל לא יותר. אני מתכנן גם מועדון נוסף, של רומן תרגום, ואולי יהיו גם מועדוני ילדים ונוער, מדע בדיוני ופנטסיה, בהתאם לדרישת הקהל".
- אתם לא מתכוונים להציע ספרים קלאסיים במלואם?
"לא זאת כוונת האתר. הכוונה היא להתפרנס, כדי שהאנשים יוכלו ללחוץ על הקישורים לקניית הספר, ואני אקבל עמלה".
- אז בעצם מה שאתם עושים זה פרומושן בדחיפה לספרים רבי מכר.
"זה לא כך. אני לא רוצה להשתמש במילים גבוהות של 'עידוד הקריאה', אבל בכל זאת השירות הזה חושף את הקהל לחמש דקות של קריאה ביום. אנשים קוראים, אומרים לי תודה רבה, טוב שחסכת לי כך וכך שקלים, לא אקנה את הספר. אחרים אומרים - נהדר, מצא חן בעיניי".
- יש לך תוכנית להקים מועדון אמיתי סביב הספר, שהגולשים יוכלו לדבר עליו ביניהם?
"לא. יש פורומים של ספרים בפורטלים. אני צריך לראות כמה מנויים יהיו, מה כוח הקנייה. זה דורש זמן, תכנות וכוח אדם".
קווין פיטרסון, תושב ויצ'יטה, קנזאס המפעיל מאז מאי 2001 את אתר
www.classic-novels.com, קצת יותר אידיאליסטי. את הספרים שבאתר שלו - רובם ככולם קלאסיים, באנגלית - ניתן לקבל באימייל במנות של חמש דקות קריאה יומיות עד סופם, או לקרוא אותם בארכיון של האתר עצמו. באתר ניתן לשחק עם צבעי הרקע של דף הקריאה, צבע הכתב, צורת הגופנים וגודלם, לנוחיות הקריאה. פיטרסון מציע את "אליסה בארץ הפלאות" מאת לואיס קרול, "ביוולף", "מכונת הזמן" של ד.ה. וולס , "עידן התמימות" של אידית וורטון, "אמנות המלחמה" מאת סון צו, "טרטיף" של מולייר, "התופת" של דנטה, "מאהבה של ליידיי צ'טרלי" מאת ד.ה. לורנס, סונטות של שייקספיר, משלי אזופוס ועוד.
בראיון למעריב סיפר פיטרסון, שהקים את האתר כחלק מפרויקט מערכות מידע בקולג', במטרה "לעודד אנשים לתת צ'אנס לספרות הקלאסית". יש לו עכשיו בערך 10,000 מנויים, והאתר מקיים את עצמו מתרומות של קוראים, פרסומות ומכירות של תקליטור עם ספרים. עמלות מהפניות לאתר אמזון הן אחוז קטן מההכנסות.
- איך התגובות?
"קיבלתי תגובות טובות, חלקן מאנשים המרותקים לבתיהם מסיבה זו או אחרת. רוב הקוראים שלי הם כנראה בעלי מקצועות חופשיים, עסוקים מאוד, שנהנים מהמנה היומית שלהם. אני לא יודע עליהם הרבה, מפני שאני מסרב לאסוף מידע אישי. אבל אני מקבל די הרבה אימיליים כשהמערכת שלי נופלת פתאום והמנות הספרותיות לא יוצאות בזמן".

~ ~ ~ עשה לך ספר משלך ~ ~ ~

אתר ליטרטורה הוותיק, בעריכת יעקב בר חיים, חבר לפני שנה לאתר בקבוק. לדברי כידן, נכון לכתיבת שורות אלה יש באתר 4,259 יצירות, סיפורים, שירה, מחזות, תרגום, רומן בהמשכים, רישומים, צילומים. באתר רשומים כמעט 700 יוצרים (כולל, אגב, את אתגר קרת, עם הסיפור "שדיים של בת שמונה עשרה"). בעצם כל אחד שרוצה יכול להגיש את היצירה שלו לליטרטורה, ללא תשלום. היא עוברת סינון מינימלי, כדי לבדוק שאין בה דברי נאצה ותעמולה - ומתפרסמת. בדרך כלל, התור לפרסום הוא בין יום אחד לשבוע. במקביל פועל מסלול פרסום בתשלום - בדרך כלל מהדורה קטנה, 100 עד 1000 ספרים. הרבה שירה. מדובר בסופרי "נישה", או באנשים שספגו הרבה דחיות מצד הוצאות לאור, או כאלה שאין להם כסף להוציא את ספריהם בהוצאה רגילה. העלות נמוכה ונתפרת פרטנית, לפי העניין, אך מבוססת על העלויות הבאות: עריכה בידי עורך מקצועי (בין 3,000 ל-6,000 שקל לספר), עריכה ויזואלית והמרה לפורמט הספר האלקטרוני (בין 150 ל-550 שקל), עיצוב והפקת הכריכה בידי גרפיקאי (250-500 שקל), הצפנת התוכן והכנתו להפצה שומרת זכויות יוצרים -150 שקל. יחסי ציבור לספר - נקבע באופן פרטני עם המחבר. ואם נניח שספר אלקטרוני של מישהו נמכר ב-50 שקל, הוא יקבל מזה 50 אחוז (התמורה משולמת לסופר אחת לחצי שנה).

קישורים לאתרים של יצירות דיגיטליות קלאסיות ועכשוויות חינם:


קלאסיקה (פרוזה ושירה):

www.gutenberg.org
www.literature.org
www.bibliomania.com
www.netpoets.com/classic
www.emule.com/poetry
www.plagiarist.com

סיפורים קצרים:

www.dowse.com/fiction.html

יצירות של הגולשים:

www.free-fiction.com
www.free-ebooks.net




לגלוש בארץ הפלאות

מאת שרית פרקול


תקציר ההרצאה בכנס בבית אריאלה בת"א ב-23 ביוני 1998

For the English version scroll down

עליסה יושבת ליד אחותה על גדת הנחל ומשתעממת. היא מציצה פעם-פעמיים בספר שאחותה קוראת, אבל אין בו תמונות או שיחות, "ומה הטעם בספר", חשבה עליסה, "בלי תמונות או שיחה?" זמן קצר לאחר מכן, היא מתחילה במסעה המופלא, המתועד על ידי לואיס קרול. כמו עליסה, גם הילדים של ימינו, שהתרגלו לטלוויזיה, לווידיאו ולמחשב, מחפשים כל הזמן "תמונות או שיחה". אנחנו, שגדלנו על ספרים של נייר, לא יכולים לנצח במלחמה הזאת נגד המחשב, שנוכחותו בבתים הולכת ונעשית נפוצה כמעט כמו הטלפון. גם אין בעצם סיבה לראות במחשב או באינטרנט, שהיא מאגר פוטנציאלי של תבונה אנושית, אויב. לכן, הצטרפנו אליהם.
אנחנו מעבירים למחשב ספרים שלמים, או עיבודים שלהם. אנחנו מצרפים לספרים אלה תמונות, לפעמים האיורים המקוריים שבספר, כמו ציוריו הנפלאים של ג'ון טניאל במקרה של עליסה, או הציורים של אדוארד ליר בתקליטור לפי "שירי איגיון" שלו (הוצאת הד ארצי מולטימדיה) ובאתרים שמוקדשים לו. אנחנו מצרפים להם צלילים, לפעמים קריינות בקולו של המחבר עצמו, כמו קולו של דויד גרוסמן בסדרת הספרים האינטראקטיביים "איתמר" (בהוצאת קומפדיה).
על ידי כך, אנחנו משיגים מטרה כפולה: ראשית, אנחנו מקרבים את הילד אל הספר, שאנו מגישים לו במדיום שהוא אוהב. הוא רגיל לשבת מול המחשב? אז הוא יקבל את מנת הקריאה שלו, או לפחות את הגירוי לקריאה, דרך המכשיר הזה.
שנית, אנחנו מצרפים לו ערך מוסף בדמות משחקית, כך שהילד ממש חי בתוך סביבת הספר, כמו בתקליטורי "איתמר" (למעשה, בשבוע הספר האחרון אפילו צירפו במתנה את הספר של גרוסמן עם קניית משחק מחשב מסדרת איתמר), בגירסת המולטימדיה של "ציפור הנפש" למיכל סנונית, או בפירוש מלים קשות באמצעות היפרטקסט (קישוריות) כמו בגירסת המחשב לסיפורים לפעוטות, "סיפור בכל יום", שעובדה על ידי מירי ברוך.
משחקי מולטימדיה, ביניהם גם הז'אנר שנקרא "ספרים הידודיים" (אינטראקטיביים), עולים הרבה יותר מספר, פי שלושה לפחות (149 שקל הוא מחיר סטנדרטי לכותר מולטימדיה), וגם הספרים בימינו מספיק יקרים (כ-40 שקל לספר ילדים). אפשר אמנם לשאול ספרים בספריה, אך אין בכך אותה מיידיות כמו שליפת ספר מהמדף - או מהמחשב. האינטרנט, בזכות פרויקטים מבורכים כמו פרויקט גוטנברג, היא גם ספריה ענקית ומאוד זמינה לכל. למרבה הצער, בינתיים מעטים בה הטקסטים בעברית, אבל זה רק עניין של זמן.



וירוס מחשב תרבותי

פרויקט גוטנברג נולד בשנת ,1971 כאשר מייקל הארט קיבל זמן מחשב בשווי 100 מיליון דולר על מחשב ענקי במעבדה לחקר חומרים, באוניברסיטת אילינוי. הארט וחבריו הוזמנו לעשות מה שהם רוצים במשאב העצום הזה. הארט הגיע למסקנה, שאין שום דבר שהוא יכול לעשות, מבחינת מיחשוב רגיל, שיחזיר את ההשקעה העצומה בזמן מחשב. לכן הוא החליט ליצור משהו ששווה 100 מיליון דולר בצורה אחרת. כעבור שעה ו-47 דקות, הוא הכריז שהערך הגבוה ביותר שנוצר על ידי מחשבים לא יהיה חישובים, אלא איחסון, איחזור וחיפוש במאגרים הטמונים בספריות שלנו.
הטקסט הראשון שהוזן לתוך המחשב במעבדה באילינוי היה הכרזת העצמאות של ארצות הברית, והארט ניסה לשלוח אותו לכל מי שנמצא ברשת. זה היה מעין וירוס מחשב ראשוני, מהסוג התרבותי. בעקבות שכנוע ידידותי מצד הממוענים, חדל הארט ממשלוח הטקסט והגיע לפרסום הראשון של טקסט אלקטרוני. פרויקט גוטנברג נולד, כאשר הכריז מייקל שהוא "הרוויח" את המאה מיליון דולר, מפני שכעת הכרזת העצמאות תוכל להימצא בספריות המחשב של מאה מיליון משתמשי המחשב של העתיד.
הנחת היסוד של מייקל הארט, שעליה התבסס פרויקט גוטנברג, היא: כל מה שניתן להכניס למחשב ניתן גם לשכפל באופן אינסופי. ברגע שספר (וכך גם תמונות וצלילים) מאוחסן במחשב, אפשר להפיק ממנו כמה עותקים שצריך. כל אדם בעולם (בעצם גם מחוץ לעולם, תודות ללוויינים) יוכל לקבל עותק של ספר, מרגע שזה הוכנס לתוך המחשב.
בעקבות הכרזת העצמאות באה הצהרת הזכויות, אחריה החוקה האמריקנית כולה, אחריה התנ"ך, אחריו שייקספיר, ואז יצירות אחרות, כמו עליסה בארץ הפלאות, פיטר פן ומובי דיק. ככל שגדל נפח הדיסק הקשיח של המחשבים, ניתן היה להכניס יצירות גדולות יותר, וכן אנציקלופדיות ומילונים. הארט כותב בדף הבית של פרויקט גוטנברג: "אנחנו אוהבים לשמוע על ילדים, או סבים, לוקחים זה את זה לטקסט אלקטרוני של פיטר פן, אחרי שהיו בסרט הוק, או קוראים את הטקסט של עליסה בארץ הפלאות באינטרנט אחרי שראו את עליסה בטלוויזיה".

מסע בין כוכבים בנוסח ד"ר סוס

מאז נולדו פרויקטים רבים ומרתקים הקשורים בספרים ובקריאה. ברחבי העולם, ברחבי הרשת, אנשים ומוסדות מעלים את הספרים והסיפורים האהובים שלהם לתוך האינטרנט, ובכך חולקים את אהבתם עם הכלל.
לעליסה בארץ הפלאות יש ברשת גירסאות מולטימדיה, עם אנימציה ומוסיקה. לספרים של ד"ר סוס (תיאודור גיזל) יש שפע של אתרים מקסימים ברשת, בכללם "סייבר-סוס" ואתר-על, "דוקטור סוס האולטימטיבי", המכיל קישוריות לטקסטים מלאים מאת ד"ר סוס, אתרי מעריצים ופרודיות כמו "הברית החדשה לפי דוקטור סוס", או "מסע בין כוכבים ... הדור הבא, בנוסח דוקטור סוס". מתמטיקאי ישראלי בשם צבי הראל העלה לרשת, לזכר בנו גלעד שנפטר בטרם עת, עשרות סיפורים של הנס כריסטיאן אנדרסן, לצד טקסטים של ז'ול ורן. אחר, חובב של נונסנס, הקדיש אתר לאדוארד ליר ולחמשיר, עם הציורים הנהדרים ועם קישוריות לאתרי נונסנס אחרים, בין השאר של לואיס קרול.
גם הוצאות ספרים יוזמות אתרים מעניינים סביב כותרים שלהן. למשל, האתר הנפלא המוקדש לספרי הקוסם מארץ עוץ, של הוצאת פיגלט פרס, עם ציורים של כל הדמויות והחפצים בסדרת הספרים של פרנק באום ועם קטעי צליל. או סוסוויל, אתר ד"ר סוס השוכן בבית ההוצאה רנדום האוז. הוצאה אחרת, הארפר קולינס, מתארת באתר שלה , באיורים ובשפה בהירה, איך מפיקים ספר, מהרעיון ועד למוצר המוגמר. אפשר "לדפדף" וירטואלית בין הדפים ולראות את השלבים השונים. באתר של חברת קומפדיה הישראלית אפשר להתרשם מהלומדות המבוססות על ספרי "איתמר" של גרוסמן, וגם לקנות את המוצרים בהנחה. בנוסף, ההוצאה מציעה לכל הרוכש לומדה באמצעות האינטרנט תקליטור תוכנה ("גורדי קלאסיק") במתנה.

מעבדה לספרות ילדים

המשאבים האלה של הרשת הם אוצר בלתי נדלה לחוקרים, למורים, לספרנים ולסתם אוהבי ספרות ילדים. דוגמה לריכוז מועיל של משאבים ניתן למצוא באתר של המעבדה לספרנות ילדים באוניברסיטת חיפה באתר זה אפשר למצוא, מלבד הפניות מסודרות לאתרי ספרות ילדים ברשת, גם המלצות של ילדים על ספרים, דיון בנושאים ומוטיבים בספרי ילדים ונוער והצעות לפעילויות סביב ספר נבחר.
בין המשאבים המפורטים שם: אינדקסים של ספרות ילדים (המרכזי: ,Web Guide Children's Literature ובתוכו במיוחד האגף הנקרא "קלאסיקה לאנשים צעירים), טקסטים מלאים שהועלו לרשת, סיפורי עם ואגדות, קבוצות דיון בקשר לספרות ילדים. למעשה, אפשר להשתמש באתר הזה של אוניברסיטת חיפה כנקודת מוצא לחקר ספרות הילדים ברשת.
באתר הנקרא (IPL) Internet Public Library יש פרויקטים נחמדים מבוססי-רשת, המיועדים לקרב את הקוראים הצעירים אל הספר. פרויקט "שעת סיפור" מביא סיפורים באותיות גדולות, מלווים באיורים צבעוניים. יש שם גם את מעשיות "אמא אווזה" הקלאסיות, עם תמונות. הגולש הצעיר יכול לקרוא בעצמו את המעשיות, או להשתמש באמצעי הנקרא Real Player (תוכנה קטנה הניתן להורדה חינם מהרשת), שמאפשר לשמוע שחקנים קוראים את המעשיות. למשל, את "כיפה אדומה".

הסיפור שאינו נגמר

פרויקט אחר, של אוניברסיטת וירג'יניה, נקרא .Kids Pub מדובר באתר המפרסם יצירות של ילדים בני כל הגילים, מרחבי העולם. יש שם עשרות אלפי סיפורים, ואפשר לחפש בהם לפי נושאים, לקרוא סטטיסטיקות (כמה סיפורים נקראים מדי יום?) , להשתתף בחיבור הסיפור-שאינו-נגמר ולפרסם סיפורים באמצעות טופס מיוחד. אתר ידידותי ביותר, הנקרא The Kids, מפרסם אגדות וסיפורים מאויירים מרחבי העולם. זהו אתר מזמין מאוד, הכולל גם חדרי שיחה והמלצות, והסיפורים בו מתחלפים מדי פעם.

כיתה וירטואלית ללימוד ספרות

גם בארץ יש פרויקט מעניין, קוראים כותבים, של המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח), בו יש המלצות על ספרים, חוות דעת של ילדים ופנייה לילדים משכבות גיל שונות. האתר משמש גם "כיתה וירטואלית" של יותר מ-1,500 תלמידים ברחבי הארץ, בכיתות ה'-ו' ולתלמידי חטיבת הביניים. הפעילות המוצעת בכיתות הוירטואליות מונחית על ידי מטח. היא מזמנת תקשורת בנושא ספרים וסיפורים בין התלמידים לבין עצמם, וכן בין מורים לתלמידים. כן מתקיימות שיחות ועידה של תלמידים עם סופרים, כתיבת סיפורים בהמשכים ועוד.
ב"קטלוג הספרים" שבאתר קוראים כותבים יש תמונות של הכריכות, מידע מפורט, דוגמה של קריינות מתוך הספר ותגובות. יש באתר גם לוח אירועים, בו מידע על הצגות, סרטים, תוכניות טלוויזיה, הרצאות, וכמובן ... אתרי אינטרנט, שנוצרו בהשראת ספרי ילדים. בפינה "ילדים גדולים" יש מאמרים משובחים בנושא ספרות ילדים, פרי עטו של יהודה אטלס.

פרויקט ילדים והורים

אחד הפרויקטים החינוכיים יותר בוצע על ידי אוניברסיטת אינדיאנה, מטעם המרכז לאוריינות במשפחה. מדובר בפרויקט שנקרא הורים וילדים יחד ברשת. זהו מעין מגזין אלקטרוני, המיועד להורים ולילדים גם יחד. יש בו סיפורים שהורים יכולים לקרוא לילדיהם מתוך האינטרנט, סיפורים שאפשר לקרוא יחד (כולל המלצות לאילו גילים מתאים הסיפורים האלה), שירים, סקירות של ספרי ילדים, המלצות, קישוריות לאתרים אחרים של ספרות ילדים ומאמרים המיועדים להורים, כמו "כיצד לגרות מתבגרים לקריאה", "לעזור לילדים להתגבר על קשיי קריאה", "כיצד לבחור ספרי איכות לילדך" ועוד. אבל חלילה לנו מלהזכיר את המלה הגסה "חינוך" ליד הילדים. כותרי המולטימדיה שמבוססים על ספרים, ואתרי האינטרנט המוקדשים לספרים ולסיפורים, הם בעיקר כיף גדול. האינטרנט היא ארץ פלאות אחת גדולה, מלאה סיפורים, תמונות, שיחות וצלילים, ובטוח שעליסה לא היתה משתעממת בה אפילו לרגע.
וכשימציאו סוף-סוף את הגיים-בוי ספר, משהו שאני מפנטזת עליו כבר כמה שנים (מכשיר בגודל ספר שאפשר לדפדף באמצעותו בספרים אלקטרוניים גם במיטה) ... זה יהיה בדיוק בזמן. אחרי הכל, משאבי הנייר על פני כדור הארץ די מוגבלים, וחוץ מזה, אפילו דור המחשבים והאינטרנט אוהב עדיין סיפור לפני השינה.



קישורים נבחרים לספרות ילדים

המעבדה לספרות ילדים בחיפה
שעת סיפור
ריכוז משאבים
טקסטים מלאים ברשת
פרויקט הורים וילדים
קוראים כותבים
אתרי ילדים
קלסיקה של ספרות ילדים
מעשיות אנדרסון
ז'ול ורדן
הקוסם מארץ עוץ
אדוארד ליר והחמשיר
אליסה בארץ הפלאות
איך כותבים ספר?
סוסוויל
ד"ר סוס האולטימטיבי
סייבר סוס
דפדף


Surfing in Wonderland
By Sarit Perkol

A synopsis of my lecture on June 23rd 1998 in Bet Ariela, Tel-Aviv


Recent studies have shown, that children spend more and more time with computers. But it's enough to look around us and see that the kids are glued to the 15" screen, skillfully manipulating the keyboard even before they can read. Since we could not beat computers, we have joined them. We take classic books and turn them into computer games. The content is preserved, plus the added value in the form of images and sounds. With some titles, you even have the original author read his texts in the game. Toddlers as young as three years old are introduced to books and start their reading process this way. This isn't the way we grew up, but this is the way of the 90's. What's being called "The MTV Generation" maybe won't read Tolstoy and Dostoyevsky (unless someone finds a way of turning those into multimedia titles), but they'll get their share of Edward Lear, Doctor Seuss, Lewis Carroll and the Grimm Brothers. Of course, the older children will prefer Goosebumps, the most popular series among the kids these days, which has been similarly transformed into a computer game.
The next stage is already here: books on the Internet. The number of Hebrew web sites dedicated to books is growing, and hopefully, we shall soon have entire Hebrew books on-line, as there are English texts. Project Gutenberg and many other web sites offer full text, at time annotated with hypertext, at time accompanied by sounds and animations, of classic books such as Alice in Wonderland, The Wind in the Willows, Winnie the Pooh, Mother Goose and many others.
The World Wide Web gave birth to some very exciting book-related projects, such as: children recommending books to their peers, composing books on-line, chatting with their favorite authors and so on.
Will the computer replace the book? I don't think so. The paper may be turned into CD-ROMs, the content may be turned into bytes, but as long as children (and grownups alike) continue to love stories -- books, in some form or another, will survive, and thrive. I'm sure that somewhere some MTV Generation inventor is working on a Game-Boy size computer, just for reading bed-time stories.

My URL: http://come.to/read-me

כתובת ישירה לדף זה - http://perkol.itgo.com/books.htm

45