דאבל קליק / שרית פרקול

יום ראשון - 25.1.2004

מכתב התאבדות בדוי, צו בית משפט אמיתי

הבלוגים - היומנים המקוונים - משמשים כר פורה לאנשים, לכתוב את כל העולה על רוחם. כשזה מתבצע במחברת הפרטית, הנעולה במנעול, אין בעיה. אבל האינטרנט, שהוציא את היומנים האישיים ממחשכי המגירה אל כיכר השוק, יצר כנראה בעיה חדשה. יריב חבוט, מייסד ומנהל מערכת הבלוגים הענקית "ישראבלוג", חווה זאת באחרונה על בשרו.
יש בלוגים בסגנון קמתי-התרחצתי-התלבשתי, ויש בלוגים בסגנון של פובליציסטיקה אישית. הסוג הראשון, לצורך העניין, בעייתי יותר. כי כשמישהו כותב לאינטרנט את מה שעובר עליו בחייו האישיים, הוא עלול לכתוב גם על היותו ילד מוכה, על התעללות מינית ואחרת, על שאיפות התאבדות. הדברים האלה יכולים להיות אמיתיים מאוד (ומכאן, אולי טעונים התערבות מצד הגורמים המתאימים), ויכולים גם להיות בדויים. לפעמים, ההרגשה של הכותב היא אמיתית, אבל המציאות האוביקטיבית - לא. לפעמים, נכתבים בבלוגים רמזים לכוונות התאבדות, אך אין שום כוונה לממשם בפועל. למעשה, קשה מאוד לדעת, עד שלא בודקים.
ולמרבה הפלא, מסתבר שכן בודקים. "תעשו לי טובה, אל תכתבו שום דבר בשביל הגימיקים", כתב לפני שבוע יריב חבוט בבלוג האישי שלו. "אם זה לא נכון, אל תכתבו שמרביצים לכם, אל תכתבו פה מכתבי התאבדות, אל תכתבו שום דבר קיצוני בשביל הגימיק, בשביל לקבל תגובות, בשביל שיקראו אתכם. בצד השני יש המון עיניים שקוראות. לא תמיד הקוראים יבינו אתכם כמו שהתכוונתם, ויש גם קוראים שיפנו למשטרה כשהם חשים את הצורך".
חבוט הסביר, שלא נעים לו לקבל טלפונים מהמשטרה באמצע הלילה: "לא נעים לי לראות את השם שלי ושל האתר על צו של בית המשפט, תובע ממני למסור פרטים עליכם שיש לי או אין לי".
משה הלוי (הלמו), שמכיר על בשרו את התחושה שמזמנים אותך לחקירה, או מחרימים לך את המחשב, כתב בתגובה על כך ברשימת הדיוור דואר-זבל: "קציני המודיעין של משטרת ישראל, שאינם תמיד יודעים כי מדובר בדמויות פיקטיביות שכותבות דברים פיקטיביים ודמיוניים, פונים לבעל האתר יריב חבוט ומאלצים אותו בעזרת צווי בית משפט (שניתנים תמיד בלאנקו) להסגיר את פרטיהם של הכותבים (כתובת IP וכדומה). הגולשים הללו, שמוסגרים למשטרה, מוצאים עצמם לפעמים בחקירות מיותרות. כאשר המשטרה מגלה כי מדובר בפרסום דמיוני ולא מציאותי, היא עלולה להמליץ על הגשת כתב אישום כנגד אותו גולש וכותב, בגין פרסום פלט כוזב באמצעות מחשב (על פי סעיף 3 לחוק המחשבים הישראלי)".
אז כפי שביקש/הציע יריב חבוט, "אני לא אומר שלא תביעו את התיסכולים שלכם בבלוגים, שלא תספרו לכולם כמה רע לכם, אם רע לכם. אני רק מבקש שלא תעשו שטויות בשביל תשומת לב. לא בשביל אני נמצא פה, לא בשביל זה האתר הזה קיים".

מה זה בלוג: www.perkol.itgo.com/weblog.htm



החבר'ה מתחרים בפורטלים הגדולים



התפרסם במעריב אינטרנט 21.1.2004 וניס טכנולוגיות מקבוצת מחשבה, מפעילת אתרי חבר'ה וחמולה, נכנסת לתחרות מול הפורטלים המובילים בתחום שירותי אינטרנט ומתכוונת להציע שירותי אינטרנט מורחבים חינם.
לפי הודעה החברה, יושקעו מיליון שקל בפרויקט החדש, חבר'ה@נט, שיספק למשתמשים 30 MB נפח איחסון חינם, ניהול ספריות וקבצים תוך אינטגרציה מלאה עם הדואר האלקטרוני של outlook באינטרנט, ניהול ספר כתובות ויומן לוח שנה - עם אפשרות סנכרון מלא מול מחשבי הכף יד אייפאק ופאלם.
"כפי שאתר חבר'ה שינה את פני האינטרנט, ממדיום אנונימי וחבוי לפתוח וידידותי, כך מתעתד פרויקט חבר'ה@net לשנות את האופן בו אנו משתמשים באינטרנט ככלי ניהולי עבודתי ואישי", מסביר שלומי אונגר, מנכ"ל משותף בקבוצת מחשבה.
בהשקת המיזם הכריזה בעצם קבוצת מחשבה על כניסה לתחרות מול ספקי שירותי האינטרנט כדוגמת וואלה, נענע ויאהו. הבשורה הגדולה, מבחינת הגולשים, היא שכל השירותים האלה ניתנים חינם.
קבוצת מחשבה הקימה בשנת 2000 את אתר חבר'ה, שייצר בפעם הראשונה באינטרנט הישראלי קהילה מזוהה, מפולחת ומדויקת. על בסיס זה הקימה הקבוצה עוד אתרים מבוססים קשרים אישים כגון חמולה (אתר למשפחות), חבר'ה קול (לצעירים) וחבר'ה ג'וב (לחיפוש עבודה). כן הושקו אתרי היכרויות חבר'ה דייט ודתי דייט ומיזם פוטו שרינג, פיק.
קבוצת מחשבה פועלת גם בשוק האירופי. היא הקימה את אתר מוהיקנר, אתר תאום לחבר'ה באוסטריה, ולפני חודשים אחדים נודע שהיא מקיימת מגעים עם ענק האינטרנט לייקוס, לפיתוח מיזמים דומים בשוק האירופי. קבוצת מחשבה נמצאת בבעלות משותפת של אונגר עם שלמה ולדמן.
חבר'ה נט: net.hevre.co.il


למדורים קודמים

כתובת ישירה לדף זה: www.perkol.itgo.com/click25-1-4.htm

Sarit Perkol internet pages


3