דאבל קליק / שרית פרקול

יום ראשון - 19.10.03


פרצה הקוראת לגנב?

שיפט וגמרנו

אתם יכולים לשמוע את העתיד? אומרת הפרסומת המוזיקלית בכניסה לאתר של סאנקום טכנלוג'יז (www.sunncomm.com) "אבטחה שהיא יותר מהצפנה", נכתב שם. אבל כל האבטחה הזאת, המיועדת להגן מפני העתקת תקליטורי מוזיקה, כשלה לנוכח מקש קטן אחד. ג'ון אלכס הולדרמן, סטודנט באוניברסיטת פרינסטון, לחץ על מקש שיפט בזמן הכנסת התקליטור למחשב - ובכך ניטרל למעשה את תוכנת מדיה-מקס CD3 של סאנקום, שאמורה למנוע את ההעתקה.
את התגלית המרעישה פירסם הולדרמן ב-6 באוקטובר באתר שלו
(www.cs.princeton.edu/~jhalderm/cd3), וכשהדבר התגלה, צנחו המניות של סאנקום ב-25 אחוז. לפי ידיעה שהתפרסמה באתר "וויירד", החברה איימה לתבוע את הולדרמן, בגין הפרת חוק זכויות היוצרים של המילניום הדיגיטלי (DMCA). לפי חוק זה, בלתי חוקי לעקוף כל אמצעי טכנולוגי במקום המגן על זכויות יוצרים - אפילו על ידי סתם לחיצה על מקש השיפט. ביום שישי שעבר חזרה בה מהכוונה לנקוט פעולה משפטית.
לפי משקיפים על התעשייה, זו הוכחה לנלעגות ולתוצאות הבלתי ניתנות לצפייה מראש של חוק המילניום הדיגיטלי. "חוק זכויות היוצרים של המילניום הדיגיטלי, שנועד לעצור פיראטיות דיגיטלית, משמש כאן כדי לשבש מחקר לגיטימי", אמר לוויירד ניוז פרד פון לוהמן, פרקליט בכיר מטעם קרן החזית האלקטרונית (EFF). "אם לא ירשו לאנשים לבחון את נקודות התורפה והעוצמה של הטכנולוגיות האלה, הן לא ישתפרו".
הולדרמן, העושה דוקטורט במדעי המחשב, אמר שהחליט לבדוק דווקא את המוצר של סאנקום, מפני שהיא טוענת שיש לה הגנה חזקה מפני העתקה. אתר שלו הוא מספר כיצד רכש בחנות המקוונת אמזון דיסק של אנתוני המילטון, "לבוא מאיפה שאני בא", ובדק אותו. "רציתי לראות במה התקליטורים האלה שונים מהטכנולוגיה הקודמת, אבל הופתעתי לראות איך אפשר בקלות לעקוף את ההגנה", אמר הולדרמן. "אפשר להגיד למישהו במשפט אחד איך לעקוף הגנה מפני העתקה: ללחוץ על מקש השיפט בכל פעם שאתה מכניס את התקליטור - וזהו זה".
מנכ"ל סאנקום, פיטר ג'ייקובס, טען שהדיווח של הולדרמן אינו מדויק. לטענתו, מקש השיפט אינו אמצעי לעקיפת ההגנה, אלא "אלמנט עיצובי" של המערכת, ושהעניין אינו מקש השיפט. הוא הסביר, שהחברה התרגזה על כך שהולדרמן גילה את שמות הקבצים האחראים על ניהול ההעתקה והנחיות כיצד לסלק את הקבצים האלה. באתר שלו, בו מנתח הולדרמן את ההגנות של התקליטור, הוא מסביר איך ניתן להעתיק שירים מהתקליטור על ידי תוכנות כמו מיוזיק מאץ', ג'וקבוקס או נגן המדיה של חלונות, וכותב: "אני חושב שלמרות שסאנקום השתדלה מאוד לתת מענה לביקורת על מערכות קודמות, מדיה-מקס עדיין מונעת שימושים רבים של הקלטות המותרים על פי החוק. בה בעת, ההגנות של המערכת כל כך חלשות, שבלתי סביר שהן יצליחו לצמצם את היקף ההעתקות". לדבריו, ההגנות של מדיה-מקס אינן יעילות, מפני שניתן לנטרל בקלות את תוכנת מנהל ההתקן (דרייבר), או לא להתקין את הדרייבר מלכתחילה. הוא הסביר, שבודקי התוכנה מטעם סאנקום פשוט תמיד הריצו את תוכנת מדיה-מקס לפני שניסו להעתיק תקליטור, ואכן, לא הצליחו להעתיק. אבל למעשה, אפשר בקלות לגרום לכך שהתוכנה לא תפעל מלכתחילה.
מוטי אמיתי, מנהל מחלקת האכיפה בפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות (www.ifpi.co.il), אומר שכל הנושא של הגנה על תקליטורים די חדש בשוק הישראלי. "אנחנו די ניזונים מבדיקות שנעשות על ידי ארגון הגג, IFPI העולמי, לבדיקות שהם עושים לכל מיני הגנות. בארץ מנסים להשתמש בכל מיני סוגי הגנות, כל חברה באופן נפרד, לא הוחלט עדיין על משהו עולמי בלתי ניתן לפיצוח". לדבריו, גם הגנה שלוקח יותר זמן לפצח אותה היא טובה, שכן בזמן הזה התקליט כבר משווק.
ההגנות לתקליטור מוזיקה ולתקליטור של תוכנה הן אותן הגנות בדיוק, מסביר אמיתי, אבל הואיל וההגנות יקרות, במקרה של תקליטור מוזיקה, פחות כדאי להתקין אותן, במיוחד אם הן אינן חוסמות באופן מלא. "חלק מהחברות מחליטות לא להתקין הגנות כאלה", אומר אמיתי. "אילו היתה הגנה חסינה לגמרי, חברות התקליטים היו מוכנות להרוויח פחות ולמכור יותר, אבל זה עדיין לא קיים".
לדברי אמיתי, "החברות הישראליות מאוד מעורבות בנושא הזה, ויש גם חברות הייטק שמנסות להקים ולהמציא פטנטים בתחום, יוצרות קשר עם חברות תקליטים בארץ ויחד מנסים לקדם את הנושא באופן משמעותי. יש גם דברים שנשלחו לבדיקה לפדרציה העולמית, או לחברת פיליפס, ומחכים לתשובות".

למדורים קודמים

כתובת ישירה לדף זה: www.perkol.itgo.com/click19-10-3.htm