המשפחה הלוחמת
פורטל BSH לצדק ושוויון חברתי
מעריב אונליין 4.2003
"ילד שלי מתוק, תשעה חודשים שאתה איתי, תשעה חודשים זה המון זמן, זה המון ימים, המון שבועות, ממש שנים אפילו. נדמה כאילו תשעת החודשים הללו הם הנצח, הנצח שלי איתך, מה היה כאן לפניך? כלום! תוהו ובוהו. אבל תשעה חודשים, מהרגע שלקחתי אותך בזרועותיי ונשאתי אותך מחוץ לכותלי בית היתומים ועד לפני רגעים אחדים בהם נרדמת בזרועותיי לשנת הלילה שלך, בתשעת החודשים הללו למדתי הכל עליך ולמדת הכל עלי".
את הדברים האלה, חלק ממכתב ארוך ומרגש שנכתב לילד מאומץ, פירסם ירון, "אבא גאה", מנהל פורום "משפחות הומולסביות" בפורטל BSH. הפורטל הזה, שהתחיל כאתר צרכנות (ראו למטה), הפך להיות "פורטל לוחם למען זכויות הפרט", כהגדרתו - לא רק במכולת, אלא גם בפני הרשויות והעולם. יש לא מעט אנשים הרואים באתר את ביתם השני, וכשריחפה באחרונה סכנת סגירה על האתר, הם התגייסו והציעו תרומות מיוזמתם.
ב"עיר המשפחות", אחת מכמה אזורי תוכן באתר, מצאו בית וירטואלי נציגית למשפחות מכל מיני סוגים: משפחות אומנה, משפחות הומולסביות, משפחות בגירושין, וגם משפחות חדמיניות המתכננות הוספת צאצא. הפורומים הייעודיים האלה משובצים לצד פורומים קונבנציונליים יותר, "הגיל הרך" ו"אוהבי ומגדלי בעלי חיים", כך שהם מתקיימים כבתוך הזרם המרכזי של החיים, לא כגטאות של חריגים ומיעוטים בחברה. המשתתפים בפורומים האלה יכולים למצוא שם תשובות לשאלות המטרידות אותם ולבעיות משותפות. אבל גם מי שאינו נמנה עם המשפחות המיוחדות האלה, יכול לקרוא את הדברים ולראות עד כמה הבעיות של הזולת, ככל שהן שונות מהבעיות שלנו, לפעמים גם כל כך דומות.
אמא יש רק שתיים
מישהי שהזדהתה בכינוי "אמא של פלוצ'י" כתבה החודש בפורום באתר:
"אני בת 42, חיה עם אשה מספר שנים. לפני כשלוש שנים נולד לי בן מקסים מתרומת זרע, לאחרונה בני התחיל לשאול שאלות, על 'אבא' היכן הוא. בני רואה שאבות לוקחים את ילדיהם מהגן... ילדי שר שירים שהמוטיב הוא 'אבא'! הבעיה מתעוררת בעיקר כאשר 'גבר' נושא אותו על כפיו, יד שעירה גברית ומחוספסת נוגעת בו! בני מביט בהם במבט שונה... מה עושים?"
קרן אמיר כותבת באתר, בתגובה לדיון בשאלה האם משפחה הומולסבית היא שוויונית יותר מסטרייטית: "פעם חשבתי שאכן משפחות גאות חייבות לקיים בתוכן יחסים שוויוניים יותר משל משפחות הטרואיות, אבל עכשיו אני כבר פחות נחרצת. מה שכן, אני בטוחה שהפוטנציאל של משפחה גאה להיות שוויונית גדול בהרבה מהפוטנציאל של משפחה הטרואית... לצערי - למרות פוטנציאל השוויוניות הגבוה יותר אצל זוגות שבונים בעצמם את מודל המשפחה/זוגיות שלהם, מבלי להסתמך על מודלים קלאסיים ולא-שוויוניים - בפועל, עושה רושם שלא כל הזוגות אכן מצליחים לממש את הפוטנציאל הזה במלואו. האכזבה שלי היא מהציפייה לכך שכל המשפחות ההומולסביות יקיימו יחסים שוויוניים במיוחד ולא ישעתקו את המודל המעוות של הוריהם, ובפועל לא נראה לי שזה קורה אצל רובן".
תגובה של קרן אמיר לשאלה של מישהי שנולד לה ולזוגתה בן מתרומת זרע, איך אמור הילד לקרוא להן: "למרות הרעיונות היפים שיש פה בפורום (אימא ואיבא, למשל, והחביב עליי - אימא ואימי) הכי טבעי בעינינו, היות ושתינו מתעתדות להיות אימהות לכל דבר לילדינו (בלי קשר לזו שתלד אותם) זה לקרוא לשתינו 'אמא'... ולשאלתך - איך יבדילו הילדים ביניכן? לפי הריח, המראה, ההתנהגות. הם יידעו לקרוא ל'אמא ריקי' כשירצו סיפור ול'אמא ציפי' כשירצו שוקו".
לצד הדיבורים על תינוקות, גני ילדים וטיולי משפחות בשבת, עוסקים בפורומים גם בהיבט המיני של הזוגיות האחרת:
שאלה שהציגה בפורום מישהי בשם "פלמידה" בנושא "מיטת המוות הלסבית" גררה תשובה של אופיר: "תהליך הפיכתה של מיטת הזוג הלסבית לשממה צחיחה, עם הזמן, הוא תהליך שללסביות אין מונופול עליו. זה יכול לקרות או לא, כמו בכל מיטה זוגית אחרת". ותשובה אחרת, מפי "ערבהאיןקץ":
"יש הרבה זוגות שגם אחרי 50 שנות נישואין עדיין מיטתם חמה... אני מכירה רק סטרייטים כאלה, אבל אולי זה בגלל שאני מכירה סטרייטים שנשואים 50 שנה.. ורק סטרייטים".
"התנועה לגבריות חדשה" מדברת בין השאר על חיזוק הקשר בין האב לילדיו ועל ההנחה שנוכחות האב בחיי ילדיו חיונית להתפתחותם לא פחות מנוכחות האם. דוד עטרות, איש התנועה, אומר שלפני כשנה הם הוזמנו לפורטל BSH כדי להשתתף בפורום "פמיניזם ומעמד האשה". לדבריו, "הפמיניזם בפורטל הזה בא לידי ביטוי כערך אוניברסלי וכוללני. החידוש מתבטא בלתת מקום לגברים המחפשים שינוי. הפורומים יוצרים דיאלוג חשוב ומשמעותי בין המינים, מתוך מגמה לבנות גשר מעל לאי ההסכמות, הכאב והרגישות של נשים לחוסר השיוויון". עטרות מוסיף, כי הווירטואליה הופכת למציאות על ידי כתיבת פניות לאישי ציבור, או יצירת פלטפורמה להתארגנות ציבורית והפגנות. "באמצעות הפורומים הרחבנו את מספר החברים בתנועה ואפשרנו פניות לסיוע דרך האתר", הוא מוסיף.
באזור "משפחה וקהילה" התפרסמה החודש כתבה על "המרכז להורות אחרת" בתל-אביב - על גברים ונשים שהתחברו בגלל הרצון להיות שותפים להורות. ורד לוי כותבת שם על הבת שנולדה לתא משפחתי מסוג אחר: רועי, הומוסקסואל בן 37, מעצב, והילה, בת 37 העוסקת בתיירות, הכירו במטרה אחת בלבד - להביא יחד ילד לעולם. שירה (שם בדוי), היא אחת מ-23 הילדים שנולדו כתוצאה מהכרויות במרכז הזה.
אמיר הייטנר, מנהל האתר, אומר כי פורטל BSH הוא החלוץ בארץ בנושא של הורות/משפחות הומו-לסביות. "פעלנו המון בנושאים האלה", הוא אומר, ומוסיף במאמר מוסגר - "טוב, נו, מנהל הפורטל, וסגניתו - הם הומו ולסבית".
הפורטל עמד להיסגר בשל קשיים כלכליים, ולדברי הייטנר, "כשהודענו על כך לגולשים, קמה ממש מחאה נגד הסגירה. גולשים רבים הציעו לתרום לנו כספים כדי שנמשיך להתקיים, דבר שסירבנו לעשות. קיבלנו מאות פניות בנוסח: 'אני סטודנט תפרן, אין לי הרבה כסף, אבל אני רוצה לתרום לכם 30 שקל - לאן אני מעביר את הכסף?'. הציעו לנו להפוך את האתר לאתר בתשלום - והבטיחו לשלם - רק שלא נסגור. אנשים פנו אלינו בקריאות נרגשות: 'איבדנו כבר בית אחד -IOL - ועכשיו זה הבית השני שאנחנו עומדים לאבד".
אין הבדל בין צרכנות לחברה
האתר עלה לאוויר ביולי 2001, עם השם "בסט שופינג" ועם התמקדות בעיקר בתחום הצרכני. "החזון היה 'צרכנות נבונה' - החל מטיפול בתלונות צרכניות ועד לריכוז פינות מבצעים והנחות ברשת", אומר הייטנר. "תוך כדי עשייה, גילינו שבעצם אין הבדל מהותי בין צרכנות לחברה. בשני המקרים מדובר בשורה התחתונה בזכויות אדם. גם אופן הטיפול בתלונות חברתיות ובתלונות צרכניות די דומה. אלא שבתחום אחד הטיפול שלנו נעשה מול הממסד השלטוני, ובתחום האחר - מול חברות מסחריות".
לדברי הייטנר, "בניגוד לפורטלים אחרים, שבהם רואים יותר הומופובים - אצלנו, לרוב, 'הסטרייטים' שנכנסים לפורומים של גייז הם אוהדים. אני מניח שזה לא במקרה, שכן קהל היעד שלנו הוא קהל שנושא זכויות הפרט בנפשו".
בפורום "משפחות הומולסביות" יש רוב מכריע לנשים, פשוט מפני שנשים יכולות להרות וקל להן יותר מאשר להומואים לממש את ההורות. לעומת זאת, בפורום "בדרך להורות גאה" קיים יותר איזון בין נשים לגברים. הייטנר אומר, שבפורום הזה "אנשים חולפים, מתעניינים, עושים חושבים ומתלבטים עם עצמם, והרבה פעמים הם חוזרים לפורום לאחר כמה חודשים. אחת ממטרות הפורום הזה, היא להגביר את המודעות לכך שגם להומואים קיימות אלטרנטיבות להורות".
להורים הומולסבים יש לבטים מסויימים שרלוונטים רק להם, והם באים לידי ביטוי בפורום משפחות הומולסביות. הייטנר מביא כדוגמה את ספרי הילדים, שכמעט תמיד כתובים במודל של משפחה קונבנציונלית - אבא ואמא. "בפורום הזה עושים פרויקטים נפלאים, כמו כתיבת סיפורי ילדים למשפחות חדמיניות, או מאבק לשינוי התפיסה במערכת החינוך ולהגברת המודעות של מורים ומחנכים לנושא". לא מזמן, לדוגמה, התקיימה אינטראקציה בין פורום מורים בתפוז לפורום משפחות הומולסביות.
לשאלה על היחסים בין BSH לבין פורטל גו-גיי משיב הייטנר: "גו-גיי הוא אתר חיובי מאוד, התורם רבות לקהילה. אבל גולשי גו-גיי והגולשים שלנו מתאפיינים באופן לגמרי שונה. חלק מהאידאולוגיה שלנו זה שהומואים ולסביות לא צריכים להסתגר בגטו. הייחוד שלנו הוא השילוב של הקהילה ההומולסבית כחלק מהמכלול של פורטל העוסק בזכויות הפרט. אני חושב שאין הבדל גדול בין המאבק הפמיניסטי, המאבק ה'קווירי' או כל מאבק אחר של זכויות הפרט".
הייטנר: "היום שבו יתחולל שינוי מהותי בחברה יהיה לדעתי היום שבו כל קבוצה תעזוב את הפוליטיקה הפנימית, ויהיה איחוד כוחות בין המאבקים השונים. הומואים צריכים להבין שהמאבק הפמיניסטי הוא גם מאבק שלהם, ופמיניסטיות צריכות להבין שהמאבק 'הקווירי' הוא גם מאבקן".
- איך שני הכובעים (צרכנות, זכויות הפרט) מסתדרים ביניהם? אולי אנשים שמתעניינים בצרכנות נרתעים בגלל הדימוי ההומואי? ולהפך, אולי מי שמתעניינים בזכויות הפרט נרתעים בגלל הכתבות הצרכניות?
הייטנר: "מי שנרתע מ'הדימוי ההומואי' - מבחינתי עדיף שלא יהיה חלק מהפורטל הזה. גזענות, כלפי כל קבוצת אוכלוסיה כלשהי - באה מאותו מקום. כל עוד הומואים יהיו מקופחים, גם נשים תהיינה מקופחות, גם אתיופים יהיו מקופחים, גם נכים יהיו מקופחים - ולהיפך. לגבי הקשר שבין הנושאים החברתיים לצרכניים, זהו קשר הדוק. אני לא רואה הבדל מהותי בין 'האזרח הקטן' שזכויותיו נשללות ממנו על ידי הממסד השלטוני, לבין 'הצרכן הקטן', שזכויותיו נשללות ממנו על ידי חברות הענק בעלות השררה".
הוא מפנטז על מציאת משקיע, אדם שיזדהה עם החזון של האתר ויאפשר את המשכת הקו הנוכחי, בלי מסחור. בינתיים, בעקבות המשבר, התגבשה בפורטל אסטרטגיה חדשה להמשך הדרך: הרחבת גרעין המתנדבים לכתיבה, לעריכה, לפניות לאישי ציבור ולשתדלנות, על ידי הקמת פורום מתנדבים, שיהיה הפורום המרכזי בפורטל ודרכו תיעשה כל הפעילות באופן שקוף לציבור. בנוסף, הוחלט לקדם יותר את נושא יחסי הציבור לפורטל וגיוס חסויות מחברות מסחריות ומעמותות. הייטנר מבטיח, אגב, שבתור פורטל המגן על זכויות האדם - הם יחסכו מגולשיהם את הפרסומות הקופצות המעצבנות.
~ ~ ~ "כלבוטק" של האינטרנט ~ ~ ~
"אנחנו מטפלים במאות תלונות צרכניות", אומר אמיר הייטנר. "זו עבודה סיזיפית, יומיומית, מול עסקים שלא תמיד מוכנים לשתף פעולה. לגבי עסקים שלא משתפים פעולה - העונש שלהם הוא עצם הפרסום השלילי, שמטרתו להזהיר את הציבור להתרחק מהם. במקרים שבהם העסקים משתפים פעולה - הבאנו לידי כך שלקוחות רבים פוצו כספית וזכו להתנצלות מאותם עסקים שפגעו בהם".
התלונות מטופלות בארבע חזיתות: מאחורי הקלעים, אונליין בפורום "צרכנות וחברה", במדור "עבודה עברית" המטפל בתלונות נקודתיות של לקוח מסוים כלפי עסק, או במדור התחקירים "כלב השמירה", החוקר חברות שהצטברו כלפיהן תלונות מרובות, או נושא מסוים שהצטברו עליו הרבה תלונות.
כתובת דף זה: www.perkol.itgo.com/bsh.htm
