משחקים אותה בגדול

מייקל בארברו, וושינגטון פוסט

מוסף עסקים, מעריב, 21.10.2003

תרגום: שרית פרקול


מרכיב משמעותי של אסטרטגיה

סטוארט טאקר מתחיל לגלות חוסר סבלנות כלפי עמיתיו המתיישבים. ספינה עמוסת סחורה מוכנה להפליג לספרד, אבל היא תקועה בנמל פוארטו ריקו. אגלי זיעה נקווים על מצחו של טאקר. הוא מושיט יד מעבר לשולחן המטבח ומחרים את הסחורה.
"סטוארט, תניח את זה מיד בחזרה!" צורח עליו אריק סיין, מתיישב-עמית. "עדיין יש לי סחורה למכור. ואתה תצטרך להתנצל".
"אני לא אתנצל", אומר טאקר.
צלילים מוכרים של ילדים משחקים במשחק לוח? אז זהו, שלא בדיוק. טאקר וסיין שניהם בני 44. והיבולים המיניאטוריים, הפועלים והמטעים הזעירים הפרושים לפניהם, במשחק שנקרא "פורטו ריקו", נראים כמו ועידת פסגה בינלאומית, יותר מאשר משחק מונופול. "אנחנו משחקים רק משחקים בעלי מרכיב משמעותי של אסטרטגיה", אומר טאקר, עובד בבנק העולמי ממרילנד, המקפיד לשחק משחקי-לוח למבוגרים מידי שבוע.
כתוצאה מהשפל הכלכלי, שימת דגש על אחדות המשפחה ומגמת הנוסטלגיה, האמריקנים חוזרים בהמוניהם אל משחקי הלוח. אבל לא סתם משחקי לוח. בעידן הנוכחי, כשהצרכנים מוציאים על משחקי וידאו יותר משהם מוציאים על סרטים, נוצר צורך במשהו המשלב בין האסטרטגיה המורכבת של האלקטרוניקה לבין האינטראקציה פנים-אל-פנים של משחקי החברה. התשובה היא משחקים מתוחכמים כמו "פוארטו ריקו", בו שלושה עד חמישה משתתפים, שנמצאים על אי, מתחרים ביניהם על גידול, עיבוד ומשלוח של יבולים ביעילות רבה יותר ממתחריהם. משחק זה, מתוצרת גרמניה, עולה 35 דולר ומתנאה בכלים אלגנטיים, משחק מהיר והרבה אינטראקציה.
התאחדות יצרני המשחקים האמריקנית מעריכה כי מכירות המשחקים שאינם אלקטרוניים, לא כולל רבי-מכר קלאסיים כמו "טריוויאל פרסיוט" (טריויה), "סקראבל" (שבץ-נא) ו"קונקט פור" (ארבעה בשורה), גדלו כמעט פי ארבעה מאז 1995 - מ-700 מיליון ל-2.7 מיליארד דולר. המכירות כוללות גם משחקי קלפים פופולריים של ילדים, כמו פוקימון ויו-ג'י-או, אבל אחד התחומים שגדלים במהירות הרבה ביותר, לדברי מומחים בתעשיה, הוא משחקי האסטרטגיה למבוגרים.
"אנשים הולכים לחנויות הגדולות, קונים את המשחקים הקבועים, ובשלב מסוים שואלים את עצמם - אין שום דבר אחר חוץ מגירסה 19 של מונופול?" אומר לארי רוזנאי, שהחברה שלו, מייפר גיימז, מוכרת את אחר ממשחקי הלוח הפופולריים ביותר, "קאטאן סטלרז" ("מתיישבי קאטאן"), משחק של קבלת החלטות וניהול משאבים.
שוק משחקי הלוח למביני-עניין עדיין קטן לעומת המשחקים המשווקים להמונים, השולטים בשוק זה עשרות שנים ונהנים ממכירות חזקות בתקופת חג המולד, ברשתות טויז אר אס, טארגט ו-וולמארט. ב-2002 מכרה חברת הסברו מיליון עותקים ממהדורת יובל ה-20 של טריוויאל פרסיוט. רוב משחקי הלוח המיוחדים טרם הגיעו למכירות של 10,000 עותקים. אבל חברת ריו גראנדה גיימז מניו-מקסיקו, המחזיקה ברישיון על משחק "פורטו ריקו" מידי חברה-בת של ראוונסבורגר הגרמנית, מכרה 20,000 עותקים תוך מעט יותר משנה.
אפילו השחקניות הגדולות ביותר בשוק המשחקים האמריקני מתחילות לשים לב לתופעת פוארטו ריקו וקאטאן. "אלה המשחקים שאנחנו משחקים בבית בערבים", אומר מייקל גריי, מנהל בכיר לעיצוב מוצר בהסברו גיימז, חברה ממסצ'וסטס, המייצרת את "מונופול" ואת "ארבעה בשורה".
תעשיית משחקי הלוח האמריקנית נולדה בסוף המאה ה-19, כאשר ייבוא אישי, בעיקר מאירופה ומאסיה, התחיל לטפטף לערים. תוך זמן קצר, ממציאים אמריקניים הולידו רעיונות מקוריים. "מונופול", למשל, נולד ב-1933, בתקופת השפל הגדול, והציע עולם בו עניים כמו עשירים יכלו להקים בתים בפארק אווניו. אבל ייצור המוני של משחקים התחיל רק אחרי מלחמת העולם השנייה, עם פיתוח שיטות ייצור טובות יותר והתפתחות מעמד הנהנה משעות פנאי.
מאז ומתמיד חל גידול במשחקי הלוח בעיתות שפל כלכלי. מבחינות רבות, הם העיסקה המשתלמת ביותר: בידור לכל החיים, תמורת כ-30 דולר. "הם גם מנגנוני בריחה מהמציאות", אומר ג'ונתן אלבין, מנהל השיווק של התאחדות יצרני המשחקים. הסברו, שהשתלטה בשלושת העשורים האחרונים על המתחרות שלה, מילטון בראדלי ופארקר בראד'רס, היא השולטת בשוק.
אריק ארנסון, שנפגש מידי שבוע עם בני כיתתו לשעבר מהאוניברסיטה כדי לשחק "קאטאן סטלרז", אומר שחבריו התעייפו מהשיגרה הידועה מראש של המשחקים האמריקניים הקלאסיים. "אתה מגלגל קוביות, אתה נע על הלוח, אתה רואה על איזה משבצת אתה. אתה מגלגל שוב, עונה על שאלה", מתלונן ארנסון, בן 32, ראש צוות בלשכת סנאטור ממדינת פנסילווניה. "אבל הם לא מציעים לך יכולת להשפיע על מה שעושים אנשים אחרים. עד שמגיע התור שלך, אתה סתם יושב שם ומסתכל".
ב"קאטאן סטלרז", כל הטלת קוביה משפיעה על גורל כל ארבעת המשתתפים. המטרה היא להניב את הכמות הגדולה ביותר של משאבים על פני האי הבלתי מיושב. אריחים עם מספרים מייצגים שטח מניב-משאבים (יערות מייצרים בולי עץ, למשל, וכרי דשא מייצרים צמר). אבל המשחק אינו תלוי רק בקוביות ובמזל; כדי להצליח, יש להחליף משאבים עם המשתתפים האחרים.
המשחקים נשמעים מסובכים, אבל בדרך כלל אפשר להשתלט על החוקים תוך פחות מישיבה אחת. זמן המשחק הוא כ-90 דקות, ואם רוצים, ניתן לרכוש חבילות הרחבה, עם רמות חדשות של מורכבות. בהשוואה, משחקי האסטרטגיה הוותיקים "ריסק" ו"דיפלומאסי" יכולים להימשך כל הסופשבוע, אם לא כמה שבועות.
אנתוני לפברה, בן 32, חשב שימי משחקי-הלוח שלו חלפו מזמן. אבל השנה, לאחר ששיחק כמה משחקי אסטרטגיה, הוא שוב התמכר. בינתיים הוא קנה כבר שלושה משחקים. "זה לא עניין של מזל, המשחקים האלה גורמים לך לחשוב באמת, לכן יש לך הרבה יותר סיפוק כשאתה מנצח".
צרכנים כמוהו משנים את הכלכלה של משחקי הלוח המיוחדים. במשך רוב קיומה, יצרנית משחקי הלוח המיוחדים מייפר, שבסיסה בסקוקי, אילינוי, נאבקה למצוא לעצמה נישה בענף, הנשלט על ידי הסברו ומאטל. ואז השיגה את הזיכיון על "קאטאן סטלרז" מידי היוצר הגרמני של המשחק, בשלהי שנות ה-90, תרגמה אותו לאנגלית וארזה אותו מחדש, לצרכן האמריקני. בחמש השנים האחרונות הוכפלו מכירות החברה.
עם יותר מעשרה מיליון עותקים שנמכרו ברחבי העולם, מתיישבי קאטאן הצליחו לתקוע יתד גם באתר האינטרנט של טויז אר אס. אבל לא הרבה משחקים מהסוג הזה מגיעים למדפים של החנויות הגדולות. כתוצאה מכך, חלק גדול מעסקי משחקי הלוח הייחודיים מתנהל דרך האינטרנט (למשל, אתר www.funagain.com , שגם מפרסם רשימת רבי-המכר של המשחקים - ש.פ.). חברות כמו מייפר וריו גראנדה הקימו אתרים
(www.mayfairgames.com ו-www.riograndegames.com), עם הסברים על המשחקים ועל החוקים ועם ביקורות של השחקנים וקישורים לאתרים של משוגעים-לדבר.




הכתובת הישירה של דף זה: perkol.itgo.com/board-games.htm

37