Sarit Perkol internet pages


משחקי כושר

אב-טיפוס של אופני כושר המשלבים משחק מחשב הוצב במרכז הספורט ב-MIT. הישראלי דורון הרלב בין המפתחים

מאת שרית פרקול

מעריב, 16.5.2004

CycleScore bike

הכדור הפורח שייט נמוך, הרבה יותר מדי נמוך. הר התנשא מולו, מאיים להתנגש בו. לרשות המשתמש עמדו רק שניות ספורות כדי להגיב. אז הוא עשה את הדבר היחיד שאפשר לעשות- דיווש במלוא המרץ.
וזה עבד. על צג הטלוויזיה מולו, הכדור הפורח התרומם מעל פסגת ההר. הוא אפילו קיבל בונוסים - מטבע זהב בשוווי 50 נקודות אותו "קטף" מהשמיים, לצד אימון לב-ריאה נמרץ.
ההישג הדרמטי הזה התרחש בקיימברידג', מסצ'וסטס, במרכז הספורט זסיגר ב-MIT, שם הוצב באחרונה אב-טיפוס של אופני כושר מיוחדים, סייקלסקור (CycleScore), אופניים של חברת פריקור המאובזרים במשחק מחשב שפותח במיוחד לשימוש בזמן אימון.
אופני הכושר מחוברים למחשב אישי, בו מותקן משחק פשוט אך מרתק. סייקלסקור הופך את דוושות האופניים ואת ידית הכידון לבקרים של משחק ומציע תוכנית משחק המספקת תגמול בעד מאמץ יציב, תוך כדי הגברת המהירות מדי פעם. לחובבי האקשן, יש בתוך השלווה הפסטורלית של הכדור הפורח גם נופך מלחמתי - הנוהג בכדור הפורח יכול לירות טילים לעבר מטרות חולפות, כדי לקבל נקודות נוספות. הרעיון הוא ליצור משחק מעניין ומהנה, עד שנשכח שאנחנו מתאמצים ומזיעים.
לפרויקט הזה, שיש לו כבר מתעניינים מבחינה מסחרית, אחראי הישראלי דורון הרלב, בעבר קצין ביחידה טכנולוגית, בעל תואר ראשון ושני בהנדסת אלקטרוניקה, שלומד לתואר שני בביה"ס למינהל עסקים סלואן. הרלב אומר שהוא יזם את משחק הכושר במטרה להתגבר על אימון חדגוני.
"הגעתי למסקנה שמאוד משעמם בחדר כושר, ושעם קצת טכנולוגיה אפשר להפוך את האימון להרבה יותר מעניין", אמר לי הרלב בשיחה שערכתי איתו בשבוע שעבר, ערב בואו ארצה לגיוס כספים בקשר למיזם חדש שלו, בתחום המכשור הרפואי.
על הסייקלסקור עבד הרלב במשותף עם שניים מעמיתיו, ג'וזף הייצברג והריס רבין, שלושתם בני 29. בנושא התכנות עזר להם סטודנט לתואר ראשון בהנדסת אלקטרוניקה ובמדעי המחשב, דניאל סוונטון, שסבל מעודף משקל בגלל משחקי מחשב. סייעו להם רבות מענק של 30,000 דולר ממיקרוסופט וייעוץ של ישראלי אחר מ-MIT, ד"ר דן אריאלי, המתמחה בהיבטים התנהגותיים של הכלכלה.
אין ספק, מסתמנת כאן מגמה חזקה. אם בעבר הילדים היו משחקים בחוץ, רוכבים על אופניים ומתרוצצים, בעידן המודרני ילדים רבים רובצים מול הטלוויזיה, המחשב ומכונות המשחק. הם שמנים יותר ופחות בכושר. הרעיון של שילוב משחקי מחשב עם פעילות גופנית הולך ותופס תאוצה, ובמסגרתו פותחו משחקים כמו "מחצלת הריקודים" לפלייסטיישן ולמחשב האישי (משחק בו נעזרים גם מבוגרים כדי לרזות תוך כדי ריקוד) ומשחקוני תנועה ל"איי-טוי", משחק המצלמה של פלייסטיישן. המשחקים האלה מאפשרים לילדים להמשיך ליהנות מהמחשב, תוך כדי תנועה. כמובן, גם מבוגרים שאוהבים לשחק יכולים להפיק מכך תועלת רבה. חיבור משחק מחשב לאופני כושר, כשלעצמו, אינו חידוש. כפי שנכתב באחרונה ב"בוסטון גלוב", בדיווח על הסייקלסקור, חברה בשם "לייף פיטנס" ניסתה לחבר קונסולת משחק של נינטנדו לאופני כושר כבר בתחילת שנות ה-90, אבל בלי הצלחה מרובה. בספטמבר שעבר, חברה יפנית בשם "קאטאי" התחילה להציע תמורת 349 דולר אופני כושר שמתנהגים כמו בקר של משחק. המשתמש מחבר אליהם את הפלייסטיישן של סוני ומשתמש באופניים כדי לשלוט במשחקי מרוץ שונים המיועדים לפלייסטיישן.
אבל המשחקים הקיימים אינם מיועדים להוציא מהמשתמש את המאמץ הספורטיבי המירבי, או להניח למשתמש להאט לרגע, כדי להסדיר את נשימתו. רבים מהמשחקים הקיימים מסובכים מכדי שאפשר יהיה לשחק בהם בזמן רכיבה על אופניים. יש צורך במשחק שמצד אחד יהיה מספיק ברור למשתמש כבר מהפעם הראשונה, ועם זאת מספיק מעניין כדי שיחזור אליו שוב ושוב. מעין טטריס, או סוליטר, של אופני הכושר.



העיקר שלא יכאב בסוף

כאן נכנס לתמונה אריאלי, מרצה במעבדת המדיה של MIT. "פיתחנו שורת ניסויים, שאיפשרו לנו לבחון היבטים שונים של מוטיבציה", אומר אריאלי. למשל, הוא גילה שאנשים מתעמלים הרבה יותר, אם סופרים את הזמן אחורה במקום קדימה. לכן, הטיימר של הסייקלסקור מתחיל ב-15 דקות והולך אחורה. הם עשו גם ניסויים בתפיסת כאב, שהראו כי אנשים מסכימים לקבל מידה ניכרת של כאב ההולך ופוחת עם הזמן. לדברי אריאלי, זה לא כל כך משנה מה קורה בהתחלה, כל עוד זה כמעט לא כואב בסוף. לכן, האופניים מתוכננים כך שהדיווש יהיה הרבה יותר קל בדקה-דקתיים האחרונות.
לדברי אריאלי, המחקר התבסס בין היתר על מה שנקרא "השיקול ההדוניסטי" - קצב השינוי במידת הכאב המורגש, במיוחד לקראת הסוף, משפיע במידה רבה על ההערכה הכללית. "היישום של העיקרון הזה לגבי סייקלסקור הוא פשוט", מסביר אריאלי, "צריך לוודא שהחוויה תסתיים באופן חיובי".
לדבריו, הם בדקו גם את מרכיבי החוויה, ומצאו שחלוקתה ליעדי-ביניים תורמת. לכן, המשחק מורכב מכמה חלקים. עיקרון חשוב נוסף שנמצא הוא ספירה לאחור. לדברי אריאלי, הם הוכיחו שכאשר סופרים לקראת יעד ברור, ואחורה עד אפס, אפשר לעבוד קשה יותר. "אנחנו לא בטוחים למה זה", אמר לי אריאלי, "אבל נראה שזה קשור לרעיון, שכאשר אנשים קרובים למטרה, הם לא מרגישים שהם צריכים לשמור על הכוח שלהם, לכן הם נותנים כל מה שיש להם".
גורם נוסף הוא "לעבוד על עצמך". זה קשור לעיקרון הקודם - מניחים לאנשים להאריך את המשחק, ככל שהוא מתקרב לקיצו. "הרעיון הוא להציב מהתחלה פרק-זמן קצר יותר לפעילות, וכאשר מתקרבים לסוף, ויודעים שהוא בהישג יד - להאריך את הפעילות לעוד פרק זמן, ואחר כך לעוד פרק זמן קצוב וכן הלאה", אומר אריאלי. עקרונות נוספים המובאים בחשבון הם תחרות וניהול מעקב אחר ההתקדמות לאורך זמן, כדי לראות את השיפור.
לדברי הרלב, הרעיון של מחצלת הריקודים הממוחשבת (ראו למטה) היה לנגד עיניו כמודל מצליח. לגבי בחירת משחק של אקס-בוקס, הרלב אומר: "מיקרוסופט לא הגבילה אותנו, יכולנו גם לבחור בסופר-מריו של נינטנדו, אילו חשבנו שזה מתאים. לטווח היותר רחוק, אין כל מגבלה לפלטפורמה שניתן להתממשק אליה".
הוא מסביר שהמטרה היתה להגיע למשחק שנשלט בעיקר על ידי הדיווש. המשחק שפותח שולט ברמת ההתנגדות של האופניים, בהתאם לתנאי מזג האוויר. למשל, כשבעולם של המשחק יורד גשם, גוברת ההתנגדות של האופניים. המהירות, לעומת זאת, שולטת בגובה במשחק (צריך לעלות מעל הרים).

כמה המבורגרים שרפת היום?

המערכת מכירה את המשתמש ושומרת סטטיסטיקה של קלוריות (וכמות שקולה של המבורגרים) שהמשתמש שרף במהלך האימונים. יש לוח עם התוצאה הכי גבוהה של כל אחד, ובקרוב יתווסף אלמנט של תחרות מול התוצאה הכי טובה של המשתמש (בדמות כדור פורח נוסף, ששט לפי התוצאה הכי טובה, קצת לפניך). הרלב אומר שעוד מעט יתחילו לעבוד על גרסאות של תחרות בין שני רוכבים.
כל משתמש באופניים, המוצבים במרכז זסיגר, מתבקש למלא סקר אלקטרוני, שישמש לעריכת שיפורים נוספים. הואיל והצוות המקורי עומד לסיים את לימודיו, יעבור הפיקוח על הפרויקט לקבוצה חדשה, בראשות דייויד אדרי, שלומד לתואר שני במינהל עסקים בסלואן. לדברי הרלב, גם בקבוצה הזאת ישתתף ישראלי, שגיא אבירי. לפי בוסטון גלוב, אדרי גם יסד קבוצה בשם "טייקוני המשחק של MIT", בה חברים כ-120 סטודנטים מ-MIT שמעוניינים לעבוד בעסקי משחקי המחשב. אדרי אמר לבוסטון גלוב, שהם חושבים לייצר גרסה של קונסולת משחק מיוחדת, שאפשר לחבר אותה לציוד ההתעמלות הקיים בבית. ברור לו שהמשתמשים יזדקקו למשחקים נוספים, והוא מתכוון להוסיף משחקים תחרותיים, עם מטוסים וספינות חלל - ומשחקי רשת דרך האינטרנט.
לשאלה מי התעניין במוצר משיב הרלב: "פנו אלינו די הרבה גורמים, החל מאנשים שרוצים להקים חברה חדשה בתחום, ועד לחברות קיימות שאין להן מומחיות לגבי תכנון משחקים (הם מומחים בחומרה)".
היום מגיע הרלב לישראל, לפגוש משפחה וחברים, אבל גם לדבר עם רופאים ומשקיעים, לקראת הקמת חברה עם שותף, לאון אמריליו, בוגר ביה"ס למינהל עסקים של הרווארד. "נפעל כדי להשלים גיוס כספים ראשוני להקמת חברה בתחום המכשור הרפואי. הטכנולוגיה עליה תתבסס החברה פותחה בידי קבוצת חוקרים ב-MIT ובהרווארד ומוגנת על ידי מספר פטנטים", הוא אומר.

~ ~ ~ ריקודים ממוחשבים ~ ~ ~

משחקי הריקודים הממוחשבים, במסגרתם מפזזים על גבי שטיחון עם חיצים המחובר למחשב, לפלייסטיישן או לטלוויזיה, צוברים אוהדים בארץ. באחרונה נפתח אתר ישראלי רשמי של קהילת שחקני משחק הריקודים היפני Dance Dance Revolution) DDR). צוות האתר פיתח גירסה עברית למשחק המחשב "סטפמניה". המשחק, שירים נוספים ותוספות ניתנים להורדה באמצעות האתר. צוות האתר מארגן סידרת תחרויות, במטרה לשלוח נציג ישראלי לאליפות אירופה שתתקיים ב-2005. התחרות הראשונה תתקיים ביום חמישי 27.5 (חג שבועות) בפארק טוקיו, קניון רננים ברעננה.
האתר של קהילת DDR בישראל: www.iddr.co.il
האתר הישראלי של "גו-דאנס": www.godance.co.il

~ ~ ~ מחשבוני אימונים ~ ~ ~

משוגעים לכושר גופני, ספורטאים ומאמני כושר, ממירים את פנקסיהם בתוכנות מחשב שיכולות לנהל מעקב אחרי כל דבר, החל מקצב הלב ומרמות הקושי של האימון, ועד להרמת משקולות ולשריפת קלוריות. התוכנות מייצרות טבלאות וגרפים המתארים את ההתקדמות ומתוות תוכניות אימון בהתאם. תוכנה אחת מאפשרת למתאמנים לקבוע שגרת אימונים אישית על מכשיר הריצה באמצעות מחשב כף יד ולהעבירה למכשיר - בלי לטרוח לכוון את המהירות ואת זווית השיפוע במכשיר הריצה עצמו.
ז'אן-לואי גארו, יועץ לענייני מחשבים מסן דיאגו, פיתח את תוכנת "אימון הספורט שלי" למחשבי כף יד ולמחשב האישי www.mysporttraining.com. התוכנה מאפשרת לעקוב אחר פעילות הכרוכה בסיבולת לב-ריאה, כמו אופניים או ריצה, וכן אימוני כוח, לעקוב אחרי המשקל, צריכת הקלוריות, קצב הלב, לחץ הדם, אחוזי השומן בגוף ואפילו מצב הרוח ואיכות השינה.
תוכנה בשם "פיטלינקס" אוספת את המידע הנצבר ממכשירי האימון ושולחת אותו לבסיס נתונים. עמדת מסוף פולטת את הנתונים בתום האימון. ניתן לגשת לתוכנה גם דרך האינטרנט www.fitlinxx.com.

כתובת ישירה של דף זה: www. perkol.itgo.com/bike.htm


58