Sarit Perkol internet pages
כתבו לי



רס"ן שמועתי עובר לרשת

מאת שרית פרקול

מעריב, 23 בינואר 2001

פעם היו מספרים צ'יזבאטים ליד המדורה, אחר-כך השמועות עברו מפה
לאוזן, ולאחרונה מוצאות האגדות העירוניות בית חם באינטרנט.


מה זה עוף בלי מקור, בלי כפות רגליים ובלי נוצות? לפי הסיפור שהתרוצץ בשבועות האחרונים בתיבות דואר אלקטרוני ברחבי העולם, העוף הזה הוא מוטאציה גנטית, המשמשת את חברת KFC (קנטאקי פרייד צ'יקן) לייצור מוצר הדגל שלה - עוף מטוגן.
הסיפור התחיל להופיע באינטנסיביות באינטרנט בחודש שעבר, והתפוצץ בתחילת ינואר. נטען בו, שהידיעה מבוססת על מחקר של אוניברסיטת ניו-המפשייר. בהמשך הסיפור נכתב, שהמוטאציה הגנטית היא הסיבה לכך שהממשלה הכריחה את החברה לסלק את המילה "צ'יקן" (עוף) מהשם ומהפרסומות שלה.
כמובן, ברגע שזה הגיע למטה החברה בקנטאקי, התפרסמה הכחשה באתר של החברה. דובר KFC, מייקל טיירני, אמר: "ברור שזה מדע בדיוני טהור. זה הופרך בכל רמה ורמה, בשל ההתייחסויות המאוד ברורות ומאוד גלויות לתרנגולות בפרסומות שלנו, במסעדות שלנו ובחומר הפרסומי בנקודות המכירה".
הדובר הסביר, שהחברה שינתה את שמה מ"קנטאקי פרייד צ'יקן" ל-KFC בשנת 1991, מפני שהתפריט שלה התרחב והתחיל להכיל גם פריטים שאינם מטוגנים, כמו עוף צלוי.
אבל זה לא הפריע להמוני גולשים תמימים להפגיז את אוניברסיטת ניו-המפשייר בטלפונים ובדוא"לים, שתבעו לדעת אם יש אמת בסיפור העוף, שבו נטען גם שלתרנגולות של KFC הונדסו עצמות קטנות במיוחד, כדי שיהיה בהן יותר בשר. דובר האוניברסיטה, קן בילינגס, אמר: "חלק ניכר היה מאנשים שאוכלים KFC והם היו מאוד מודאגים בקשר לזה. האחרים היו אנשים שזעמו מטעמים פוליטיים".
בילינגס אמר, שאין שום מחקר על עופות באוניברסיטת ניו-המפשייר. אבל בגלל הפניות הרבות, האוניברסיטה מצאה לנכון לפרסם התייחסות לסיפור בדף הראשי באתר האינטרנט שלה, שקיבל עשרות אלפי כניסות.

הוסיפו קיסם למדורה

פעם, קראו לזה צ'יזבטים, והיו מספרים כאלה מסביב למדורה. הפלמ"חניקים (ודן בן אמוץ בעיקר) היו מאוד טובים בזה, ויש אפילו לקט צ'יזבטים רשמי שהתפרסם בספר, "ילקוט הכזבים". הדמות הספרותית, שקשורה עם מעשיות דמיוניות כאלה היא זו של הברון מינכהאוזן.
בימינו, קוראים לסיפורים המצוצים מהאצבע "אגדות אורבניות", והאינטרנט משמש מדגרת ענק לסיפורים כאלה. הם מועברים במהירות הבזק ובעשרות עותקים, תודות לתכונת משלוח הדואר הקבוצתי של תוכנות הדואר האלקטרוני ולתמימותם (או זדוניותם) של אנשים.
בארץ, הסתובבה לפני כשנה אגדה אורבנית, שהסתפקה ב"רס"ן שמועתי" הוותיק והטוב. האגדה היתה קשורה בזוג מסוים שהשתתף בתוכנית רדיו, והאשה, שנתבקשה לענות על השאלה "איפה אתם עושים את זה", ענתה תשובה מביכה, שהתייחסה לחלק באנטומיה שלה, במקום לאזור מאזורי הבית.
אגדה אורבנית מקומית אחרת, שכנראה מבוססת גם היא על אגדות אורבניות בינלאומיות, דיברה על כלה אמיצה, שבטקס החתונה חשפה את הבגידה של בעלה לעתיד עם אחותה וקיבלה הצעת חתונה אלטרנטיבית ממישהו בקהל האורחים. האגדות העבריות אינן מסתובבות בינתיים בדוא"ל, אולי בגלל מגבלות השפה. ניתן למצוא אותן בפורומים שונים, לצד שמועות שלפעמים מתבררות כאמיתיות.
הבלוף של העוף אינו הראשון שקשור למזון. בשלהי שנות ה-70 נאלצה מקדונלדס להפריך שמועה בדבר שימוש בשרשורים (תולעים) למילוי ההמבורגרים שלה. לרשת טאקו בל הדביקו ג'וקים, לברגר קינג נחשים ארסיים.
האגודה לפולקלור בעמק סאן פרננדו מפעילה אתר אינטרנט, שבו מקבלות האגדות האורבניות את הכבוד (והאי-כבוד) המגיע להן. כל שמועה מנותחת מכל צדדיה, מופרכת, מחוזקת, מנומקת. יש באתר התחקות אחר מקורותיהם של הצ'יזבטים השונים והסברים מלומדים.
בקשר לפרשת העוף של KFC (שבאתר about.com זכתה לכותרת "פרנקנצ'יקן", על שם פרנקנשטיין) נכתב, למשל, שהאגדה האורבנית הזו משקפת את הרצון לדמוניזציה של חברות המזון הגדולות, המוצגות כמפיצות של מוצרים תעשייתיים זולים וחסרי ערך. "הפעם, הגיע שוב תורה של KFC להתייצב באור הזרקורים", נכתב באתר האגודה לפולקלור, וצויין כי האגדה המקורית, העתיקה, דיברה בכלל על עכברושים מטוגנים. פחד נוסף שהאגדה הזו משקפת הוא מודרני יותר: החשש מפני מזונות מעוצבים ומהונדסים גנטית.
לפי האתר, גירסאות שונות שלאגדת העוף מתרוצצות כבר שנים בדוא"ל, בעצם מאז שינתה החברה את שמה. גירסאות קודמות של המעשייה דיברו על תרנגולות בעלות שש רגליים ("מה הטעם שלהן?" - "לא יודע, אף אחד לא מצליח לתפוס אותן").
באתר האגודה לפולקלור מסבירים, בסבלנות רבה: " KFC לא מגדלים בעצמם את העופות, ממש כמו שמקדונלדס לא מחזיקים עדרים של פרות כדי להפוך אותן להמבורגרים, ובית הפנקייק לא מחזיק אסמי תבואה בשביל קמח לפנקייקס. החברות האלה הן בעסקי המסעדות, לא עסק חקלאי או משק, והן קונות את מוצרי המזון שלהן מאותם ספקים כמו כל אחד אחר".
בתגובתה הרשמית של ,KFC המתפרסמת אף היא באתר האגדות האורבניות, מוסברים דברים אלה ונכתב גם: "המתיחה באינטרנט נועדה לחבל באמון שאתם רוחשים ל-KFC וליכולתה לספק ארוחות עוף משובחות לכל המסעדות שלנו.
אם כי אנחנו מקווים שקוראי המתיחה הזאת יכירו בכך שהיא שקר שקוף, אנחנו מתייחסים להתקפה הזאת, או לכל התקפה אחרת על איכות מוצרי ,KFC ברצינות רבה. לכן, אנחנו מתכוונים לזהות ולהעמיד לדין את יוזמי המתיחה, שייענשו במלוא חומרת הדין. מי שבידיו מידע על מקור המתיחה מוזמן לשלוח אותו אלינו, באמצעות דף קשרי הלקוחות".

האם מים יכולים להתפוצץ?

באתר אגודת הפולקלור של עמק סאן פרננדו, ,www.snopes.com שאינו אלא אתר אחד מיני רבים העוסקים באגדות אורבניות (ויש גם קבוצות דיון מיוחדות ופוריות מאוד המוקדשות לכך), מסודרות האגדות לפי תחומים: אגדות דיסני, אגדות קולג', אגדות סקס, אגדות ליל כל הקדושים, אגדות הוליווד, אגדות מוסיקה, אגדות קוקה-קולה, אגדות חתונה, אגדות חג מולד ועוד. יש גם עיסוק באגדות הקשורות לעצם משלוח מכתבי שרשרת בדוא"ל (למשל, כאלה שמבטיחות כסף מ"מיקרוסופט", או נקודות שאיסופן יאפשר קבלת מכונית "הונדה" חינם). למתיחות בנושאי וירוסי מחשבים (ויש הרבה כאלה) ניתן קישור נפרד.
באתר ניתן לחפש במאגר הנתונים, לבדוק אילו אגדות חדשות מסתובבות ברשת, לקרוא הודעות בלוח המודעות האלקטרוני, להגיע לקבוצת דיון בנושא פולקלור אורבני ולמלא חידון טריוויה בנושא.
באזור האגדה התורנית נמצאת כרגע ידיעה, שעוד לא ברור, לדברי עורכי האתר, אם היא אגדה אורבנית או שיש בה אמת. מדובר שם על מישהו שהרתיח מים במיקרוגל והמים "התפוצצו" לו בפרצוף וגרמו לו כוויות. נכתב שם, שליתר ביטחון כדאי להכניס קיסם עץ או משהו אחר שאינו מתכתי לתוך הספל כשמחממים בו מים במיקרו.

ריצ'רד גיר והירבוע

אבל בלי ספק, האגדה האורבנית העקשנית ביותר היא זו שהופצה, גם בלי עזרת האינטרנט, לפני כ-15 שנה, בקשר לריצ'רד גיר, ואפשר למצוא אותה עד היום ברשת, בחיפוש אחר ירבועים. בתקופה ההיא, בארצות הברית, קשה היה למצוא מישהו שלא שמע מאחות/דוד/שכנה/חבר שעובדים בחדר מיון של בית חולים זה או אחר על כך שהם ראו ("נשבע לך באמא שלי!") צילום רנטגן של ירבוע שנמצא, למרבה המבוכה, ברקטום של ריצ'רד גיר.
יאן הרולד ברונוואנד (Brunvand), מומחה לאגדות אורבניות (אפשר למצוא את ספריו באתר של אמזון), הכתיר זאת כ"מעשה בעכבר הקולו-רקטאלי", בספר The Mexican Pet, שיצא לאור ב-1990.
בהוליווד אגב, קשה מאוד למצוא ירבועים. למעשה, אסור לגדל אותם במדינת קליפורניה, כי הם עלולים לגרום נזקים חמורים לחקלאות. גם לא הגיוני שכוכב קולנוע בסדר גודל של ריצ'רד גיר, אילו נתקע עם ירבוע במקום שעליו הוא נוהג לשבת, יפנה במצוקתו דווקא לחדר מיון ציבורי. ובכלל, לא ידוע על החדרת מכרסמים כשעשוע מיני אותנטי. אבל למה לקלקל אגדה כל כך יפה?

הכל בגלל הפחד

האגדות האורבניות נובעות, בחלקן הגדול, מפחדים, והאינטרנט - מדיום חדש ודי מפחיד כשלעצמו - תורם לא מעט לתהליך היווצרותן. ד"ר אסתר שלי ניומן, מרצה בחוג לתקשורת באוניברסיטה העברית, הבודקת את קשרי הגומלין בין פולקלור לתקשורת, אומרת: "האינטרנט אינו סתם ערוץ נוסף. חוסר הידע שלנו על מהות האינטרנט גורם לכך שאנחנו מתייחסים לדברים בו בצורה קצת שונה. גם התפוצה דרך האינטרנט הרבה יותר מהירה מכפי שידענו עד עכשיו.
אם פעם כדי שסיפור ייחשב לאלמנט פולקולוריסטי היה צריך לעבור זמן עד שייקבל חיזוק, ההעברה עכשיו כל כך מהירה שתוך שבוע העולם יודע. בגלל התפוצה הכל כך רחבה מקבלים את אותו מידע מכל מיני מקורות מצטלבים, וזה יכול לגרום לכך שנאמין יותר".
לדברי ד"ר שלי ניומן, אחת הסיבות לאגדה האורבנית הקשורה לרשתות המזון הגדולות היא הפחדים שלנו מפני התמוטטות המערכות המוכרות שלנו. "המזון מופקע מהבית והולך לידי התאגידים הגדולים, שאין לנו אפשרות לשלוט בהם. החששות האלה באים לידי ביטוי בסיפורי אימה. גם לגבי קנטאקי פרייד צ'יקן עצמו, האגדה האורבנית המקורית דיברה על עכברושים מטוגנים. והיה גם סיפור עלחברת מזון, אולי זו אפילו אותה חברה, שאמרו שראשי התיבות שלה קשורים לקו-קלאקס-קלאן, אז השחורים החרימו אותה".
מקור אחר לאגדות אורבניות הוא הפחד מפני האחר, השונה. למשל, הדברים הנוראיים שעלולים לקרות לנו כשאנחנו עוזבים את גבולות המדינה. כאן באה האגדה האורבנית על המטיילים הישראליים, שטיילו במזרח הרחוק, מצאו שם כלב קטן וחמוד והביאו אותו לארץ. יום אחד היתה לו בעיה רפואית ולקחו אותו לווטרינר - והתברר שהוא בעצם עכבר מגודל. זו אגדה אורבנית בינלאומית, לדברי ד"ר שלי ניומן, וגם מקור שמו של הספר The Mexican Pet בו נכללת אגדת הירבוע של ריצ'רד גיר.



196