Sarit Perkol's Internet columns, Maariv
הציעו אתר



לימודי חוץ

מאת שרית פרקול

17.10.2003 מעריב עסקים

בשלוש השנים האחרונות גדל מספר הישראלים הבוחרים לצאת ללימודים בחו"ל בשיעור חד של כ-35% ; ב-2002 יצאו ללמוד בעולם יותר מ-25,000 ישראלים. רואים עולם, מדריך מעשי

students

הדפסים בלעדיים על חולצות, תיקים וספלים

"לפי איך שזה נראה על הנייר, התואר השני הולך להיות מה-זה קל. שישה קורסים כל התואר. שני קורסים בסמסטר, התואר עצמו שנה וחצי. שעתיים שבועיות בכל קורס. ובגלל שאני על ויזה של סטודנט, אני יכולה לעבוד שם 20 שעות בחודש", מספרת קרן שרון, המתעתדת ללמוד לתואר שני בתקשורת במלבורן, אוסטרליה. שרון, שיוצאת לחו"ל יחד עם בעלה ועם הכלבה שלהם, היא אחת מרבבות הישראלים שבוחרים לרכוש השכלה גבוהה בחו"ל. לדברי אחיעד שריג, מנכ"ל אתר "יורם לימודים" (www.yoram.co.il) גדל בשלוש השנים האחרונות מספר הישראלים היוצאים ללימודי תואר ותעודה בארצות אחרות בשיעור חד של 35%. בשנת 2002 לבדה עזבו את ישראל ללימודים בעולם יותר מ-25,000 סטודנטים. לדבריו, מספר המתעניינים בלימודים בחו"ל הוא כפול, כ-50,000 ישראלים, אלא שמחציתם נושרים בלי להשלים את התהליך, מסיבות שונות.

"בדיוק סיימתי לפני שבוע תואר ראשון בתקשורת באוניברסיטה הפתוחה, במכללת רמת גן, והחלטתי לגוון, לשנות את הסביבה", נוקבת שרון באחת הסיבות להחלטתה ללמוד בחו"ל. "עד כמה שהבנתי, אוסטרליה מדינה של מהגרים, סביבה חדשה, תרבות שונה. וגם חשבתי שכך אני יכולה לשפר את האנגלית שלי. אני אעשה שם באוניברסיטה מכינה באנגלית, במשך 15 שבועות", אומרת שרון. "כספית זה לא זול, אבל כדאי, אם מכניסים את השיקול של התואר, השפה, הסביבה והאיזור, ואת הוצאות המחייה, ששם יותר נמוכות. בנוסף, איתי, בעלי, יוכל לעבוד שם במשרה מלאה".
רועי קאשי, בן 22 מתל אביב, נרשם ללימודים בארצות הברית לשנת 2004. "היתרון הגדול ביותר בלימודים לתואר ראשון בארצות הברית מבחינתי הוא ששתי השנים הראשונות הן כלליות ומאפשרות להחליט במהלכן על כיוון והתמחות", אומר קאשי. "כשביקרתי באוניברסיטות בארצות הברית התאהבתי בקמפוס ובחיי החברה שהוא מציע. כשחקן הוקי חובב, נמשכתי להזדמנות לעסוק בספורט כחלק מהלימודים. נרשמתי לכמה אוניברסיטות, נבחנתי ב-SAT ו- TOEFL ואני עסוק היום בחיפוש אחר מלגות ומקורות מימון". לדבריו, התרשם שהאמריקנים מחשיבים מאוד את קורות החיים ההישגים האישיים, תחומי העניין, השירות בקהילה ובצבא וכדומה, לא רק את הציונים. הוא מתכוון "להמשיך בארצות הברית ללימודי תואר שני ולחזור לישראל ולהקים משפחה".
בין אם הסיבה היא כלכלית, מקצועית חברתית או בטחונית, ציבור הסטודנטים מצביע ברגליים - עולה מנתונים שהגיעו למנהלי ערוץ הלימודים בחו"ל של יורם לימודים מטעם השגרירויות השונות, ממחלקות התרבות והחינוך של מדינות אלה ומחברות לימודים בינלאומיות שמחזיקות בנתונים אודות סטודנטים זרים.
בשנת 2002 למדו בבריטניה 1,660 סטודנטים ישראלים, גידול של 19% לעומת 1998. בין 100 ל-150 ישראלים יוצאים מידי שנה ללמוד בצרפת - גידול של קרוב ל 20% לעומת שנת 2000. בשאר מדינות אירופה נרשמו שיעורי גידול דומים. ארצות הברית היא יעד עיקרי ליוצאים ללמוד בחו"ל, ואוסטרליה היא יעד חדש יחסית לסטודנטים ישראלים.

- - פריחה בתחום הסיוע והייעוץ - -

בשנים האחרונות חלה פריחה בתחום גורמי סיוע וייעוץ, המספקים לסטודנט הפוטנציאלי מידע מקיף, החל בבחירת המקצוע והאוניברסיטה ועד קבלת מלגות ומקומות בילוי. סטודנטים היוצאים ללמוד בחו"ל זוכים לתמיכה משמעותית מהשגרירויות ומגורמי הייעוץ בארץ, וכן מארגוני תמיכה (יהודיים בעיקר) בחו"ל. לדברי שריג, שוק הלימודים בחו"ל הולך ומתרחב: "מדובר בעליה של עשרות אחוזים, תלוי כמובן בארץ היעד. רבים פונים לקבלת מידע ומצפים לקבל את כל האינפורמציה תחת קורת גג אחת. בעבר נאלצו המתעניינים להשיג את האינפורמציה לבדם, היום אפילו יוצרים עבורם את הקשר עם האוניברסיטה".
בקרן החינוך ארצות הברית-ישראל מציינים, כי רוב הפונים ללימודים בחו"ל הנם משכבה סוציו-אקונומית בינונית ומעלה. חלקם הגדול שירת בתפקידי מפתח בצבא, התנדב בקהילה ומעורב בחיי החברה בישראל. גורמי הסיוע לסטודנטים היוצאים ללימודים בחו"ל מוסיפים, כי הסטודנטים חשים מחויבים למדינה ואין בכוונתם להשאר בחו"ל, אלא למספר שנים מוגבל.
דנה, בת 28, בוגרת תואר ראשון באדריכלות מאוניברסיטה אמריקנית, אומרת שמרכיב חשוב בהחלטתה היה איכות הלימודים. "יש תחושה שבארץ הכל חפיפניקי. הלימודים בחו"ל איפשרו לי להיכנס למעגל העבודה בארץ ביתר קלות, מעסיקים רואים בי אשת העולם הגדול, כזו שתצליח לשחות אם יזרקו אותה למים".
לדברי שריג, הסטודנטים היוצאים ללמוד בחו"ל מתמקדים במספר מקצועות עיקריים: רפואה, רפואת שיניים, וטרינריה, מנהל עסקים, כלכלה, משפטים ותארים מתקדמים. אחוז היוצאים ללמוד בחו"ל לתואר ראשון דומה לזה של המבקשים ללמוד תואר שני ועומד על קרוב ל 40%. שאר הסטודנטים פונים ללימודים מקצועיים, כגון בישול בצרפת ועיצוב באיטליה, או במטרה לרכוש שפה זרה.
מגוון האפשרויות העומדות בפני המתעניין ללמוד בחו"ל הוא רב, וכך גם השיקולים אם לבחור במדינה זו או אחרת.
תמר דריבלט ורננה קרן, האחראיות על תחום הלימודים בחו"ל באתר יורם לימודים, מביאות נתונים לגבי לימודים בארצות השונות:

אוסטרליה:

באוסטרליה לומדים 730,000 סטודנטים, מתוכם 112,000 סטודנטים זרים. שכר הלימוד ועלויות המחיה זולים יותר מבמדינות מערביות אחרות. באוסטרליה 39 אוניברסיטות ציבוריות. לימודי תעודה במכללות ציבוריות או פרטיות מקנים נקודות זכות להמשך לימודים אוניברסיטאיים. האוניברסיטות מקבלות תקציבי מחקר ממשלתיים.
עלות המחיה הממוצעת לסטודנט באוסטרליה: כ-1,000 דולר אוסטרלי לחודש.
עלות שכר הלימוד לסטודנט זר: 1,000-1,800 דולר אוסטרלי לחודש.
עלות ממוצעת של לימודים ומחיה: 6,000-8,000 שקל לחודש.

גרמניה:

בגרמניה לומדים כ-1,800,000 סטודנטים, כ-10% מהם סטודנטים זרים. מידי שנה לומדים שם 750 סטודנטים ישראלים, בעיקר רפואה ומדעי הטבע. מערכת ההשכלה הגבוהה בגרמניה מציעה לימודים חינם לסטודנטים זרים, ובשנים האחרונות נפתחים יותר ויותר תארים בינלאומיים בשפה האנגלית. 324 מוסדות להשכלה גבוהה פזורים ברחבי גרמניה, רובם שייכים למדינה. יש 268 אוניברסיטות, מתוכן 154 אוניברסיטות למדעים, 52 מכללות לאמנויות וכן 40 מכללות ואוניברסיטות פרטיות המוכרות על ידי המועצה להשכלה גבוהה.
עלות המחייה והוצאות נלוות הממוצעת לסטודנט זר בגרמניה: כ- 3,500 שקל בחודש. הלימודים עצמם, כאמור, חינם.

הונגריה:

סטודנט הבוחר ללמוד בהונגריה יהנה מסטנדרטים מערביים ומעלויות מחיה זולות יחסית. סיכויי הקבלה ללימודים גבוהים ושפת הלימוד היא אנגלית. מערכת ההשכלה הגבוהה כוללת 43 אוניברסיטות, מתוכן 26 השייכות לכנסיה, ו-22 מכללות, תשע מהן פרטיות. רוב הישראלים הלומדים בהונגריה מתמחים במקצועות הרפואה.
עלות המחיה הממוצעת לסטודנט זר בהונגריה: 400 יורו לחודש.
עלות שכר הלימוד: 400-500 יורו לחודש.
סך העלות הממוצעת לחודש: 4,000-6,000 שקל. ללומדים בבודפשט העלות גבוהה בכ-20% מהממוצע.

הולנד:

בהולנד לומדים 500,000 סטודנטים, מתוכם כ-20,000 הם סטודנטים זרים. בהולנד 13 אוניברסיטות ציבוריות המכשירות סטודנטים למחקר מדעי עצמאי (מעניקות בעיקר תארים שניים ודוקטורט). 25 אוניברסיטות פרטיות מוכרות על ידי משרד החינוך ההולנדי. 56 מוסדות להשכלה גבוהה מכשירים סטודנטים לקראת תארים מקצועיים (ראשונים ושניים). מרכיב חשוב בתוכניות הלימודים בהולנד הוא ההתמחות המקצועית בחברות עסקיות: השנה הרביעית של התואר הראשון מוקדשת לפרויקט אישי ולעבודת מחקר. למוסדות אילו קשרים עם חברות תעשייתיות, המאפשרים להתאים את תוכניות הלימודים לדרישות שוק העבודה. 15 מוסדות מציעים קורסים קצרים, תארים שניים ודוקטורט באנגלית, המיועדים לאנשים עם ניסיון מקצועי.
עלות המחיה הממוצעת לסטודנט בהולנד: 600-700 יורו לחודש.
עלות שכר הלימוד לסטודנט: 100-1,000 יורו לחודש.
סך העלות הממוצעת לחודש: 3,500-8,500 שקל.

צרפת:

במערכת ההשכלה הגבוהה בצרפת לומדים שני מיליון סטודנטים, מתוכם 190,000 זרים.
תחומי הלימוד המועדפים על סטודנטים ישראלים בצרפת הם כלכלה, משפטים ומדעי הרוח.
בצרפת אוניברסיטות הנהנות מתמיכה ממשלתית; בתי הספר הגדולים, ציבוריים או פרטיים, המכשירים למקצועות ההנדסה, הניהול, האמנות, האדריכלות, המשפטים ומדעי הרוח; בתי הספר ייחודים שנחשבים יוקרתיים מאוד.
סך העלות הממוצעת לחודש לסטודנט זר באוניברסיטה בצרפת: כ-3,500 שקל. בפריז צפויה עלות מחיה גבוהה ב- 20% מהממוצע.

בריטניה:

במערכת ההשכלה הגבוהה בבריטניה לומדים שני מיליון סטודנטים, מתוכם 232,000 זרים.
מערכת ההשכלה בבריטניה היא מהאיכותיות בעולם, ולתמיכה הניתנת לסטודנטים זרים אין אח ורע. בבריטניה יותר מ- 100 אוניברסיטות המורשות להעניק תארים ועוד כ-300 מכללות המסונפות אליהן.
סך העלות ממוצעת בבריטניה: כ-10,000 שקל לחודש. בלונדון העלות גבוהה בכ-20%.

איטליה:

סטודנטים ישראלים באיטליה לומדים לרוב את תחומי הרפואה והאמנות (אדריכלות ועיצוב).
הסטודנטים נהנים מלימודים במדינה בעלת מנטליות ים תיכונית, קרובה לישראל, סיכויי קבלה גבוהים-יחסית בתחומים שבארץ קשה להתקבל אליהם, ושכר לימוד מסובסד גם לסטודנטים זרים. קיימות 76 אוניברסיטות, וחלקן מקצות מידי שנה מקומות לסטודנטים זרים.
עלות המחיה הממוצעת לסטודנט באיטליה: 600-700 יורו לחודש.
עלות מימון שכר לימוד לסטודנט באוניברסיטה: 100 יורו לחודש.
עלות מימון שכר לימוד לסטודנט בבי"ס פרטי: 400-750 יורו לחודש.
סך עלות ממוצעת לחודש: 3,500-7,000 שקל.

סין:

כשלושה מיליון סטודנטים לומדים במערכת ההשכלה הגבוהה בסין, מתוכם 86,000 זרים.
סין היא כיום המדינה בעלת הפוטנציאל הטוב ביותר לצמיחה כלכלית ומהווה אפיק השקעה אטרקטיבי לאנשי עסקים מהמערב. הישראלים לומדים שם בעיקר מקצועות בתחום הרפואה האלטרנטיבית. בסין 1,022 מוסדות להשכלה גבוהה, בהם ניתן ללמוד דרך הסכמים שנחתמו בין ממשלות, הסכמים בין אוניברסיטות ובהרשמה ישירה. באוניברסיטות ציבוריות גדולות מלמדים גם באנגלית.
עלות המחיה הממוצעת לסטודנט בסין: 400 דולר לחודש.
עלות שכר הלימוד: 250 דולר לחודש.
סך עלות ממוצעת של לימודים ומחיה לחודש: 3,000 שקל.

ארצות הברית:

גם מבחינת השכלה גבוהה, ארצות הברית היא ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. ניתן ללמוד תחומים רבים שאינם קיימים בישראל, או כאלה שהמבחר בהם מצומצם. בתארים מתקדמים מספקים הלימודים בארצות הברית קרש קפיצה ואפשרויות מחקר רבות. בארצות הברית כ- 3,600 מוסדות אקדמיים (קולג'ים ואוניברסיטות) המוכרים ללימודים גבוהים. יש מוסדות ציבוריים הממומנים בידי המדינה והשלטון המקומי. יש גם מוסדות פרטיים, המנוהלים בידי מועצת מנהלים וממומנים משכר הלימוד ומתרומות פרטיות. שכר הלימוד בהם שווה לאמריקנים ולזרים.
לפי מחקר שערכה השלוחה הישראלית של The Princeton Review (www.princetonreview.com) החברה האמריקנית הגדולה בעולם בתחום ההכנה ללימודים אקדמיים, ישראל היא המובילה במזרח התיכון במספר הסטודנטים שנרשמו ללימודים בארצות הברית. השנה למדו בארצות הברית 3,458 ישראלים, 45% מהם לתואר ראשון, ונמסר כי מספרם גדל בקצב של 2% לשנה משנת 2000. המחקר מראה עוד על גידול של 8% במספר הלומדים לתואר ראשון בארצות הברית משנת 2000. כן נמצא גידול משמעותי במספר הישראלים שהתקבלו לאוניברסיטות היוקרתיות דוגמת הרוורד, קולומביה וייל.
לפי נתוני השלוחה הישראלית של הפרינסטון ריוויו, האוניברסיטות הפופולריות ביותר בקרב הישראלים בארצות-הברית הן: UCLA, קולומביה, ברקלי, הרוורד ו-NYU.
המקצועות הפופולריים ביותר לתואר ראשון הם אמנות פלסטית, קולנוע, מוזיקה ותיאטרון, לאחר מכן רפואה, הנדסה (הנדסאים המשלימים לתואר מהנדס) ובמקום הרביעי - ביוטכנולוגיה. המקצועות הפופולריים ביותר לתואר שני הם מנהל עסקים, משפטים, מסלול ישיר לדוקטורט במדעי הרוח והחברה ופסיכולוגיה.
בדירוג השנתי של פרינסטון ריוויו נבחרה אוניברסיטת ייל נבחרה לטובה ביותר בארצות הברית במדרג הכללי. אוניברסיטת שיקגו נבחרה לאוניברסיטה המנוהלת בצורה הטובה ביותר, ומרלבורו קולג' נבחר לתמורה הטובה ביותר לכסף. בשנת הלימודים שעברה למדו בייל 31 ישראלים - מקום חמישי מקרב מדינות אירופה מבחינת מספר הסטודנטים.
ד"ר אלעד הלפרין, המנהל הפדגוגי של הפרינסטון ריוויו בישראל, אומר כי התלבטות דומיננטית ביותר היא בחירת מוסד הלימודים המתאים ביותר עבור המקצוע הנבחר. שיקול דומיננטי נוסף הוא מדינה מועדפת. שיקול דומיננטי שלישי הוא עלות הלימודים ואפשרויות הסיוע לתלמידים זרים. כאן יש לבחון את עלות שכר הלימוד ועלות המחיה. לדבריו, כדאי לנסות להתקבל למספר מקומות במקביל.
המלצות: תקשורת באוניברסיטת בוסטון ובאוניברסיטת קולומביה.
משפטים - ייל, הרוורד, סטנפורד, קולומביה.
פסיכולוגיה - ברקלי, סטנפורד, מישיגן, מינסוטה.
מנהל עסקים - בית הספר למנהל עסקים קלוג באוניברסיטת נורת'ווסטרן, הרוורד, שיקגו, וורטון, סטנפורד.
כלכלה - MIT, הרוורד, פרינסטון.

עלות המחיה הממוצעת לסטודנט בארצות הברית: 1,200 דולר לחודש.
עלות שכר הלימוד באוניברסיטות הציבוריות: 700-1,200 דולר לחודש.
עלות שכר הלימוד לסטודנט באוניברסיטות פרטיות: 1,200-2,300 דולר לחודש .
סך עלות ממוצעת לחודש בארצות הברית: 20,000-10,000 שקל.

- - איך מתחברים לאינטרנט מהונגריה? - -

בפורום "לימודים במזרח אירופה" של וואלה מצאו את משכנם הווירטואלי סטודנטים ישראלים הלומדים בחו"ל, וכאלה המתכוונים ללמוד בארצות זרות, בעיקר במזרח אירופה. טל כותבת שהיא נוסעת למכינה בהונגריה בינואר ושואלת אם לסחוב את המחשב מהבית, לקנות מחשב נישא או לקנות מחשב בהונגריה. יהונתן שואל על לימודי רפואה באיטליה, מישהו שולח בקשה להתארח בחגים בקהילה יהודית בהמבורג, מישהו מציעה עבודה בהדרכה שמתאימה לסטודנטים הלומדים בסלובקיה, רומניה, ליטא, צ'כיה, בודפשט ומוסקווה, אודי שואל על לימודי וטרינריה ברומניה, מישהו שואל באיזו ארץ הכי כדאי ללמוד רוקחות, הונגריה או סלובקיה ומישהו אחר מספר על קורס מכינה קדם רפואית באוניברסיטת אודסה.
גלית שואלת בפורום אם לא פוחדים מהאנטישמיות ובאיזו מדינה יש הכי פחות אנטישמיות, ואסף משיב: "כנראה בישראל, למרות שגם כאן זה מרים את הראש".

~ ~ ~ טיפים לנוסעים לחו"ל ~ ~ ~

הכנה נכונה והכרת מדינת היעד תסייע לסטודנט לנחות בקלות ולבצע את המעבר בביטחון מקסימלי. אחיעד שריג, מנכ"ל "יורם לימודים", נותן טיפים:
* כל מדינה שמנהלת קשרים עם ישראל מעמידה לרשות היוצאים ללמוד מרכזי ייעוץ והכוונה להשכלה גבוהה. כדאי מאוד לפנות לשגרירויות המדינה המארחת ולגורמים נוספים מטעמה. משרדי קישור ישראלים מטעם משרד החינוך ומשרד החוץ יכולים אף הם לספק רקע ומידע ממוקד.
* חשוב לבדוק מה היקף אשרת השהייה במדינת היעד ואיזה זכויות היא מעניקה לאוחז בה, האם מדובר בויזת סטודנט המספקת אישור עבודה.
* ברוב מדינות העולם ניתן לפנות למוסד הלימוד ולהגיש בקשה למלגה כדי לקבל סיוע במימון הלימודים.
* הקהילות היהודיות בחו"ל הן גופים דומיננטיים בעלי כוח כלכלי ופוליטי. ניתן להיעזר בהם לקבלת מידע אודות פעילויות הקהילה, קשרים חברתיים, מקומות בילוי כשרים ובתי כנסת. ניתן גם לפנות לקרנות יהודיות מטעם הקהילה המסייעות במימון ובקבלת מלגות.
* סטודנטים ישראלים שמציגים בישראל תארים אקדמיים מכל מדינה בעולם יידרשו בהתאם לסוג המוסד בו למדו וסוג המקצוע לפנות לגורם הישראלי המתאים על מנת לקבל את האישור המתאים לגבי "הכרה ישראלית בתואר".
* הלימודים בחו"ל כרוכים בהוצאה כלכלית גבוהה. בחלק מן המדינות, יש להציג אישורים בדבר יכולת כלכלית. חשוב לדעת מראש מהו סכום ההוצאה הממוצע בחודש ומה אפשרויות התעסוקה במדינת היעד.



אתרי לימודים: perkol.itgo.com/eschool.htm

הכתובת הישירה של דף זה: perkol.itgo.com/study-abroad.htm


80