אינטרנט במזוודה
8.6.2004
גרסה ארוכה של כתבה שהתפרסמה במגזין של מעריב
כמה פעמים ראינו כותרת מעניינת בעיתון ולא היה לנו זמן לקרוא? במקרה הטוב, שמרנו איפשהו את העיתון ולא זכרנו בשביל מה שמרנו. במקרה הפחות טוב, הידיעה ההיא נעלמה לנו לתמיד. כמובן, יש גם אנשים שגוזרים בקפדנות את הידיעה ושומרים אותה בקלסר מיוחד. אבל רובנו מתעצלים. לכן יש באתר NRG מעריב www.nrg.co.il שהושק אתמול בשעה טובה לאחר חודשים ארוכים של עבודה, מזוודה אישית: כל קורא/גולש שנרשם לאתר יכול ללקט למזוודתו הווירטואלית ידיעות, כתבות וטורים שמוצאים חן בעיניו, לקריאה מאוחרת או נוספת.
קצת מוזר לנו לכתוב על האתר של מעריב. התרגלנו, בעיתון המודפס, לא לכתוב עליו. ראשית, מפני שהנחתום אינו אמור להעיד על עיסתו, ושנית, מה שיותר חשוב - מפני שהעיסה לא היתה משובחת. אבל על האתר החדש, שהוקם בניווטו של עופר שני, אשר נלקח מ"וואלה" על ידי עופר נמרודי כדי לשמש יועץ מיוחד לענייני אינטרנט, אפשר כבר להמליץ בכיף. חוץ מזה, טכנית, אין זו עיסתנו, שכן NRG מעריב (שמעתה יכונה בשם החיבה אנרג'י, על שם האנרגיות שהוא משדר, ובעיקר מפני שראשי תיבות באנגלית זה מעצבן) הוא מערכת נפרדת מזו של העיתון המודפס, עם כתבים ועורכים אחרים ועם שאיפה להגיע לכ-70 אחוז תכנים מקוריים.
עגבניה אחת ירוקה
אנרג'י על כל שלל תכניו והשירותים שבו הוא אתר חינם, לגולשים מהארץ ומחו"ל. לדברי שני, מנהל הפרויקט, החובש בינתיים גם את מצנפת העורך במשותף עם גיא אסיף, הכוונה היא גם להשאירו כך.
כשעבדו על אתר אנרג'י, לקחו קבוצת מיקוד של גולשים ונתנו להם "מבחן": הם קיבלו משימות למצוא את תחזית מזג האוויר בתל-אביב, את הטור האחרון של אודטה, את תוצאות המשחק האחרון של מכבי. הגולשים עמדו בהצלחה במשימות. אבל ליתר ביטחון, יש בין "העגבניות" (כך קוראים אנשי האתר לעיגולים האדומים המובילים לערוצי התוכן השונים) עגבניה אחת ירוקה, שלחיצה עליה מספקת סיור מודרך באתר.
נוסף על הערוצים הסטנדרטיים, כמו חדשות, כלכלה, ספורט, תרבות, תיירות, רכילות ולוח מעריב משודרג מאוד, הכולל גם אפשרות חדשנית להזמין מודעות אונליין, יש באתר החדש גם ערוצים חדשים: ערוץ ברנז'ה העוסק בפרסום ובמדיה, ערוץ "סטייליסימו" המהווה אכסניה לתכנים של סגנון, אופנה, אוכל, בריאות וכושר וגם סקס, ערוץ ניו אייג' עם תכנים רוחניים ואזוטריים, ערוץ כיף עם משחקים ודברים שמתרוצצים בדרך כלל באימייל, וערוץ יהדות משובח הנשען על פניניהם של מיטב כוכבי התחום הזה, לצד "מידע יהודי" כמו זמני תפילות וכניסת השבת.
שמאל ימין שמאל
עופר שני אומר, שהרעיון הכללי הוא לתת מגוון וחופש בחירה. "אם באתרים אחרים אתה נכנס ויש סדר יום אחיד קבוע וחדשותי של מדינת ישראל, שמדבר באותו טון כל הזמן, באנרג'י יש צד שמאל של הצג שמספק תמונה עדכנית של החדשות, וצד ימין שנותן הצצות לעולמות תוכן אחרים. אתה מסתכל לצד שמאל אתה נלחץ, מסתכל ימינה אתה נרגע. ואם בכל זאת אתה רוצה להילחץ, אתה יכול להתעמק בחדשות בהרחבה".
המגוון הזה די מבלבל בהתחלה, וגם קצת אחרי ההתחלה. גודש של ססגוניות. "עושר טלוויזיוני", קוראים לזה באנרג'י. המון תמונות - עם אלמנט ייחודי של חלוקת התמונה לארבעה ריבועים - וטיזרים טקסטואליים קצרים. זה אכן נראה מיוחד וטלוויזיוני. אבל אם לא מוצא חן בעיניכם לראות את גופה עטוי הביקיני של הזמרת רוני "סופרסטאר", המצולמת עולה מן הרחצה, נחתך לארבעה - אפשר ללחוץ על התמונה ולקבל אותה גדולה ושלמה (וגם לאמץ אותה כרקע לשולחן העבודה של המחשב. מה שאפשר לעשות עם כל התמונות באתר, כולל זו של אפי איתם, אם דווקא רוצים).
קברניטי אנרג'י, וכמובן גם נמרודי, מדברים במילים של שבת: ערכים כמו השראה, כוח, עידוד, חיות, לצד חזון: עשו יותר עם החיים שלכם. "מהדברים האלה נגזרה השפה העיצובית", מסביר שני את הססמאות. "המודולריות של העיצוב היא חלק מהחזון הזה - הרגשת עושר, לא תחושת סגפנות אלא שגשוג והשקעה בגולש".
בתכל'ס, אנו, שהורגלנו בסגפנות, צריכים להתרגל לאט-לאט גם לשגשוג, הקשה מעט לעיכול. אבל את רוב הכותבים האהובים, שבאנרג'י נקראים בשם האליטיסטי "כוכבי מעריב", אפשר למצוא ממש באמצע הדף, בתיבה נוחה, ולגלוש ישירות למדוריהם של יהונתן גפן, אראל סג"ל, נתן זהבי, אודטה ועוד (יש משום-מה רק שתי נשים; הכוכבת האחרת היא שרי אנסקי).
אם בפופוליזם חשקה נפשכם, יש גם פינה של "הכי פופולרי", שתביא אתכם לכתבות הנקראות ביותר ולאלה עם מספר התגובות הרב ביותר. התגובות, אגב, וזה חידוש מלבב, מאפשרות שירשור. כלומר, לא עוד הודעות בנוסח "מספר 82, אתה ממש אידיוט", אלא תגובה ישירה לאידיוט, מתחת להודעתו האידיוטית. המטרה, כמובן, היא לעודד את הגולשים להגיב וליהנות מאווירה של קהילתיות, בתקווה שתגובות מסוג "אידיוט" יהיו נדירות יותר.
ראיון אינטר-גלקטי עם זוהר ארגוב
תוספות נוחות אחרות הן קישורים בולטים לתחזית מזג האוויר, אפשרות למצוא כתובות ומסלולי הגעה על המפה וגם, בראשונה, דיווחי מוקד התנועה של קול ישראל. יש גם מנוע חיפוש פנימי שעובד היטב, לשם שינוי, ואפשרות חיפוש בגוגל. לצד המזוודה, שיכולה להכיל 15 מגה של ידיעות וכתבות ונפרשת בנוחות רבה, מקבל הגולש שנרשם גם אפשרות לאחסן (דרך שירות PIC, מקבוצת אתרי חבר'ה) 600 מגה של תמונות דיגיטליות, עם אופציה לסדרן באלבומים, לשתף אחרים ולשלוח להדפסה מקצועית (ההדפסה - בתשלום).
אבל אלה כלים טכניים שימושיים, וייחודיים ככל שיהיו, לא תוכלו לפספס אותם. יש באתר גם שכיות חמדה קטנות, שבשביל למצוא אותן צריך הכוונה מיוחדת. למשל, בערוץ הברנז'ה יש פינת "ענתיקות" - מודעות פרסומת ישנות, שנלקחו מהארכיון הציוני, מארכיוני אסם וחברות אחרות. תענוג אמיתי, שרק תמונות הפשקעווילים ("הזדעזעי ירושלם בהקמת בריכת שחייה תערבותית ציבורית בתוככי פלטרין של מלך"), כרזות המחאה המתפרסמות בערוץ היהדות, מתחרות בו. בפינת "הבוידעם" שבפאתי ערוץ הרכילות יש רכילות עתיקה, מתוך מרבצי הארכיון העשירים של מעריב, והמדור "חיים שכאלה" מביא חומר ותמונות גנוזות של סלבריטיז. חנה לסלאו לדורותיה, לדוגמה.
בערוץ הניו אייג', כנראה הבייבי של עופר שני, אפשר למצוא לצד הורוסקופ יומי ופתיחת טארוט, גם ראיון תיקשור "אינטר-גלקטי" עם זוהר ארגוב. לא כל כך ברור מי ערך בפועל את הראיון הבלעדי עם הזמר המנוח, והז"ל גם לא הסכים לומר למה הוא התאבד. אבל אפשר לדעת שהוא אוהב את אריק איינשטיין, לא שמע על שרית חדד ועל זהבה בן, ולשאלה אם יש סמים בגן עדן, לכל מי שמתעניין, הוא משיב: "אין גוף חבוב, לא צריך כלום". ראיונות נוספים עם סלבריטיז שכבר אינם איתנו אמורים להתפרסם בערוץ זה מידי שבוע.
איך מגיעים לבלונדה מהצ'אט?
בערוץ המחשבים והאינטרנט, שמיועד להיות מעין מקומון של תושבי האינטרנט, תמצאו מלבד התכנים הטכנולוגיים וסקירות משחקי מחשב, גם הרבה תרבות: פינה מיוחדת לאמנות הרשת, מדור סיקור בלוגים (יומני רשת) שכותבת שורות אלה אחראית עליו והמדור של מאיה ועמוס - שאלות למומחים. "איך מגיעים לבלונדה מהצ'אט", למשל. אתה חייב לדבר איתה, אבל היא לא שמה על הניק שלך, מה לעשות? בערוץ זה יש גם מקום לתלונות על אתרים, נותני שירותים מקוונים וספקיות אינטרנט ("צרכנות רשת") ומדור חדש לסיקור מצב האינטרנט הערבי.
באתר, בו הושקעו 25 מיליון שקל, הוקמו לטובת הגולשים גם כ-80 קהילות (פורומים) בנושאים שונים, ובעתיד יתבצעו בו גם "אירוחים" בווידאו.
בנוסף ובמקביל, הועלו לאינטרנט כל תכני העיתון המודפס, במה שנקרא "העיתון האלקטרוני" (http://epaper.maariv.co.il), אלא שעכשיו זה בתשלום, למנויים בלבד, ובפורמט יותר מוצלח מהאופן בו הועלו בעבר לאינטרנט תכני מעריב. קוראים מהארץ ומכל קצוות תבל יכולים מעתה, תמורת 20 דולר בחודש, לקרוא את מעריב ואת מקומוניו במתכונת הדיגיטלית, שנראית בדיוק כמו העיתון המודפס ומאפשרת דפדוף, שמירת כתבות וחיפוש מילים בין דפי העיתון.
"שניהם היו בנינו", אמר נמרודי במפגש עיתונאים שהתקיים אתמול בבית "הכשרת הישוב" בתל-אביב. לדבריו, אנרג'י, הבן הצעיר, הוא גם שובב וקליל יותר. ולמרות שאמורה להישמר לו עצמאות מערכתית מוחלטת, והוא אפילו מעודד תחרות בין שני הגופים – "אף אחד לא אמר שהם לא יכולים להיות גם חברים".
