מה אני, גננת?

מאת שרית פרקול


מעריב, ינואר 2003

מי שאומר שיש בעיה של תעסוקה בארץ, טועה ומטעה. באינטרנט מוצעות המון מישרות ניהול. בפורטל תפוז לבדו פועלים יותר מ-500 פורומים קבוצות דיון מקוונות בנושאים שונים, החל בחזרה בתשובה, דרך צבא וגאווה ועד כליזמרים. בוואלה פועלים כ-200, בנענע 150, ועוד עשרות בהייד-פארק, בגופ ובאתרים אחרים. כל פורום צריך מנהל אחד לפחות. כלומר, יש שפע של מישרות, ואפשר גם ליזום "מקומות עבודה", על ידי הצעת נושא ייחודי לפורום חדש. מנהל מתעסק בענייני הפורום לפחות שעה ביום, ובמקרים רבים חלק ניכר מזמנו. אמנם לא משלמים משכורת, והעבודה כרוכה בהרבה בלבולי מוח וכפיות טובה, אבל גם ביוקרה: מנהל פורום הוא בעצם שליט של קהילה בזעיר אנפין.


החודש התחולל משבר אמון בקהילה הווירטואלית הישראלית, לאחר שנתגלה כי מנהל ותיק באחד הפורומים האינטימיים ביותר הוא בכלל אשה. גולשות רבות שהשקיעו בו רגשות ענוגים, ומקצתן שהשקיעו גם דברים חומריים יותר, חשו תדהמה, אכזבה ובגידה. בפורום וידויים בפורטל תפוז נכתב ב-7 בינואר:
"מנהל הפורום טאי ככל הנראה אינו מי שחשבנו שהוא, ובמשך שנים ארוכות התחזה לדמות וירטואלית. מספר גולשות גדול נפגע באופן אישי, שלא לדבר על ציבור הגולשים כולו שהולך שולל. כהנהלת הפורומים ובשם הנהלת הצאט אכן נעשתה טעות בכך שלא נבדקה זהותו של מנהל הפורום/השומר בצאט הוותיק. למותר לציין שטעות זו לא תישנה, וכי מירב המאמצים יופנו לבדיקת זהותם של כל המנהלים (המעטים) שטרם פגשנו... העברנו את הנושא לטיפול משטרתי".
הנושא בטיפול הן בדרג הרשמי, הן בקרב באי הפורומים באתרים השונים, שחלקם דורשים "בדק בית כולל" בנושא ניהול קהילה מקוונת. בינתיים, ביקשנו לבדוק איך מרגישים המנהלים עצמם בקשר לעבודתם ולצאן מרעיתם הווירטואלי.

מין מדריך בצופים

מיכל יפה, היום סגנית עורך "עכבר העיר", לשעבר מנהלת קהילות בפורטל נענע, ניהלה במשך שנתיים, בשלהי העשור הקודם, עשרות פורומים. היא התחילה כמשתתפת מן השורה, תוך מספר שבועות התמנתה למנהלת פורום, ואחר כך הופקדה על ניהול כל הקהילות בפורטל. "מנהל הפורום הוא מין מדריך בצופים וירטואלי", מגדירה יפה. "הוא צריך ליצור עניין, לגרום לאנשים לרצות לבוא, להפעיל אותם וגם להיות קצת גננת. חלק מקנאים, חלק חושבים שהוא כמו משתתף רגיל וחלק שונאים את המנהל שמוחק להם הודעות. זאת, אגב, האפשרות הכי נפוצה. סביב ההודעות הנבחרות להבלטה מיוחדת נוצרה תרבות שלמה; מבחינה גרפית הסימן להודעה נבחרת הוא סימן קריאה, וחברי הפורומים התחילו לקרוא לזה סמנ"ק ולהפוך את זה לפועל: לסמנ"ק, סמנ"קו אותי" (בפורטלים אחרים קוראים לזה בשמות אחרים, כמו "טאגליין" ש.פ.).
- נפגשים פיזית עם מנהל פורום לפני שממנים אותו?
"בשעתי הסתפקתי בשיחת טלפוןובמעקב מקדים בפורומים עצמם. בדרך כלל, אפשר ללמוד הרבה מאוד מההודעות בפורום. היה לי רק מקרה אחד של מישהו שפניתי אליו לנהל את פורום מוסיקה קלאסית. הייתי בטוחה שמדובר באדם מבוגר, ובטלפון ענה לי ילדון בן 17. אבל זה היה מקרה חריג, והוא היה אחד האנשים הכי מבריקים שפגשתי בחיי".
- איך יכול להיות שמנהל ותיק מתגלה כמנהלת?
"למיטב הבנתי, המנהל/ת הזה התקבל/ה בעקבות המלצות של מנהלים אחרים, ולא בעקבות שיחה. אני לא הייתי מוכנה לקבל מנהל על סמך המלצות. מעבר לכל קריטריון, מה שבעיקר קבע היה האינטואיציה שלי".
-כמה שעות מקדיש מנהל לעיסוק בפורום?
"מנהל טוב אמור להימצא בפורום לפחות שעה ביום, אבל גם כשמכבים את המחשב אי אפשר לגמרי להתנתק וממשיכים להתעסק בזה, אם בתכנון פעילויות בפורום או בקשר חוץ-אינטרנטי עם אנשים מהפורומים".
- מה לגבי מנהלים של פורומי מומחים?
"לרוב, מנהל כזה לא מגיע מאהבת המדיום, אלא מרצון לקבל פרסום או לזכות בלקוחות. אנשים באים, שואלים שאלה, מקבלים תשובה והולכים. בדרך כלל לא נוצרת דינמיקה של פורום".
בתקופתה, עוד שילמו לכל מנהל פורום ("500 שקל פלוס אינטרנט חופשי"). היום, כפי שמעידים מנהלי פורומים, הם מקבלים אינטרנט חופשי, לכל היותר, בעד עבודת שיטור וגינון תובענית למדי.
-זה משבש את החיים?
"מי שבאופיו לא נכנס לתככים, לא יעשה זאת גם באינטרנט. אבל לאנשים שמכורים זה בהחלט יכול לשבש את החיים; יש צורך להתחבר כל הזמן ולראות מה קורה בפורום. לפני התפקיד הזה הייתי ממש מכורה, והמיאוס אחרי שנתיים היה כזה, שעכשיו אני לא יכולה לגלוש יותר משעה רצוף ואני לא חברה באף קהילה וירטואלית באופן פעיל".
- מנהל מרגיש לא נעים כשאין פעילות מספקת בפורמו?
"ברור שמי שהפורום שלו לא פעיל רייטינג של פורום הוא נתון מדיד, וכל מנהל יכול לדעת בדיוק כמה אנשים נכנסים לכל הודעה - מרגיש עם זה קצת לא בנוח. בהחלט דירבנתי מנהלים שהפורומים שלהם לא היו פעילים מספיק. אבל לא ציפיתי שלפורום אמנויות הבמה יהיה רייטינג כמו לפורום סקס".
מדברי יפה מצטיירת תמונה שונה מכפי שניתן לצפות לגבי האנונימיות של משתתפי הפורומים. "נכון שמי שמבין ועושה מאמץ מיוחד, יכול להשאר אנונימי, אבל יש המון פרטים שאני כמנהלת קהילה יכולתי לדעת על הגולשים. לא דברים אישיים, אבל כן אם מישהו כותב בכמה זהויות, וגם מאיזה אזור בארץ".
לדבריה, המקרה בפורום וידויים בתפוז הפתיע אותה, שכן רוב המקרים של התחזות למין השני הם של גברים שמתחזים לנשים. "זה קורה בעיקר בצ'אטים, שם יש פחות נאמנות למשתתפים האחרים ויותר ארעיות. כל אדם שהתחבר לראשונה לאינטרנט התחזה בהתחלה לבן המין השני. לרוב האנשים זה עובר אחרי פעם-פעמיים, אבל אלה עם הבעיות הנפשיות ממשיכים בזה".
- יותר שווה להתחזות לבחורה, כי מתחילים איתך יותר.
"המקרה האחרון מוכיח שזה לא נכון".
רומי יצחקי, מנהלת הפורומים הנוכחית של נענע, היא בעלת ותק שלוש שנים באינטרנט, עובדת במשרה מלאה של חברת נטוויז'ן ומקבלת שכר. מנהלי הפורומים הכפופים אליה עובדים בהתנדבות. "אני מקפידה לבקר בפורומים השונים ולהיות בקשר שוטף עם מנהלי הפורומים על מנת לדעת מה קורה ומה התחושות בשטח", מספרת יצחקי. "בנוסף, קיימים ארבעה רכזים, מנהלי פורומים, שאחראים על אשכולות פורומים, מבקרים בהם מדי יום ועוקבים מקרוב אחר ההתרחשות".
- איך בוחרים בימינו מנהל בנענע?
"לפני אישור סופי, מתקיימת חלופת מיילים שנועדה לבדוק את הידע או הניסיון של המועמד ואת רהיטות התבטאותו בכתב, החשובה מאוד במדיום טקסטואלי כזה. במקביל נערכות שיחות טלפון או פגישה אישית".
לדברי יצחקי, תופעת ההתחזות מעידה דווקא על הקשר החזק של אדם עם הכינוי והדמות שלו בפורומים. "אילו התחזות היתה תופעה רווחת ומקובלת, אף אחד לא היה מתרגש מכך שגנבו לו את הכינוי. דווקא משום שאדם מזוהה בשם מסוים, על עמדותיו, רגשותיו והחוויות האישיות שלו התחזות למשתתף אחר היא טראומטית. יש גם תופעה של ניסיון להציג את עצמך כמי שאינך. לדוגמה, גולשת ניסתה להציג עצמה כאחת שעברה משבר נפשי, וסיפרה על חוויות קשות שאינן באמת חלק מעולמה, במטרה לסחוט רגשות של המשתתפים בפורום התמיכה".
יצחקי מוסיפה: "הרבה אנשים בוראים בפורומים דמויות דמיוניות ויוצרים להם חיים אלטרנטיביים בזירה שלא שופטת אותך על פי מראה חיצוני ולא מכירה את ההיסטוריה שלך. כשהחיים הוירטואליים נושקים לחיים האמיתיים, והגולש בוחר להיצמד לדמות שאינה אמיתית (גבר שמציג את עצמו כאשה, צעיר שמציג עצמו כמבוגר) מדובר בהתחזות ובהטעיה. השיפוט של התנהגות כזו אינה קשורה לעולם הפורומים, אלא למה שאנחנו מצפים זה מזה בעולם האמיתי".

מיזם כלכלי תחת זכוכית מגדלת

ליאור חמודות, מנהל הקהילות בוואלה, הגיע גם הוא לתפקיד אחרי שלוש שנים אינטנסיביות ברשת. הוא עובד בתשלום ובמשרה מלאה, ואליו כפופים מנהלי הפורומים, שאינם מקבלים תשלום. לדבריו, בגלל המצב, הכישורים הנדרשים היום ממנהל קהילות הם הרבה יותר מכפי שנדרש בעבר. "על מנהל קהילות בעידן הנוכחי, בו כל מיזם אינטרנטי נמצא תחת זכוכית מגדלת, להבין בתחומי השיווק, המדיה, וכדאיות כלכלית, משא ומתן. פן אחד של ניהול קהילות הוא אכן מול הגולשים. פן אחר - פנימה, מול האינטרסים". לדבריו, מנהל פורום בוואלה נדרש למסור שם מלא וכתובת, תאריך לידה, עיסוק נוכחי, מספר טלפון ותמונה סרוקה עדכנית. "אין מנהל שאינני יודע את זהותו. לעתים אעדיף מנהל שהוא אולי לא האורים ותומים בתחומו, אבל יוכל לתת לי דיווח בזמן אמת", אומר חמודות. "כל המנהלים נפגשים על בסיס קבוע ב'פורום מנהלים', הכלי האינטרנטי המרכזי בו מתנהלים חיי הקהילה הפנימיים - הקשר בין כל מנהלי הקהילות ואיתי. הטיפול בקהילות רגישות נעשה על בסיס קבוע".
- יש מאפיינים מיוחדים לפורום ישראלי?
"אלה בעצם המאפיינים החברתיים של המדינה הזאת, לטוב ולרע. כשתרבות הדיון הפוליטי כוללת צעקות והתלהמות, הדבר ניכר גם באינטרנט. הפן הסחבקי של הישראליות בא גם הוא לידי ביטוי: כשמישהו מפורסם מתארח בקהילה, מקבלים אותו כאילו היה אחד מחבר'ה, שואלים שאלות, מעבירים ביקורת, או משבחים. גם בקהילות המומחים ניכרת הישראליות: לשאול כמה שיותר שאלות, כי הייעוץ חינם. בתחום ההכרויות בולט עוד פן של הישראליות: תכתובת תמימה וראשונית בין גולש לגולשת מובילה במהירות את הגולש ליזום אקט של שיחה אינטימית יותר במייל או בטלפון, עוד לפני שבאמת הכירו. מה לעשות, עם חרמן".
ואם בחרמנות הישראלית היתרה עסקינן, נועה (שם בדוי), מנהלת פורום סקס בתפוז, עסוקה מאוד, מטבע הדברים. הפורום שלה פעיל מאוד, והיא אומרת שהעבודה גוזלת הרבה משעות הפנאי שלה, למרות שיש לה עזרה מחברותיי הטובות, "הספרנית" ו"קוקי". לדבריה, היא מנהלת את הפורום עם חיוך והרבה רצון. "בסך הכל אני נהנית שם - וגם לומדת כל יום משהו חדש. יש בפורום הרבה אנשים משכילים עם חוכמת חיים וניסיון רב בתחום".
גם אצל אריאלה רביד, מנהלת פורום ספרים ב-ynet, זו שליחות של אהבה ("טובת ההנאה היחידה היא אינטרנט מהיר"). דבריה זורים אור על תופעת הפורומים בכלל: מדוע אנשים מצטופפים במקומות המפגש הווירטואליים האלה. "אני מאוד אוהבת לקרוא, מאוד אוהבת לדבר על ספרים, לנסות ליצור קשר עם אנשים שחולקים אותה אהבה. והיות שלמרבה הצער אין בסביבתי הקרובה הרבה אנשים שחולקים אותה אהבה כמוני, הפורום ממלא אצלי צורך די דוחק".
- מה מכשיר אותך לניהול פורום?
"אני מחוברת לרשת חלק גדול מהיום, וחלק גדול מהאינטראקציות החברתיות שלי מקוונות. קל לי להתבטא בכתב, אני מניחה שאלה גורמים שעוזרים לי. מנהל פורום מוצלח הוא קודם כל מישהו שמאוד מבין בתחום, אבל אני גם לא פוחדת להודות כשעולה נושא שאני לא מבינה בו".
אפילו בפורום "התרבותי" של רביד, מתלהטות לעתים קרובות הרוחות, בעיקר בסוגיות פוליטיקה ועדות, אבל גם בסוגיות אחרות.
- מה אסור למנהל לעשות?
"אני משתדלת לא להתרגש מההתחנפויות, וגם לא לתת לאנשים מהפורום להתקרב באופן אישי; חשוב לי לשמור על מרחק בין הוירטואלי לחיים. אסור לריב עם המשתתפים, שיעור שלקח לי קצת זמן ללמוד. מתעלמים מפרובוקציות, לא משנה כמה זה קשה. לפני שהתחלתי לנהל השתתפתי בכמה פורומים, בכולם הייתי קולנית למדי, ואת האלימות המילולית הזו שלי הייתי צריכה ללמוד לרסן".
- כמנהלת, את מרגישה כל-יכולה?
"כן, חלק גדול מהזמן, אבל אני מנסה לשלוט בזה בכוח, ולזכור שמדובר כולה בפורום קטן באינטרנט, לא יותר". פורומים ישראלים

תפוז
נענע
וואלה
BSH
הייד פארק
רוטר
בננות
גו גיי
אורט
גופ
כיפה