כמו בעולם הפיזי, שבו אדם הרתוק לכסא גלגלים אינו יכול להיכנס לבניין ללא רמפה שמאפשרת לו לעלות על מדרגות הכניסה, כך גם בעולם הוירטואלי, אנשים בעלי מוגבלות נתקלים בקשיים ומחסומים @ לעבור את רף האינטרנט
מאת שרית פרקול
עסקים@מחשבים - מעריב, 26.2.2004
מה שאתה רואה זה מה שאתה מקבל. גידי אהרונוביץ'
גידי אהרונוביץ', מוזיקאי עיוור בן 29, שלח פעם אימייל לבחורה דרך אתר הכרויות. תגובתה לפנייתו היתה: ''מה לעזאזל יש לאדם עיוור לחפש עם מישהי רואה? אני לא מאמינה לך שאתה עיוור, כי עיוורים לא יכולים לעבוד על מחשב, ובטח זאת איזה דרך שלך להתחיל עם בנות''.
אבל עובדה, עיוורים כן יכולים לעבוד עם מחשב, וגם לגלוש באינטרנט, ואפילו לתחזק אתרי אינטרנט משלהם. אלא שזה הרבה יותר קשה להם - כמו לבעלי מוגבלויות אחרות. החדשות הרעות הן, שהמצב רחוק מלהשביע רצון. החדשות הטובות הן - שיש אנשים שפועלים כדי לשפרו.
אהרונוביץ' התעוור בינקותו, לאחר שהאחות החדירה עודף חמצן לאינקובטור. על כך הוא מספר באתר האינטרנט שלו, בו הוא כותב על עצמו, על העדפותיו המוזיקליות ועל נושא קרוב ללבו - נגישות למוגבלים. בכנס הקרוב של איגוד האינטרנט הישראלי, שיתקיים ב-9-8 במרץ בתל-אביב, בו יעסקו בהרחבה בנושא הנגישות, ידבר אהרונוביץ' על הבעיות המיוחדות הניצבות לפניו ולפני כבדי ראייה אחרים.
לדברי אהרונוביץ', הוא "עצמאי לחלוטין ועושה הכל". אבל אין זאת אומרת שהוא מרוצה מהמצב הנוכחי. "כואב לי שגם היום, בשנות האלפיים, אנשים חושבים שאדם עיוור צריך לשבת בבית, לשמוע רדיו, ולעבוד כמרכזן".
המאמר "מה שאתה רואה זה מה שאתה מקבל", שפרסם אהרונוביץ' במגזין המקוון "האייל הקורא", פותח צוהר לחייו של עיוור. הוא כתב שם, בין השאר: "כבר קרוב ל- 12 שנים שיש ברשותי צג ברייל, ואני עובד עם המחשב באופן חופשי. השתמשתי במחשבים עוד לפני כן - היה לי קומודור 64 ולמדתי לשחק על-פי הצלילים בלבד. רק מיעוט מהעיוורים בישראל עובדים עם מחשבים, משום שצג ברייל עולה כ- 30,000 שקל ותוכנות תרגום חלונות עולות כ- 10,000 שקל נוספים. או, כדברי אבא שלי, 'לכל הילדים שלי קניתי רכב, ולך קניתי צג ברייל'. אני לא יודע למה עיוורים מפחדים מהאינטרנט. מעט מאוד עיוורים מחוברים לרשת, ורובם גם לא עובדים בחלונות אלא ב- DOS".
אגב, בסיועו של אהרונוביץ', בעקבות פרסום המאמר הזה שלו, פותחה באתר האייל הקורא תמיכה במסכי ברייל.
יש צורך ברמפה
גילה גרטל-חסון, מנהלת קבוצת המשימה לנגישות באינטרנט באיגוד האינטרנט הישראלי, מסבירה שכמו בעולם הפיזי, שבו אדם הרתוק לכסא גלגלים אינו יכול להיכנס לבניין ללא רמפה שמאפשרת לו לעלות על מדרגות הכניסה, כך גם בעולם הווירטואלי, אנשים בעלי מוגבלות נתקלים בקשיים ומחסומים בנסותם לגלוש באינטרנט.
לדברי גרטל-חסון, המושג "בעלי מוגבלות" מתייחס לאנשים בעלי מוגבלויות פיזיות (עיוורים, לקויי ראיה, חרשים וכבדי שמיעה, בעלי מוגבלויות מוטוריות) ולאנשים בעלי מוגבלויות קוגניטיביות (לקויי למידה - דיסלקטים, בעלי בעיות קשב וריכוז).
מחסומים וירטואלים, או במינוח המקצועי בעיות "נגישות" של אתרי אינטרנט, מתייחסים לארבעה מישורים: תפיסה, הפעלה, הבנה ויציבות טכנולוגית. מבחינת היכולת לתפוס, עיוורים וכבדי ראיה אינם יכולים לקרוא טקסטים ולראות אלמנטים גרפיים. לקויי למידה אינם יכולים לקרוא טקסטים. חרשים וכבדי שמיעה אינם יכולים לשמוע את הצליל בסרטונים, אנימציות והרצאות מקוונות. עיוורי צבעים מתקשים לראות מידע המועבר באמצעות צבעוניות שהם אינם יכולים לתפוס.
מבחינת ההפעלה, יש אנשים המתקשים להפעיל עכבר, או למלא טפסים באינטרנט - פגועי גפיים עליונות, אנשים הסובלים מרעידות בידיים, אנשים המתקשים במוטוריקה עדינה.
מבחינת ההבנה, עולים חדשים ובני מיעוטים שאינם שולטים היטב בעברית מתקשים להבין טקסטים מורכבים, סלנג וכדומה. דיסלקטים ולקויי למידה מתקשים להתמודד עם טקסט כתוב ועם תכנים שאינם מאורגנים היטב. עניין היציבות הטכנולוגית קשור בסטנדרטיזציה של החומרה והתוכנה. למשל, בעיית העברית הוויזואלית, שהיא אמצעי לא תקין לכתיבת עברית באינטרנט, המפריע לעבודת הטכנולוגיות המסייעות, שמקריאות טקסטים עבור עיוורים.
אין נתונים מדויקים לגבי אוכלוסיית היעד של מאמצי ההנגשה, אך לפי ההערכות, 10% מהאוכלוסיה סובלים ממוגבלות פיזית, ו-10% מהאוכלוסיה סובלים מלקויות למידה. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 28% מהאוכלוסיה הם עולים חדשים (פחות משמונה שנים בארץ) ובני מיעוטים. 17% מהאוכלוסיה הם בני 55 ומעלה (רוב בני הגילים המתקדמים סובלים ממוגבלות זו או אחרת). לדברי גרטל-חסון, גם אם מניחים שרק רבע מהאוכלוסיות של העולים והמבוגרים אכן מתקשים בגלישה, מגיעים ל-10% מהאוכלוסיה. כך יוצא, ששיעור גבוה של אזרחי ישראל מתקשים לגלוש באינטרנט.
תוצאות מחקרים שבוצעו בשנים האחרונות, במקביל לכניסתן של טכנולוגיות האינטרנט לחיי כולנו, מראות תמונת מצב עגומה מבחינתם של אלה שיכלו ליהנות מהם יותר מאחרים - בעלי המוגבלויות. באוכלוסיות אלה שיעור המשתמשים נמוך בהרבה בהשוואה לכלל האוכלוסיה. כתוצאה מכך, היתרונות הפוטנציאליים של מחשבים ואינטרנט עבור נכים וקשישים רחוקים מלהתממש.
הסיבות לכך, לדברי גרטל-חסון, הן היעדר מודעות מספקת, עלויות מחשב ואינטרנט, אך בעיקר - בעיות של נגישות באתרים דוברי העברית.
אלמנטים מסייעים
כדי שאנשים בעלי מוגבלויות יוכלו ליהנות מהאינטרנט, צריך מצד אחד לעמוד בסטנדרטים מסוימים של בניית אתרים ולהוסיף אלמנטים מסייעים כמו הסברים טקסטואליים לתמונות, יכולת לשלוט בגודל וצבע הטקסטים ועוד. מצד שני, חלק מבעלי המוגבלויות זקוקים לטכנולוגיה מסייעת כגון קוראי מסך, מתמללים, עכברים ומקלדות בעלי מבנה מיוחד, שליטה על גודל וצבע התכנים ועוד. חלק מהסיוע הטכנולוגי כבר מובנה בתוך מערכות ההפעלה, תחת הכותרת Accessibility.
בשנים האחרונות, בהובלת יוזמת הנגישות באינטרנט של גופים דוגמת W3C/WAI, מדינות רבות בעולם חוקקו חוקים המחייבים הנגשת שירותי אינטרנט ואתרים, כשהן מטילות קנסות על חוסר היענות להנחיות נגישות.
איגוד האינטרנט הישראלי, שהקים קבוצת משימה מיוחדת לנושא הנגישות, יצא בקריאה לכנסת לתמוך בתקינה המחייבת הנגשת אתרים ממשלתיים וציבוריים ובהטלת קנסות על חוסר היענות להנחיות נגישות. למרבה הצער, ישראל עדיין לא הכירה בחשיבות הנגישות באינטרנט: אתרים נגישים באופן חלקי או מלא כמעט אינם קיימים בישראל. מפתחי אתרים אינם מודעים לצורך בפיתוח אתרים נגישים, בעלי מוגבלויות רבים אינם מודעים כלל לאפשרויות העומדות בפניהם, ובעיקר - אין תקינה בתחום.
אתר "נגיש" הישראלי, פרי יוזמה של קבוצת המשימה בראשות של איגוד האינטרנט הישראלי, הפועלת בשיתוף עם עמותת "נגישות ישראל" ועם עמותת "סנונית", מאגד מידע רב בנושא הנגישות בעברית וכולל קישורים רבים לאתרים בעולם. האתר מאפשר גם לבעלי אתרים לבדוק אם האתר שלהם ידידותי למשתמשים בעלי מוגבלויות ונותן הנחיות לשיפור המצב, במקרה הצורך.